הכיתות מיושנות, הספרים מיותרים ורכישת המידע יקרה ומסורבלת. רגע לפני שאנחנו נפרדים מהפדגוגיה של פעם – מה יש לחינוך האינטרנטי והטכנולוגי להציע לנו, והאם באמת נמצאה הדרך להכין תלמידים לעולם דינמי מבלי להרוס להם את היצירתיות? נראה שחלק משמעותי מהיכולת לטפח את הדמיון והיצירתיות מצוי בטכנולוגיה. האם בקרוב טאבלטים יהפכו לילקוט החדש? סרטונים יחליפו הרצאות? בכתבה ניתן דגש מיוחד לתפיסות של סר קן רובינסון והשפעתם הפוטנציאלית על עתיד החינוך ( נטע אחיטוב) .

ג'יי הורוויץ מביא בבלוג שלו את עיקרי דבריו של ויל ריצ'רדסון , ממובילי החשיבה בתקשוב החינוך בארה"ב ובעולם. ריצ'רדסון כותב על שלוש מילים נפוצות שהדהדו באולמות הכנס: Personalizing (התאמה אישית), Flipped (הפיכה, במשמעות של הפיכת הכיתה), ו-Engagement (כאן התרגום בעייתי יותר; הכוונה למעורבות משמעותית, אפילו רגשית, בלמידה). בהמשך, ריצ'רדסון מסביר שעל אף העובדה שלכאורה יש הסכמה כללית על כך שלמונחים האלה חשיבות גדולה בחינוך, לא כולם מבינים אותם באותה צורה. בעצם, יתכן שקיים אי-הסכמה יסודות.

המאמר דן בשלושה אופני תגובה לשינוי הפדגוגי-טכנולוגי הנדרש בעשייה החינוכית של המורה, כדי ליישם פדגוגיה מיטבית בבית הספר המקוון במאה ה- 21. עד לפני זמן לא רב, הטכנופוביה (פוביה= פחד/רתיעה לא רציונאליים), הייתה מחסה לגיטימי ומקובל ציבורית מפני מעורבות אקטיבית בשינוי ההכרחי המיוחל. תפיסת הטכנופוביה גורסת, שמורה לוקה בנכות תפיסתית-טכנולוגית פרמננטית, ואינו מסוגל לשלב לבדו בעצמו את הטכנולוגיה בפעילות חינוכית. כיום, לאחר שהמורים כבר משתמשים בטכנולוגיה זו לצרכיהם, קיימת נטיה הפוכה – המכונה טכנומניה ( מניה = פעילות יתר לא מידתית), שימוש בטכנולוגיה כ"חזות הכל", המביאה לשילוב מופרז ולא מידתי בפעילויות לימודיות. כך או כך, השינוי הפדגוגי המיוחל איננו מושג ( אברום רותם , עידית אבני) .

המאמר חושף סתירות בתפיסותיהם של מורים בנושא מקומו של המחשב בחינוך. נבחנו בו תפיסותיהם של ארבעים ושבעה מורים העושים שימוש במחשב בכיתתם במשך שנים מספר. כלי המחקר היה שאלון בן ארבעה חלקים, והנתונים עובדו באמצעות כמה כלים. מרבית המורים הביעו עמדות חיוביות בנושא חשיבותן של טכנולוגיות המחשב לקידום ההוראה, לקידום הלמידה ולקידום המקצועי שלהם. בד בבד נמצא שמרבית המורים סבורים כי אפשר להגיע לידי למידה משמעותית גם ללא צורך בטכנולוגיות המחשב ( אפללו, אסתר) .

יעקב הכט מדווח על ביקור משלחת אנשי החינוך הישראליים בחודש מאי 2012 בבתי ספר ייחודיים בארה"ב . "יום רביעי התחיל בבית ספר הקסום של אורבן-אקדמי אחד מבתי הספר שמובילים את רעיון "בתי הספר הקטנים". מודל של חלוקת בית הספר הגדול של אלפי תלמידים למספר בתי ספר קטנים ביני מאה עד חמש מאות תלמידים. במתחם שביקרנו היום קיימים שישה בתי ספר קטנים, שאורבן אקדמי הוא אחד מהם, אורבן אקדמי הוא בית ספר לנוער בסיכון של ניו יורק, נוספו לדיווח הקצר הזה רשימת מחקרים ומאמרים שצוות פורטל מס"ע אסף בנושא בתי הספר הקטנים בשנים האחרונות.

המחקר נערך בקרב 100 מורים המלמדים בשבעה בתי ספר מצפון הארץ שנכללו ב"פעימה הראשונה" בתוכנית והחלו ליישמה בשנת הלימודים תשע"א. מטרת המחקר הייתה ללמוד על היבטים המעסיקים ומדאיגים את המורים ביחס לתוכנית ולהעריך את מוכנותם לשנוי. במחקר נבנו מדדים לדאגות שונות של המורים המבוססים על מודלים ומדדים קיימים שהותאמו לנושא המחקר ומטרתו. כן נאסף מידע על הרקע הדמוגראפי מקצועי של המורים ומיומנותם בישומי מחשב שונים ( גילת כהן , אריג' עומר).

מחקר זה השווה בין שלוש קבוצות של מורים: קבוצת מחשב לכל מורה ולכל תלמיד – להלן 1X1 , קבוצת מורים המצוידים במחשב אישי וקבוצת מורים המלמדים ללא שילוב אמצעים טכנולוגיים. המחקר בחן השפעת נכונות המורים לשינוי ועמדותיהם כלפי שילוב טכנולוגיה בהוראה על השימוש בטכנולוגיה לתקשורת ועל חיפוש מידע בקרב 97 מורים בעל-יסודי. התוצאות הראו שנכונות המורים להתמודד עם שינוי בחייהם המקצועיים ועמדותיהם כלפי הטכנולוגיה מנבאות 23.5% מהשונות במידת השימוש באינטרנט לתקשורת לצרכים אישיים ומקצועיים ו 35%- מהשונות בחיפוש מידע ברשת למטרות אישיות ולהוראה ( אינה בלאו, יהודה פלד ).

תנועת "התמונה הגדולה" היא כנראה התנועה החינוכית המעניינת ביותר שצמחה בעשור האחרון בארצות הברית. בית הספר "מט" עומד במרכזה של תנועת "התמונה הגדולה", המקיפה 62 בתי ספר בעלי תשתית פדגוגית משותפת שביסודה עומד העניין האישי של כל תלמיד. אנשי "התמונה הגדולה" מאמינים שאם מגלים את העניין האישי של כל תלמיד, אפשר ללמד דרכו כל נושא. בלי עניין אישי,. מציאת העניין המיוחד לכל תלמיד הוא העיקרון הראשון, והוא מתחיל ביחס האישי. בתי הספר של תנועת "התמונה הגדולה" קטנים, וכך גם הכיתות ( נתן אודנהיימר, יורם הרפז) .

לב לדעת" מנסה לחולל שינוי מהותי בשיטות הלימוד בחינוך הממלכתי דתי, כדי לקרב את חומרי הלימוד לחיי התלמידים. תכנית הלימודים שפיתחו, "תורת חיים", פותחת את השיעורים לשיחות נפש ומאפשרת להגיש עבודת מחקר מקיפה לצד בחינת הבגרות . "תורת חיים" היא תכנית לימודים ייחודית הפועלת בחינוך הממלכתי דתי מזה כמה שנים, ומאפשרת לתלמידים לגשת למסלול של 5 יח"ל, שבסופו, לצד בחינה פנימית "על החומר", הם נדרשים להגיש עבודת מחקר מקיפה, הכוללת סקירה עיונית של מקורות, ראיונות וגם עבודה יצירתית. "תורת חיים" היא מעין תכנית הרצה לתכנית אחרת, בעלת יומרות גדולות יותר, בשם "לב לדעת" (יוזמה משותפת של מכללת הרצוג והחינוך הממלכתי דתי), המבקשת לחולל שינוי של ממש בשיטות הלימוד בכל מערכת החינוך הממלכתית דתית ( אמתי מור ) .