הערכת ביצועים ופורטפוליו אלקטרוני
מקור:
Performance Assessment and Electronic Portfolios – Their Effect on Teacher Learning and Education, Clearing House, Vol. 78, No.4 pp.164-176
למרות שבארה"ב ישנן גישות שונות ביחס לרישוי מורים, רבות מהמדינות פיתחו מערכת הערכת ביצועים מבוססת סטנדרטים שמורים לעתיד נדרשים לעבור בכדי להיות זכאים לתעודת הסמכה.
חלק מהמדינות אימצו את שיטת PRAXIS III שתוכננה ע"י ה-Educational Testing Service (ETS) ומדינות רבות אחרות בחרו להשתתף בקונסורציום המכונה INTASC (Interstate New Teacher Assessment and Support Consortium) המהווה קואליציה של 37 מדינות שתוך שיתוף פעולה פיתחו ויישמו הערכה מבוססת תלקיט ומכוונת נושא המעניקה רישוי למורים או לתכניות הכשרת מורים.
בשנים האחרונות, קובעי מדיניות החלו לבחון מחדש את תפיסתם לגבי איכות המורים על ידי התמקדות בבחינת היחסים בין הערכת כשירות המורים מול הישגי הסטודנטים.באווירת מדיניות זו בחרו החוקרים לערוך את מחקרם במדינת קליפורניה. ב-1998, הוחלט לאמץ במדינה תוכניות הכשרת מורים שיש בהן מוטיב הערכת ביצועים לצד שיטות מדידה אחרות. מוסדות להכשרת מורים הורשו לפתח אלטרנטיבה למודל ה-ETS, כל עוד עמדה בסטנדרטים של ההוראה בקליפורניה וסטנדרטים מחמירים אחרים של תקפות.
16 מוסדות השכלה גבוהה הקימו את PACT - Performing Assessment for California Teachers, קונסורציום לשיתוף פעולה בפיתוח מערכת הערכה אלטרנטיבית. המוטיבציה העיקרית של PACT היא לפתח מערכת קשוחה, שקופה, מכוונת נושא, מבוססת סטנדרטים, של כלי הערכה לרישוי המותאמים הן למחויבויות המקצועיות של תכניות הלימודים במוסדות והן לקריטריון הערכת האיכות של המדינה. ניתן לומר ש-PACT הוא למעשה ניסיון למקצע את תהליך הכשרת המורים (Mayer, 2005)*.
Teaching Event (TE)
לפי עקרונות PACT "אירוע הוראה" יבחן על בסיס מודל PIAR –
- planning
- instruction
- assessment
- reflection
לפי המודל המתכשרים להוראה עושים שימוש במיומנויות ויכולות שיש לסטודנטים, כמו גם בידע תכני, ומהי הדרך הטובה ביותר ללמדו, לתכננו, ולהעריכו.
המתכשרים להוראה ישלימו מספר משימות שיאורגנו סביב יחידת הדרכה או פרק למידה. אלה יכללו:
1. תיאור של הקשר ההוראה
2. סקירה תכנון ורציונל של שלושה עד חמישה שיעורים בעלי מוקד מרכזי.
3. קלטת וידוא אחת או שתיים של הדרכה מתוך אותם שיעורים, מלוות בהערות המתארות את הנצפה.
4. תכנית הערכה וניתוח של דוגמאות מעבודות התלמידים בפרק למידה אחד.
5. כתיבה רפלקטיבית לגבי ההוראה ולמידת התלמידים.
המחקר מבקש לבחון את אפשרויות הלמידה העולות במסגרת הכשרת מורים באמצעות ההערכה מבוססת סטנדרטים בפורמט פורטפוליו (תלקיט). הבחינה נעשית משתי פרספקטיבות: מנקודת המבט של מתכשרים, מדריכים פדגוגיים ומורים שעשו שימוש בנייר ועיפרון לפיתוח וביצוע משימות הפורטפוליו, לצורך הנחייה ולצורך מתן ציונים, ומנקודת המבט של שימוש בפורטפוליו אלקטרוני.
בחינת ההשפעה של פיתוח פורטפוליו אלקטרוני על למידת מורים
השערת החוקרים היא כי השימוש בפורטפוליו אלקטרוני עשוי לקדם רמת אחידה יותר של מומחיות בקרב נותני הציונים לביצועיהם של המתכשרים להוראה, לעומת הערכה המבוססת על קלטות וידאו שאינן מוערות.
ההשערה נבדקה בקרב מוסדות PACT שעושים שימוש בכלים המקוונים הללו.
מערכת הערכה של PACT, פיתוח הפורטפוליו האלקטרוני ותוכנת הציונים ספקו הזדמנות ייחודית לחקור הפקת ידע שעשוי לכוון בעתיד מוסדות הכשרת מורים וגופים המעניקים רישוי.
בנוסף נבדקו דוגמאות של פורטפוליו כדי להעריך את ערכם הפדגוגי ושימושם להתפתחות מקצועית על ידי סגל הכשרת מורים החברים ב-PACT.
במהלך שנת הלימודים האקדמאית 2003-2004, שלוש אוניברסיטאות בקליפורניה השתתפו בתכנית פיילוט שבה המתכשרים להוראה נתבקשו להכין ולהגיש את התלקיטים של PACT באמצעות כלי מקוון. הכלי מאפר ליצור תבניות (templates) של פורטפוליו בהתאם לצרכים המבוקשים. לאחר שהתבניות עוצבו ואושרו על ידי המפתחים, החל תהליך האפיון עבור כל אחד מסוגי הפורטפוליו שבהמשך נעשו זמינים לשימוש כל אוניברסיטה שהשתתפה בניסוי.
הפורטפוליו האלקטרוני אפשר לסטודנטים להשיב ולהגיב לכל אלמנט ומשימה בפורטפוליו בדרך של כתיבת טקסט, מבחנים "אמריקאיים", העלאת קבצים מסוגים שונים (מצגות, מסמכים, pdf), תמונות וקטעי וידאו דיגיטלי. בנוסף, הפורטפוליו האלקטרוני מאפשר לתת הרשאות כניסה לסטודנטים אחרים או למורים, למדורים ספציפיים בפורטפוליו, עוד במהלך העבודה על הפורטפוליו, על מנת שיוכלו להגיב ולתת משוב.
ברגע שהפורטפוליו הוגש באמצעות המערכת, הסטודנט כבר לא יכול לערוך בו שינויים נוספים, אלא רק לצפות במדורים השונים שבו והקבצים המצורפים אליהם.
המדריכים הפדגוגיים ונותני הציונים – מורי-מורים (במאמר מוגדרים כ-supervisors ו- scorers) בוחנים את התוצרים ונותנים הערכות, הערות וציונים בצורה מקוונת.
חצי שנה לאחר הניסוי, החוקרים שלחו שאלונים למשתתפים בניסוי. התקבלו תשובות מ-50 מתכשרים להוראה, 9 מדריכים פדגוגיים ו-12 מורים.
ממצאים
מקובל לחשוב שנעשה שיקול להשתמש במערכות פורטפוליו מקוונות, בגלל יתרון חסכון בזמן. הנשאלים נתבקשו להעריך (שאלון הגידים) את כמות הזמן שהשקיעו בפורטפוליו האלקטרוני לעומת פורטפוליו בפורמט של קלטות טייפ עם עבודה בכתב (על נייר). התברר שרוב המשיבים חשבו כי השימוש וההשקעה בפורטפוליו האלקטרוני דווקא צרכו יותר זמן.
עם זאת, נתגלה כי השקעת הזמן לא היתה הגורם העיקרי בהחלטה לעשות שימוש בפורטפוליו אלקטרוני, ובתגובות הנשאלים – הן המתכשרים, הן המורים והן המדריכים לא ניכר כי שדעותיהם על המערכת הושפעו מגורם הזמן.
78% מהמדריכים ו-72% מהמתכשרים חשבו כי ביצוע הפורטפוליו דרך מערכת מקוונת בעל ערך רב יותר מביצועו בדרך המסורתית. לעומתם, רק 33% מנתוני הציונים (המורים) חשו כך. בהתאמה, 70% מהמתכשרים ו-63% מהמדריכים הפדגוגיים העדיפו לעשות שימוש בפורטפוליו האלקטרוני ורק 42% מהמורים העדיפו לתת ציונים בצורה המקוונת על פני דרכים מסורתיות (קריאה וכתיבה על נייר)
- היישום המוערך ביותר (לטובה) בקרב המדריכים הפדגוגיים היה האפשרות לעבוד על הפורטפוליו בכל מקום ומכל מחשב המחובר לרשת. (78%).
היישום המוערך ביותר (לטובה) על ידי המתכשרים להוראה היה האפשרות לקבל משוב מהמדריכים בצורה מקוונת תוך כדי עבודה (69%)
יתרונות נוספים שהתגלו, עלו מהתשובות הפתוחות בשאלונים, וביניהן:
- הפורטפוליו המקוון של PACT ידידותי גם למי שאין אוריינטציה למחשבים;
- חסכון ניכר בנייר והדפסות;
- הפורטפוליו זמין ונגיש גם למעסיקים פוטנציאליים בעתיד (כאתר אינטרנט);
- המשוב מיידי ונעשה בשלבים ולא רק בסוף העבודה;
- אפשרות אחסון המידע היא עצומה ועוד.
- כפי שהיה מצופה משלב ניסיוני, התגלו גם מספר בעיות ותסכולים:
- כדי לצפות בחלק מהחומרים והסרטים חלק המשתמשים נדרשו להתקין או לעדכן תוכנות מסוימות;
- בגלל אפשרות האחסון העצומה – חלק מהמתכשרים הגישו מטלות ארוכות מאוד, מה שהיקשה את עבודתם של המורים נותני הציונים;
- היו חסרים קבצי הסבר והדרכה לשימוש בפורטפוליו;
- קריאה מרובה על מסך מחשב היא קשה ומעייפת, המורים מעדיפים לקבל את החומרים בצורה מודפסת על נייר;
- המשותף לביקורת (השלילית יחסית) של המורים נותני הציונים על הפורטפוליו האלקטרוני היה בעיקר נושא של בזבוז הזמן ותסכול עקב בעיות טכניות שונות.
- המשותף לביקורת (החיובית יחסית) של המתכשרים להוראה היה בעיקר הערך המוסף בקבלת משוב מהיר עוד בתהליך העבודה. המדריכים הפדגוגיים העריכו מאוד את האפשרות להעלות חומרים רבים וקבצים גדולים למערכת, אך גם הם הביעו תסכול לגבי בעיות טכניות שונות.
לאור הדברים המחברים חוזרים ומדגישים את חשיבותה של ההנחיה הטכנית לפני השימוש בפורטפוליו מקוון. הכוונה להוראות והדרכה שיענו על הצרכים והפרטים הקטנים ביותר – החל מהדרך שיש לפתוח קבצים או לכווצם, ועד קביעת סטנדרטים אחידים של מפתחי המערכת לגבי גודל הקבצים האפשרי והפורמט שלהם.
סיכום
המחברים מאמינים כי אם אנו מבקשים שהערכת הביצועים של מורים תגיע מכיוונם של אנשי המקצוע בתחום החינוך (לעומת תהליך הערכה חיצוני ובירוקראטי שיבדוק דרישות מינימום), הרי שיש לקחת אחריות על עיצוב שיטות הערכה במקצוע. אחת מהשיטות המסתמנות היא הפורטפוליו הדיגיטלי, אך כיוון שעדיין יש חילוקי דעות לגבי הערך המוסף שלו יש להגביר ולהרחיב את המחקר בתחום, בעיקר לגבי למידה של מתכשרים להוראה.
יש להבין אילו היבטים מקדמים למידת מורים, ואילו סוגי שינויים מתרחשים בידע ובפרקטיקה שלהם כתוצאה מההערכה.
כמו כן, יש להבין אילו סוגי הנחייה מועילים ותומכים במתכשרים ולא גורמים לתוצאה הפוכה של יתר עומס ומתח.
לטענת המחברים אפשרויות טכנולוגיות יכולות לסייע בהפחתת העומס הכלכלי וכוח האדם הנדרש לקיומה של מערכת הערכה מבוססת סטנדרטים.
פורטפוליו אלקטרוני מאפשר למורים להתרכז יותר בעבודה עליו ובתוצריו מאשר בתכנונו ועיצובו. בנוסף, רמת השקיפות בתהליך הערכה שכזה גבוהה יותר בגלל נגישותו והצגתו.
מערכת מקוונת מאפשרת ומעצימה דיאלוג בין המדריכים למתכשרים ובין הסטודנטים ועמיתיהם.
הערה: בחלקו הראשון של המאמר מובאת סקירת ספרות רחבה לגבי הערכת ביצועים של מורים ורישוי מורים. (המתמקדת בארה"ב), נסקרים מחקרים בתחומים אלה:
- Effect of the National Board for Professional Teaching Standards Assessments
- Effect of Performance Assessments on Preservice Teachers
- State Implementation of Performance Assessments for Teacher Licensure
- Research on Teacher Education and Certification Status
* Mayer, D. 2005. Reiving the "policy bargain" discussion: Professional accountability and the contribution of teacher-performance assessment. The Clearing House 78(4): 177-81.