הערך המוסף של ויקי ללמידה שיתופית בעיניהם של הלומדים

מקור וקרדיט :

 המחקר,  שנערך ע"י הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה , נועד לבחון  את הערך הפדגוגי המוסף של השימוש בויקי בתהליכי למידה שיתופית בחינוך הגבוה. ויקי נבחר לעמוד בלב המחקר בגלל הפוטנציאל הייחודי שלו לתמוך בלמידה שיתופית  (קלות העריכה של תכנים, גישה לכל, שיתוף פעולה בלתי מוגבל) . במסגרת מאמר זה  מוצגים  הממצאים הקשורים לערך המוסף של למידה בסביבת ויקי בעיני הלומדים ואת תחושותיהם ועמדותיהם כלפי הסביבה. לשם כך, נבחנו מספר קורסים אקדמיים מתוקשבים בעלי דגשים ועיצובים הוראתיים שונים באוניברסיטת חיפה. השוני באוכלוסיה ובדגשים התוכניים והפדגוגיים מאפשרים לאפיין ולבחון טווח שימושים בויקי. תוצאות המחקר מאפשרות לאפיין תהליכי למידה שיתופיים בסביבת ויקי, ולהציע המלצות מעשיות לדרכי ההפעלה של ויקי בחינוך הגבוה.

הערך המוסף של סביבת ויקי בעיני הלומדים
במחקר זה נבדקה שאלת הערך המוסף של הסביבה לימודית רק מנקודת המבט של הלומדים: האם הם חשבו לאורך הקורס ועם סיומו, שהלמידה בקהילת ויקי השיתופית הייתה משמעותית ועמוקה עבורם. באופן כללי עולה מניתוח הנתונים הרבים, שנאספו לצורך מחקר זה, כי הלומדים התנסו, להרגשתם, בלמידה משמעותית וייחודית, למידה לשם הבנה. לטענתם, הם למדו והבינו את חומר הלימוד יותר לעומק מאשר בלימודיהם האקדמאיים האחרים, על ידי כך שהיו פעילים בבנייה, בכתיבה ובעריכה של התכנים, היו מעורבים בהבניית הקורס, וכן שותפים מלאים לתהליכים שונים, שבקורס פרונטאלי קלאסי הם נחלתו של מרצה הקורס בלבד.
כמו כן, הלומדים שמעו קשת רחבה של דעות ושאלות על החומר הנלמד, ולא רק את דעתו וקולו של מרצה הקורס. לטענתם, דעות מגוונות אלו הובילו להסברים יותר רחבים, עמוקים, קוהרנטיים ומגוונים אצלם, ואפשרו פיתוח כיווני חשיבה נוספים. תהליך ה"עריכה השיתופית" תואר על ידי הלומדים כמוביל לסקרנות אינטלקטואלית אצל הלומד עצמו ובקבוצה הלומדת כולה.

הגישה הפתוחה והדמוקרטית של ויקי מהווה אתגר מורכב למרצה ולסטודנטים כאחד. יחד עם זאת, ההתנסויות שלנו מצביעות על הפוטנציאל הטמון בויקי לתמיכה בתהליכי למידה שיתופית בסביבה מעורבת, תוך שימוש בפדגוגיות התומכות בלמידה משמעותית לשם הבנה (קונג'ה ובן-צבי, 2007  ). הנתונים של המחקר הנוכחי מראים על שביעות רצון של רוב הלומדים מהלמידה השיתופית ומיחסי הגומלין שהתקיימו לשם בנית הידע השיתופי בויקי.
מדבריהם של הסטודנטים עולה, כי הם התנסו בלמידה משמעותית לשם הבנה. לדבריהם, הם למדו והבינו את חומר הלימוד לעומק, על רקע היותם פעילים בכתיבת התכנים ועריכתם, ושותפים פעילים בבניית הקורס. בלמידה שיתופית חברתית הלומדים עשויים להיות מעורבים באופן עמוק בתהליך הלמידה ולזכור את הידע הנלמד לאורך זמן ( Morgan,   Whorton, & Gunsalus, 2000 ).  כך קרה גם בקורסים המתוארים במחקר זה.  בנוסף, הסטודנטים שמעו קשת רחבה של דעות ותשובות לגבי החומר הנלמד, ואלו הובילו, לדעתם, להסברים יותר רחבים, עמוקים, קוהרנטיים ומגוונים ופתחו כיווני חשיבה נוספים בפניהם.

יחסי גומלין חיוביים בין הסטודנטים עשויים לשפר את הלמידה בתחומים שונים. בקורסים שנחקרו, נעשה שימוש מקוון בויקי לעודד יחסי גומלין חיוביים בין הלומדים. התהליך לא היה טריוויאלי לסטודנטים ולמרצה. השימוש בויקי דורש לא רק ידע טכני אלא גם אוסף מיומנויות של עריכה שיתופית, כגון, לקשר ולערוך את דפי הויקי. המרצה נדרש להתכונן לצורת הלמידה הייחודית, לדאוג לבניית קהילת למידה ולתחזק אותה, כדי שהתוצאה תביא לעריכה שיתופית של מבני הידע והתכנים לעומק.
עריכה שיתופית מציבה אתגרים קוגניטיביים, חברתיים ופדגוגיים מורכבים בפני המרצה והסטודנטים, תוך התמודדות עם שינוי סגנון ההוראה והלמידה. לכן, מומלץ, לנסח נורמות עבודה של סביבת העבודה ולדון בהן עם הסטודנטים כבר בתחילת הסמסטר. כך יוכלו הסטודנטים להסתגל לסביבת הלמידה ביתר קלות ולמצות את השתתפותם בבניית הידע האישי והקבוצתי כבר במטלות הראשונות. כמו כן, יש חשיבות ליצור קהילת למידה בה מתקיימים יחסי גומלין חיוביים המאפשרים לשותפים להתבטא בחופשיות וללמוד מתוך שגיאות. בנוסף, מומלץ לקיים מספר פעילויות מודרכות בהתחלת הקורס ( כמו עריכה שיתופית של מושגים פשוטים) , על מנת להרגיל את הסטודנטים לעבודה שיתופית, כך שבהמשך הקורס הם יצלחו ביתר קלות את המחסומים הרבים בעריכה שיתופית, שנצפו במחקר זה.

קישור למחקר המלא