הממצאים במחקר זה מלמדים כי דרוש שינוי תפיסתי בשדה ההכשרה להוראה. מבחינת המרצים וראשי המחלקות, אין להטיל את האחריות המלאה על הסטודנטים משום שהכישלון שלהם, הוא הכישלון של המערכת. לשון אחרת, כל סטודנט שנושר מהווה החמצה של מורה ומחנך של דור שלם. סטודנטים אשר מתקשים להסתגל למערכת ההשכלה הגבוהה בשנתם הראשונה צפויים לפרש את החוויה הסטודנטיאלית כשלילית וסיכוייהם לנשור מתעצמים מדי שבוע. מכאן, הם זקוקים לסיוע מיידי ויעיל ולסביבת לימודים מותאמת, בטוחה, פורייה ורצינית.

במאמר זה נשאלו תשעה סטודנטים להוראת יסודי בארה"ב שלוש שאלות מרכזיות בנוגע לעתידם בשדה ההוראה: מה עליהם לשפר לפני שייכנסו לכיתה? מה יסייע להם להגיע מוכנים לבית הספר?
וממה הם הכי חוששים במקצוע ההוראה? על רקע זה, דנו הנשאלים במיומנויות תקשורת, רב-תרבותיות ושוויוניות, תקשורת עם הורים, בניית קהילה, התאזרות בסבלנות וניהול כיתה.

בבסיסו של מחקר זה ניצבת השאלה: האם ועד כמה בכוחו של קורס של מיומנויות הסברתיות לשפר את כישורי ההסברה של מתכשרים להוראה? התשובה היא שניתן, ואף רצוי, לחדד ולשפר מיומנויות הסברה. לראיה, סטודנטים מהקבוצה שהשתתפה בקורס רלוונטי העבירו חומרים בצורה ברורה, משכנעת וייצוגית והשקיעו בתקשורת הבינאישית עם התלמידות. עם זאת, חלק הארי של אותם סטודנטים לא הספיק להעביר את החומר בזמן ולא ניכרו הבדלים במשלב הלשוני.

המחקר הנוכחי ליווה קורס מקוון א-סינכרוני שיישם שילוב של אומנות חזותית בתוכנית הלימודים במתמטיקה. המחקר בחן את הקשר בין עיסוק באומנות לבין הבנת המושגים המתמטיים אפס ואינסוף, והשתתפו בו 127 סטודנטים להוראה. שילוב אומנות כגישת לימוד-הוראה תרם למוטיבציה של הסטודנטים, עורר בהם רגשות חיוביים, הגביר סקרנותם ונמצא קשור להישגים גבוהים במשימות מתמטיות. כמו כן, נמצא שלמעורבות פעילה ביצירת עבודת אומנות מקורית הייתה תרומה רבה יותר להישגים על פני בחירה וניתוח של יצירת אומנות קיימת.

נוירו-מיתוסים חינוכיים הם אמונות שגויות אודות התפקוד של המוח והתודעה בהקשר של למידה והוראה. אמונות שגויות אלה תורמות לשימוש בשיטות הוראה לא יעילות. המחקר הנוכחי בדק את השכיחות של נוירו-מיתוסים בקרב סטודנטים להוראה בחינוך המיוחד ואת הסבירות שהם ישתמשו בשיטות הוראה לא יעילות המבוססות על אמונות שגויות אלה. הממצאים מצביעים על כך שסטודנטים להוראה בחינוך המיוחד נוטים להחזיק בתפיסות מוטעות לגבי מוח ולמידה. פערים אלו בידע קשורים לכוונתם לעשות שימוש בשיטות הוראה לא יעילות.

המחקר הנוכחי הוא מחקר איכותני שמטרתו הייתה לבדוק את עמדתם של מורים מנוסים ושל סטודנטים להוראה באשר לחינוך המשלב. החוקרות ניתחו 80 סיפורים של 10 מורים מנוסים בחינוך הרגיל ו-23 סטודנטים להוראה בשנה השלישית ללימודיהם. מניתוח סיפוריהם של המורים עולה שהוראה בכיתות משלבות היא תהליך למידה מורכב והדרגתי. המורים ציינו מחסומים שיש להתמודד איתם, דרכי התמודדות עם קשיים של תלמידים, רגשות שליליים וחיוביים וביקורת על מערכת החינוך. לעומתם, סיפורי הסטודנטים היו מעורפלים והעידו על כך שהם אינם מכירים מספיק את החינוך המשלב.

מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של שילוב תרגולים של מיינדפולנס ושל איכויות קשר בהכשרת מורים על יישומן של פרקטיקות הוראה יעילות. שמונים ושמונה סטודנטים להוראה הוקצו באופן אקראי לקבוצת התערבות ולקבוצת ביקורת. החוקרים מדדו הוראה יעילה לפני ההתערבות וחצי שנה לאחריה, במהלך תקופת ההתנסות המעשית בהוראה. כמו כן, נמדדו בקרב משתתפי המחקר מיומנויות מיינדפולנס, רגש שלילי ורווחה (well-being). ממצאי המחקר מספקים עדות לכך ששילוב אימון במיינדפולנס ובאיכויות של קשר במהלך ההכשרה להוראה מוביל לשיפור בפרקטיקות של הוראה יעילה.

סטודנטים באוניברסיטה חווים מתח לעתים קרובות. דרכי ההתמודדות שלהם עם המתח משפיעות על הישגיהם האקדמיים. המחקר הנוכחי בדק מתח בקרב סטודנטים להוראה כדי להשיג שלוש מטרות: 1. לתאר דרגות מתח שונות וסגנונות התמודדות שונים; 2. ללמוד את הקשר בין מתח, אסטרטגיות התמודדות והישגים אקדמיים; 3. לבחון האם גיל מבוגר יותר מבטיח התמתנות מסוימת של השפעות המתח על ההישגים האקדמיים בקרב 334 סטודנטים.

מאמר זה מציג את סיפור ההגשמה וההיעדר של צמיחה, אמונה, התמדה, חזון וייעוד בקרב שתי סטודנטיות מהחוג לגיל הרך במכללת "שאנן" בחיפה, במשך חמש שנים. שתי הסטודנטיות היו חלק מקבוצה בת שש סטודנטיות נאחריהן נערך מעקב אישי בתדירות של אחת לחודש במסגרת מפגשים קבוצתיים של קהילה לומדת. טענת המחקר היא הגורמים לכישלון או להצלחה תלויים בשלושה פרמטרים עיקריים הקשורים זה בזה: מוטיבציה, מסוגלות עצמית ואינטליגנציה רגשית.

חונכות במהלך התנסות מעשית נחשבת להיבט חשוב בהכשרת מורים ומורים חונכים נתפסים כבעלי השפעה משמעותית על התפתחותם. מאתגר במיוחד הוא הצירוף של חונך ומורה כיתה (Jaspers et al.,2014). מצב אופייני ומאתגר מתרחש כשחונכים מזהים בשגיאה או בהפרעה במהלך שיעור הזדמנות לשמירה על תלמידיהם, ללמידה מטעויות ומשגיאות ולשיפור מקצועי של המתכשרים.

האם אינטגרציה יכולה להתקיים בתוכניות להכשרת מורות?בנושא זה עסקה הרצאתה של ד"ר גליה זלמנסון-לוי בכנס יובל לתוכנית האינטגרציה בחינוך: שילוב, הדרה ושינוי חברתי שנערך ביוני 2018 ברמת-גן. זלמנסון לוי הזהירה כי אם הכשרת המורים תיעשה בכיתות הומוגניות, ללא ייצוג של מגוון האוכלוסיות בישראל, האחידות וחוסר הייצוג יחלחלו ויגיעו גם לבתי הספר. היא סיפרה כי ב-2005 הוקמה בסמינר הקיבוצים תוכנית לצדק חברתי, סביבתי ולשלום – על פי העקרונות של הפדגוגיה הביקורתית הפמיניסטית.

המחקר המוצג במאמר נערך בעקבות מחקר קודם שבחן דרכי עבודה ושיח של קבוצות למידה של מורים מאמנים (Stanulis & Bell, 2017). בהתבסס על ממצאי המחקר הקודם נבנתה תוכנית ניסויית שבה השתתפו 23 חונכים מ-7 בתי ספר יסודיים . בקורס הודגשו שלוש פרקטיקות של חונכות-מלמדת: תכנון בשיתוף, תצפיות ותחקיר וניתוח עבודות תלמידים.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת הגיש לוועדת החינוך התרבות והספורט סקירה על המוסדות האקדמיים להכשרת מורים, ובה הוצגו נתונים על מגמות בהכשרה להוראה במוסדות האקדמיים להכשרת מורים ונתונים על השתלבות בהוראה של בוגרי המוסדות. בנוסף לכך ציירה הסקירה תמונת מצב של יישום המתווה להעברת המוסדות לאחריות ות"ת. לפי הסקירה, קיים מחסור אקוטי במורים למקצועות הטכנולוגיים לעומת עודף הכשרה בחינוך הממלכתי-דתי במקצועות היהדות ועודף הכשרה מאסיבי של מורים במגזר הערבי.

מחקר זה בוחן את השפעתם של קשרים סביבתיים ומערכות יחסים על האופן בו מורים עתידיים לחינוך מיוחד משקיעים בעבודתם בקורס הוראה קלינית. מידת מעורבות הסטודנטים בקורס מתבטאת בכמות הזמן שהם הקדישו ללמידת הקורס, אופן קבלת החלטותיהם וקצב התפתחות הלמידה שלהם. אחד הגורמים החשובים ביותר שנמצאו כמשפיעים על מידת ההשקעה של סטודנטים בעבודה הקלינית הינו יצירת קשר טוב עם המורה המנחה.

למידה מתוך התנסות במסגרת הוראת מורים הינה אפקטיבית ומאפשרת למורי מורים להשיג את הידע והיכולות הדרושים להם להוראה. מאמר זה מתאר כיצד מורות בהכשרת מורים השתמשו בשיטה המחקר של ניסוי באמצעות העברת שיעור כדי לחקור כיצד אופן ההוראה של מורי מורים בקורס למורים עתידיים למתמטיקה בבתי ספר יסודיים משפיע על האופן בו הסטודנטים מבינים את המושגים "שטח" ו"נפח". השימוש בכלי המחקר של ניסוי באמצעות שיעור סייע למורות לשפר הן את ההוראה והן את הלמידה בכיתה.

מאמר זה מתאר מחקר שנערך במכללה להכשרת מורים ושבו השתתפו 52 סטודנטים ערבים שלמדו לקראת תואר שני. המחקר בוחן את שאלת השתלבותם של הסטודנטים הערבים במכללה, שמכוונת בפעילויותיה ובאופן התארגנותה לחינוך לרב-תרבותיות. באמצעות ראיונות עומק עם משתתפי המחקר נלמדות תפיסותיהם של הסטודנטים ועמדותיהם בכל הנוגע לתחושותיהם הכלליות במכללה, ליחסם עם הסטודנטים היהודים והערבים ולחסמים המבניים שקיימים במכללה, אשר מגבילים את תחושת השייכות העצמית למקום. המאמר מעלה גם תובנות חשובות ביחס ליכולתו של החינוך לרב-תרבותיות להעצים את קבוצת המיעוט ולחזק את השתייכותו למוסד.