המחקר הנוכחי מתייחס לתהליך שינוי רב-שנתי של בית ספר על-יסודי שנבחר להיות בית ספר ניסוי ופורץ דרך בהקשר של יצירת סביבת למידה עתירת טכנולוגיית מידע המעודדת תהליכי למידה והוראה מבוססים על פרוייקטים רב-תחומיים. במסגרת המחקר נאספו ונותחו נתונים על שינויים מערכתיים שהתרחשו בבית הספר תוך כדי התנסות המורים בהטמעת טכנולוגיות מידע בהוראה, בלמידה ובתכנון לימודים. כמו כן, עסק המחקר בבחינת השינויים שחלו בתפיסות המורים לגבי מושגי יסוד הקשורים בלמידה, הוראה, תפקידי מורה ותלמיד ומשמעות השימוש בטכנולוגיות מידע, וכן בשינויים בדרכי פעולתם בכיתות. (ברגנה כרמלה בן-עמר)

המאמר מתאר עבודת מחקר שנעשתה בשנים 1999-1997 ובה נערך מעקב מקרוב מקרוב אחר עבודת היום-יום של מדריכות "חיצוניות" ו"פנימיות" הפועלות בשלושה בתי ספר יסודיים.שאלת המחקר התמקדה באופן שבו המדריכות ה"חיצוניות" וה"פנימיות" מפרשות את ההשפעה שיש למערכות היחסים ביניהן על תהליך השינוי בבתי הספר שהן פועלות בהם. המחקר עקב מקרוב אחר דפוסי העבודה שהן מבְנות במשותף. על המנהלים לאפשר זמן משותף למפגש בין המדריכים ה"פנימיים" ל"חיצוניים" בשעות העבודה, לשם יצירת דפוס עבודה של שיתוף פעולה קבוע ורציף, וכן לוודא שיש הגדרת תפקידים ברורה ומובחנת של המדריכים ה"חיצוניים" וה"פנימיים" כאחד. המחקר העלה גם שאלה מהותית הנוגעת לעיתוי המתאים לתחילת העבודה המשותפת בין המדריכים.

מטרת המחקר הייתה לבחון בחינה ביקורתית את טיבה של תכנית הכשרת המורים באחד הסמינרים הגדולים בישראל. המחקר בחן את הקוהרנטיות החינוכית של תכנית הכשרה, את מידת האיזון שבין רכיביה השונים ואת עמדותיהם ומידת שביעות רצונם של הסטודנטים במסלולי ההכשרה השונים. (סמדר דוניצה-שמידט, רות זוזובסקי, גילה זליקוביץ)

המחקר מתמקד בתהליך הבחירה המקצועית של מורים העובדים בחינוך המיוחד במגזר הבדווי. מטרת המחקר הייתה ללמוד מה הם מניעי הבחירה בהתמחות חינוך מיוחד, ומה הם הגורמים המעצבים את התהליך.

המאמר מציג תפיסה של בית ספר חדשני המסוגל לקדם את יכולתם של בוגריו לחיות חיים מספקים ומשמעותיים, ולהתחשב באחר במסגרת החברה הישראלית הפוסטמודרניסטית. הדגם מבוסס על תיאוריית ההכוונה העצמית של רייאן ודסי (2000), תפיסת הצמיחה של עשור (1995, 2001), תפיסת החינוך לאוטונומיה של אבירם (2000) ורעיונות שפותחו על ידי קבוצת שת"ל במשרד החינוך (שיפור תהליכי למידה, אורנשטיין, תשנ"א). ביסוד התפיסה עומדת ההנחה, כי ישנם חמישה משאבים פנימיים העשויים לאפשר לבני אדם לחיות חיים מספקים תוך התחשבות באחר, ואשר אינם מטופחים מספיק ברוב בתי הספר הקיימים כיום. מטרת בית הספר שמציע המחבר היא לטפח את חמשת המשאבים האלה, ובאמצעותם לקדם את סיכוייהם של בוגריו לחיות חיים מספקים ומשמעותיים יותר. שלושת המשאבים הבסיסיים ביותר הם: חוויות של סיפוק הצרכים הבסיסיים בקשר ובשייכות, ביכולת, ובאוטונומיה; חוויות שבעקבותיהן מתפתחות תפיסות עצמי ותפיסות זולת שהן חיוביות בעיקרן. שני משאבים נוספים כוללים כישורים, ערכים ונטיות המאפשרים קשב פנימי ונטייה להתחשבות באחר (אבי עשור).

המאמר מנסה למצות את מה שלמד על הצלחתם של מנהיגים חינוכיים מוצלחים בעשיית שינוי בבתי ספר – שינוי שייעודו שיפור הלמידה אצל כל התלמידים. ווגנר מכנה את התיאוריה שלו בשם "תיאוריית פעולה של שינוי" (Action theory of change) כי יש בה סינתזה של רעיונות תיאורטיים שהתפתחו מהעשייה, מניסוי וטעייה ומרפלקציה, שהם השלב המקדים לחשיבה על תכנית פעולה מוגדרת (Tony Wagner).

הגישה העומדת בבסיס עבודה זו היא גישה בין-תחומית הבוחנת את בית הספר הקהילתי בזיקה למושגים "חברה","קהילה" ו"חינוך קהילתי" מצד אחד, ולתיאוריות ולמערכות מושגיות המתייחסות אל בית הספר כאל ארגונים חברתיים פתוחים ובוחנת תמורות ותהליכי שינוי בארגונים אלו, מצד אחר. (דליה מצר)

ההישגים המאכזבים של תלמידי מערכת החינוך בישראל נובעים מהמבנה הארגוני-חינוכי של בית הספר. כדי להביא להישגים ולהניע ללמידה עלינו לארגן את בית הספר מחדש. הסיבה הפדגוגית המכרעת למיעוט ההישגים היא שהמבנה הפדגוגי הנוכחי של בית הספר אינו מאפשר מימוש עקרונות חינוכיים שבלעדיהם אי-אפשר להגיע להישגים גבוהים בחינוך ובהוראה. מחבר המאמר , ד"ר אברהם כהן, מציע מבנה אלטרנטיבי של חטיבת הביניים. מבנה אלטרנטיבי כזה אינו מחייב תקציב נוסף. כל מה שדרוש הוא ארגון אחר ושינויים מסוימים ( שאינם תלויי תקציב ) בהכשרת מורים . ביסוד ההצעה פיתוח 9 מסגרות למידה שונות ומתואמות לתלמידים על פי רמת המיומנויות שלהם , פערי הידע והמוטיבציה. המסגרות המגוונות מאפשרות ומחייבות , מעצם טבען , מימוש עקרון אחר- גיוון דרכי ההוראה , דרכי ארגון החומר ללמידה ודרכי ארגון התלמידים. האינדיווידואליזציה , האינטרס , הרלוונטיות והגיוון מגבירים את המוטיבציה ללמידה. ( אברהם כהן).

מחקר זה נותן את הדעת על תולדות הוראת המשנה ותלמוד בבתי הספר החדשים בארץ ישראל מתחילת המאה העשרים ואילך. (יהודה שוורץ)

המחקר בחן השפעות של שינוים חברתיים על מערכת הכשרת המורים, כפי שהן באות לידי ביטוי בתכניות הלימודים בהכשרת מורים לאורך השנים. מטרות העבודה היו בנייה ופיתוח של סכימה לזיהוי שינויים בתכנית לימודים וזיהוי השינויים שהתרחשו בתכניות אלה תוך עמידה על מהותם. (לאה שגריר)

מורים מששה בתי ספר יסודיים הממוקמים בשני אזורי פיקוח מילאו שאלונים הבודקים תרבות ארגונית בבתי-הספר לפני ואחרי השתתפותם במשך שלוש שנים בפרויקט שינוי שיעדיו שיפור הוראה והישגים. הממצאים חשפו הבדל בין שני האזורים. בשלושת בתי הספר מאזור אחד חל בתום הפרויקט שינוי בכיוון חיובי בתפיסת התרבות הארגונית בבית-הספר. בשלושת בתי-הספר מהאזור השני חל שינוי בכיוון שלילי או שלא חל כל שינוי משמעותי. ניתוחים של 500 דו"חות, שנכתבו על ידי שש יועצות שהנחו את סגלי ההוראה בששת בתי-הספר במשך שנתיים, מספקים מידע והסבר להבדלים שנמצאו בין שני האזורים בתגובות המורים לפרויקט השינוי (חנה שחר, סאס גוין, שלמה שרן)