המאמר הנוכחי מתאר תהליך שיטתי של הערכת עמיתים מלווה בקרת איכות של קורס מתוקשב (משולב). תהליך הערכת העמיתים של הקורסים המבוססים על המודל המושגי של קהילת חקר נועד ביסודו של דבר לשפר את התכנון של קורסים מתוקשבים משולבים פנים אל פנים עם מפגשים מתוקשבים (Blended ). שיטת הערכת העמיתים המלווה בקרת איכות של הקורסים מופעלת בהצלחה כמה שנים ביחידות ובמוסדות של אוניברסיטת מרילנד בארה"ב והצליחה לשפר את רמת תכנון וההפעלה של הקורסים המתוקשבים שם. הסטנדרטים להערכה ולבקרת איכות שהתגבשו שם משמשים כיום אוניברסיטאות נוספות בארה"ב ובקנדה ( Len Bogle, Vickie Cook, Scott Day, and Karen Swan).

הספר החדש באנגלית על שיטות הוראה ולמידה במערכת ניהול הלמידה המתוקשבת MOODLE (Overview of Moodle 1.9 Teaching) Techniques) זוכה לסקירת ביקורת חיובית. עיקר התרומה לספר הדרכה מועיל זה הוא של ד"ר Susan Smith Nash, מומחית לפיתוח קורסים מתוקשבים ומרחבי למידה מתוקשבים המציעה רעיונות פדגוגיים מועילים ליישום מערכת MODDLE בהוראה ובלמידה. בפרקי ההדרכה שכתבה עתה Susan Smith Nash יש כמה וכמה רעיונות ופתרונות הוראה בתחומי ניהול הפורומים המקוונים לצד הנחיות לניהול התוכן במערכת הMOODLE . הגרסה הראשונה של הספר יצאה עוד בשנת 2007 והגרסה הנוכחית משנת 2009 מעודכנת יותר, אך לא כל כך מעודכנת מבחינת הגרסאות החדשות של MOODLE 2.00 .

האם רמת התמיכה הממוחשבת בקורסים מתוקשבים משפיעה על איכות הלמידה ועל הישגי הלומדים בקורסים אקדמאיים? שאלת מחקר זו נבדקה במחקר רב-שנתי שנערך באוניברסיטה בתורכיה במשך תקופה של 4 שנים. הסטודנטים למדו בקורסים מתוקשבים באינטרנט ביחידה להוראת אנגלית. נבדקו 10 קורסים מתוקשבים באינטרנט הקשורים להוראת אנגלית ולמידת אנגלית. ממצאי המחקר מלמדים כי יש קשר בין תכיפות התמיכה המתוקשבת ובין הישגי הסטודנטים. מערך התמיכה המתוקשב כלל חומרים אינטראקטיביים באינטרנט (מערכת תרגול מתוקשבת) מערכת סינכרונית מתוקשבת שפעלה 16 שעות ביום ומערכת תקשורת אסינכרונית (פורומים). בחלק ממערך התמיכה המתוקשב הסינכרוני היו עוזרי הוראה שענו על שאלות הסטודנטים ובחלק אחר ניתן היה לדון בבעיות שונות עם סטודנטים עמיתים בפורומים. ככל שתדירות האינטראקציה של הסטודנטים עם מערכת התמיכה המתוקשבת הייתה רבה יותר חל שיפור באיכות הלמידה שלהם ובהישגיהם בקורסים. 72% מהסטודנטים השתמשו באופן פעיל במערכות התמיכה הממוחשבות של הקורסים המתוקשבים והישגיהם בלימודי השפה עלו משנה לשנה ( Handan KOPKALLI-YAVUZ. M. Emin MUTLU).

המחקר הנוכחי ביקש לבדוק אם המודל הפדגוגי של למידת שיתופית הידוע כג'יקסו ניתן ליישום בקורס מקוון באוניברסיטה בארה"ב. שיטת המחקר הייתה חקר-מקרה בגישה כמותית איכותנית משולבת לאורך 6 שבועות בהן התקיים הקורס באוניברסיטה. נערך תוכן של כל מסמכי הפעילות של הסטודנטים. ממצאי המחקר מצביעים על החוזקות מצד אחד של הפעלת הג'יקסו בסביבה מתוקשבת ועל האילוצים שנתגלו מצד שני בחלק מן הפעילויות המתוקשבות ( Weidman, Rob; Bishop, M. J) .

העלייה המתמדת בתוכניות למידה מתוקשבות באוניברסיטאות ובמכללות משמעותה לכאורה גם העברה של אסטרטגיות מועילות ומוצלחות של אסטרטגיות חשיבה מהכיתה המסורתית לקורס המתוקשבת. ההנחות התיאורטיות מצביעות לכאורה על אפשרות של שילוב אסטרטגיות לחשיבה ביקורתית בקורס מתוקשבות אך המציאות היא הרבה יותר מורכבת. נראה כי כ המרכיב האסינכרוני בלמידה מתוקשבת אינו מבטיח בהכרח שילוב אינרטי ואינטגראלי של חשיבה גבוהה או חשיבה ביקורתית. לעתים המערכת המתוקשבת נוטה לתעדף העלאה והורדה של תכנים לימודיים ולעתים נוח יותר למרצה לאחסן קבצים במערכת המתוקשבת. בכל מקרה , קידום תהליכי חשיבה גבוהה בקורסים תלוי ברמת האינטראקטיביות של המרצה או מנחה הקורס ומטבע הדברים מערכות למידה אסינכרוניות אינן מטפחות אינטראקטיביות רבה של המרצים או הסטודנטים. מתוך ממצאי המחקר עולה כי במערכת למידה מתוקשבת יותר מלמידה פנים-אל-פנים נדרש מאמץ מכוון מצד המרצה או המנחה בקורס המתוקשב לשילוב כזה ויש צורך במעורבות מכוונת שלו להבטחת השילוב האינטגראלי של חשיבה גבוהה בקורסים מתוקשבים באוניברסיטה או במכללה. צריך לחשוב מראש על שאלות מעוררות חשיבה , רפלקציה ודילמות שיוצגו בדיון האינטראטקטיבי בפורום הקורס ולא להסתפק רק בשאלות צרות לגבי התכנים או ביצוע המטלות ( Mandernach, B. Jean).

המאפיינים של קורס מקוון המיועד לתלמידי התואר השני צריכים להיות שונים לגמרי מדפוסי ההעברה של קורסים מתוקשבים לתארים ראשונים טוען המאמר שנכתב ע"י שתי מרצות בכירות וחוקרות לחינוך באוניברסיטאות באוסטרליה. במאמר שכתבו לאחרונה בכתב העת Journal of learning design הן מתארות את הקורס המקוון שתכננו ופיתחו בנושא פדגוגיות בעידן המקוון (Online pedagogy in practice). המטרה העיקרית של הקורס היא להעביר את נושא הפדגוגיות המקוונות כחלק מלמידה שיתופית פעילה של הסטודנטים על מנת לאפשר חקר משותף בין עמיתים. הסטודנטים מאותגרים כל הזמן ע"י אתגרי חקר איתם עליהם להתמודד עם עמיתיהם. בפני הסטודנטים מוצגות דילמות פדגוגיות וחינוכיות שצריכות להוביל לחקר משותף ולגיבוש ממצאים ותובנות. הסטודנטים צריכים באופן פעיל ליישם את העקרונות החינוכיים של הקורס בהתאמת הפדגוגיות המקוונות השונות ובגיבושן מחדש לבעיות בשטח בעקבות החקר המשותף שלהם. כך למשל, מוצגת בפני הלומדים הדילמה הבאה: "כיצד ליצור ולתחזק נוכחות משמעותית בסביבה למידה מקוונת בבית הספר? ". התפיסה של הצגת דילמות המחייבת גיבוש מחדש של העקרונות והממצאים פותחה במקור על ידי Mezirow , 1991 עוד לפני עידן האינטרנט, אך נמצאה מועילה בלמידה מקוונת באינטרנט שנועדה ליצור למידה פעילה של סטודנטים (Shirley Reushle & Maxine Mitchell ) .

הקורס המתוקשב לכלים מתוקשבים שיתופיים באינטרנט ( בהנחיית נילי בלוך מאורט ובתכנונה) הוא דוגמא לארגון נכון ושיטתי של קורס מתוקשב למורים ולאנשי חינוך. הוא מתמקד בכלים המתקדמים המתאימים לחינוך הממוחשבים מהדור של web 2.0 , הוא מכשיר בצורה מדורגת ללמידה שיתופית באינטרנט והוא בנוי בצורה מעניינת לאנשי חינוך. כך לדוגמא, הוא חושף את המורים המשתלמים לרשתות חברתיות ולהתנסות בהן. הוא מאורגן היטב ומשתמש בצורה נבונה בטכנולוגיה של סביבת הקליקיט של מרכז הפיתוח באורט . שם ההשתלמות : Top10 – עשר התוכנות המובילות בהוראה ולמידה.

המאמר שנכתב ע"י מרצים וחוקרים מביה"ס לניהול באוניברסיטת יורק בקנדה מביע ספק אם המתכונת הקיימת של קורסים מקוונים אכן תורמים לפיתוח חשיבה ביקורתית בקורסים לניהול המתקיימים באינטרנט. המתכונת הקיימת של העברת קורס מקוון באמצעות תכנים דיגיטאליים , פורומים , הורדת קבצים ומפגשים וירטואליים תורמת בוודאי לכישורים טכנולוגיים של דיוק , אחריות, ושליטה במידע , אך המתכונת הפדגוגית שלהם היא לעתים לרועץ להקניית כישורי חשיבה וביקורת לסטודנטים הלומדים באופן מקוון . הדרישות הקיימות של הקורסים המתוקשבים מתנגשות עם הצורך הפדגוגי ליצור סיעור מוחין בקרב סטודנטים ומנהלים המתכשרים בקורסים מקוונים. הפער בין הטכנולוגיה לבין הפדגוגיה באינטרנט יש בו כדי ליצור אכזבה אצל הלומדים. למרות שהמרצים סבורים בטעות כי הקורס הוא שיטתי, עשיר ומאורגן , הרי נדרשת גישה פדגוגית אחרת להקניית כישורי חשיבה וחשיבה ביקורתית בקורסים מתוקשבים באינטרנט ( Morgan, G. & Adams, J).

המחקר, שנערך ע"י הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה , נועד לבחון את הערך הפדגוגי המוסף של השימוש בויקי בתהליכי למידה שיתופית בחינוך הגבוה. ויקי נבחר לעמוד בלב המחקר בגלל הפוטנציאל הייחודי שלו לתמוך בלמידה שיתופית (קלות העריכה של תכנים, גישה לכל, שיתוף פעולה בלתי מוגבל ). במסגרת מאמר זה מוצגים הממצאים הקשורים לערך המוסף של למידה בסביבת ויקי בעיני הלומדים ואת תחושותיהם ועמדותיהם כלפי הסביבה. לשם כך, נבחנו מספר קורסים אקדמיים מתוקשבים בעלי דגשים ועיצובים הוראתיים שונים באוניברסיטת חיפה. השוני באוכלוסיה ובדגשים התוכניים והפדגוגיים מאפשרים לאפיין ולבחון טווח שימושים בויקי. תוצאות המחקר מאפשרות לאפיין תהליכי למידה שיתופיים בסביבת ויקי, ולהציע המלצות מעשיות לדרכי ההפעלה של ויקי בחינוך הגבוה (קונג'ה , מיכאל. בן צבי , דני ) .

סטיפן דוונס , החוקר הקנדי הידוע בתחום התקשוב החינוכי מנסה לאחרונה לפתח את התפיסה של קורסים מתוקשבים אשר יש בהם עדכוני RSS , אבל לא בגישה הרגילה שאנו מכירים מכלי מעקב מידע שוטפים , אלא בגישה מתואמת אישית ללומדים בקורס מקוון . הפתרון הייחודי של סטיפן דוונס נקרא Serialized RSS Courses והוא מאפשר למתכנן הקורס המקוון והמנחה לשלוט בקצב העדכונים המועברים ללומדים באמצעות RSS ולהעשירם. מדובר כאן לא רק בעדכונים סדרתיים אלא במערכת הפצה מגוונת המאפשרת למנחי הקורס המקוון להפיץ משאבי מידע לסטודנטים וללומדים מעבר לעדכוני הקורס. התפיסה של Serialized RSS Courses מחייבת את הלומדים לקרוא בצורה סדרתית את העדכונים ומשאבי המידע המועברים להם בצורה סדרתית מהראשון ואילך.

הוראה באמצעות קורסים מתוקשבים כבר אינה מעוררת התרגשות בעולם האקדמיה כי מרבית הקורסים המתוקשבים דומים , פחות או יותר, כי הם מבוססים על קבצים להורדה , חומרי למידה להורדה, מטלות תרגול ופורומים מתוקשבים. לכן, מה שמתבקש יותר מתמיד בעולם האקדמיה בכלל ובעולם התקשוב החינוכי בפרט הוא למידה מתוקשבת שיש בה כדי מרכיבים מובהקים של למידת חקר מעמיקה. המאמר הנוכחי, שנכתב ע"י מרצה בכיר באוניברסיטה אוסטרלית, מתאר בצורה בהירה קורס מתוקשב ( מבוסס פלטפורמת Blackboard ) לתארים גבוהים המאפשר למידת חקר במשפטים וזכויות אזרח תוך כדי ניתוח בעיות וחקר פעיל ע"י הסטודנטים. במהלך הקורס נדרשים הסטודנטים לאסוף מידע באתרי אינטרנט שונים הנוגעים לזכויות אזרח, לנתח את הממצאים ולפרסם את המסקנות הראשוניות בבלוג . הלמידה באתר הקורס באינטרנט היא מכוונת למידה עצמית ואינה מסתפקת במקורות המידע של המרצה אלא דורשת מהסטודנט לאסוף בעצמם מקורות מידע ולפרסם בבלוג שלהם את מקורות המידע עם ניתוח הממצאים. בהנחיה של המרצה נדרשים הסטודנטים להתמודד ברמת חשיבה קוגניטיבית גבוהה שיש בה אלמנטים של חקירה פעילה של מקורות מידע וכתיבת יומן חקר בבלוג אישי ( Alperhan BABACAN).

זוהי מתודת למידה שבה התלמיד והמורה אינם נמצאים באותו המרחב באופן פיזי אלא מרוחקים זה מזה במקום ולעיתים גם בזמן. הדגש באופן למידה זה הוא על התלמיד שהופך לאקטיבי יותר בתהליך הלמידה בניגוד למצב בכיתה שבו בדגש הוא על חומר הלימוד המועבר והמורה והתלמיד הוא הרבה יותר פאסיבי. מתודה זו של למידה שקיבלה תנופה משמעותי כתוצאה מהתפתחות האינטרנט, מביאה עימה שינויים רבים לתלמיד ולמוסד המלמד. לתלמיד: יכולת ללמוד מן הבית מבטלת למעשה בעיית נגישות בשל מרחק גיאוגרפי או בשל אילוצי עבודה ומאפשרת גמישות גדולה בשעות הלמידה. למוסד: מוסדות חינוך מסורתיים מוצאים עצמם בתחרות הולכת וגוברת מול מוסדות שמאמצים מתודה זו ונאלצים למצוא פתרונות. מקורות מידע מחקריים מעודכנים צורפו בסוף העבודה על ידי צוות פורטל מס"ע.

מאמר אשר התפרסם בגיליון כתב העת Educause Quarterly העוסק בשוני בין למידה מתוקשבת א-סינכרונית וסינכרונית. המחקר התבסס על ראיונות עם סטודנטים שלמדו בשני קורסים מתוקשבים בהם נוצלו שני אופני הלמידה. המחבר מצא כי למידה סינכרונית נוטה להגדיל את המוטיבציה והעניין, בעוד שלמידה א-סינכרונית נוטה להגדיל את היכולת לעבד אינפורמציה ( Stefan Hrastinski).

בעידן שבו העולם עובר בהדרגה ליישומי WEB. 20 מתוקשבים בתחומים שונים , נראה כי מערכות הלמידה המותקשבות (CMS ) הקיימות באוניברסיטאות ובמכללות איבדו את זוהרם מבחינת הלומדים , ולכן מנסה המאמר להחזיר עטרה ליושנה ע"י הוספת מימד של בלוגים חינוכיים במערכות התקשוב הקיימות . מאחר ורק 19% מהסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות משתמשים בבלוגים יש מקום לשלב את המדיה שלהם כתוספת למערכות התקשוב הוותיקות , אך בוודאי לא במקומן. המאמר סוקר מחקרים ומאמרים שונים בנושא ומנסה לגבש מודל מתאים ליישום הבלוג במערכות תקשוב חינוכיות תוך התבססות על התיאוריה של socio-technical systems theory. המודל התיאורטי המוצע יש בו כדי לתרום לאינטראקטיביות , פתיחות , וביזור של מערכות התקשוב הוותיקות. המודל המוצע יוצא מהנחה כי מערכות התקשוב הקיימות חיוניות ללמידה מתוקשבת , אך השילוב של בלוגים חינוכיים כחלק משלים שלהן עשוי לפתור את אחת הבעיות העיקריות של הלומדים בהן והיא העדר מעורבות והעדר הנעה בלמידה ( Hyung Nam Kim).

ג"י הורוויץ הפנה אותנו בבלוג המעניין שלו למאמרון חשוב של ד"ר ליסה ליין המלמדת במכללה בארה"ב. ליסה ליין שמחה לזנוח את Blackboard, שעדיין נחשב ל-CMS הנוח ביותר בארה"ב. בשביל הקורסים בהיסטוריה שהיא מלמדת במכללה בקליפורניה היא עברה ל-Moodle. השוואה בין שתי המערכות האלו מובילה אותה להרהר על השימוש בבלוגים בהוראה באופן כללי, ועל זה היא כותבת במאמרון חדש בבלוג שלה. ליין רואה הרבה חיוב בבלוגים אישיים, אבל לא ברור לחלוטין היכן הבלוגים האלה צריכים לשבת. היא נוטה לחשוב שעדיף בלוגים על תשתיות עצמאיות, מחוץ ל-CMS שבה היא מנהלת את הקורסים שלה. אם אנחנו באמת חותרים ל-Life Long Learning, ורואים בו מטרה מרכזית של העבודה החינוכית שלנו, עלינו להתמקד בהקניית הכלים שמאפשרים את המשך הלמידה, ולא ברכישת "ידע" שבימינו ממילא נגיש די בקלות. אם נכונה הקביעה שהתקשוב מאפשר למידה "מכל מקום ובכל זמן", לבלוג האישי, שהכתיבה בו איננו סתם עוד מטלה במסגרת של קורס אלא פעולה לימודית/חשיבתית בזכות עצמה, יש ערך מיוחד.

ההתאמה לעברית של כלים מתוקשבים כגון בלוגלי, WORDPRESS וכלי כתיבה דיגיטאליים חדשים הנמצאים בפיתוח יאיצו מגמה זו וייקלו על המרצים והמורים להקים ולהריץ בלוגים בקורסים מתוקשבים או קורסים רגילים. הסקירה שלהלן נועדה לרכז ולהצביע על דגמים שונים של בלוגים בהוראה אקדמית ובמידה מסוימת גם בהוראה בבתי ספר. במסגרת פרויקט חדש זה של פורטל מס"ע נערך איסוף שיטתי של יוזמות מתוקשבות של הוראה אקדמאית באמצעות בלוגים באינטרנט. הסקירה הראשונית מצביעה על כמה וכמה דגמים של ניצול בלוגים בהוראה אקדמית בארץ וברחבי העולם והיא תעודכן בהמשך. הסקירה הביבליוגראפית כוללת גם ריכוז של מחקרים ומאמרים שנכתבו בנושא (עמי סלנט)

המאמר הנוכחי מציע שורה של תובנות פדגוגיות לשילוב בלוגים בקורסים אקדמאיים. המאמר מנסה להתייחס למינון הנכון בין פדגוגיה וטכנולוגיה בקורס מבחינת הפעלת הבלוגים והסטודנטים. האתגר העיקרי של המרצה המבקש לשלב את הבלוג אצלו בקורס הוא כיצד לגבש מטלה נכונה ומאתגרת של כתיבת בלוגים בקורס האקדמאי מבלי להפוך אותה לטכנית מדי תוך כדי יצירת מוטיבציה של הלומדים. יש לזכור כי הבלוג של הסטודנט הוא מרחב הלמידה האישי שלו ויש להיזהר מלהפוך את הבלוג למטלה כפויה שתמאס על הלומדים. המרצה צריך לטפח אחריות של הסטודנטים כלפי הבלוג שלהם והעשרתו ובאותה מידה לטפח אצלם גם אחריות לקריאת בלוגים של סטודנטים עמיתים אחרים בכיתה ( Sarah Hurlburt ).