בבסיסה של התכנית הניסויית-הדמוקרטית במכללת סמינר הקיבוצים ניצבת החונכות האישית. על פי המודל הבסיסי של חונכות, משויך לכל סטודנט בתחילת לימודיו חונך אישי, שמטרתו ללוותו באופן אישי לאורך ארבע שנות לימודיו. החונך האישי של כל סטודנט הנו גם החונך הקבוצתי שלו ומלווה את קבוצת "החממה" אליה משתייך הסטודנט- קבוצת צמיחה ותמיכה הנפגשת אחת לשבועיים לאורך שנות הלימוד בתוכנית. מטרת מאמר זה לדון בקוויה של החונכות האישית, באופן נפרד מן החונכות הקבוצתית, על אף שבהוויה היומיומית לא ניתן להפריד הפרדה חד-משמעית בין החונכות של הקבוצה לחונכות האישית של החברים בה. (לאה בכר-צליק)

מטרת המחקר הייתה להשוות בין שני סוגי הכשרת מורים בארה"ב, הכשרת מורים מסורתית מול הכשרת מורים מבוססת תוכנית לימודים אינטגרטיבית. המחקר התבסס על חקר מקרה של מכללה ותיקה להכשרת מורים בארה"ב אשר עברה מתכנית לימודים מסורתית לתכנית לימודים אינטגרטיבית מבוססת סטנדרטים. במענה לשאלת המחקר הראשונה נמצא כי התכנית האינטגרטיבית מבוססת הסטנדרטים אכן מכשירה טוב יותר את הסטודנטים בהשוואה לתכנית המסורתית. העדיפות של תכנית האינטגרטיבית מבוססת הסטנדרטים עולה בקנה אחד עם הממצאים של החוקרים (Wiggle & White (1998 על האפקטיביות של הכשרת מורים מבוססת סטנדרטים בעיקר מבחינת שיטת ההערכה, אך אינה תואמת בהכרח לכל המסקנות של החוקרים (Carter & Mason (1997 על עדיפותם של תוכניות לימודים בינתחומיות אינטגרטיביות (Mikyong Minsun Kim , Richard L. Andrews , Deborah L. Carr)

בתוכנית הניסויית במכללת סמינר הקיבוצים, בה מוכשרים הסטודנטים להורות את מקצועות ההיסטוריה והספרות בבית הספר העל –יסודי על פי עקרונות החינוך הדמוקרטי, נבנתה תוכנית אטרקטיבית ביותר הן מבחינת התכנים והן מבחינת היקף הלימודים שהיא מציעה. שאלות המחקר: באיזו מידה הקורסים הניתנים בתחומי ההתמחות והחינוך בתוכנית הניסויית מציבים בפני הסטודנטים דרישות אקדמיות גבוהות יותר ותובעים עומס קוגניטיבי רב יותר מאשר בקורסים בתוכניות רגילות במכללה, ובאיזה מידה עומדים הסטודנטים בדרישות אלו? באיזו מידה מקדמים הקורסים למידה עצמאית יותר מאשר בקורסים רגילים ובאיזו מידה הפכו הסטודנטים ללומדים עצמאיים? האם נתפסים הקורסים בתחום ההתמחות והחינוך כהולמים את עקרונות החינוך הדמוקרטי או כזרים להם? (סמדר דוניצה-שמידט, גילה זליקוביץ)