האם השימוש בפורטפוליו ממוחשב הוא רעיון טוב ומועיל להכשרת מורים?

מקור:

Electronic Portfolios in Teacher Education: Practical Recommendations from Research

The diffusion of electronic portfolios in teacher education: Next steps and recommendations from accomplished usersJournal of Research on Technology in Education, 38(2), 231-243.

האם השימוש בפורטפוליו ממוחשב הוא רעיון טוב ומועיל להכשרת מורים? כדי לענות על שאלת מחקר זו ראיינו החוקרים יותר מ-100 סטודנטים להוראה, מורי מורים, מורים ומנחים אשר התמודדו עם יישום פרויקטים של פורטפוליו ממוחשב בהכשרת מורים בתוכניות הכשרים מורים ברחבי ארה"ב. נחקרו באופן מקיף 6 תוכניות להכשרת מורים אשר שילבו פורטפוליו ממוחשב במסלולי ההכשרה השונים שלהם. המחקר תיעד בצורה שיטתית את התגובות והעמדות של סטודנטים להוראה ומורי מורים לגבי ההתנסות שלהם עם פורטפוליו ממוחשב. המחקר מציג את התועלות והעלויות של שילוב הפורטפוליו הממוחשב בתוכניות להכשרת מורים ומנתח את הגורמים שהובילו להצלחת הפרויקט או כישלונו. בסיכום, מנתחים החוקרים את הגורמים הקריטיים המשפיעים על השילוב המועיל של פורטפוליו ממוחשב בהכשרת מורים. החוקרים גם מגבשים כמה תובנות והמלצות לגבי שילוב הפורטפוליו הממוחשב בהכשרת מורים בארה"ב. החוקרים המובילים הם פרופסור Keith Wetzel, מראשי התכנית להכשרת מורים וחינוך באוניברסיטת אריזונה ופרופסור Neal Strudler המלמד וחוקר סביבות למידה ממוחשבות באוניברסיטת נבדה.

 מתוך ממצאי המחקר:

שיטת ההערכה של הפורטפוליו הממוחשב – בחלק גדול מהממוסדות המכשירים ניתנה עדיפות גבוהה להיבטים הטכניים של העלאת הממצאים והחומרים לתלקיט הממוחשב והתוצאה היא ששיטת ההערכה ורציפותה היו לעתים משניים בחשיבותם. אמנם, נקבעו תחנות הערכה ברורות לסטודנטים להוראה בשלבי הוראה שונים לבדיקת הפורטפוליו ונערכו ראיונות איתם, אך הזמן שהוקצה לראיונות עם הסטודנטים שהציגו ממצאים וחומרים היה מוגבל ל10 דקות, עובדה שפגמה בעומק ההתרשמות ובעומק ההערכה. מורי המורים טענו, להגנתם, כי כאשר יש יותר מ100 תלקיטים ממוחשבים, כמעט בלתי אפשרי להקדיש יותר זמן והעומס המוטל עליהם הוא בלתי אפשרי. התוצאה היא שהסטודנטים להוראה הבינו שעליהם ליצור רושם ראשוני ונתנו עדיפות להיבטים הטכניים של התלקיט, כמעט לא הגיעו לידי רפלקציה עצמית. בכך נפגמת במידה מהותית התפיסה הפדגוגית של הפורטפוליו, לדעת פרופסור לי שולמן פורטפוליו שאינו מושקע לאורך זמן בצורה רצינית אינו בעל ערך ואינו תורם בעצם לסטודנט להוראה כמורה איכותי לעתיד (Shulman, 1998). אם לא יוצרים תהליך איכותי לאורך זמן אין הצדקה פדגוגית להשקעה בהערכה מבוססת פורטפוליו. כדי לשלב את הפורטפוליו הממוחשב בתהליך ההכשרה להוראה יש לארגן מחדש את כל מכלול המטלות של הסטודנטים להוראה ולהקצות יותר זמן למטלות הערכה מבוססות פורטפוליו על חשבון מטלות שוטפות אחרות, ואז הסטודנטים להוראה יבינו ויפנימו את חשיבות הכנת הפורטפוליו הממוחשב.

עוד נמצא כי יותר זמן מוקדש לתהליכי היישום הביצועי של הפורטפוליו ופחות לתכנון פדגוגי כולל. ההמלצה של עורכי המחקר היא שמורי המורים המעורבים יקדישו יותר זמן לתכנון כולל של מהלך ההערכה מבוססת התלקיט וינסו לשפר את עומק ההערכה על ידי התאמתה לסטנדרטים השונים

תמיכה טכנולוגית ונגישות – המערכות הממוחשבות שהועמדו לרשות הסטודנטים להוראה ליצירת התלקיטים הממוחשבים אפשרו להם להיערך ולעבוד בעיקר במעבדות האוניברסיטאות והמכללות ופחות מהבית. כדי לעבוד מהבית על התלקיט נדרשו הסטודנטים להתקין בביתם שורה של תוכנות ייעודיות כגון תוכנת פרונט-פייג' של מיקרוסופט ותוכנות אחרות וזה לא היה ישים בבת מבחינתם, בסופו של דבר זה חייב אותם להגיע למעבדות האוניברסיטה. מאחר ועיקר העבודה של הסטודנט להוראה על הפורטפוליו היא לאורך זמן בבית נוצרו כאן אילוצי זמן והסטודנטים יצאו רק ידי חובתם כדי להשלים את התלקיט. ההמלצה של עורכי המחקר היא להשקיע יותר משאבים בפיתוח תוכנות שירות מקוונות ידידותיות מבוססות WEB שיאפשרו לסטודנטים להוראה לעבוד יותר מהבית ופחות במעבדות הממוחשבות של האוניברסיטה. התוצאה תהיה מועילה לתהליך ההערכה כולו כי אז הסטודנטים יוכלו לזכות בגמישות זמן רבה יותר ולהשקיע יותר מזמנם בתהליך יצירת הממצאים והחומרים המתאימים ומשקפים הוראה איכותית.

מנהיגות והובלת תוכניות ההערכה מבוססות הפורטפוליו – ברוב האוניברסיטאות בארה"ב, שנבדקו במחקר, היוזמה להכנסת הפורטפוליו הממוחשב הגיעה מלמעלה מראשי תכנית הכשרת המורים. כמעט ולא היו יוזמות להכנסת פורטפוליו ממוחשב מלמטה למעלה, אלא רק מלמעלה למטה. בהעדר תחושת בעלות ושיתוף של מורי המורים התגלו, על כן, לא מעט מקרים בהם ההזדהות שלהם הייתה חלקית. לא רק שהסטודנטים יצאו ידי חובתם בהכנת התלקיטים, אלא גם מורי המורים יצאו ידי חובתם ללא התלהבות יתרה. על מנת להבטיח תמיכה והזדהות גבוהה יותר של מורי המורים יש להבטיח מראש מעורבות פעילה ושיתוף בהחלטות של מורי המורים הנוטלים חלק בהערכה מבוססת פורטפוליו. יש להבטיח מעורבות גדולה יותר של כל הגורמים הנוטלים חלק בתהליך הפורטפוליו הממוחשב החל ממורי המורים, אנשי התמיכה הטכנולוגית וכלה בסטודנטים להוראה עצמם.

בהירות המטרה - אחד הממצאים החוזרים ונשנים מבדיקת תוכניות ההכשרה להוראה במחקר הנוכחי היא העובדה שהפורטפוליו הממוחשב הפך להיות אוסף ממחושב של חומרים המייצגים של עבודות הסטודנט ולא יותר מכך. מורי המורים לא הגדירו וגיבשו יעדים פדגוגיים מעמיקים יותר של הוראה אותם צריכים התלקיטים הממוחשבים לשקף. התלהבות מהאמצעים הטכנולוגיים מסתירה לעיתים את עבודת תכנון המטרות הפדגוגיות שעל הממצאים בתלקיט לשקף. לכן, חשוב לתכנן באופן עקרוני את כל מערך המטרות הפדגוגיות של התלקיט כאילו הטכנולוגיה הממוחשבת לא קיימת. תרגיל מחשבתי כזה יש בו כדי להעמיק את שיוך המטרות הפדגוגיות והתאמתם לממצאים ולחומרים שמכין הסטודנט להוראה.

הכשרה וליווי מורי המורים – בכל התוכניות שנבדקו במחקר ומהראיונות עם מורי המורים ומנהלי התוכניות התגלה הצורך בהדרכה רציפה ומעמיקה יותר למורי המורים בכל הנוגע ליישום הפדגוגי והטכנולוגי של פורטפוליו ממוחשב. מתברר כי מורי מורים רבים לא היו ערוכים מבחינה פדגוגית וגם לא מבחינה נפשית ליישם פורטפוליו ממוחשב כמערכת סטנדרטית בהערכה שלהם. על פי המלצת עורכי המחקר נדרשת לפחות חצי שנה רציפה של הדרכה מקדימה והטמעה פדגוגית למורי המורים בטרם מכניסים ומשלבים תכנית הערכה מבוססת פורטפוליו להכשרת המורים. על מנת לשלב בהצלחה תכנית הערכה מבוססת פורטפוליו ממוחשב צריך להיערך מבעוד מועד לתהליך הטמעה רב-שנתי הנמשך לפחות 10 שנים בטרם ניתן לראות שינויים של ממש. אין קיצורי דרך בתהליך השינוי בכלל ובהכשרת המורים בפרט. תהליך שינוי יעיל של מעבר מהערכה סטנדרטית להערכה מבוססת פורטפוליו צפוי לקחת בין 5 ל-10 שנים בטרם יתחולל שינוי של ממש (ראה, Fullan , 2001 , Hall  and Hord, 2001,), ולכן יש להיערך מבעוד מועד להדרכה מעמיקה וליוויי מוקדמים למורי המורים ומנהלי התוכניות בהכשרת המורים. יש לשפר באופן מתמיד משנה לשנה את התוכניות לשילוב הפורטפוליו הממוחשב על יסוד לקחים שנמצאו ועל יסוד מעורבות מלאה של כל מורים המורים הנוטלים חלק בתהליך.

מקורות מידע המצוטטים בסיכום:

 Fullan, M (2001). The  meaning of educational change (3rd  ed ) . New York: Teachers College  Press.

Hall , G. E.  & Hord , S.M (2001). Implementation change: Patterns , principles  and potholes. Needham Heights , MA : Allyn & Bacon.

Shulman , L.(1998 ). "Teacher portfolios : A theoretical  activity". In  N. lyons (Ed) . With portfolio in hand: validating  the new teacher professionalism (pp. 23-37)

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya