אם עד לפני עשור היה בית הספר תל חי שבדרום תל אביב מוסד נחשל ורווי אלימות, הרי שבשנה שעברה השיג במבחני המיצ"ב ציון גבוה בהרבה מהממוצע הארצי, והאלימות בין כתליו כמעט נעלמה. מהו, אם כך, הגורם לשינוי? שיעור שבועי בן שעה המתבסס על עקרונות המדיטציה, יוגה ודמיון מודרך. ועכשיו, דממה ( נועה לימונה) .

במאמר זה היו המחברים מעוניינים לחקור את הסוגים השונים של פרקטיות שיתופיות בקורסים מקוונים. המחברים ניתחו את האינטראקציות המקוונות בפורומים של דיון, את העבודות שיוצרו על ידי התלמידים (הן באופן פרטני והן על ידי עבודה בקבוצות קטנות), ואת התשובות לשאלונים שהועברו בשלבים שונים של החקירה. במקרה מסוים זה המחברים מעוניינים בחקירת השאלות הקשורות להבניית מידע וידע במהלך עבודה קבוצתית מקוונת בלמידה פתוחה מרחוק. במחקר זה נמצא כי הקבוצות המוצלחות יותר ופחות, במונחים של התוצאה או התוצר שלהן, חשפו בבירור דפוסי עבודה מובחנים, המאופיינים על ידי משא ומתן, מחקר, המשגה ותוצר. יתר על כן, דפוסים מסוימים של עבודה יוצרים תרומות נחרצות עבור הבניית המידע והידע ועבור הידע המשותף של התלמידים ( Oliveira, I.; Tinoca, L.; Pereira, A ).

הטמעת מדיה חברתית במערכת החינוך לעומת הטמעתה בתרבות של ארגון עסקי-ציבורי כלשהו מציבה אתגר ייחודי – התאמת מתודות ההוראה-למידה לשינויים התרבותיים-חברתיים באופן שיאפשר למידה יעילה ואיכותית. לצד ההזדמנויות הפדגוגיות והרווחים המקצועיים והאישיים שניתן להפיק מלמידה המלווה במדיה החברתית, מרבית המורים עדיין אינם מודעים לבעייתיות, לדילמות ולמלכודות העלולות לצוץ מהתנהלות זו ולעתים תכופות נאלצים להתמודד עמן לאחר שכבר קרו. התנסויות שכאלה עשויות להביא את מערכת החינוך לפעול ברוח אחת משתי התפיסות האלה:א. רתיעה וחשש עד כדי "פאניקת המדיה החברתית": תפיסה הרואה במדיה החברתית איום על שלמות החברה בכלל ועל החינוך בפרט (רותם ואבני, 2011). המדיה החברתית כמייצרת הזדמנות לעיצוב מחודש ועדכני של החינוך: על פי תפיסה זו, המדיה החברתית מזמנת התחדשות חינוכית והתמודדות עם מהויות ועם ערכים המשנים את פניהם בעידן הדיגיטלי. התמודדות מאתגרת זו צריכה להיעשות בדרך מושכלת, מתוך היכרות עם מאפייני המדיה החברתית והפוטנציאל הגלום בה ללמידה ולחינוך, לצד מודעות למלכודות הטמונות בה ואימוץ עקרונות המתווים דרכי פעולה מושכלות להתמודדות עמן ( (רותם ואבני, 2011).

השפעת ההפרדה בביה"ס על בחירת בנות ללמוד מתמטיקה ופיזיקה . יהלומית רוזנברג, מורה למתמטיקה ולפיזיקה בתיכון הדתי "בר אילן" בנתניה, חקרה במסגרת לימודי תואר שני באוניברסיטת בר-אילן את השפעת ההפרדה בין בנים לבנות בבית הספר. במשך שנים היה "בר אילן" בית ספר מעורב, אך כדי למלא את דרישת ההורים לחיזוק החינוך התורני נדרשה ההנהלה לבצע, מאז 1998, מהלך הדרגתי של הפרדה, שבסופו הוקמו שני בתי ספר נפרדים במבנים נפרדים – אולפנה לבנות וישיבה תיכונית לבנים. מרים שכטר, מנהלת היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, גורסת כי מפאת היות החברה בלתי שוויונית, פיתוח מודעות מגדרית בקרב מורים ומורות הינו תהליך הדורש זמן והדרכה ( פישביין, איילת).

מחקר זה בודק תכנית לימודים המועברת בסביבות לימוד חדשות ומעסיקה תלמידים בפעולות למידה. במחקר אחר בנושא מעורבות התלמידים ב"סביבת לימודים מאותגרת בעיות" (PBL) נמצאו 11 אלמנטים סביבתיים אשר מעוררים מוטיבציה: אותנטיות, אתגר, מעורבות קוגניטיבית, יכולת, בחירה, פנטזיה, זהות, אינטראקטיביות, חידוש, מעורבות חושית ומערכת יחסים חברתית. המחקר המוצג כאן, ממשיך את הקו ובודק בעיקר את השינוי שנעשה בלימודי מדעים והקשר בין מוטיבציה ולמידה לאחר שימוש בסביבה מאותגרת בעיות בשם Alien Rescue .

המורה והמחנך דביר קפלן כתב מאמר מענין על החידושים האחרונים בגוגל מסמכים והיכולת לשלב את חידושים אלו במערכת למידה של "דיאלוגים סוקרטי". גוגל שיחררו לפני מספר חודשים עדכונים לפלטפורמת גוגל מסמכים, חלק מעדכונים אלו נגעו לכתיבת מסמכים משותפת. מערכת שיתוף המסמכים מאפשרת כעת לא רק לכתוב מסמך משותף באופן נפרד או באופן סימולטני, אלא לנהל דיון הנוגע לסוגיות שונות במסמך במערכת אשר מולבשת על המסמך הנוכחי. בעזרת מערכת זו ניתן לנהל דיון שלם הנוגע לכתוב במסמך. במקרה שאותו בחר דביר קפלן להציג הוא החלטתו הפדגוגית בתור עבודת סוף שנה לתלמידי כיתה ח’ בתוכנית בהומניסטיקה בחטיבת הביניים הרטוב, לאפשר לתלמידים לנהל דיאלוג סוקרטי, התלמידים קיבלו הנחיות הן בכיתה והן באמצעות מסמך משותף לכלל התלמידים כיצד לבצע את הדיאלוג ביניהם. המשמעות של הדבר הייתה שכלל העבודה הנראית לעין הייתה דיאלוג בין זוג תלמידים הנפרס על פני מספר מצומצם של עמודים. אך האמת הפדגוגית מסתתרת מתחת למכסה המנוע של הטכנולוגיה ( דביר קפלן).

סרט הווידאו באנגלית המציג איך תלמידי כיתה ה' מניו יורק ומתל אביב משתמשים בכיתה משותפת שמספקת מערכת "עת הדעת" ולומדים להכיר זה את זה ואת העיר שמעבר לים ולהתקרב יותר. הפרויקט הפך להזדמנות לתקשורת, למידה והיכרות לעומק. מדובר על פרויקט למידה מתוקשב שיתופי בין תלמידי כיתות ה' בתל אביב ובני יורק. המורים בשני בתי הספר פיתחו את המתווה הלימודי המשותף המאפשר לתלמידי כיתות ה' להכיר באופן בלתי אמצעי תרבות אחרת ומאפייני תרבויות מעבר לים. הפרויקט המתוקשב לא רק עורר סקרנות בקרב התלמידים אלא גם שיפר את המיומנויות המידעניות שלהם לאסוף מידע ולהבנות אותו.

לדעתה של המורה והמחנכת איריס ישי המהלך של כתיבה בבלוגים ע"י התלמידים בכיתה הוא מהלך שחשוב לעשותו. משני טעמים: א. מתן "מעבדה" בידי התלמיד הולם את "הסנטימנט הפדגוגי שלי". ב. בבתי הספר אנו ממעטים לפגוש בטקסט מולטימדיאלי (טקסט דיגיטלי כהגדרתו במילון של אגף ספרי לימוד). אם יש ערך לשיתוף, אין סיבה להגביל את צורתו. המלצה על ספר (סוגה שכיחה בכתיבה בבלוג) תהיה משכנעת יותר אם תלווה בתמונת הכריכה, בקובץ קול ובו קטע אהוב וכו'.

המאמר דן בקשר שבין איכות החיים הבית-ספרית (אקלים ביה"ס) לבין הכישורים החברתיים של תלמידים בשכבות גיל שונות ובזרמים חינוכיים שונים. במחקר הנדון השתתפו 346 תלמידים – 172 מבית ספר ממלכתי ו-174 מבית ספר ממלכתי-דתי. הממצאים מצביעים על קיומו של קשר מובהק בין איכות החיים הבית-ספרית לבין הכישורים החברתיים של התלמידים: ככל שאיכות החיים הבית-ספרית טובה יותר, הכישורים החברתיים של התלמידים טובים יותר. התלמידים בבית הספר הממלכתי תפסו את איכות החיים הבית-ספרית כטובה יותר מכפי שנתפסה על ידי תלמידי בית הספר הממלכתי-דתי. במחקר נמצא כי בנות תופסות את איכות החיים הבית-ספרית כטובה יותר מאשר בנים, ונוסף על כך לבנות יש כישורים חברתיים טובים יותר מאשר לבנים. בחינה בהתאם למודל רב-משתנים העלתה כי בנות אמפטיות יותר מבנים. כמו כן, התברר כי ככל שעולה גיל התלמיד, הוא תופס את איכות החיים הבית-ספרית כשלילית יותר ( איריס הכהן, מתי רונן ).

המחקר הראשון שעסק בתופעת הילדה הדחויה בכיתה ( במכללת אורנים , ניצני שדה – מבחר מחקרי ביכורים) הוצג ע"י מיכל רוזנברג מבית הספר הריאלי בחיפה במרכז הכרמל. מיכל, מחנכת כיתה ב' ומורה מקצועית לתנ"ך ולתרבות ישראל בחטיבת הביניים עומדת בפני סיום תואר שני במקרא באוניברסיטת חיפה ומשמשת אחראית על נושא איכות הסביבה בבית הספר. שאלת המחקר הייתה כיצד ניתן להתמודד עם הסוגיה של ילדה דחויה בכיתה שאלות משנה: מה הסיבה לדחייה? מהם ביטוייה? ומהן דרכי הטיפול בה? אוכלוסיית המחקר מנתה את מחנכת כיתה ד', תלמידה דחויה ומורה לספורט שליוותה את התלמידה גם בבית הספר הקודם בו למדה התלמידה.