מוטיבציה, מסוגלות עצמית ואינטליגנציה רגשית כמדדים להצלחה או לכישלון של סטודנטית במעבר מהמכללה אל השדה: מעקב בן חמש שנים אחר שתי סטודנטיות
דורי, נ' (2018). "מוטיבציה, מסוגלות עצמית ואינטליגנציה רגשית כמדדים להצלחה או לכישלון של סטודנטית במעבר מהמכללה אל השדה: מעקב בן חמש שנים אחר שתי סטודנטיות". ביטאון מכון מופ"ת, 62, 35-30
מבוא
מאמר זה מציג את סיפור ההגשמה וההיעדר של צמיחה, אמונה, התמדה, חזון וייעוד בקרב שתי סטודנטיות מהחוג לגיל הרך במכללת "שאנן" בחיפה, במשך חמש שנים. שתי הסטודנטיות היו חלק מקבוצה בת שש סטודנטיות נאחריהן נערך מעקב אישי בתדירות של אחת לחודש במסגרת מפגשים קבוצתיים של קהילה לומדת.
טענת המחקר
על פי הטענה, הגורמים לכישלון או להצלחה תלויים בשלושה פרמטרים עיקריים הקשורים זה בזה: מוטיבציה, מסוגלות עצמית ואינטליגנציה רגשית.
מסוגלות עצמית מוגדרת כ"שיפוטו של הפרט את יכולתו לבצע התנהגות הנדרשת על מנת לקבל תוצאות מקוות, כלומה המידה שבה הפרט מאמין שהוא המחולל (גורם להיווצרות) מאורעות ומצבים שונים ה"קורים" לו.
המושג מוטיבציה מתייחס לרצון להשקיע זמן ומאמץ בפעילות מסוימת, גם כשהדבר כרוך בקשיים, במחירים גבוהים ובאי הצלחות.
אינטליגנציה רגשית היא יכולתו של היחיד להיות מודע לרגשותיו ולרגשות אחרים, להפריד ביניהם ולהשתמש במידע זה כדי להדריך את עצמו באשר למחשבותיו ולדרכי פעולתו. זוהי היכולת לנהל את עצמנו ואת מערכות היחסים שלנו בתכליתיות.
סיכום והמלצות
על המכללות לחינוך לשים דגש בהכרת כל סטודנטית לעומק מבחינת אישיותה, בהבנת המקום שבו היא ניצבת מבחינת האינטליגנציה הרגשית שלה והמוטיבציה שלה, ולהמשיך לטפחה באמצעות סימולציות, שיחות ומשובים עד שתגיע לרמת מסוגלות עצמית משביעת רצון.
לקריאה נוספת
קבלה ודחייה בהכשרת מורים: תכונות אופי הנחוצות לבחירת מתכשרים להוראה ולפיתוחם.