סטודנטים להוראה
מיון:
נמצאו 468 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • תקציר

    מחקר זה מזהה את טבען של המטרות (purposes) בהוראה בקרב 372 סטודנטים להוראה פיניים מתחומי דעת שונים וכיצד תפיסות אלה יכולות לתרום להכשרת מורים. מחקרים מוקדמים יותר הראו שגם סטודנטים אמריקניים וגם פיניים מצאו את תפקיד מוריהם כחשוב מאוד למטרה בהוראה ובלמידה. נמצא גם שהסטודנטים להוראה הפיניים היו מכוּוני מטרה (purposeful) בהוראה שלהם. הנתונים עבור מחקר זה נאספו בשנת 2013 בעזרת שאלונים כמותיים המודדים אלמנטים שונים של מטרה, כגון זיהוי מטרה, מכוונות ליעד, אוריינטציה של מֵעֵבֶר לעצמי ומטרה של יכולת ללמד (Tirri, Kirsi; Kuusisto, Elina 2016).

  • תקציר

    עניין סביבתי (situational interest) הוא עניין לטווח קצר המקושר לגורמים סביבתיים במצב מסוים. מחקרים קודמים מצאו שטכניקות מסוימות להוראת מדעים יכולות להיות אפקטיביות מאוד ביצירת עניין סביבתי בקרב תלמידים, אך הסיבות מדוע הן אפקטיביות נותרו לא ברורות: פעילויות הכרוכות בהשתתפות פעילה, לדוגמא, ידועות כיוצרות עניין סביבתי, אך קיימת הסכמה כללית מועטה לגבי הסיבות היסודיות לכך. המטרה של מחקר זה הייתה לחקור את הגורמים המונחים ביסוד העניין הסביבתי במגוון טכניקות להוראת מדעים (PALMER, DAVID H.; DIXON, JEANETTE; ARCHER, JENNIFER, 2016).

  • תקציר

    מרבית מורי המורים העובדים במוסדות של השכלה מקצועית גבוהה ניצבים בפני תפקיד חדש מאז שהקהילה האירופאית כיוונה לשיפור האיכות הכללית של החינוך. למוסדות שנהגו להתמקד בעיקר בחינוך נוספו מטלות מחקר כעניין מרכזי חדש וחשוב. על מורי המורים, עקב כך, לרכוש ידע ומיומנויות מחקריים, וכן מיומנויות להנחיית סטודנטים להוראה בכתיבת עבודות מחקר. על מנת להכין אותם לכך, תוכננו פעילויות של פיתוח מקצועי. במחקר גישוש זה, המחברים חקרו את המידה שבה ארבע פעילויות שונות של פיתוח מקצועי בשלושה מוסדות הולנדיים להכשרת מורים תרמו לידע ולמיומנויות הנדרשים עבור מטלות חדשות אלה (Geerdink, Gerda; Boei, Fer; Willemse, Martijn; Kools, Quinta; Van Vlokhoven, Haske, 2016).

  • תקציר

    מחקר זה קישר 47 מתכשרים להוראה מהונג קונג ו-35 מתכשרים מקנדה לפרויקט של תרבות השתתפותית חדשה במסגרת תיאורטית של אוריינות מדיה חדשה. מאמר זה מדווח על הנתונים האיכותניים יחד עם התיאורים הכמותיים של האינטראקטיביות החברתית של המשתתפים בקהילות המעשה חוצות הגבולות. מעבר לאילוצים של הפורום המקוון הנבחר, הממצאים מעידים כי מעורבות המשתתפים בתרבות ההשתתפותית החדשה תרמה לבניית הידע והמודעות שלהם לצורך רתימת השתתפות מקוונת, טכנולוגיות מדיה חדשה ומגוון תרבותי/לשוני בחינוך (Zhang, Zheng; Li, Jia; Liu, Feifei; Miao, Zhuang, 2016).

  • תקציר

    מחקר זה קבע את השימושיות של יצירת קומיקס דיגיטלית בקרב 77 סטודנטים לתואר שני בקורס טכנולוגיה בהוראה. הסטודנטים השלימו משימת קריאה ויצרו קומיקס דיגיטלי שהתייחס לענייני שילוב טכנולוגיה בבתי הספר ובחברה. יצירות הקומיקס שנוצרו בידי 77 הסטודנטים נותחו תוך שימוש במחקר פעולה מעשי. הממצאים הציעו שליצירת קומיקס דיגיטלית מאפיינים ייחודיים עבור רפלקציה ביקורתית של טקסט, מאחר וז'אנרים של קומיקס מעודדים משמעויות מרובות, הצבת רעיונות זה לצד זה, הומור ושורות מחץ המנוגדות לאינטואיציה (Sockman, Beth; Sutton, Rhonda; Herrmann, Michele, 2016).

  • תקציר

    במהלכן של אינטראקציות עם ילדים במרחב הגן, אנו פוגשים את דרכי ההתמודדות שלהם עם פעילויות המעוררות אתגר. ניתן לראות ילדים המתקשים להביע עצמם באופן מילולי, מתקשים להתנהל באופן מווסת בהתאם לדרישות הגננת ומגיבים באופן לא מותאם באינטראקציות עם חבריהם. התפתחות של תהליכי למידה והתנהגות יומיומית מיטבית דורשת מהילדים הפעלה של מיומנויות הוויסות העצמי שלהם. המחקר הנוכחי עוסק בדרכים בהן ניתן להרחיב את מיומנויות הוויסות העצמי של ילדים צעירים בטווחי הגילאים שלוש עד שש. המחקר מאופיון בהתייחסות לשני ממדים מקבילים ומשלימים: האחד מיקוד בילדים ותיאור התפתחות הוויסות העצמי שלהם כתוצאה ממעורבות חינוכית מובנית, והשני בחינת ההתפתחות של הסטודנטיות, שהעבירו את הפעילויות. מטרת המחקר היא לבחון האם ובאיזה אופן תכנית קצרת טווח המתבצעת בגן מחזקת את תהליכי הוויסות העצמי של הילדים ובמקביל מקדמת את יכולות הוויסות העצמי ותחושת המסוגלות העצמית של הסטודנטיות עצמן (רחל רביד ועינת ליכטינגר).

  • סיכום

    המאמר מציג מחקר, שבוחן את הגורמים הבולמים אמפתיה ומקדמים אותה אצל סטודנטים להוראה ומורים מתחילים בישראל. ככזה, המחקר מעמיק את הידע בנושא תפקיד האמפתיה במסגרת עבודת המורים ובתכניות להכשרת מורים – תפקיד שלא נחקר דיו (Tetteghah & Anderson, 2007). הבנת גורמים אלה עשויה לתרום לפיתוח תכניות לחיזוק האמפתיה ולטיפוחה בקרב מתכשרים להוראה ובתכניות העוסקות בסוציולוגיה של ההוראה והכיתה, לרבות קורסים בנושא יחסי מורים-תלמידים או ניהול כיתה. היא יכולה להוסיף לידע על הפרקטיקה של האמפתיה וביחס למדיניות החינוך ותנאי העבודה, שנדרשים לבניית אקלים אמפתי וגם לשמש אנשים העוסקים במדיניות חינוכית וביישומה המיטבי (איריס בקשי).

  • לינק

    מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון באילו סוגי קשיים נתקלים סטודנטים להוראה, אשר נרשמו לתואר ראשון בתכנית להכשרת מורים לאנגלית המוצעת בפורמט משולב, והמורים המאמנים (cooperating teachers) שלהם במהלך ההתנסות המעשית של הסטודנטים להוראה. על פי הממצאים, הבעיות שעמדו בפני הסטודנטים להוראה קובצו לארבעה תחומים: מערכות הערכה, תקשורת נתמכת מחשב, אתגרים עם המורים החונכים ונושאים פסיכולוגיים. הבעיות של המורים המאמנים סווגו כבעיות הקשורות לתוכנית וכבעיות הקשורות לסטודנטים להוראה (Koc, Ebru Melek, 2016)

  • סיכום

    התוכנית למצוינות בהוראה בישראל שואפת להכשיר מורים מצוינים שיהיו גם סוכני שינוי במערכת החינוך. הקשר המחקר הוא תוכניות למצוינים באחת מהמכללות להכשרת מורים בארץ. המחקר נעשה בפרדיגמה איכותנית והתמקד ב-21 סטודנטים ומורים מתחילים שהשתתפו בתוכנית. נמצא פער במעבר מההכשרה לכיתה, מהעולם האקדמי למקום העבודה, בין הציפיות והתקוות לבין מה שקורה בפועל בעבודה היומיומית בכיתה ובבית הספר. בעוד הסטודנטים שלמדו במסלול המצטיינים הציגו חזון פרופסיונלי של השפעה והכנסת שינוי בבית ספר ובכלל במערכת החינוך הישראלית, בוגרי התוכנית, העובדים כבר כמורים, דיווחו על העדר עניין והעדר יכולת לעשות זאת, ועל הסתגלות לעבודה בגבולות ובאילוצי בית הספר (Shayshon, B., & Popper-Giveon, A).

  • סיכום

    המאמר מציג גישה חדשנית ללימוד השואה, הנשענת על מחקר אוטואתנוגרפי של סטודנטים לחינוך. לפנינו חלופה לגישות המסורתיות – גישות שהתמקדו בלימוד תולדות השואה – המדגישה חקירה של הזיכרון הקולקטיבי של השואה. במסגרת הזאת, לא זו בלבד שהסטודנטים לומדים באמצעות פעולה, אלא שתהליך הלמידה מחייב התבוננות פנימה וניתוח של התנסותם האישית. אלה הם תהליכי למידה דיאלוגיים, המכירים בשונות ובריבוי נרטיבים, שאינם מסתפקים בתפיסות ובנרטיבים הקולקטיביים המקובלים, ולכן עשויים לערער את מעמדם ההגמוני. כפי שמציינת המחברת, תהליך זה צפוי לפתח בקרב הסטודנטים גישה החורגת מ"תחושת הקורבנוּת והנקמה" המעוגנות בזיכרון הקולקטיבי של השואה בישראל. למידה המתבססת על מחקר אישי כזה צפויה לטפח מודעות חברתית-ביקורתית ולקדם פעולה למען שינוי חברתי (לילך ניישטט בורנשטיין).

  • תקציר

    מחברי המאמר ערכו מחקר איכותני לגבי ההשפעה של שותפות אוניברסיטה-בית ספר שבה שמונה מועמדים להוראה מתכנית דו-שנתית לתארים מתקדמים שובצו יחדיו בחטיבת ביניים ברמת עוני. המועמדים להוראה בתכנית ייחודית זו מקבלים תואר שני, כמו גם רישיון הוראה בתחום התוכן שלהם ובחינוך מיוחד. תוך שימוש בראיונות בקבוצות מיקוד עם מובילי בתי הספר, מורים שותפים בכיתות החינוך המיוחד והתוכן, ומועמדים להוראה, המחברים רצו לקבוע את ההשפעה של השותפות על כל בעלי העניין (Ruben, Barbara; Rigelman, Nicole; McParker, Matthew, 2016).

  • מאמר מלא

    המחקרים הרבים שבחנו את שיטות המיון הקיימות מוליכים למסקנה הפסימית, שמקצוע ההוראה כה מורכב, שהמחקר הקיים והשימוש בידע "מדעי" תורמים מעט לאיתור תכונות שמנבאות מי יהיו המורים הטובים. עם זאת, חיוני שהמכללות להוראה בשיתוף משרד החינוך ימשיכו לחפש אחר שיטות מיון ודרכי הכשרה שיצמצמו ככל האפשר את כניסתם של מורים לא מתאימים. זאת משום שלאחר השתלבותם במערכת החינוך קשה בהרבה לשפר את תפקודם או לפטר אותם (אליעזר יריב).

  • תקציר

    מחקר איכותני זה בחן את האופן שבו סטודנטים להוראת מדעים ומורים למדעים שהשתתפו במועדון קריאת מאמרי מחקר שנמשך 7 חודשים, עסקו בספרות מחקר בחינוך הרלוונטית לפרקטיקה שלהם כדי לצמצם את הפער בין תיאוריה לפרקטיקה. במועדון קריאה זה הייתה להם הזדמנות לבקר ולנתח מאמרים מכתבי עת שפיטים בתחום החינוך המדעי בהקשר של הפרקטיקה שלהם בכיתה (Tallman, Karen; Feldman, Allan, 2016).

  • תקציר

    המאמר חוקר רפלקציות הקשורות להתנסות המעשית (פרקטיקום) של סטודנטים להוראה בבית הספר היסודי. הנתונים כוללים את כתבי התלקיטים של 13 סטודנטים. נעשה שימוש בגישת הניתוח התמטי כדי לחקור את תוכן ורמת הרפלקציה של הסטודנטים, והאופן שבו היא תרמה לתיאוריה הפרקטית ולפיתוח המקצועי שלהם (Korkko, Minna; Kyro-Ammala, Outi; Turunen, Tuija, 2016).

  • תקציר

    כדי לקדם באופן יעיל את התנועה הממוקדת בתלמיד, חשוב להבין את דאגותיהם של סטודנטים להוראה לגבי הוראה בכיתות הפוכות משולבות טכנולוגיה. מחקר זה סקר את הדאגות לגבי הוראה בכיתה הפוכה של יותר מ-470 סטודנטים להוראה. כדי להבין את תפקידם של הבדלים אינדיבידואליים, נחקרו מאפיינים אישיים כגון מסוגלות עצמית להוראה, ידע המורה, ומאפיינים דמוגרפיים אחרים. התוצאות מראות שלסטודנטים להוראה היו לרוב דאגות עצמיות. מסוגלות עצמית וידע לא-טכנולוגי של המורה קושרו לרוב שלבי הדאגה (Hao, Yungwei; Lee, Kathryn S., 2016).

  • תקציר

    במחקר זה נחקרה תרומת ההוראה והלמידה הרב תחומית של המקרא ללמידה משמעותית. בתפיסת המחקר, הכוונה ללמידה שמבנה חיבור בין עולמו של הלומד לבין הטקסט המקראי, ושמאפשרת ומעודדת את הלומד להתעניין בעולם המקרא ולמצוא הנאה בלמידה. במרכז תהליכי ההוראה הועמדה סוגיה מקראית, ותחומי דעת שונים הציגו את המשותף והרלוונטי לזמננו להתמודדות עם קשיי לומדים וללמידה של מקרא. המחקר התבצע במכללת לוינסקי, במסגרת הקורס הסדנאי "הוראת המקרא בהיבט רב תחומי" – ובמסגרת ההתנסות בהוראה במספר בתי ספר, בעיקר בבית הספר "מורדי הגטאות" ברמת גן. משתתפי המחקר היו סטודנטים מתמחי מקרא המכשירים עצמם להוראה בבית ספר יסודי ועל יסודי, משנים ב' וג' בתואר הראשון וכן סטודנטים לתואר שני בהוראה M.Teach שנה א' (גלי דינור).

  • סיכום

    חווית ההוראה האישית של הסטודנט להוראה משמשת חלק חשוב במסע הפיכתו למורה. על אף חשיבותה, עובדת תרומתה של החוויה להוראה נותרה מקרית, והניסיון שגלום בה נמצא מנותק מהעבודה בקורסי ההכשרה של מורים. אוניברסיטת סנט קלאוד (St. Cloud State University) שבמדינת מינסוטה החליטה לחזק את חווית ההוראה של סטודנטים להוראה באמצעות מודל ההוראה השיתופית (co-teaching model) ומאמר זה מבקש להתמקד במודל זה, בתנאים להתקיימותו וביתרונותיו (Heck, T. W., & Bacharach, N).

  • תקציר

    מחקר זה חוקר את ההשתתפות של הסטודנטים להוראה בפעילויות למידה וחוקר האם היא מקושרת להתנהגויות של הוראה אפקטיביות שלהם במסגרת של הכשרת מורים מבוססת בית ספר עבור חינוך תיכוני בהולנד. התוצאות מציינות שהסטודנטים להוראה משתנים בלמידה המדווחת עצמית שלהם ושלמידה זו מתייחסת באופן חיובי להבחנות לגבי התנהגות הלמידה האפקטיבית שלהם (de Vries, Siebrich; Jansen, Ellen P.W.A.; Helms-Lorenz, Michelle; van de Grift, Wim J.C.M. , 2015).

  • תקציר

    בפרויקט מחקר ופיתוח נוכחי של התכנית לתואר ראשון בהכשרת מורים באורהוס, דנמרק, המחברים חקרו את התפתחות היכולת ליצירת קשרים בין-אישיים הן מבחינת התיאוריה והן מבחינת הפרקטיקה. הפרויקט מאורגן ומבוצע בשיתוף פעולה בין סטודנטים להוראה, מורי מורים, מורים מוסמכים וחוקרים, ומאמר מושגי זה מסביר את הרעיונות התיאורטיים, הפרספקטיבות וההשלכות כמו גם המטרות הכוללות ומבנה הפרויקט. היעד הכללי של הפרויקט הוא להכשיר את הקרקע במחקר פדגוגי ובהכשרת מורים, והמטרה היא לתרום להתפתחות של ידע תיאורטי בתוך תחום אקדמי זה, כך שניתן יהיה להבין את היכולת ליצירת קשרים בין-אישיים וללמד יכולת זו כחלק מהתפתחות מתמשכת של היכולת המקצועית של המורה (Jensen, Elsebeth; Skibsted, Else; Christensen, Mette, 2015).

  • תקציר

    למרות שלמידה בלתי פורמלית מוכרת כדרך משמעותית שבה סטודנטים רוכשים ידע חדש אשר לעיתים קרובות קשה להשגה בהקשרי למידה פורמליים, המחקר אודות השפעתן של פרקטיקות למידה בלתי פורמליות על פדגוגיה של פרחי הוראה הוא מוגבל. המחקר הנוכחי, מונחה על-ידי התיאוריה של קהילות מעשה, בחן כיצד ליווי תלמידי חטיבת ביניים בטיול שטח השפיע על הלמידה של פרחי ההוראה ללמד (Britton, Stacey A.; Qiang Cheng; Hill-Cunningham, P. Renee; Carpenter-McCullough, Amber, 2015).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין