-
לינק
מאמר זה מציג מבט רחב על פורטפוליו אלקטרוני במטרה להבין את ערכו של הכלי הטכנולוגי הזה ומדוע מחנכים ומרצים להוטים כל כך להשתמש בו בעבודתם. הכותב מפרט סיבות מעשיות רבות לשימוש הרווח בכלי זה ולרצון להרחיבו עוד יותר. בראש הרשימה נמצאת המגמה להפוך את הלמידה לממוקדת יותר בלומד. אבל לדעת הכותב חשוב לבחון תופעה זו ברמה המושגית, שכן לדעתו הפורטפוליו הוא בעיקרו שיטה לשיפור הלמידה המתאימה לעידן הדיגיטלי ( Trent Batson ) .
-
לינק
ג'יי הורווויץ מדווח בבלוג שלו על תפיסה משולבת מעניינת של פורטפוליו דיגיטאלי מבוסס בלוג שגיבשה לאחרונה ד"ר הלן בארט , אחת המומחיות בעולם לנושא הפורטפוליו הדיגיטאלי. ג'יי הורוויץ כותב כי עבור ד"ר הלן בארט הפורטפוליו איננו רק מאגר של עבודות שבסיום השנה יכול להוות בסיס להערכה. הפורטפוליו שלה מכיל גם מרכיבים של "סביבת הלמידה האישית" – בעצם, זאת סביבת העבודה של הלומד. בארט מחברת בין התהליך והתוצר. החיבורים האלה – בין מרכיב ה-Conversation , Process לבין ה-Presentation -Product וגם בין ה-Workspace וה-Showcase, די הגיוניים, וקשה להגיד שמה שהיא מתארת ייחודי או מקורי. עם זאת, יש כאן שימוש מעניין של סוג של בלוג המאפשר לא רק מאמרונים (posts) אלא גם דפים (pages), כאשר בארט מתארת את השימוש בראשון כסביבת העבודה, ואת השני כסביבת התצוגה. אם רעיון הפורטפוליו הדיגיטאלית יזכה לעדנה מחודשת במערכת החינוך, התיאור של בארט בהחלט יוכל לשמש בסיס לפורטפוליו מוצלח.
-
לינק
דוח מחקר של ECAR הסוקר את השימוש ב-e-portfolios בהשכלה הגבוהה. ניתוח היתרונות הפוטנציאליים של השימוש בכלי זה במוסדות העל-תיכוניים כולל התייחסות לאתגרים העומדים בדרך ליישום מוצלח, כמו גם לקשיים הקיימים בתהליך ההטמעה. הדוח מציג יישומים נבחרים (best practices) ומציע דרכים שונות להטמעה מוצלחת. הדוח מתבסס על הערכה של שש תכניות פיילוט שנערכו באוניברסיטת ג'ון הופקינס ועל ראיונות עם שמונה חברי סגל באוניברסיטאות אחרות שבוחנות שימוש ב-e-portfolios.
-
מאמר מלא
המאמר הנוכחי בוחן את סוגיית ההערכה בלמידה מתוקשבת תוך התייחסות למגבלות של דגמי ההערכה המסורתיים. על רקע אילוץ זה של הערכה סטנדרטית, נדרשת פרדיגמה חדשה להערכת התיכון והפעילות של הלמידה המתוקשבת. המאמר מפרט כמה שיקולים עקרוניים והמלצות לקראת גיבוש דגמי הערכה אלטרנטיביים ללמידה מתוקשבת , כאשר הוא מצביע על תלקיט עבודות (The portfolio approach) כאחד מהדגמים האלטרנטיביים לביסוס ההערכה של הלמידה המתוקשבת. המאמר הנוכחי אשר נכתב ע"י הפרופסור לפדגוגיה באוניברסיטת ברצלונה, Dr. Joan Mateo , משקף את החשיבה הפדגוגית במדינות אירופה המבינה כי התפתחות הלמידה המקוונת מחייבת כיום גם פרדיגמה אחרת לגבי הערכת הלמידה.
-
מאמר מלא
לא מעט נכתב בשנים האחרונות על חשיבות התלקיט הממוחשב בהכשרת מורים, אך מעט מחקרים בדקו את סוגיית היישום בראייה מערכתית. המחקר הנוכחי מנסה למלא את הפער בתחום חשוב זה בהכשרת המורים ובדק בצורה יסודית את היתרונות והעלויות של יישום תלקיט אלקטרוני בתחומי הכשרת המורים בארה"ב. במסגרת המחקר נבדקו היבטים ארגוניים, מערכתיים, כלכליים ומקצועיים של יישום התלקיט האלקטרוני ב-6 תוכניות שונות להכשרת מורים במכללות ובאוניברסיטאות בארה"ב. הקושי העיקרי שנמצא כמעט בכל תוכניות התלקיט הממוחשב הוא ההתמודדות עם עומס הזמן של מורי המורים ובמידה מסוימת גם ההעדר ההלימה לתפיסות העולם הפדגוגיות והצרכים של המרצים. שביעות הרצון של המרצים ומורי המורים משיטת התקליט הממוחשב היא בסופו של דבר פועל יוצא מתפיסת העולם הפדגוגית שלהם לגבי מרכזיותם של הסטודנטים להוראה בתהליכי ההכשרה וגם מנכונותם לוותר על סגנון הוראה כזה או אחר לטובת השגת יעדים כוללים של תוכניות חדשניות בהכשרת מורים. אין ספק כי תוכניות חדשניות מתנגשות לעתים עם החופש האקדמאי של המרצים , אך בראייה כוללת תוכניות חדשניות כגון תלקיט ממוחשב תורמים לא מעט להכשרת המורים ולמורים לעתיד (Neal Strudler and Keith Wetzel ).
-
סיכום
המחקר בוחן כיצד משתתפים בצוות שעבד על ביצוע סטנדרטים למורי מורים ביטאו את זהויותיהם באמצעות יצירה של תלקיטים אלקטרוניים מבוססי סטנדרטים. 14 מורי מורים השתתפו בפעילות במשך שנה. מקורות הנתונים כללו את התלקיטים האלקטרוניים, ראיונות בקבוצות מיקוד ורפלקציות אישיות. הממצאים מצביעים על חמש פנים של זהות מורה המורים: מורה, חוקר ולמדן של הוראה, משתף פעולה, לומד ומנהיג. פן ההוראה נמצא כמרכזי בתפישת הזהות. תחומי אחריות אישיים ורמות של ניסיון השפיעו על הדרך בה בטאו הנחקרים את הפנים האחרות של זהותם. (Klecka,C.L., Donovan, L., Venditti, K. J., & Short, B.)
-
תקציר
המאמר משקף את הביקורת הגוברת למבנה הפדגוגי הקיים של מערכות הפורטפוליו הממוחשב שפותחו עד כה והמפותחים כיום. מחבר המאמר Attwell Graham מאנגליה מתאר את הסוגים השונים של פרויקטי הפורטפוליו הממוחשב שפותחו ואת מגבלותיהם וחסרונותיהם מבחינה פדגוגית. במרבית המקרים, הפורטפוליו הממוחשב משקף את מדיניות הערכת ההישגים הסטנדרטית של המוסד או המערכת ואינו מכוון בהכרח ללמידה מעמיקה יותר של הלומד יש לתכנן מחדש את הפורטפוליו הממוחשב באופן שיעמיק תהליכי למידה לא פורמאליים של הלומדים ויעודד תהליכים של למידה מאותגרת בעיות. המערכות הקיימות של פורטפוליו ממוחשב הן באופיין יותר טכניות ואינן מעודדות תהליכי חשיבה ורפלקציה עצמיים של הלומדים ויש לשפר את המודולים שלהם באופן שיאפשרו יצירת בסיס ידע אישי המבוסס על רפלקציה. מערכות הפורטפוליו הממוחשבות צריכות לעודד יותר עבודת צוות וגיבוש הידע במבנה של קהילות ידע הצוברת ידע וחולקות ידע בינם לבין עצמם.
-
לינק
כיצד תופסים סטודנטים להוראה בארה"ב, המכשירים עצמם כמורים לאנגלית, את התפתחותם כמורים. מחקר שנערך באוניברסיטה בארה"ב על מנת לבדוק כיצד סטודנטים להוראה חווים את תהליך הכשרתם באופן בלתי אמצעי. התהליך הרפלקטיבי הייחודי התבסס על תיעוד עצמי דיגיטאלי באמצעות יומנים דיגיטאליים ויזואליים בהם הביעו הסטודנטים את רישומיהם באופן חופשי ע"י צילומי וידאו או תמונות סטילס בכל אחד משלבי ההכשרה, כולל שלבי ההתמחות המעשית. הבחירה בכלי רפלקציה דיגיטאלי חופשי וגמיש מסוג זה (אוסף תמונות ממוחשב) נועד לאפשר לסטודנטים להביע עצמם בצורה יותר אוטנטית ללא הבניית היתר של שאלונים מחקרים סטנדרטיים או יומנים טקסטואליים. התמונות נאספות ומתוייגות ע"י הסטודנטים להוראה באמצעות תוכנה חופשית הנקראת Photo story 3.00 וזאת כחלק מהתהליך בניית הפורטפוליו הממוחשב המצטבר שלהם בכל תקופת ההכשרה להוראה. המאמר מתאר את תהליך האיסוף וניתוח הסיפורים הדיגיטאליים הויזואליים של הסטודנטים להוראה. ממצאי המחקר הוצגו בכינוס בכינוס ה- NECC2006 שנערך ביולי בסן דייגו בארה"ב (Jennifer S. Dail , Vivian H. Wright Hannah R. Gerber)
-
לינק
Pachyderm הנה תוכנה גנרית (פותחה כתוכנה חופשית בקוד הפתוח) מבוססת WEB המשמשת לאחרונה כמה מוסדות להכשרת מורים בארה"ב ובקנדה לצורך פיתוח פורטפוליו ממוחשב להכשרת מורים. התוכנה מבוססת ה-WEB מאפשרת להעלות בקלות לאתר אינטרנט או להכין תקליטור של פריטי תוכן ויזואליים ולארגן אותם בצורה שיטתית בתבניות. ניתן גם ליצור קישורים ורצפים לוגיים בין פריטי התוכן. ניתן לשלב בפורטפוליו הממוחשב גם טקסטים באנגלית. בפיתוח הנמשך של התוכנה הגנרית מעורבים כמה וכמה ארגונים בארה"ב, ביניהם גם המוזיאון לאמנות מודרנית (SFMOMA) בסן פרנסיסקו.
-
לינק
-
לינק
המאמר מניח את היסודות לחקר מעורבות לומדים הנעזרים לביסוס הלמידה שלהם באמצעות פורטפוליו ממוחשב. מחברת המאמר, Dr. Helen Barrett, מבחינה בין הערכה חיצונית של פורטפוליו ובין הערכה משולבת של הפורטפוליו ע"י הלומד וגורמי ההוראה. לדעתה, ההערכה הנכונה היא הערכה משולבת בה מעורב הלומד והיא מגבירה את ההנעה שלו בלמידה. בחלקו השני של המאמר מתוארים הנדבכים העיקריים של פרויקט REFLECT Initiative, מחקר פעולה רב-שנתי בארה"ב להערכת ההשלכות והמימדים של למידה מבוססת פורטפוליו ממוחשב על תלמידי תיכון שם.
-
סיכום
האם השימוש בפורטפוליו ממוחשב הוא רעיון טוב ומועיל להכשרת מורים? כדי לענות על שאלת מחקר זו ראיינו החוקרים יותר מ-100 סטודנטים להוראה, מורי מורים, מורים ומנחים אשר התמודדו עם יישום פרויקטים של פורטפוליו ממוחשב בהכשרת מורים בתוכניות הכשרים מורים ברחבי ארה"ב. נחקרו באופן מקיף 6 תוכניות להכשרת מורים אשר שילבו פורטפוליו ממוחשב במסלולי ההכשרה השונים שלהם. המחקר תיעד בצורה שיטתית את התגובות והעמדות של סטודנטים להוראה ומורי מורים לגבי ההתנסות שלהם עם פורטפוליו ממוחשב. המחקר מציג את התועלות והעלויות של שילוב הפורטפוליו הממוחשב בתוכניות להכשרת מורים ומנתח את הגורמים שהובילו להצלחת הפרויקט או כישלונו. בסיכום, מנתחים החוקרים את הגורמים הקריטיים המשפיעים על השילוב המועיל של פורטפוליו ממוחשב בהכשרת מורים. החוקרים גם מגבשים כמה תובנות והמלצות לגבי שילוב הפורטפוליו הממוחשב בהכשרת מורים בארה"ב. החוקרים המובילים הם פרופסור Keith Wetzel, מראשי התכנית להכשרת מורים וחינוך באוניברסיטת אריזונה ופרופסור Neal Strudler המלמד וחוקר סביבות למידה ממוחשבות באוניברסיטת נבדה.
-
סיכום
במהלך שנת הלימודים האקדמאית 2003-2004, שלוש אוניברסיטאות בקליפורניה השתתפו בתכנית פיילוט שבה המתכשרים להוראה נתבקשו להכין ולהגיש את התלקיטים (פורטופליו) של קונסורציום PACT (Performing Assessment for California Teachers) באמצעות כלי מקוון. המחקר מבקש לבחון את אפשרויות הלמידה העולות במסגרת הכשרת מורים באמצעות ההערכה מבוססת סטנדרטים בפורמט פורטפוליו. הבחינה נעשית משתי פרספקטיבות: מנקודת המבט של מתכשרים, מדריכים פדגוגיים ומורים שעשו שימוש מסורתי (כתיבה על נייר) בפיתוח וביצוע משימות הפורטפוליו, לצורך הנחייה ולצורך מתן ציונים, לעומת נקודת המבט של שימוש בפורטפוליו אלקטרוני. (R.L. Pecheone, M.J. PIGG, R.R. Chung, R.J. Souviney)
-
לינק
מאמר קצר שנכתב ע"י צוות תקשוב פדגוגי אירופאי ממנו ניתן ללמוד על הקשיים בדרך ליישום פורוטפוליו ממוחשב בהוראה (e-portfolio ). יותר ויותר מדינות באיחוד האירופאי משלבות פרויקטים של למידה מתוקשבת המבוססים על פרוטפוליו ממוחשב , אך המורים מתקשים להסתגל לדרך ההוראה ולדרך החשיבה של הוראה באמצעות פורטפוליו ממוחשב. המורים עצמם מעולם לא הוכשרו ללמוד וללמד באמצעות פורטפוליו ממוחשב ולכן הוחלט באיחוד האירופאי ליישם את פרוייקט Comenius project בשנת 2005 על מנת לחשוף אותם לתהליכים הטכנולוגיים הקשורים לניהול פורטפוליו ממוחשב. המיומנויות הטכנולוגיות מתוקשבות של ניהול למידה מבוסס פורטפוליו ממוחשב אכן נרכשו על ידי המורים , אך המרכיב הפדגוגי המהותי של הוראה ולמידה באמצעות פורטפוליו ממוחשב לא הופנם על ידי המורים שלמדו בסדנה המתוארת. ההכרה כי פורטפוליו ממוחשב אינו רק כלי להערכה אלא גם אסטרטגיית הוראה בפני עצמה עדיין לא הופנם על ידי המורים (Ruben Jans, Val?re Awouters).
-
תקציר
המאמר בוחן את השימושים של תלקיט מקוון (e-portfolio) ומאפייניו במהלך קורס מקוון, ומציג גישה הרואה בו כלי הערכה. המחברים עיצבו קורס ייחודי המורכב כולו מעצמי למידה. בין השאר נמצא שאיכות התוצרים בתלקיטים של לפחות כמחצית מהסטודנטים היתה גבוהה ומצדיקה לדעת המחברים את המבנה החדשני של הקורס; יש להתאים את כל עצמי הלמידה לתלקיט על מנת לנצלו ככלי הערכה בקורסים המתבססים עליהם.התלקיט המקוון יכול להוות מסמך קורות-חיים שיכול להתפתח באופן אינסופי, וכשיטת הערכה הוא מקנה עצמאות ומיומנויות למידה כיצד ללמוד – מרכיבים הכרחיים ללמידה מתמשכת לאורך חיים. (Chris Pegler, Robin Mason, Martin Weller)
- 1
- 2