משרד החינוך איתר צורך בשינוי של מטרות הלמידה ויעדיה באופן שיתאימו למציאות העכשווית של גידול עצום בכמויות המידע, בהתפתחויות טכנולוגיות מהירות וברב-תרבותיות. כדי לבנות בקרב הלומדים את הכלים להתמודדות מוצלחת עם האתגרים הצפויים להם היום ובעתיד, צייר המשרד את דמות הבוגרת והבוגר של מערכת החינוך בצבעים עדכניים במסמך הקרוי: "המדיניות הפדגוגית הלאומית – דמות הבוגרת והבוגר".

מחקר זה בחן השפעה של למידה מבוססת טכנולוגיה על הישגיהם של 82 תלמידי כיתה ב' בפינלנד. נמצא כי כיתות שהתנסו בלמידה מבוססת טכנולוגיה הגיעו להישגים גבוהים בהפרש ניכר, שכללו כישורים מתמטיים, השיגו ציונים טובים, חישבו תרגילים בדיוק רב ומצאו תשובות בזריזות יתרה.

זה יותר מעשור פועל בבית הספר היסודי "גבים" בבאר שבע מודל פדגוגי ייחודי המחנך למצוינות שמטרתו לשבור את הקשר בין ההישגים הלימודיים של תלמידיו ובין המצב הסוציו-אקונומי הנמוך המאפיין את משפחותיהם. התפישה החינוכית של בית הספר רואה בכל תלמיד פוטנציאל של הצטיינות, והיא חותרת, יחד עם התלמידים וההורים, לממש את הפוטנציאל הזה במלואו. מאמר זה מתאר את הנחות היסוד שבבסיס המודל ואת ארבעת המרכיבים המרכזיים בדרך פעולתו.

במחקר זה נותחו 36 מסמכי רפלקציה מאת שישה מובילי קהילה, תצפיות וראיונות פתוחים עם מאמנים של מובילי קהילות בקנדה ונבחנו שתי השאלות הבאות: 1. אילו התנהגויות מאפשרות למנחים לקדם את חברי הקבוצה למען השגת המטרות המשותפות והתוצרים המוגמרים של תהליך המחקר בקהילה? 2. באילו דרכים משפיעה התרבות הקבוצתית על תפקידי המנחים, על הגשמות מטרות הקבוצה ויעדיה ועל התוצרים הסופיים?

כדי ללמד נושא מסוים, ניתן לבקש מהתלמידים שיכינו עליו פודקאסט (הסכת). מאמר זה מציג המלצות כיצד יש לעשות זאת בתחום הוראת המדעים: 1. להשמיע לתלמידים פודקאסטים לדוגמה, ולבקש מהם לנתחם למרכיביהם השונים: הקדמה, גוף ההסכת ומסקנה. 2. לסייע לתלמידים לבחור נושא ממוקד, קונקרטי וסיפורי 3. להרגיל את התלמידים להתחשב בצרכי קהל המאזינים. 3. להכין מראש מתווה וראשי פרקים (storyboard), במטרה לשמור על מבנה, סדר הצגה, ארגון וזרימה של הנתונים, האירועים והדוגמאות המובאים בהסכת.

מחקר זה בחן יכולת ויסות רגשית בקרב 1,799 תלמידי תיכון במהלך הכנת שיעורי בית במתמטיקה. נמצא שתלמידים שהקפידו לסדר את עמדת הלמידה, או שהוריהם דאגו להם למרחב נוח להכנת שיעורי בית, הפגינו ויסות רגשי במינון גבוה יותר. בנוסף, התגלה כי ילדים להורים שהפגינו מעורבות, התעניינו בלימודים והציעו עזרה – הצליחו לנהל את הזמן בצורה מיטבית ואף זכו לקבל יותר משובים חיוביים ממוריהם.

בשיח הציבורי והתקשורתי משמשים המבחנים הבינלאומיים כגון PISA מעין אולימפיאדה חינוכית – תחרות דירוג עולמית שמזמנת גאווה לאומית או הלקאה עצמית, לפי התוצאות. ואולם למבחנים אלה יש מטרות נוספות, חשובות יותר, והם יכולים ללמד על השפעות חברתיות, כלכליות ותרבותיות על טיב החינוך, על הקשר בין הישגים לבין עמדות תלמידים כלפי בית הספר, או בין הישגים לאוטונומיה ולרמת ההשכלה של מורים. בכוחם של המבחנים הבינלאומיים להשוות לא רק בין מדינות, אלא גם בין מגזרים שונים באותה מדינה – וכך וללמד על מידת אי השוויון והנגישות בחינוך בתוך המדינה.