מחקר זה בוחן את היתרונות של פלטפורמת בלוגים קהילתית עבור סטודנטים בתכנית מקוונת לספרנות ומידענות. תוך שימוש בסקר אינטרנט ובשיטות ניתוח תוכן תיאוריות, מאמר זה עוסק בדרך שקהיליות בלוגים של סטודנטים יכולות לטפח ביעילות קשרים בין מרצים לבין סטודנטים, ולהגביר תחושות של ביצועי למידה (Stephens, Michael, 2016).

מטרת פוסט זה להפנות את הזרקור על תהליך עבודת הצוות (collaboration) ככישור חשוב ומרכזי לתפקוד במאה ה-21 – כישור שנחוץ לפתרון בעיות מורכבות (Griffin & Care,2015). יתרה מזו, בעקבות הבהרותיהם של הסה וחבריו (2015 ,Hesse et al), אני מבקשת להבחין בין עבודת צוות לבין שיתוף פעולה (collaboration vs cooperation) תהליכים קרובים ומובחנים, שבשיח היומיומי נוטים להתבלבל ביניהם (קלודי טל).

המנהלים מספקים תמיכה למורים, מעצבים את מערכות היחסים עם התלמידים ועם הציבור, ושואפים ליצור סביבה בית-ספרית מועילה עבור כל אדם העובר בשערי בית הספר. כיצד המנהלים יכולים להפוך לאפקטיביים יותר? המשאבים שלהלן עשויים לספק למנהלים את הדרוש להם (Joy Nelson, 2015).

ארגון "ערי חינוך" רואה בשיתופי פעולה את הבסיס לחדשנות חינוכית, ומקדם אותם בכל הרמות – בכיתות, בבתי הספר, בערים וגם במדינות שלמות. בתי הספר והערים שהצטרפו לתוכנית מדווחים על העצמה אישית וקבוצתית, לצד זינוק בהישגים וברוח הצוות (לימור דומב).

איך בדיוק צריכה להיראות סביבת הלמידה החלומית? ובכן- לימור ליבוביץ מצאה דוגמה אחת מעניינת!!! , בית ספר ניסויי באוניברסיטת פלורידה זה בית-ספר שהוקם על בסיס התפיסות והנחות היסוד (העדכניות) המפורטות בסקירה המעניינת של לימור ליבוביץ .

הספר שנכתב על ידי חילי טרופר מביא את החיבור האישי בין בית ספר התיכון "ברנקו וייס" ברמלה, בית ספר שהפך תוך חמש שנים מתיכון כושל וחסר תלמידים לתיכון עם רשימת המתנה וגאווה מעצם ההשתייכות אליו, בית ספר לנוער בסיכון בדרגות הקיצוניות ביותר שקיימות, צעירים שהתפיידו מכל המסגרות החינוכיות האחרות, תלמידים עניים עם בעיות משפחתיות וסביבתיות ענקיות, בעיות מהסוג שרבים מאתנו אינם מסוגלים בכלל להעלות על הדעת ולהתמודד ברמת המחשבה על קיום תנאי חיים כאלה, לבין מנהלו באותן שנות שינוי-חילי טרופר, צוותו החינוכי המסור וחדור מוטיבציה שפועל בתחושת שליחות, התלמידים שהחיים ניפצו להם את החלומות וכל מי שנקלע מסביב לתהליך ההעצמה החינוכי המדהים הזה ( סתיו מיכאלי ).

מחקר זה ביקש לבחון אם הירידה במוטיבציה ללמוד מדעים היא תופעה בלתי נמנעת, ולחקור את ההשפעה של גורמים שונים בסביבה החינוכית על ירידה זו. הגורמים שנבדקו היו: בית הספר, המורה למדעים, החברים בכיתה וההורים (והמטרות שהם מדגישים). המוטיבציה של התלמידים נבחנה באמצעות שלושה מדדים, שניים שבדקו אל רמת המוטיבציה (מעורבות בשיעור ומוטיבציה מתמשכת) ואחד שבדק את איכות המוטיבציה (מכוונות מטרות ההישג). נתונים כמותיים ואיכותניים נאספו בשנים תשס"ט-תש"ע משלושים בתי ספר "רגילים" ודמוקרטיים, אשר משרתים אוכלוסייה בחתך סוציו-אקונומי בינוני ומעלה; במדגם השתתפו שמונה חטיבות ביניים, שבעה בתי ספר יסודיים, שני בתי ספר שמונה-שנתיים, ו-13 בתי ספר דמוקרטיים (שבהם גם כיתות יסודי וגם חטיבת ביניים). מתוך בתי הספר האלה נדגמו כאלפיים תלמידים מכיתות ה' עד ח', 55 מורים למדעים, וכ-400 הורים. 420 תלמידים השתתפו במחקר שנתיים ברצף ( דנה ודר-וייס) .

אלפי מחנכים מכל העולם כל שנה לרג'יו אמיליה באיטליה לפגוש את הפלא בעצמם במרכזי פיתוח מקצועי שהוקמו במקום,ויש סרטים רבים ומקורות אחרים שתוכלו למצוא כדי להרחיב את ההכרות שלכם עם התפיסות הללו, כולל עיצוב מרחבי הלמידה בהם. התפיסה נבעה מתוך הטרגדיה של מלחמת העולם השנייה ופותחה על-ידי מלגוצ'י . לימור ליבוביץ מסבירה כיצד אפשר להשתמש בתובנות שלהם ובניסיון הרב שצברו וליישמם במערכת החינוך שלנו ( לימור ליבוביץ) .

אחד החלקים החשובים ברפורמת "אופק חדש" הוא השעות הפרטניות, המאפשרות למורים להקדיש תשומת לב אישית לכל תלמיד, אחד על אחד או בקבוצה קטנה. השעות הללו מאפשרות לבתי הספר להתגבר במעט על העומס הגדול בכיתות, אך גם מעמידות בפניהם אתגר של ממש – כיצד לנצל באופן מיטבי כל שעה ושעה, כך שכל תלמיד יקבל את הדרוש לו ביותר. השעות הפרטניות מנוצלות בראש ובראשונה לתגבור, העמקה והעשרה בנושאים לימודיים, אך גם לטיפוח היבטים חברתיים ורגשיים של התלמידים ( תמירה גלילי) .

התיאוריה של קישוריות אנושית בחינוך מתוקשב שפותחה על ידי החוקר הקנדי George Siemens זוכה לאחרונה להתעניינות רבה בעולם וליישום בקורסים מקוונים , קורסים מקוונים מסוג MOOC ובמידה רבה גם קורסים מקוונים שמועברים באמצעות רשתות חברתיות כגון פייסבוק , גוגגל פלוס וELGG ( עמי סלנט) .

יעקב הכט, מנכ"ל ערי חינוך, בהרצאה קצרה ("חשיפה") על מודל "הנבחרת" הפדגוגית – מודל לפדגוגיה חברתית. . ההרצאה ניתנה כחלק ממפגשי "הסטודיו"- מרחב להשראה וחדשנות חינוכית. חשוב יותר מה שקורה בתהליך הלמידה מאשר תכני הלמידה בקבוצת הכיתה , נושא הנבחרות בחינוך קשור גם לעבודה קהילתית . מדובר על ציון משותף בכיתה ועל "מאמן" הקבוצה בנבחרת בכיתה.

בבית הספר התיכון "אדם, חברה וטבע" בכרמיאל, השייך לרשת דרור בתי חינוך, מיישמים את המשנה החינוכית של בית המדרש למורי עם. מרבית המחנכים כאן הם חברי תנועת דרור ישראל, והם חיים בקיבוצי מחנכים בגליל. בית הספר הוקם בשנת 2006 כדי לתת מענה לבני נוער שלא מצאו את מקומם במסגרות אחרות והיו זקוקים למסגרת שתיתן להם חום ואהבה.

בהזמנת משרד החינוך הקימה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת מומחים העוסקת באתגרים הנובעים מהתמודדות עם שונות בין תלמידים במערכת החינוך. הוועדה, בראשותו של פרופ׳ אברהם הרכבי ממכון ויצמן, הוקמה בשנת 2012 . תפקידה לסייע למקבלי החלטות במשרד החינוך לחשוב על אופני הלמידה וארגונם בכיתה ובבית הספר על מנת שמרב התלמידים יפיקו את מרב התועלת מלימודיהם. בדוח זה מובאים סיכומי ההרצאות והדיונים מיום העיון בנושא ״התמודדות עם שונויות בין תלמידים במערכת החינוך״ שהתקיים בשבט תשע״ג -ינואר 2013- ביזמת הוועדה ״מערכת חינוך לכול – ולכל אחד״ ( נעמי מנדל-לוי).

בשנים האחרונות גברה ברשת אורט ההכרה, כי אין די בשיעורי תגבור ובסדנאות להקניית אסטרטגיות למידה כדי לשפר את ההישגים הלימודיים של תלמידים תת משיגים, אלא שיש לפתח עבורם גישה חינוכית-טיפולית, שתיתן מענה לתחושת הכישלון ואין האונים שהם חווים, ותפתח בקרבם תחושת ערך עצמי ומוטיבציה ללמוד, וראייה של קשיים כאתגר במקום כאיום. בעקבות כך פותחה ב"מרכז לכישורי למידה" של המנהל למחקר, פיתוח והכשרה ברשת אורט, תכנית חינוכית-טיפולית בשם "תקווה ומוטיבציה" המיועדת לכלל התלמידים, ולתלמידים תת משיגים בפרט ( יהודית קסורלה, חגית נברו, אורית זיו).

הקשיים שעמם מתמודד עתה בית הספר האנתרופוסופי ביפו מעלים בחריפות את השאלה: האם בתי ספר מעין אלה הם חלופה לגיטימית למערכת החינוך, או אולי מוצא להורים מבוססים שמבקשים למלט את ילדיהם ממנה? מאבק ההישרדות של בית הספר אביב אינו סיפור מקומי בלבד. בתי ספר ביוזמת קבוצות הורים נפתחים בשנים האחרונות כפטריות אחר הגשם, ובחינוך האנתרופוסופי נראה שהקצב אפילו מהיר יותר. מלבד אביב יש כיום עוד שמונה בתי ספר אנתרופוסופיים בשלבים שונים של הקמה בנס ציונה, הוד השרון, מודיעין, שוהם, תעוז, אלוני יצחק, אלישיב וקריית אונו. חינוך אנתרופוסופי, או חינוך ולדורף, מדבר אל לב הורים שיש להם ביקורת על מערכת החינוך הרגילה ובעיקר מאסו בלמידה המכוונת למבחנים ולסטנדרטים האחידים כפי שבאים לידי ביטוי במבחני המיצ”ב. תפישה זו שמה דגש על התפתחות הילד ופועלת להגן עליו מפגעי התחרות והחשיפה המוגזמת לטכנולוגיה, באופן שלמבקריה נראה מנותק לעתים מהחיים הרגילים.ברוב המקרים נגזר על יוזמות החינוך הפרטיות הללו לעבור דרך חתחתים עד להכרה המיוחלת.(תמר רותם ).