ניסיון הקורונה לימד כי רשתות חברתיות מצמצמות פגיעה בחוסן במהלך משבר. הן הצליחו לשמר תחושת שייכות, וסייעו לילדים ומתבגרים להתמודד עם הסגר. המרחב הדיגיטלי אפשר להם למלא את שלושת הצרכים (זהות עצמית, מציאת מודלים לחיקוי ושייכות) גם בזמן הבידוד. עם זאת, המרחב הדיגיטלי מציב שני אתגרים מרכזיים: 1. ויסות רגשי 2. חשיפה לתוכן פוגעני. על מורים והורים להימנע ממלכודות הכניעה וההתנגדות

סקסטינג הוא ביטוי של מיניות במרחב המקוון. כשלעצמו, הוא לא בהכרח דבר רע. בניגוד לפעילויות מיניות אחרות, לא נכנסים ממנו להיריון ולא נדבקים במחלות מין. הסקסטינג כה נפוץ, עד שניתן אף להגדירו כנורמטיבי: אחד מכל ארבעה תלמידם בכיתות ז'-י"ב עסקו בו. עם זאת, יש מקרים רבים שבהם סקסטינג נעשה בכפייה, כתוצאה מסחטנות, איומים או לחץ חברתי. ד"ר מיכל דולב כהן ממכללת אורנים מציעה להורים ומחנכים סדרת פעולות למניעת סקסטינג שלילי

השימוש של מתבגרים באינטרנט הופך יותר ויותר לנייד, פרטי וללא השגחה. זהו דבר מדאיג לאור העובדה שהאינטרנט משמש יותר ויותר כמדיום להתנסות בקורבנוּת. אף על-פי שיש הכרה רחבה לכך שלקורבנוּת פנים-אל-פנים יש השפעה מזיקה על התוצאות החינוכיות של המתבגרים, פחות ידוע על המידה שבה לקורבנוּת ברשת יש השפעות דומות. סקירה שיטתית ומטא-אנליזה זו מציעה סינתזה של הקשר בין קורבנוּת ברשת לבין תוצאות חינוכיות של מתבגרים מגיל 12 עד 17, כולל 25 מדידות של גודל אפקט מ-12 מחקרים שהתבססו על מגוון דיסציפלינות (Gardella, Joseph H.; Fisher, Benjamin W.; Teurbe-Tolon, Abbie R., 2017).

הקרן לפיתוח שירותים לילדים ובני נוער בסיכון במוסד לביטוח לאומי שמה לה למטרה, לקדם פיתוח תכניות התערבות בתחום המסוכנות ברשת, בדגש על עולמם של בני נוער בסיכון. לשם כך ועל מנת לקבל החלטות המבוססות על תמונת המצב והאתגרים בשטח נתבקש מכון סאלד לכתוב סקירת ספרות בנושא המסוכנות ברשת והמענים הניתנים ברשת לבני נוער בסיכון ולמפות את התכניות והמודלים הפועלים בתחום. בנוסף, נערכים ראיונות עם אנשי מקצוע וחוקרים העוסקים בנושא לקבלת תמונת מצב עדכנית ומקיפה וללמוד גם על החסרים הקיימים בתחום (עידית מני-איקן, דנה רוזן, ענת מרמור וטל ברגר-טיקוצ'ינסקי).