ב־2007 הקים המורה רון קלארק באטלנטה, ג'ורג'יה, יחד עם מורה שותפה, את "האקדמיה של רון קלארק", בית ספר פרטי, שלומדים בו כשמונים תלמידים אפרו־אמריקנים בני 10 עד 13, הזוכים לחינוך מעולה בשיטות הוראה מקוריות. לתלמידים, הבאים מרקעים כלכליים מגוונים (מרביתם ממשפחות חלשות), יש לדברי קלארק פוטנציאל נשיאותי. האקדמיה ממומנת בעיקר מכספי תרומות, ומורים רבים מרחבי העולם רואים בה מוקד עלייה לרגל.

היא נתפשת לעתים כמוסד לילדים במצוקה, אבל הפנימיות למצטיינים בארץ מפריכות את הדימוי. מה גורם לנערות ונערים לוותר על הקשר הביתי הצפוף ולצאת לדרך עצמאית ותובענית? כמה פנימיות בארץ מציעות מסלולי לימודים מגוונים, תוכני העשרה ותוכנית חברתית עשירה, לתלמידים מצטיינים. אם כיום לימודים בפנימייה הם עניין לא שכיח, הרי בתקופת טרום המדינה ובשנים שלאחר הקמתה פנימיות היו מוסד מקובל בארץ ( לימור גל).

בבית הספר התיכון הממלכתי־דתי "שק"ד" בעמק בית שאן מעמידים ערכים ואנשים לפני תעודת בגרות. משה טור־פז, מנהל בית הספר: "אם נגדל פה מהנדסים נהדרים אבל הם ירדו מהארץ, מי ייהנה מהם, עמק הסיליקון בארצות הברית? חינוך חייב להיות מוכוון ערכים ולא ציוּנים" ( אור סופר).

העניין בבתי ספר, המשלבים סוגים שונים של ערוצי למידה ותצורות למידה ( hybrid schools), גבר בשנת 2009 לאחר שמחלקת החינוך האמריקאית התירה לפרסום ניתוח-על של מחקרי למידה מקוונים שנראה כי הם מאשרים שעירוב בין זמן המורה פנים אל פנים ותכנית לימודים מקוונת ייצרו תוצאות טובות יותר מאשר הוראה פנים מול פנים בלבד או למידה מקוונת בלבד, המאמר מציג דיון של קארפה דיאם (Carpe Diem), בית ספר ציבורי ביה"ס המשלב סוגים שונים של ערוצי למידה ותצורות למידה (hybrid schools) מסוג charter school שמאמץ תכנית לימודים מקוונת ואת השימוש בטכנולוגיה בכיתה עבור הוראה והערכה של התלמיד (SCHULTE, BRIGID).

בראיון שנערך בסוף אוגוסט 2011 עם ערן דובובי ( מוסף מיוחד של עיתון "הארץ" " "50 המשפיעים על החינוך בישראל" ) , ראש מערכת החינוך בעיר חיפה, למדנו על כוונתה הברוכה של עיריית חיפה להקים ביה"ס ראשון בישראל מסוג KIPP . תכנית KIPP האמריקאית מטפלת בהצלחה רבה בתלמידים משכבות מוחלשות. כל הרעיון של KIPP מבוסס על הרצף החינוכי. בית הספר הזה יהיה באחת השכנות הסוציו-אקונומיות המוחלשות בעיר חיפה. אומר ערן דובובי בראיון : " לא נבנה בית ספר חדש אלא נסב בית ספר קיים לבית ספר ברוח KIPP בדיוק כמו התכנית המקורית. יש הסכמה לכך במשרד החינוך. זה יהיה פיילוט ארצי-חיפאי. התוכנית מתחילה מגיל רך ועד תיכון. למעשה כל הרעיון של KIPP מבוסס על הרצף החינוכי. כדי לפתוח בית ספר כזה צריך הרבה כסף ואנחנו נצטרך השלמה כלכלית. KIPP מתכוונים לקשר אותנו עם תורמים שלהם , וזה יעזור" .

פרק זה באסופת המאמרים מבוסס על מחקר, שבדק את תפיסת האקלים הלימודי-חברתי בקרב סטודנטים, הלומדים בקורסים מתוקשבים. רוב המחקרים המוסדיים בנושא תקשוב מתמקדים במספר הקורסים הנלמדים, במספר הסטודנטים המשתתפים ובמחסומי המרצים בהוראה מקוונת. הם כמעט שאינם מתייחסים לאופן שבו אפשר לנצל את ההוראה נסמכת-הטכנולוגיה, כדי לשדרג את ההוראה ואת הלמידה, ולהשתמש בממדים המקוונים כדי להשביח נושאים פדגוגיים שונים. מתוך ההכרה שהטכנולוגיות החדשות יצרו שינוי פרדיגמטי, יש לצאת למשימת גילוי והטמעה של פדגוגיות חדשות, המתאימות באופן ייחודי לטכנולוגיות החינוכיות החדשות. כדי לשפר את ביצועי המרצים בהוראה, יש לחזק את ההיבטים הפדגוגיים של הכלים הטכנולוגיים החדשים; יש להציע תכנית, המטמיעה את הכלים החדשים כחלק בלתי נפרד מהפרקטיקה של ההוראה ולא כאמצעי עזר חיצוני לתהליך ההוראה והלמידה. מחברי פרק זה סבורים כי המחשב והאמצעים הטכנולוגיים האחרים לעולם לא יחליפו את המורה; עם זאת, מרצים שישלטו בהיבטים הפדגוגיים של המחשב וירתמו אותם להשבחה של איכות ההוראה והלמידה – יחליפו את המרצים שלא יעשו כן (דוידוביץ, ניצה ודן סואן).

ד"ר אליעזר יריב – "מר משמעת" של החינוך בישראל – מסביר, עם צאת ספרו החדש "יש לי עיניים בגב!", שאם נתבונן על בעיות המשמעת מנקודת מבט סביבתית נוכל למתן אותן . הנחת היסוד של ד"ר אליעזר יריב היא שהרכיב האקולוגי קודם בחשיבותו לרכיב הפסיכולוגי. לסביבה המשפחתית, הבית ספרית והחברתית יש השפעה עצומה על התנהגותם של יחידים. לכן כל התערבות צריכה להתחיל בסביבה – קודם מנסים לשנות את המערכת ורק אחר כך פונים לשנות את התנהגותם של תלמידים. " מניסיוני, בדרך כלל פועלים בכיוון ההפוך: מנהלים ומורים משוכנעים שהבעיות טמונות אצל הילדים ומתעלמים מהתרומה של המערכת ושלהם עצמם להיווצרות הבעיות ולהחרפתן. כדי לשנות את הסביבה ואת האקלים שלה, על המורים להתבונן באומץ בתרומתם שלהם לבעיות המשמעת וליצור, במאמץ משותף עם התלמידים, אקלים רגוע".

מאמצים לשיפור מערכות חינוכיות ציבוריות כדי לתמוך בהישגים טובים יותר של התלמידים הינם נפוצים על פני הגלובוס. בדומה לארה"ב, מאמצים ממשלתיים לשיפור החינוך בהולנד מתמקדים בחדשנות ובפיתוח מבנים שיתופיים כדי לתמוך ביצירתו של ידע חדש. אולם, ראיות אמפיריות לגבי היחס בין קשרים חברתיים לבין חדשנות בחינוך הן נדירות. מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת המבנה של רשת חברתית על אקלים החדשנות בבתי הספר, כמתווכת על ידי מעורבותם של מורים בקבלת החלטות ( Nienke M. Moolenaar, Alan J. Daly, Peter J. C. Sleegers).

יתרון הפורום המתוקשב כמרחב למידה כיתתי הוא שכל תלמיד יכול להשתתף בשיעור ( גם הביישנים יותר..). הפורום יכול לחזק גם את ההבעה בכתב ( יש לתלמידים שגיאות כתיב רבות…). הפורום המתוקשב הכיתתי הפועל בהנחיית המורה הוא כלי למידה, מקום לחילופי רעיונות , מקום אשר תומך בלמידה ומהווה מסגרת נוספת ללמידה בכיתה , הוא יכול בהחלט להיות גם חלק מחיי התרבות והחברה של הכיתה אבל לא רק . בסקירה מוצגים דוגמאות של מרחבי למידה כיתתיים בהם הפורום המתוקשב הוא מרכיב מרכזי באינטראקציה בין התלמידים ובין המורה. הסקירה , שהיא מערך שיעור ללמידה מרחוק, מבוססת על סיקור יוזמות של מורים בבתי ספר יסודיים המפעילים בצורה רציפה ותומכת פורומים מתוקשבים פעילים בכיתה ( עמי סלנט) .

האם כל תלמיד זקוק לשולחן עבודה משלו , או אולי עדיף לבנות פינות עבודה בכיתה בהן ייבחר התלמיד לעבוד? אחת הפינות היא אזור מכוסה שטיחים (מרבדים) בו מתכנסים התלמידים לעבודת צוות ללא כל שולחנות עבודה. מתברר כי הפינה של השטיחים היא האזור הנדרש והפופלארי ביותר בקרב התלמידים. חלק מהתלמידים עובדים בצוות כאשר לצוות יש מחשב אישי נייד. הניסוי נערך בכיתה ו' בביה"ס יסודי בארה"ב, כאשר לעמדות ולחוות הדעת של התלמידים ניתן משקל ע"י המתכננים והמורה. הניסוי בארה"ב נמשך כל הזמן ומדי פעם מעלה צוות הפרוייקט עדכוני תיעוד מצולמים בסרט וידאו . אנו נמשיך לעקוב ולעדכן בנושא.