תוצאות חיפוש עבור: מוטיבציה
מיון:
נמצאו 1083 פריטים
פריטים מ-881 ל-900
  • תקציר

    עבודת מחקר זו עוסקת בהשפעת משוב על נכונות תלמידי בית ספר יסודי לכתוב בבלוג לימודי. הממצאים הראו השפעה חיובית של המשוב החיובי והשפעה שלילית של המשוב השלילי על הרצון להשתתפות של התלמידים בבלוג.. יחד עם זאת, נמצא שלמשוב החיובי השפעה חזקה יותר על הנכונות לכתוב בבלוג מאשר על המשוב השלילי על הימנעות מכתיבה. נמצא כי גם לאחרים לא משמעותיים (העמיתים שהלומד לא מעריך את דעתם) יש השפעה על הנכונות להשתתף או לא להשתתף שאינה פחותה באופן משמעותי מהשפעת האחרים המשמעותיים. למרות השפעת המשוב על הכתיבה, ממצאי המחקר מראים כי גם נכונות התלמידים להשתתף באופן פעיל בבלוג לימודי מבוססת בעיקר על מוטיבציה פנימית (אריאלה לונברג, פול גורסקי)

  • תקציר

    מאמר זה מתאר מחקר המתמקד בפרויקט חדשני בו צוידו כל תלמידי כיתות ו'-ז' וכל המורים בשלושה בתי ספר ביישוב אחד, במחשבים ניידים אישיים. הלמידה מתקיימת במרחב "קמפוס לימודי וירטואלי". זהו תהליך ייחודי בו מתקיים תקשוב בהוראה ובלמידה כחלק משגרת עבודה ומשפיע על כלל היישוב כקהילה העוברת שינוי. המחקר נועד לבחון את תהליכי ההוראה והלמידה בסביבה עתירת טכנולוגיה. המחקר התמקד באפיון אסטרטגיות ההוראה בהן נוקטים המורים, תכנון השיעור והאינטראקציה מורה-תלמיד ובמאפייני הלמידה, בעיקר בהיבט של ארגון המידע, פיתוח ידע ומוטיבציה ללמידה. המחקר שילב שיטות מחקר כמותיות ואיכותיות וכלי המחקר כללו: שאלונים, ראיונות, תצפיות וניתוח סביבות הלמידה (אורנית, ספקטור-לוי, דפנה רביב, מינה גזית, קרן מנשה)

  • רפרנס

    נתונים ומחקרים שזורמים אל מערכת פורטל מס"ע מכל העולם מלמדים כי יותר ויותר מדינות ובתי ספר משלבים מחשבים ניידים בכיתות הלימוד כחלק ממערך תיקשובי של מחשב נייד לכל ילד וכיתות מחוברות לאינטרנט. עיקר המאמץ מכוון לחטיבות ביניים, אך גם כיתות בתי ספר יסודיים זוכות להצטיידות של מחשבים ניידים. הגורמים העיקריים לתהליך זה הם ירידת המחירים של המחשבים הניידים, אך גם מודעות גבוהה יותר של רשויות החינוך לצורך לעניין את התלמידים בביה"ס. סקירת מקורות המידע והקישורים אשר הכנו בנושא שילוב מחשבים ניידים בבתי הספר בעולם מנסה להקנות תמונת מצב מחקרית ופדגוגית על נושא חדשני ומורכב זה (עמי סלנט)

  • תקציר

    הרציונאל של תכנית ההכשרה Teach First הוא שיש "לזרוק את פרחי ההוראה למים" עוד בטרם למדו לשחות באופן תיאורטי. על פי הערכה מסכמת של רשות ההערכה הבריטית Ofsted תכנית ההכשרה הניסיונית Teach First אכן הצליחה לאתר ולגבש מורים איכותיים לבתי הספר בבריטניה. עם זאת, ממצאי ההערכה של Ofsted מצאו גם כי רמת ההנחיה והתמיכה בפרחי ההוראה שהחלו ללמד כבר בשנה הראשונה לא הייתה מספקת, אבל בכללותה התכנית הצליחה לאתר מורים איכותיים יותר מתוכניות הכשרה אחרות. אין להתעלם מכך שיוזמי התכנית איתרו מראש מועמדים בוגרי אוניברסיטאות בעלי מוטיבציה גבוהה מאד כבר מהתחלה. בתכנית הניסיונית השתתפו 202 פרחי הוראה שהוצבו ב-28 בתי ספר בלונדון ובצפון המדינה.

  • תקציר

    בעקבות מאמרון מעניין של קמי בין, מומחית ללמידה מתוקשבת בארה"ב על חוסר התועלת של הגדרת מטרות הלמידה בקורסים מתוקשבים ובלמידה בכלל התעורר ויכוח מעניין בין אנשי חינוך בעולם על תועלת וחוסר תועלת בהגדרות היבשות של מטרות למידה במסמכי סילבוס, ביחידות לימוד ובאתרי קורסים ללומדים. מסתבר כי רוב הלומדים וגם מרבית מתכנני הקורסים ומעבירי הקורסים שונאים את ההגדרות הפורמאליות של מטרות הלמידה ונוטים להתעלם מהם לחלוטין. במידה רבה הגדרות של מטרות הלמידה נכפות עליהם על ידי המערכות הביורוקרטיות שאיתן הם נאלצים לחיות בדו-קיום בשלום. גם המומחים לתהליכים קוגניטיביים של למידה סבורים כי פירוט מטרות למידה בקורסים, ובמסמכי תכנים ללומדים אינו תורם בהכרח למוטיבציה של הלומדים.

  • לינק

    מומחים העוסקים בלמידה מתוקשבת בעולם טוענים בחודשים האחרונים כי הלמידה מרחוק הפכה להיות תבניתית מדי בגלל הירידה המשמעותית בפעולות של תיכון ועיצוב הלמידה המתוקשב (instructional design). לשוק הלמידה המתוקשבת נכנסים יותר ויותר כלי תוכנה תבניתיים ללמידה מרחוק (rapid eLearning tools) והמעורבות של מתכננים בלמידה המתוקשבת בהם היא מעטה. ענף תכנון ההדרכה והלמידה המתוקשבת. שנועד להתוות את הדרכים היעילות והקוגניטיביות להגיע ללומד המתוקשב הפך להיות חסר השפעה בשנים האחרונות. ההשלכות הן שסגנונות למידה של הלומדים, שונות, יצירת עניין ומוטיבציה אינם נלקחים עוד בחשבון. ככל שכלי התוכנה להקמת קורסים מתוקשבים משתכללים ונעשים קלים יותר ליישום על ידי המרצים, כך הולכת ויורדת מלאכת החשיבה של תכנון קוגניטיבי ופדגוגי של מסלולי הלמידה המתוקשבת.

  • לינק

    בסקירה מקיפה זו ריכזנו שורה של המלצות על מאגרי מידע ממוחשבים ואתרי אינטרנט היכולים לסייע למורים להפעיל תלמידים בחוויות קריאה ולהעשיר את עולמם של הילדים עם גירוי ראשוני של האינטרנט. המידע באסופה זה מבוסס על המלצות הפיקוח במשרד החינוך, מורי מורים, מורים בבתי ספר, מורים בפורומים מקוונים וספרניות בבתי הספר. כמו כן, אספנו כמה וכמה הפעלות ודפי עבודה לתלמידים הנחשפים למאגרי המידע הממוחשבים ברשימה. תודתנו למורים, חברי פורום המורים לחינוך יסודי על ההמלצות ועל הפעילויות (צוות פורטל מס"ע)

  • לינק

    הפרויקט החמש-שנתי "בגרות 2000" בחן אפשרות להחליף את שיטת המבחן החיצונית המסורתית של בחינת הבגרות, בהערכה חלופית שזורה בלמידה בחלק ממקצועות הלימוד. עשרים ושניים בתי ספר ממגזרים שונים השתתפו בפרויקט שנועד לקדם הבנה עמוקה, מיומנויות חשיבה ברמות גבוהות והפעלת תלמידים בשיטות הוראה והערכה חלופיות. המאמר מתאר מחקר שבוצע במהלך השנה החמישית של הפרויקט, שבו נחקרו עמדותיהם של מנהלים, מורים ותלמידים באמצעות שאלונים, ראיונות ותצפיות. במחקר השתתפו כל המורים והמנהלים שהיו מעורבים בפרויקט וכן התלמידים משישה בתי ספר שנבחרו כמדגם מייצג של תלמידי הפרויקט (ניצה ברנע, צביה קברמן, יהודית דורי)

  • סיכום

    חלון ג'והארי הוא מודל אותו פיתחו ג'ו לופט והארי אינגרהם ושנושא את צירוף שמם הפרטי. המודל הוא כלי יעיל המתייחס לרגשות, התנהגות, יכולות, כוונות ומוטיבציה של היחיד מן הפרספקטיבה שלו (מה ידוע לעצמי, לא ידוע לעצמי) ושל סביבתו (ידוע לסובבים, לא ידוע לסובבים). המודל מחלק את המודעות העצמית לארבע תחומים: התחום הגלוי התחום החבוי, תחום העיוורון, תחום הלא מודע. המסמך כולל אסופת מקורות מידע על מודל ג'והארי בהדרכה ובהנחייה, כולל ביבליוגראפיה.

  • לינק

    פרופ' Mano Singham קורא לחשיבה מחודשת על ערכם של תוכניות לימודים טיפוסיות בקורסים אקדמאיים. תוכניות הלמודים האקדמאיות הקיימות אינן מאתגרות במרבית המקרים את הסטודנטים הלומדים. תכנית הלימודים הטיפוסית בקורסים אקדמאיים במכללות ובאוניברסיטאות היא משעממת בדרך כלל ואינה מצליחה לאתגר את הסטודנטים. היא אינה מגלמת יסודות של מסע הרפתקאות חינוכי לגילוי משותף וסקרני. תכנית הלימודים הטיפוסית במכללות עשויה אולי להרחיב את הדעת, אך לא להרחיב ולפרוץ אופקים חדשים של התעניינות הן על ידי הלומדים והן על ידי המרצה. אין ספק כי גם מרצה הכבול ע"י תכנית לימודים מחייבת נוטה להיות אפרורי וחסר אנרגיה של סקרנות.

  • לינק

    קובץ המאמרים "רגשות בחינוך" משנת 2007 נחשב כנדבך מהותי בתחום הפסיכולוגיה החינוכית והוא רלבנטי מאד למחנכים , מורים ומורי מורים במכללות להכשרת מורים. האסופה המעניינת בעריכת Paul A. Schutz ,Reinhard Pekrun מציגה היבטים מחקריים ויישומים לניהול סביבות למידה בכלל וניהול כיתה בפרט תוך התייחסות לגורמים המשפיעים על המוטיבציה של התלמידים ויצירת המעורבות הרגשית שלהם בלמידה. יש כמה מאמרים המאירים תהליכים המאפיינים קבוצות תלמידים בכיתה הנסוגים לתוך עצמם וחוששים ליצירת מעורבות למרות יכולת הקוגניטיבית הרבה. החידוש באסופה הם אותם מאמרים המאירים את מורכבות התגובות הרגשיות של המורים, כגון זהות עצמית של המורה ומאפייני התגובות הרגשיות שלו, רגשות כעס של המורים והשפעתם על ויסות עצמי והכוונת ההוראה בכיתה. אחד המאמרים המעניינים באסופה עוסק במאפייני הכעס של מורות בכיתה ודרכי ההתמודדות ( Paul A. Schutz, Reinhard Pekrun).

  • סיכום

    למידה מאותגרת בעיות (PBL) היא שיטת הוראה המאתגרת את התלמידים ללמוד איך ללמוד, לעבוד בשיתוף פעולה בקבוצות קטנות על מנת למצוא פתרונות לבעיה תוך הסתייעות בידע התיאורטי שרכשו או רכישתו תוך כדי התהליך. למידת החומר התיאורטי כצורך העולה מהתמודדות עם הבעיה האוטנטית מסייעת לסטודנט לקשר בין התיאוריה למעשה ולתפוס את הלמידה כרלוונטית לעתידו המקצועית. מאמר מאיר עיניים המציג את עקרונות ההפעלה וההנחיה של למידה מאותגרת בעיות, ההיבטים הדידקטיים, הלמידה בקבוצות קטנות סביב בעיה מאתגרת, היישום בהכשרת המורים בעולם, הבעיות והאתגרים בדרך ליישום שיטת הוראה חשובה זו בחינוך ובהכשרת מורים, חסרונות ויתרונות השיטה מבחינת הסטודנטים ומבחינת ההכשרה (ינקלבסקי – גינט, אורלי)

  • תקציר

    התכנית "חושבים כימיה" פותחה בעבודת צוות של מרצים דיסציפלינריים לכימיה ושל מרצה להוראת המדעים. התכנית נוסתה ע"י המחברים בקורס דיסציפלינרי במכללת סמינר הקיבוצים. תכנית ההוראה מיועדת להיות חלק מהתכנית להכשרת סטודנטים להוראת מדע בבית הספר העל יסודי. התכנית משלבת בין מטרות שנועדו לביסוס ולהעמקה של ידע מדעי לבין מטרות שנועדו לפיתוח תפקודי חשיבה גבוהים, תוך הבניית ידע פדגוגי תלוי תוכן בהוראת הכימיה. (יהודית וינברג, אילנה אבישר, יוסי צפדיה)

  • סיכום

    בעוד שתשומת לב מחקרית רבה מוקדשת לקליטת מורים מתחילים בבתי הספר, בסיס הידע בדבר ההתנסויות של גננות מתחילות מועט למדי; זאת למרות שהמטלות והקשרי העבודה של שתי הקבוצות שונים. מטרת המחקר, שהתבסס על ראיונות חצי מובנים, הייתה לחקור נושאים מתחום התפתחות הנתיבה המקצועית של 15 גננות בישראל, ולזהות גורמים אישיים והקשריים המשפיעים על נושאים אלה. מן הממצאים עלה שרוב ההתנסויות של הגננות המתחילות דומות לאלה של מורים מתחילים להוציא שלושה נושאים הנובעים מההקשר הארגוני הייחודי שלהן., המקרים שנחקרו מספקים תובנה של החשיבות של שלוש קבוצות המשפיעות על ההתפתחות המקצועית של הגננות החדשות – הסייעות, המפקחות וההורים. (Oplatka, I., Eizenberg, M.)

  • לינק

    תכנית זו מיועדת לכיתות בבתי ספר רגילים, במטרה לשפר הרגלי למידה של כלל התלמידים, ומסייעת למורה לייעל את התמיכה המחזקת בהרגלים אלה. התכנית מופעלת בהצלחה במספר כיתות בבתי ספר יסודיים בפתח תקווה. • דגל נודד מוצב על שולחן של תלמיד/ה שתפקודו/ה גבוה ביותר בזמן נתון בשיעור. • הדגל מועבר על ידי המורה כל מספר דקות לתלמיד/ה המבצע/ת את כל הנדרש והתנהגותו/ה ללא רבב. • תלמיד שהדגל מוצב על שולחנו לזמן העולה על דקה, מסמן ?-ליד שמו בלוח המיועד לכך.יתרונות התכנית: נוחה להפעלה בכיתות גדולות; מגבירה תנועת המורה בכתה; מגבירה מוטיבציה ללמידה (VI).

  • סיכום

    ככל שהדרישה למורים איכותיים גוברת מוסדות הכשרה, תוכניות לקליטת מורים מתחילים וכל האחראים על התפתחות מקצועית תוהים מה תפקיד הדיספוזיציות בהוראה יעילה. מאמר זה מבקש לבחון את ההגדרה של דיספוזיציות כשיפוט מקצועי של מורה וכפעולה מקצועית בתחום המוסרי של קוגניציה של מבוגרים. באמצעות הערכה איכותית וכמותית של השיפוט של מורה מתחיל נמצאה שונות בין דפוסים צפויים ודפוסים המתקיימים בפועל, בנוסף להלימה בין שיפוט המורה לבין פעולותיו. בהתבסס על הממצאים מציע המאמר השתמעויות להכשרת מורים. (Johnson, L & Reiman, A.J)

  • סיכום

    בשנתיים האחרונות מתעוררת בארה"ב ובקנדה תנועה של מומחי חינוך ומחנכים נגד התופעה של שיעורי הבית כפי שקיימת בבתי ספר כיום. יש כיום ויכוח נוקב על היתרונות של מתן שיעורי בית במתכונת הנוכחית לתלמידי בתי ספר. לויכוח תרם, בין היתר גם ספרם החשוב של ננסי קאליש ושרה באנט הנקרא The Case Against Homework. הספר סוקר את מרבית המחקרים שנכתבו ב-50 השנים האחרונות אודות תרומת שיעורי הבית ללמידה ומגיע למסקנה כי אין קשר בין הישגי למידה ומתן שיעורי בית במתכונת הקיימת. יכול להיות שהוראה פחות מאתגרת ופחות התלהבות של המורים ממלאכת ההוראה מתבטאים בהעמסת שיעורי הבית על הילדים. עוד נמצא כי מרבית המורים לא הוכשרו כלל לתכנן היטב את מטלות שיעורי הבית וליצור אתגרים אצל התלמידים.

  • סיכום

    הרצאתה של אורנה שץ-אופנהיימר עסקה בתפיסת תפקיד החונכות למתמחים בהוראה, בישראל, כפי שמשתקפת בתוכניות קורסי החונכים שבמכללות להוראה ובאוניברסיטאות. תפיסת תפקיד החונכות מורכבת ורווית מתחים ולתפקיד החונכות חשיבות על תהליך קליטתם של מורים חדשים והשפעה על כלל מערכת החינוך: המתמחים- נדרשים להסתגל לתפקיד מקצועי במערכת ארגונית חדשה ומתמודדים עם קשיים ואתגרים. החונכים – במקביל, נדרשים בתפקידם למספר תהליכים: מתן תמיכה לקשיי המתמחה ובו זמנית להעריכו לקראת קבלת רישוי בהוראה; לטפח גישה אמפתית כלפי המתמחה, המשלבת עמדה שיפוטית מקצועית; לעודד את המתמחה לאוטונומיה מקצועית תוך מודעות לתלותו בחונך; לפעול במסגרת הנחייה שבועית קבועה, המכוונות אל המתמחה כפרט – בעודו חלק מהמערכת החינוכית, שבה פועל כעמית.

  • סיכום

    חדר מחקר העוסק בתוכנו של ספר שמואל הוא דוגמה המוצעת כמיזם להוראה חלופית בתחומי דעת שונים. הוא בנוי כמרכז למידה שבו כעשרים "תחנות חקר". בתחנות משמשים מרכיבים מתחומי דעת שונים. בכל תחנה מוצג ממצא ארכיאולוגי מדומה שבו רמזים המכוונים לאירוע או לדמות שעל התלמיד לפענח תוך כדי הפעלת דרכי חקירה מגוונות. "המרכז" מציע לתלמיד פעילויות ייחודיות שבאמצעותן הוא חווה תהליכי למידה מאתגרים. תמצית הפעילויות: 1. נטילת חלק בהתרחשויות מתקופת המקרא על ידי תרגומן לחוויות עכשוויות; 2. התחקות אחר דמויות ואירועים בדרך חקירה בלשית; 3. בתהליך ביצוע המשימות נוגע התלמיד במושגים מתחומי דעת שונים המרחיבים את אופקיו (שמעון לוגסי)

  • סיכום

    מטרת ההרצאה לעורר בקרב ציבור העוסקים בחינוך את שאלת תפקידו המהותי של המורה בבית הספר. העולם בו אנו חיים הינו עולם דינאמי, משתנה ומתפתח, ובעקבות כך כמות הידע הכללי עולה במהירות רבה. בד בבד, הטכנולוגיה המתפתחת מאפשרת לכל אדם איסוף מידע זמין כמעט בכל תחומי הדעת. אסור אפוא, שתפקיד המורה יהיה מוגבל להקניית ידע. המורים ומתכנני תוכניות הלימודים החדשות מחויבים להביט אל הצרכים האמיתיים של התלמידים בהווה ובעתיד. במהלך ההרצאה הוצגו היבטים חדשים ואינטגרציה פרקטית בין גישות קוגניטיביות מוכרות שלדעתי נשכחו מבלי משים לב ומחשבה, על מנת להבנות את תפקיד המורה כאחראי לחשיבותו של התלמיד יותר מאשר כאחראי לתכנים (היידי פלביאן)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין