המחקר מתמקד בחוויות הלמידה וההוראה בקורס המקוון "מבוא למחקר חינוכי-כמותי", הניתן במסגרת לימודי החובה לתואר ראשון לסטודנטים במכללת אורנים בשנת הלימודים הראשונה. הסוגיה שנחקרה היתה הערכת הרכיבים ותהליכי הלמידה בקורס המקוון במטרה לשפר את חוויית הלמידה, העצמאית והשיתופית גם יחד, ואת הישגי הסטודנטים בתחום התוכן. עיקרי הממצאים: מרבית הסטודנטים (65%) חשו כי תכני הקורס אינם מתאימים או מתאימים במידה מעטה ללמידה מרחוק. כל הסטודנטים (100%) טענו כי שילוב של מפגשים פנים-אל-פנים בקורס למידה מרחוק הוא הרצוי. מידה הלמידה השיתופית לתפיסתם היתה בינונית ועיקר הדיאלוג סביב הלמידה התקיים בין המרצה לבינם. אישוש לכך ניתן לראות בתפיסת הסטודנטים את הפעילות בפורומים וב- Wiki. לתפיסתם, תגובות המרצה למטלות בפורום תרמו במידה רבה להבנתם את חומר הלימוד, בעוד שהחשיפה למטלות של החברים בפורום והדיון שהתעורר סביבם תרמו במידה בינונית. באופן דומה, התייחסות הסטודנטים למידת ההפריה של האינטראקציה בין הסטודנטים במטלה השיתופית ב- Wiki נתפסה כבינונית ( מירה טנצר, ענת שמלא).

המאמר הנוכחי שהוצג בכינוס הבינלאומי החשוב Networked Learning Conference 2010 בדנמרק מנסה לגשר בין פערי הדרישות השונות של למידה מתוקשבת מסוג Web-2.0 ובין גישת הלמידה מאותגרת הבעיות (PBL ). נקודת המוצא של כותבי המאמר היא שלמידה מאותגרת בעיות מתאימה ביסודה למאפייני הלמידה המתוקשבת מסוג Web-2.0 ולכן הם מציעים מודל קונספטואלי המגשר בין מוקדי השליטה המשתנים של סביבת הלמידה המתוקשבת. המודל הקונספטואלי המעניין מורכב מארבע ממדים : תהליך הלמידה,המוטיבציה של הלומדים, תשתיות הלמידה ומשאבי הלמידה/תכני הלמידה. המודל הקונספטואלי המוצע יש בו כדי להקל על שילוב למידה מאותגרת בעיות בקורסים מתוקשבים מסוג Web-2.0.

אתר הדרכה "הנחיות פדגוגיות" למורים/מרצים לפיתוח פעילויות מקוונות ב Moodle . בשנתיים האחרונות מתברר יותר י ויותר כי Moodle היא מערכת חכמה לניהול למידה בקוד פתוח , מערכת שהולכת ונעשית מותאמת לבתי ספר ולמכללות ולמגוון מוסדות חינוך בישראל.באתר הנחיות פדגוגיות המיועדות לצוותי מרצים, ,מורים ומדריכים פדגוגיים המבקשים לפתח קורסים ופעילויות מתוקשבות מבוססות למידה עצמית ו/או שיתופית. האתר פותח ע"י מומחית התקשוב החינוכי , ד"ר אורית צייכנר.

הוראה בסביבת לימוד מרחוק מתאפיינת בהפרדה פיזית בין המרצה לסטודנט. כתוצאה מהפרדה זו נוצר במהלך השיעור חלל פסיכולוגי-תקשורתי בין המרצה לסטודנט שעלול לגרום לפערים בהבנת החומר או להתפתחות של תפיסות שגויות של סטודנטים לגבי עצמם ולגבי תהליך הלמידה. זיהוי מנגנונים פדגוגיים אשר תורמים לצמצום החלל הפסיכולוגי-תקשורתי מהווה אתגר מרכזי לחוקרים בתחום ההוראה והלמידה המקוונת. המרכז ללמידה מתוקשבת באוניברסיטת בר-אילן מפתח אסטרטגיות הוראה ומיישם את מודל ה-SWOT לצורך הערכת נקודות חוזקה וחלושה ובן להערכת הזדמנויות וסיכונים ביחס להוראה מקוונת בקורסים אקדמיים, במגוון רחב של תחומי תוכן (אורית צייכנר, אינגריד ברט, חיים טייטלבאום, אוניברסיטת בר-אילן ) .

אם עד כה הכרנו בארה"ב את התפתחות בתי הספר התיכוניים הוירטואליים (אשר היקפם גדל כל הזמן) , לאחרונה החלו גם בתי הספר התיכונים הרגילים בארה"ב להציע קורסים מקוונים לתלמידים במקום מפגשי פנים-אל-פנים בבתי הספר. התומכים של מהלך זה מצביעים על יתרונות ממשיים של שילוב למידה מקוונת בתוך מערך ביה"ס מסורתי. המורים בביה"ס המלמדים פנים-אל-פנים מכירים את התלמידים ויכולים לסייע להם בתמיכה במהלך הלמידה המתוקשבת מהבית או ממעבדות המחשב בביה"ס. המדיניות החדשה של מחוזות החינוך בארה"ב היא ליצור דרישה למכסה של שעות למידה שבוגר תיכון יידרש ללמוד בקורס מקוון כחלק מלימודיו בביה"ס התיכון הרגיל. הכוונה היא שעד שנת 2015 כל בוגרי התיכון בארה"ב יידרשו ללמוד כמה קורסים בתיכון באופן מתוקשב בלמידה מרחוק. ממקורות מידע אחרים דווח כי ממשל אובמה תומך בכיוון התפתחות מתוקשב זה ורואה בו חלק מתוכניות העתיד שלו לחינוך.

המחקר הנוכחי שנערך באוניברסיטה באוסטריה ביקש לבדוק האם שימוש בטוויטר במהלך קורסים אקדמאיים תורם למוטיבציה של הלומדים. הלומדים, מרביתם מורים שלמדו בקורסים מתוקשבים באוניברסיטה , שילבו את חילופי המידע הלא פורמאליים באמצעות הטוויטר. במחקר הנוכחי , המורים המשתלמים למדו בקורס ליישומים דידקטיים בהוראה מקוונת. שיטת המחקר הייתה הן כמותית והן איכותנית ונועדה לבדוק האם חילופי המידע הלא פורמאליים בין משתתפי הקורס תרמו למוטיבציה של הלומדים בשלבים שונים של הלמידה בקורס. ממצאי המחקר מוכיחים כי שימוש במערכת טוויטר לחילופי מידע בין קהילת לומדים בקורס מתוקשב תורם לצמיחה אישית של הלומדים ותורם ישירות למוטיבציה שלהם בכל שלבי הקורס ( Jutta Pauschenwein and Anastasia Sfiri).

שאלת הזמינות המקוונת והנוכחות של המרצה בקורסים מקוונים והשלכותיה על איכות הלמידה של הלומדים נבדקה במחקרים שנערכו בארה"ב ובאוסטרליה בכמה וכמה קורסים מקוונים. חלק מן המחקרים מצא כי לנוכחות המקוונת יש השפעה משמעותית על הלומדים ומחקרים אחרים טענו כי ההשפעה היא לא מובהקת. המחקר הנוכחי ניסה לבדוק את הקשר בין המשתנים הנ"ל, תוך ניסיון לבדוק באופן ספציפי את שאלת המענה והתגובה המקוונת בקורס מקוון והשפעתם על תהליכים קוגניטיביים ומוטיבציה של הלומדים. ממצאי המחקר מצאו קשר ישיר בין רמת המענה והזמינות של המרצה בקורס ובין איכות הלמידה והמוטיבציה של הלומדים בקורס המקוון. עם זאת, ההשפעה של הנוכחות המקוונת של המרצה היא לא בהכרח בעלת השפעה קבוצתית אלא יותר השפעה פרטנית על המוטיבציה של כל לומד ולומד. מדיווחי הסטודנטים נמצא כי הנוכחות המקוונת של המרצים והשפעותיה החיוביות על הלומדים באה לידי ביטוי בעיקר בקורסים סינכרוניים מקוונים. המשמעות של המחקר היא שקורסים סינכרוניים מקוונים יש להם אפקטיביות גבוהה יותר מבחינת המוטיבציה של הלומדים הן בשל הנוכחות המקוונת של המרצה והן בשל המשובים שמקבלים הלומדים באופן מיידי ( Credence Baker).

רפלקציה מעניינת של מרצה באוניברסיטה אמריקאית המתמודד עם שינוי בדרכי הלמידה המקוונת בקורס היסטוריה שהוא מעביר שם. אחת התובנות אליהם הגיע במהלך הקורס להיסטוריה סינית היה ההכרה כי הפלטפורמות הקיימות ללמידה מתוקשבות (כגון בלקבורד או מודל) מאפשרות אמנם ארגון יעיל של חומרי הלמידה אך האינטראקציה והקשר בין הסטודנטים לבין עצמם ובין המרצה לבין הסטודנטים הופכת להיות ירודה. על מנת לשנות מציאות זו, הגיע המרצה למסקנה שעדיף לו לעבור ללמד לעבור ללמד באמצעות פלטפורמה של רשת חברתית (NING ) שהיא אמנם פחות היררכית אך בהיותה שקופה מאפשרת אינטראקציה טובה יותר. עוד תובנה של המרצה הייתה למנוע עומס מידע שיוטל על הסטודנטים על מנת להגביר את העניין שלהם בנושא ולשלב במהלך הלמידה המתוקשבת כמה וכמה כלים פתוחים מיוזמתו המאפשרים עבודה שיתופית של הסטודנטים באינטרנט ללא זיקה ישירה לפלטפורמה הטכנולוגית העיקרית. אחד הכלים האלו היה כלי פתוח בשם Diigo. המסקנה מרפלקציה זו היא שעדיף לפעמים להשאיר למרצים את שיקול הדעת בבחירת הכלים הפתוחים להוראה וללמידה מתוקשבת ולא לכפות על כולם שימוש בכלי אחיד והיררכי להוראה מתוקשבת ( Clay Burell).

אמנם, גם לפני כמה שנים היו באינטרנט מרכזי למידה מקוונים להעשרה, אך כיום בעקבות התפתחות הטכנולוגית של וידאו מתפתח באינטרנט הדור השלישי של מרכזי למידה מקוונים חופשיים. במרכזי למידה אלו משולבים, כאמור טכנולוגיות חדשניות של סרטי וידאו, מרחבי למידה ללמידה שיתופית ועוד. אחת הדוגמאות המוצלחות לדור השלישי של מרכזי למידה להעשרה הוא ביה"ס המקוון CosmoLearning המציע באופן חופשי עשרות קורסים איכותיים באנגלית אליהם אפשר להירשם ולהצטרף לקורס באינטרנט וגם להשתבץ באחד ממרחבי הלמידה ללמידה שיתופית עם לומדים אחרים שיש להם עניין ללמוד בחברותא. כל קורס מצויד באמצעי הפצה ועדכון מתקדמים כגון טוויטר או רשתות חברתיות. כל הנושאים האקדמאיים בהם עוסקים הקורסים נמצאים בסרגל השמאלי של האתר. כך נראה, לדוגמא קורס לארכיטקטורה של התקופה הרומאית, קורס מרתק עתיר סרטי וידאו במרכז הלמידה המתוקשב . באתר הלמידה הבינלאומי נמצאים , נכון לנובמבר 2009 מעל 6184 סרטי וידאו ולא מעט מהם של מרצים יודעי שם או מומחים מובילים בתחומם..

נכון כי יש התרחבות מתמדת ונרחבת בתחומי הקורסים המתוקשבים המוצעים היום באופן מקוון באינטרנט , אך מתברר כי יש גם נטייה של מרצים ואנשי חינוך להימנע מלהעלות לאינטרנט תכנים דיגיטאליים מורכבים או חומרי לימוד בעלי דרגות קושי גבוהות. נוכח אילוצים אלו המונעים לעתים מהמרצים או המורים מלהעביר קורסים מתוקשבים חשובים בתחומי דעת שונים מציע המאמר הנוכחי גישה אחרת לתכנון קורסים מתוקשבים עם חומרי למידה מורכבים. הגישה המוצעת שמה דגש על אינטראקציה משמעותית יותר בין הלומדים לבין תכני הלימוד באינטרנט וגם על אינטראקציה רבה יותר בין הלומדים לבין המרצה/מדריך. כאשר יש בקורס המסוים יותר אינטראקציות בין לומדים ותכנים ובין לומדים ומרצים ניתן להתגבר על מרבית האילוצים המונעים יצירת קורסים מתוקשבים של תחומי דעת מורכבים. נוצרת אז התאמה אישית ממוחשבת טובה יותר של הלומדים למערכת הלמידה באינטרנט . ניתן גם במערך התקשוב המוצע לבדוק באופן שוטף ומתוקשב את מידת ההבנה של הלומדים לגבי תכני הלימוד ולאתר את פערי הידע . הכותבים מסכמים שורה של אסטרטגיות הוראה ולמידה מתוקשבות אשר יכולות להועיל רבות להעברה יעילה יותר באינטרנט של תחומי דעת מורכבים (Sobel, Donna M.; Sands, Deanna Iceman; Dunlap, Joanna C ) .

ככל שנושא שילוב רשתות חברתיות בלמידה מתוקשבת הופך להיות רלבנטי ואקטואלי במכללות ובאוניברסיטאות , כך נדרשים תבחינים מחקריים ברורים יותר לגבי מרכיבי הנוכחות החברתית וביטוייה השונים בלמידה המתוקשבת. המחקר הנוכחי, שהיה אחד המשמעותיים ביותר בכינוס הבינלאומי ללמידה מתוקשבת בקנדה ב2009, מנסה לענות על סוגיה זו. במחקר מוצגים כמה כלי מחקר תקפים לביסוס מדידת הנוכחות החברתית של לומדים בלמידה מתוקשבת. ממצאי המחקר מלמדים כי נוכחות חברתית בלמידה מתוקשבת מורכבת מ-4 מדדים: קשב הדדי, תמיכה הדדית, קשר נמשך , תחושת שייכות לקהילת הלומדים ותקשורת פתוחה ביניהם. במחקר מוצגת ההתפלגות של תכונות חברתיות אלו והדרך למדידתם והערכתם בלמידה מתוקשבת (JungJoo Kim ).

הקורס "סוגיות וגישות" של המגמה לטכנולוגיות מתקדמות בחינוך, אוניברסיטת חיפה מבוסס על טכנולוגיית WIKI ומעוצב כסביבת למידה קונסטרוקטיביסטית, שיתופית ודיאולוגית. דגש רב הן על עריכה שיתופית של הלומדים והן על "למידה על למידה". תהליך לימודי –חינוכי : מבוסס על מכלול פעילויות לימודיות המכוונות ליצירת מסמכים איכותיים וקוהרנטיים על ידי שני לומדים או יותר. מטרה: הבניית הידע האישי והקבוצתי של הלומדים, כאשר המשתתפים לומדים לשתף פעולה זה עם זה. נטען כי האופן בו מתקיים השיח, מעודד ותומך בקיומו של תהליך למידה שיתופי, רפלקטיבי ומשמעותי ללומדים. היכן וכיצד מתקיים שיח בויקי? דפי שיחה הנלווים לדפי התוכן , היומן האישי – מעין בלוג בתוך האתר, פורום . קיימים שני מרחבי שיח השלובים זה בזה. התפתחות ספיראלית, בה כל מרחב מהווה את נקודת המוצא לדינאמיקה המאפיינת את האתר ותומך בה. משמעות אישית – עיסוק ברשמים, מחשבות ותחושות הקשורים בתכני הקורס מחד ובמשמעות שלהם עבור הלומדים מאידך( שירי הגני, ד"ר דני בן צבי) .

בחינת השילוב של סביבת ויקי בחמישה קורסים אקדמאיים באוניברסיטת בר – אילן. מטרת המחקר: לנסות ולהבין את פוטנציאל יישום סביבת הויקי כאמצעי ללמידה שיתופית מתוקשבת בעיני סטודנטים : הערכת ויקי כסביבה טכנולוגית, הערכת אפקטיביות הלמידה בסביבת ויקי, תפיסת תפקיד המרצה – מנחה בסביבת ויקי, הערכת הקשר החברתי והתמיכה ההדדית בין הלומדים בסביבת ויקי, חווית הלמידה בסביבת ויקי והעדפתה על למידה פנים-אל-פנים. הליך המחקר: 120 משתתפים, שאלון מקוון. כלי המחקר התבסס על שאלון של קונג'ה ובן צבי (2008) . לסיכום, סביבת הויקי בקורסים שנבדקו , נמצאה כחיובית וכתורמת לתהליך למידה אפקטיבי. עוד נמצא כי המנחה הוא גורם משמעותי שמדרבן ומעודד לשיתופיות בין הלומדים. עוד נמצא כי התחושות של קשר חברתי ותמיכת עמיתים היו נמוכים/ות . ההתנסות בלמידה : חוויה חדשנית ( גילה קורץ, יהודית בר-אילן) .

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק אילו ייצוגי מולטימדיה הם האפקטיביים ביותר בלמידה מתוקשבת ( קורסים מתוקשבים באוניברסיטה ). נבדקו ייצוגי מולטימדיה הבאים: תמונות סטטיות , אנימציות ממוחשבות ואנימציות עם קריינות מלווה . ממצאי המחקר מצאו שלומדים בסביבת למידה מתוקשבת עם חומרי למידה סטטיים ברמת מולטימדיה השקיעו פחות זמן בלמידה בהשוואה לאלו שנחשפו לאנימציות. נמצאו הבדלים מובהקים בין קבוצת הניסוי וקבוצת הביקורת מבחינת הבנת הידע שצברו. הלומדים בקורסים המתוקשבים באוניברסיטה שנחשפו לחומרי למידה משולבים גרפיקה סטטית גילו יכולות קוגניטיביות נמוכות יותר בהשוואה ללומדים שנחשפו לחומרי למידה עם אנימציות. לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמת הבנת הידע בין הקבוצות שנחשפו לאנימציות מלוות קריינות לבין אנימציות מלוות טקסים מקוונים. (מחקרים אחרים מצאו כי לא בכל תחומי הדעת יש לייצוגי המולטימדיה השפעה כה מובהקת על ההבנה . בתחומי הרפואה והמדעים/הנדסה יש לייצוגי המולטימדיה השפעה גבוהה למדי אך בתחומי מדעי החברה והרוח ( כולל חינוך ) ההשפעה של ייצוגי המולטימדיה על ההבנה אינה מובהקת. ).

המחקר הנוכחי נועד לבדוק אם ובאיזו מידה מורים בקורסים מקוונים מיישמים בפועל את התפיסות החדשות בנוגע ללמידה מקוונת, כפי שבא לידי ביטוי ברציונל, בבניית הקורס ובעיצוב משימות הלמידה. מטרת המחקר היא לספק תובנות ועדויות להיבטים הפרקטיים והיישומיים בלמידה מרחוק, באופן שיסייע לשיפור המעשה החינוכי. מדגם ההוראה כלל מאה אתרי קורסים מקוונים, שהתקיימו במסגרות השכלה גבוהה בארץ ובעולם, רובם בהכשרת מורים. לצורך איסוף הנתונים וניתוחם נבנה מחוון להערכת המתודה של ההוראה-למידה שהמורה משתמש בה באתר הקורס המקוון. ממצאי המחקר מלמדים על שימור הפרקטיקות הנהוגות בהוראה פרונטאלית, מבלי לנצל את הפוטנציאל הגלום בכלים הטכנולוגיים, בניגוד למומלץ בספרות המחקרית , בנוגע ליישום התובנות החדשות הקשורות בתהליכי הלמידה בסביבה המקוונת ( עפרה ניר-גל, טליה נור, רפי גלברט, רוני ריינגולד).

עפ"י הערכות של מומחים ללמידה מרחוק בארה"ב ההשקעה של מפתחי קורסים מתוקשבים בשעת לימוד איכותית גדלה בשנת 2009 בהשוואה לשנת 2003 . אם בשנת 2003 היה טווח הפיתוח של שעת לימוד מתוקשבת ( עם מולטימדיה מלאה ) בין 30 ל-80 שעות , הרי בשנת 2009 ההשקעה הממוצעת בשעת למידה איכותית נעה בטוח שבין 49 ל-89 שעות. השקעה זו כוללת גם זמן בחקר מקורות המידע הנדרשים בקורס. מפתחים אחרים ( אשר הגיבו למאמרון ) מעידים מניסיונם כי שעת פיתוח של שעת לימוד מתוקשבת נעה בין 12-16 שעות כאשר אין צורך בחקר מקורות מידע . אם נצא מהנחה כי בישראל מרבית מפתחי הקורסים משתמשים במערכות ניהול ממוחשבות כגון מודל או "היי-לרן" הרי הנתון של 12-16 לשעת פיתוח קורס מתוקשב נראה יותר מציאותי . מצד שני, הקורסים ללמידה מתוקשבת המבוססים על מולטימדיה ועל טכנולוגיות כגון פלאש או Dreamweaver הם יותר איכותיים ויותר מאתגרים מבחינת הלומד.

ריאיון עם דר' בקי שוקן, מרכזת הוראה בקורס מדיניות מערכות מידע שנלמד במסגרת תואר ה-MBA, שזכתה במקום הראשון בתחרות מתקשב מצטיין 2008 באוניברסיטה הפתוחה . הקורס "מדיניות מערכות מידע" מתמקד בדרכים אפקטיביות לשילוב מערכות מידע בארגון ובשימוש בהן לצורך תמיכה מיטבית ביישום האסטרטגיה העסקית-תחרותית של ארגונים ובמימוש יעדיהם העסקיים. הקורס מבוסס על ספר לימוד ועל מאמרים אקדמיים, וכן קיים אתר קורס בו מצויים חומרים רבים. החל מסמסטר ב2006 חובות הקורס כוללות גם פרויקט שיתופי המתבצע בסביבת ויקי. ד"ר בקי שוקן מסבירה בראיו מדוע היה חשוב לה להוסיף לקורס פרויקט שיתופי כחלק מחובות הקורס? באמצעות סביבת הוויקי ניתן היה לקיים את המודל הפדגוגי "הרגיל" גם בהוראה מרחוק. בנוסף, הקורס עוסק בשילוב מערכות מידע חדשות בארגון ולכן יש ערך מוסף להתנסות בטכנולוגיה חדישה ללמידה ולעבודה קבוצתית.

השילוב של טכנולוגיות התקשוב מסוג Web-2.0 הפך לפופולארי במסגרות התקשוב של החינוך הגבוה בשנתיים האחרונות ונעשה נפוץ יותר ויותר. הסיבות לכך היו הרצון להגביר את המוטיבציה של הסטודנטים הלומדים בקורסים מקוונים ושיקולים דידקטיים של גיבוש ערוצי למידה שיתופיים ובניית ידע שיתופי. מעבר לכך, השילוב של טכנולוגיות הWeb-2.0 ביטאה ניסיון למזג את ההתנסויות הפורמאליות והלא פורמאליות בלמידה מתוקשבת. יחד עם זאת, הנטייה לשלב ביתר שאת את התנסויות Web-2.0 יצרה מתחים פנימיים מבחינת הלומדים במסגרות התקשוב של החינוך הגבוה. הטיעון של המאמר הנוכחי הוא כי התנסויות הלמידה מסוג Web-2.0 הן משמעותיות מבחינת הלמידה המתוקשבת אך הן מטילות לעתים על הלומדים דרישות רבות של יכולות בתחומי הרפלקציה, מעורבות, וקבלת החלטות מבחינת בניית הידע. בין הדרישות האלו ומטרות הקורסים יש לעתים התנגשות או קונפליקטים פנימיים. הסטודנטים נדרשים לתמרן בין יכולות מעשיות אלו ובין פיתוח חשיבה והעמקה שנדרש מהם בקורס. כותבת המאמר, אינה מתנגדת לשילוב של התנסויות מסוג Web-2.0 בלמידה מתוקשבת, אך היא מבקשת להמחיש את הדילמות הקיימות בסוגיה זו כיום. מודעות לבעיות אלו ייקלו על המרצים למצוא דרכים אשר ייקלו על תהליך הלמידה המתוקשבות מבחינת הלומדים ומבחינת הרציונל הלימודי.