פרופ' רוני אבירם על עתיד מערכת החינוך בישראל, בהתייחס לשינויים התפיסתיים בעולם
פרופ' רוני אבירם, ראש המרכז לעתידנות בחינוך באוניברסיטת בן גוריון מסביר מדוע הצליחה פינלנד לבצע שינוי כה דרמטי במערכת החינוך שלה. הוא מסביר שהפינים לא העתיקו מודלים אופנתיים מן העולם אלא הפעילו חשיבה עצמאית משלהם בעניין זה. הפינים גם אינם סוגדים לסטנדרטים ולמבחנים הבינלאומיים אלא חושבים בעצמם על החינוך הרצוי. הפינים גם לא התמכרו למספר גדול מאד של פרויקטים. כמו כן, הם חותרים ליעדים ארוכי טווח ולא קצרי טווח ויעדים אלה הם איכותיים במהותם. בנוסף, הפינים אינם מנסחים מטרות ערטילאיות אלא מטרות ברורות המתורגמות לתהליכים מעשיים.
לדעת פרופ' אבירם אי אפשר לממש חלק קטן מן המציאות הפינית. צריך לפעול בכיוון של שינוי מערכתי ואסטרטגי.
קישור למאמרו של פרופסור רוני אבירם
מקור וקרדיט לסיכום ההרצאה ולתיעודה , הגב' רפאלה בלס , עורכת התוכן של רשת עמל
ראו את מאמרון הבלוג המרכזי בשלובים : לבחון את המבחנים הבינלאומיים בעיניים מפוכחות
ראו גם:
כאשר לא יודעים מה לעשות דורשים שינוי מערכתי ואסטרטגי. כך מדברים גם על שילוב הטכניקות הספרתיות בחינוך. לא מבינים אותן, אז מציעים שהמערכת כולה תשתנה כדי "להטמיע" אותן. אבל הלקח החשוב שיש ללמוד מ"המציאות הפינית" הוא: למצוא את דרכנו ולא לחפש פתרונות קסם בעולם הרחב ובפלנטות אחרות. אפילו זה אינו פשוט.
כחוקר למידה שיתופית, חשיבה מדר גבוה והבניית ידע, אני תוהה מי במשרד החינוך הישראלי חושב באמת על עתיד החינוך בישראל ?! מדוע לא קיימת גישת מצויינות פרטנית ולאומית? זו רק החלטה. אין לקשור ולהתנות בכסף. אפשר למצות את המיטב גם מן המשאבים הקיימים. יש ליצור אווירה לאומית מתאימה, ראשיתה בהחלטה !