המל"ג מעודדת את המוסדות להכשרת מורים להציע קורסים בהוראה מקוונת גם בתקופות שגרה, כלומר גם כשאין סגרים כפי שהיה בראשית הקורונה. דוח מחקר זה מציג המלצות למרצים ולמוסדות כיצד לעשות זאת נכון

מתוך 4 מיליון ילדים לפחות שלומדים בחינוך ביתי בארה"ב, יותר ממיליון ילדים (28%) מבקרים בין יום אחד לארבעה ימים בשבוע בבית ספר "רגיל". למידה משולבת היא שילוב מיטבי בין למידה בכל מקום (כולל למידה מקוונת) ובין למידה פנים מול פנים בכיתה. שילוב זה מאפשר למידה עצמאית ומותאמת אישית בהיבטי זמן, מקום, אופן, ונתיב הלמידה ותומך בפעלנות (agency) הלומד.

לשכת המדען הראשי במשרד החינוך הכינה סקירת ספרות בנושא הכשרת מורים להוראה מרחוק, ואלה המלצותיה המרכזיות: לבצע תהליך ארוך טווח; לשתף את המורים בעיצוב תוכנית ההכשרה; לשלב בין סדנאות מרוכזות להתנסות בכיתות, הדרכה פרטנית ודיון רפלקטיבי; לנקוט הוראה מעורבת המשלבת מפגשים סינכרוניים עם מטלות; ליצור קהילות למידה-עבודה בשיתוף פעולה בקבוצות הן ברמת מתכנני ההשתלמות הן ברמת המורים.

בעידן של למידה מהבית, גובר הצורך של המורה לקבל בזמן אמת תמונת מצב פרטנית ומקיפה של תלמידיו מבחינת נוכחות, התפתחות חברתית-רגשית, התנהגות, ציונים והישגיות. בהקשר זה, הומצאו ממשקי טכנולוגיה הדדיים אשר מאפשרים למורים לקבל קבל מידע שוטף, מאובטח ומהימן על התלמידים במהירות הבזק.

דלית קפלן, פסיכולוגית קלינית ואם לארבעה ילדים, כתבה על הנזקים הנפשיים והרגשיים העצומים של סגירת בתי הספר וההסתפקות בתחליף הזום על תלמידים ומורים בעת הקורונה, והציעה תשעה צעדים מעשיים להתמודד עם הבעיה ולהילחם בסכנות הדיכאון והבדידות שהסגרים המלאים והחלקיים ממיטים על האוכלוסייה.

אחד הדברים שמסייעים למרצים ברחבי העולם להסתגל להוראה מרחוק הוא הסתמכות על תוכנית עבודה מוכנה. על רקע זה, ד"ר הת'ר ראסל, מרצה למתמטיקה באוניברסיטת ריצ'מונד, שנאלצה להמיר את שיעוריה להוראה מרחוק, ניסחה קווי-מנחה להוראה מקוונת, תוך שהיא מתייעצת עם עמיתיה ונסמכת על ניסיונם. היא מציעה למרצים שנאלצים לעבור ללמידה מרחוק עקב משבר הקורונה חמישה קווים -מנחים במטרה לייעל את תהליך ההוראה מרחוק.

הלמידה מרחוק דורשת אקטיביות וכישורי ניהול עצמי רבים יותר מצד התלמיד, בהשוואה ללימודים בחדר הכיתה. תלמידים שעדיין לא התנסו בלמידה מרחוק עלולים להתקשות בכך במיוחד, ועל אנשי החינוך לסייע להם. על מנת לעשות זאת, מומלץ לנקוט ארבע פעולות:

המגזין "Marker Week" ריאיין אנשי חינוך ובהם שרת חינוך לשעבר, ראש ות"ת לשעבר, יזמת בתחום החינוך ופרופסורים לחינוך ולכלכלה וניסה לברר מה הדברים שיש לעשות בהקשר של משבר הקורונה, ובעיקר בתחום הלימוד המקוון.

מסמך שפרסם מרכז המידע והמחקר של הכנסת מציג את אחת הבעיות הקשות ביותר בחינוך מקוון בימי הקורונה: אי שוויון, והיעדרם של מחשבים או של גישה לאינטרנט בקרב משפחות רבות, בעיקר במגזרים הערבי והחרדי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברבע ממשקי הבית בישראל אין אינטרנט ובשישית ממשקי הבית אין מחשב ביתי; כחמישית ממשקי הבית היהודיים אינם מנויים על אינטרנט לעומת כמחצית ממשקי הבית הערבים. בתנאים כאלה, רבים מאוד אינם משיגים גישה לחינוך מקוון, וערך השוויון בחינוך אינו מוגשם.

בד בבד עם הגידול המהיר בהיצע הקורסים המקוונים, מספר הולך וגדל של לומדים בוגרים נכנסים לאוניברסיטאות או חוזרים אליהן. אך למרות המספר ההולך וגדל של סטודנטים בוגרים "לא מסורתיים", כלומר, סטודנטים הלומדים באופן מקוון, מעט ידוע על התהליכים הדינמיים של למידה מרחוק בקרב מבוגרים. סטודנטים אלה תולים תקווה בלימודים, ונאבקים באמצעותם על הזכות לפתח את יכולת הלמידה שלהם, לאזן את החיים ואת הלימודים ולהפוך ללומדים עצמאיים בעלי יכולת ויסות עצמי. מרכיבים אלה יאפשרו להם להיות בני אדם עצמאיים יותר, מסודרים יותר ובעלי יכולת למידה לאורך החיים (lifelong learners).

עם התפשטות הטכנולוגיה והשתכללותה, הולכים הלימודים המקוונים ונעשים נפוצים. יש הסבורים כי מגמה זו עתידה להתעצם, ואף ממליצים למוסדות ולמערכות חינוך לאמצה אם ברצונם לשרוד. לימודים מקוונים מעניקים למשתתפים בהם גמישות (למשל במונחים של מקום וזמן הלימוד) ומאפשרים לתלמידים ליצור אינטראקציות עם אוכלוסיות מגוונות של מורים ושל לומדים אחרים, היכולים להימצא במרחק גיאוגרפי ותרבותי רב מהם.שאלת המחקר שהנחתה את הסקירה שלפנינו היא מה הם הגורמים שמשפיעים על חוללות עצמית (self-efficacy) בסביבת למידה מקוונת?

בעת שמנהלני האוניברסיטה מגיבים לדרישות ההולכות וגוברות של השוק החינוכי להציע הזדמנויות רבות יותר ללמידה מקוונת, יכולתם ליצור סביבת הוראה ולמידה יציבה מבחינה כלכלית, ברת-קיימא אך עדיין עשירה, ראויה לתשומת לב מידית ומתמשכת. מחקר כלל-אוניברסיטאי הכולל 130 משתתפים בחן את הצרכים והתפיסות לגבי למידה מקוונת בקרב סגל ההוראה, סטודנטים ואנשי צוות כחלק מהערכת הצרכים של יחידת הלמידה המקוונת. התוצאות מציעות שסגל ההוראה מכיר בחשיבותה של למידה מקוונת, שסטודנטים חושקים בה בשל נוחיותה, וכי תמיכה טכנולוגית בזמן אמת הייתה בעדיפות עליונה. אולם, הן המשאבים הבית-ספריים הן האוניברסיטאיים אינם מותאמים דיים כדי לענות על דרישות אלו ונותרים ברובם נפרדים ולא משולבים (Chow, Anthony S.; Croxton, Rebecca A. , 2017).

פלטפורמות של מדיה חברתית כמו פייסבוק הן דבר שבשגרה ברחבי החברה. אולם, בתוך מוסדות ההשכלה הגבוהה סביבות רשת כאלה נמצאות עדיין בשלב ההתפתחותי. מאמר זה מתאר ודן בנתונים של חקר מקרה מדף הפייסבוק של סגל ההוראה במדעי החברה באוניברסיטה הפתוחה. המאמר מציג סקירה כללית של ספרות המחקר הנוגעת למדיה חברתית בהשכלה הגבוהה ובוחן כיצד סגל ההוראה במדעי החברה באוניברסיטה הפתוחה עשה שימוש בפייסבוק כדי לסייע בבניית קהילה אקדמית (Callaghan, George; Fribbance, Ian, 2016).