החוקרים יצרו שותפות כתיבה מקוונת כדי לסייע לסטודנטים להוראה בתיכון ליצור קשר בין התיאוריה שלמדו על שיטות להוראת הכתיבה לבין ההתנסות בהוראת הנושא. שותפות זו היוותה הזדמנות לבחון כיצד סטודנטים בקורס "מתודולוגיה של הוראה כתיבה" מתנסים בעבודה עם תלמידים תוך שימוש בטכנולוגיות תקשורת מקוונות בסביבה מקונות א-סינכרונית. המאמר מתמקד בהתנגדות שבאה לידי ביטוי בהתנסויות של 5 נחקרים וכיצד התנסויות אלה סיפקו להם הזדמנויות לרפלקציה וללמידת המקצוע. המוצג במאמר הוא חלק ממחקר רחב יותר על התנסויות של מתכשרים להוראה בשותפות של כתיבה מקוונת בתוכנית הכשרת מורים להוראת אנגלית בתיכון ( Nail, A., Townsend, J.S ).

התגברות האלימות, לחץ חברתי שלילי, העדר יחסי אנוש ופגיעה ביושרה במוסדות החינוך בארץ ובעולם, מצביעים על הצורך הרבה בהכשרת מורים אתית שתוביל לשינוי ברמתם המוסרית של תלמידי בית הספר. למרות זאת, קיימים מחקרים בודדים העוסקים בתהליך הכשרת המורה לחינוך מוסרי, הן בארץ והן בעולם. שאלת המחקר: עוסקת בבירור המדיניות, האקלים, המטרות והתכנים של תוכנית ההכשרה וכן בעמדותיהם, השקפתם של מרצים וסטודנטים כלפי החינוך המוסרי והשפעת משתני רקע עליהם. המחקר הנוכחי הינו מחקר מעורב שיטות: כמותי ואיכותני, המתבסס על הפרדיגמה הקונסטרוקטיביסטית. המחקר נערך בשמונה מכללות להכשרת מורים משלושת המגזרים" ממלכתי, ממלכתי דתי וערבי. במחקר השתתפו 127 מרצים ו- 536 סטודנטים ( אהרן, בוזגלו).

במאמר זה מוצג מחקר פעולה שנועד לבדוק את השפעת התקליטור "מדריך המולטימדיה השלם לפעילות בחדר הכושר" (פנחס וקייץ, 2008) על הישגי הסטודנטים וכן לעמוד על עמדות הסטודנטים כלפי מולטימדיה. למחקר זה ערך חלוצי משני היבטים עיקריים: 1. ככל הידוע לחוקרים, זו הפעם הראשונה שמשולב DVD בתוכנית הוראת הקורס "כושר ובריאות והכשרת קטינים לאימון בחדר הכושר". 2. ככלל, מעטים המחקרים המשלבים מולטימדיה בתחום החינוך הגופני. תוצאות המחקר הראו כי חוות הדעת של הסטודנטים על ה- DVD הייתה חיובית ביותר, וכ- 94% מהם שוקלים להמשיך לעשות בו שימוש בעתיד ( פנחס, יגאל, צילי רז-ליברמן ולארי קייץ ).

יכולת בחירה אנליטית של אסטרטגיית הוראה בכיתה המותאמת למצב הכיתה והקשרים קוגניטיביים נוספים הרלבנטיים למצב הלומדים היא אחת היכולות המשמעויות ביותר בהתפתחות המקצועית של המורה . אמנם למידה באמצעות חקר מקרים יש בה פוטנציאל ברור להקנות יכולות כאלו בעת הכשרת המורים בנוסף להקניית יכולות אנליטיות לזיהוי גורמים ומצבים, הרי שבפועל מעט נעשה עד כה להקנות לפרחי ההוראה את מסגרת ההדרכה המתאימה והרציפה לכך. המאמר הנוכחי בוחן את ההשפעות של תמיכה הדרכתית יעילה כזו בהכשרת פרחי הוראה. השיטה שננקטה במחקר הנוכחי הייתה מבוססת על הצגת המקרה/האירוע מכמה וכמה נקודות מבט ( כגון הערות אותנטיות של מורים ולומדים) והצגת נקודות מבט מרובות אלו בסביבה מתוקשבת להכשרת מורים. הכוונה לסביבה מתוקשבת המסוגלת להציג מגוון חקרי מקרה וניתוח אירועי למידה לצד נקודות מבט שונות. ( J. M. Zottmann; A. Goeze; C. Frank; U. Zentnerb; F. Fischer; J. Schrader) .

מחקר זה מתמקד בניתוח ביקורתי של אירוע למידה בהכשרת מורים ובחלק שבו לשיח על למידה מקצועית יש תפקיד. במחקר זה השתמשו ברפלקציה כדי לזהות שינויים ברמות הפרקטיקה הרפלקטיבית. מיומנויות השיח של המרצה בזיהוי הסטודנט להוראה כ"אדם" ובניהול הרגשות של הסטודנט, הן כגורם מרכזי לשחרור ולהגברת הפרקטיקה הרפלקטיבית הביקורתית. דיאלוגים שהתמקדו בסטנדרטים להכשרה בלבד, תוך שימוש בעדויות מהפרקטיקה כדי "לסגור" סטנדרטים מסוימים, היו קשורים יותר לשגרת ההוראה ופחות לניתוח האירוע הביקורתי שלקח בחשבון את הפרקטיקה ואת השינוי בהתנסות שעבר בסטודנט להוראה ( Jennifer K Harrison, Ruth Lee) .

מטרת המחקר הייתה לבדוק האם תכנית הסימולציה המתוקשבת להכשרת מורים בארה"ב הידועה בשם simSchool משפיעה על עמדות פרחי ההוראה בכיתה ועל שלבי הכשרת המורים. המחקר התבסס על קבוצת פרחי הוראה באוניברסיטה אמריקאית גדולה בה מופעלת תכנית הסימולציה המתוקשבת ועל קבוצת בקרה של פרחי הוראה שלא נחשפו לסימולציה בכיתה. מטרה נוספת של המחקר הייתה לבדוק את האפקטיביות של תהליכי ההכשרה בכיתה סימולטיבית מתוקשבת. ממצאי המחקר הוכיחו כי פרחי ההוראה שנטלו חלק בהדמיה הממוחשבת זכו לניקוד גבוה יותר בשאלון ההכנה בהשוואה לפרחי ההוראה שלא נחשפו להדמיה. כמו כן , מגלים הממצאים כי פרחי ההוראה העריכו את תהליך ההכשרה המבוסס על סימולציה כתהליך יעיל ( McPherson, R., Tyler-Wood, T., McEnturff Ellison, A. & Peak, P).

מאמר זה מציג מחקר שבחן את השתלבותם במערכת החינוך של בוגרי התכנית להכשרת מורים לחנוך הדמוקרטי בישראל, המתקיימת במכללת סמינר הקיבוצים – המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות. ממצאי המחקר העלו כי מרבית הבוגרים עוסקים בהוראה, רובם בבתי ספר דמוקרטיים או בבתי ספר שיש להם ליווי של המכון לחינוך דמוקרטי. על פי פרסומי הלמ"ס (2008), 56.9% מכלל מסיימי המכללות להכשרת עובדי הוראה בישראל משתלבים בהוראה. על רקע נתון זה, ניתן לראות את ההשתלבות בהוראה של מסיימי התכנית הדמוקרטית (כאמור, 70% מהנבדקים) כמוצלחת, לפחות באופן יחסי. ממצא נוסף העלה כי הבוגרים דיווחו שתפיסותיהם ביחס לחינוך הדמוקרטי ולאופן יישומו קשורות קשר חיובי להתנסות ב"חממה לטיפוח היזמות". השפעתה של ה"חממה" על הבוגר איננה מסתכמת בתקופת ההכשרה בתכנית, אלא ניכרת גם בעבודתו ובחייו האישיים לאחר סיום התכנית. מרבית הבוגרים מכירים בחשיבות שיתוף הפעולה עם סביבתם כתנאי הכרחי להצלחת קידום יישומו של החינוך הדמוקרטי. יתר על כן, הממצאים העלו כי הצלחה בשיתופי פעולה שכאלה מנבאת את תחושת המימוש העצמי של הבוגרים ואת מידת אהבתם לעבודה ( הס, איתי).

המאמר סוקר קורס בהוראת אמנות בחינוך המיוחד שנבנה בהשראת המאמר על מדיניות הכלה/שילוב בחינוך (Keifer-Boyd & Kraft, 2003). הניסוי המתואר התייחס לעבודה עם ילדים בעלי צרכים מיוחדים לא משולבים, ובו נעשה ניסיון לחזק את הביטחון העצמי ואת הכשירויות של מתכשרים לעבודה עם בעלי צרכים מיוחדים. מתכשרים לאמנות מבטאים לעיתי קרובות אי נוחות ותסכול כאשר משלבים בכיתותיהם ילדים בעלי צרכים מיוחדים (Allison, 2008). הדבר אינו מפתיע שכן מתכשרים אלה לרוב לומדים על כך בצורה חפוזה ושטחית אם בכלל. המאמר מדווח על מתכשרים להוראת אומנות ומדגיש את החשיבות שהסטודנטים יבינו את ההבדלים בין כיתות חינוך מיוחד שהן כיתות אם לבין כיתות משולבות. בכל מקרה מורים לאמנות המלמדים בכיתות משני הדגמים צריכים ללמוד כיצד להתאים עצמם ולהסתגל ללומדים שונים. זוהי מטלה לא פשוטה שכן אין פתרון אחד שניתן ליישום בכל מצב ( Bain, C., Hasio, C ).

בשנים האחרונות נעשים מאמצים למשוך לתכניות ההכשרה להוראה סטודנטים המוגדרים מצטיינים. במכללות להוראה ובחלק מהאוניברסיטאות נפתחו תכניות ומסלולים ייחודיים לסטודנטים מצטיינים. ההחלטה לבחור בהוראה כקריירה ולהצטרף לתכנית הכשרה מבטאת את ראשיתו של תהליך ההתפתחות המקצועית של מורים. מאמר זה מבקש לחשוף את הגורמים המשפיעים על הצטרפות לתכנית להכשרת מצטיינים להוראה ואת יחסי הגולין ביניהם. מחשיפת גורמים אלו יוצעו כיוונים לגיוס מועמדים מצטיינים להכשרת מורים בכלל ולהוראת מקצועות יהדות בפרט. בניגוד לדעה הרווחת בחלק מהתאוריות הפסיכולוגיות העוסקות בהניעה, במארג המשלים המוצע במחקר זה אין ההניעות הנובעות מתגמולים חיצוניים מורידות מעוצמתן של ההניעות הנובעות מהרצון למימוש עצמי ומתפיסת "ראוי" (ניסן ושליף, 2005: Nisan, 1992). במארג המניעים המשתקף מהממצאים, הגורמים המושכים פועלים זה לצד זה בחיזוק הדדי, כאשר לגורמי המימוש העצמי משקל רב. כאן עולות שאלות בדבר השקעת משאבים בתגמולים חיצוניים לצורך דרבון מועמדים להצטרף לתכניות להכשרת מורים, למשל: האם עצם קיומם של תגמולי יוקרה ומלגות משמש תמריץ? מהם התגמולים החיצוניים האופטימליים? ממצאי המחקר מלמדים כמו כן על אוכלוסיית היעד שבקרבה יש לרכז את מאמצי הגיוס של מצטיינים לתכניות הכשרה להוראה בכלל ולמקצועות היהדות בפרט: אוכלוסייה המורכבת מאנשים שחוויותיהם האישיות מקרבות אותם לחינוך; אלו שעסקו בחינוך בלתי פורמאלי בתנועות נוער ובתפקידי פיקוד והדרכה בצבא; כאלה שלמדו את מקצועות היהדות ומגלים בהם עניין ומקור להנאה; אנשים שתפיסות ה"ראוי" שלהם מעידות על מחויבות חברתית ומחויבות לזהותם היהודית, וכאלה שסבורים שיוכלו לממש את עצמם ולהביא לידי ביטוי באופן המוצלח ביותר את כישוריהם האישיים באמצעות העיסוק בהוראה. מועמדים בעלי רקע זה עשויים לראות בתכנית הכשרה יוקרתית גורם מושך לבחירה בהוראה ( קצין, אורי ואשר שקדי).

תקציר עבודת דוקטורט שנכתבה ע"י ד"ר ליאורה לוי . מחקר זה ביקש לחשוף את התפישה הקוריקולארית של סטודנטים – מורים, המתכשרים להוראה במקצועות היהדות, בבתי ספר ממלכתיים על – יסודיים, לאורך שש שנים, מראשית הכשרתם, במהלכה ועד לתום השנתיים הראשונות של עבודתם. ההתייחסות לסוגיה היא על פי שלושה היבטים: הגישות הקוריקולאריות של הסטודנטים – מורים, בתנ"ך ובמחשבת ישראל, כפי שבאו לידי ביטוי בשלב ההכשרה ובהוראה בפועל; ההבדלים בין הגישות הקוריקולאריות במחשבת ישראל, לבין הגישות הקוריקולאריות בתנ"ך; התמורות שחלו בגישות אלה במרוצת השנים. גישות קוריקולאריות (Curricula-Approaches), הן גישות המבטאות את התייחסות המורים כלפי תכניות הלימודים הכתובות. בתהליך התכנון וההוראה בפועל המורים מבטאים גישה קוריקולארית אישית וייחודית. ניתוח הממצאים העלה שש גישות קוריקולאריות שונות, המשקפות תפישות והתנהגויות הסטודנטים – מורים, במסגרת הוראת תנ"ך ובמסגרת הוראת מחשבת ישראל. הגישות הקוריקולארית של הסטודנטים – מורים, תוארו ונבחנו בהתאם לתפישתם את: מקומה של תכנית הלימודים הכתובה; מקומם של התכנים; מקום הלומד; מקום המורה ומקומה של המערכת הבית ספרית ( ליאורה לוי).

במרבית מסלולי הכשרת המורים בעולם לא נדרשים הסטודנטים להתמודד עם הוראה בינתחומית . באנגליה החלו לתת את הדעת לחשיבות הקניית יכולות הוראה בינתחומיות לפרחי הוראה על רקע תונית הלימודים הלאומית המחודשת שם משנת 2007 . תכנית הלימודים הלאומית המחודשת משנת 2007 מחייבת העברה של יחידת לימודים בינתחומית אחת לפחות ע"י המורים בתיכון. על רקע זה המאמר מתאר ניסיון מכוון לפתח באנגליה את יכולות ההוראה הבינתחומית בקרב פרחי הוראה המתכשרים להוראה בבתי ספר תיכוניים במסגרת מסלול ה-PGCE. המחקר מתאר את הרציונל של הגישה הפדגוגית וכיצד פרחי ההוראה נדרשים להתמודד במהלך לימודיהם עם יחידת הוראה בינתחומית בתחומי הגיאוגרפיה והאמנות (Rachel Lofthousea,Sophie Coleb and Ulrike Thomasa ).

המאמר מציג ממצאים ממחקר שבחן את השימוש של פרחי הוראה במשאב מקוון של וידאו לצורך פיתוח מקצועי בהוראת המתמטיקה. ששה משתתפים, חמש נשים וגבר, שסיימו תכנית להכשרת מורים, רואיינו פעמיים, פעם אחת לפני שהציגו להם את המשאבים המצולמים ופעם אחת אחרי כן. נמצא כי המשתתפים במחקר הראו תחכום בעת השימוש בחומרים המקצועיים המבוססים על שיעורי וידאו וידעו כיצד להפיק מכך תועלת פדגוגית . בנוסף, המשתתפים שנחשפו למקרי הוראה ואירועי למידה מומחשים בוידאו נטו יותר להתמקד ברעיונות שנגעו בעיקר לקידום חשיבת התלמידים לגבי מתמטיקה.לסיכום, המחקר הראה כי אפשר להכשיר מורים חדשים להתנסות פדגוגית מתוחכמת (כגון: דאגה ללמידה ולהבנה של התלמיד) באמצעות הצגת משאבים מדגימים של קטעי וידאו מצולמים במקום לנושא של ניהול טכני (כגון: שליטה בכיתה) Jo Towers & Tina ) Rapke).