חלק גדול מבתי הספר כיום (שלהיי 2010), עומדים בפני צומת קבלת החלטות על רכש שירותים מקוונים תומכי ההוראה-למידה. הכוונה לשירותים שיתנו מענה למגמה ההולכת ורווחת של שילוב אוטנטי ושגור של סביבת הוראה-למידה מקוונת במהלך הלימודים במגוון תחומי התוכן.בחירת סוג מערכת או כלי ליישום פורטל חינוכי הינה האתגר המרכזי כיום של כל מנהל בית ספר. לשם כך מנהלי בית הספר נדרשים לקבלת החלטות שכרוכות בידע טכנולוגי פדגוגי מורכב, בעוד הם חסרים הכשרה וידע הולמים ומקיפים להתמודד עם אתגר זה, שמהווה תשתית קריטית להתנהלות מקוונת בשגרת חיי בית הספר ולהתפתחות החיונית של התרבות הדיגיטלית בו. במאמר תמצאו רשימת הכלים המרכזיים המוצעים כיום בשוק לפורטל חינוכי בית ספרי, ומידת כיסוי הביצועים של כל כלי וכלי בא בעת מרכיבי יסוד של פורטל חינוכי בית ספרי, המוגדרים במאמר. מסקירת ההיצע הקיים והמפורט כאן, ניתן להבחין שאין מענה יחיד וכולל לצרכי הוראה-למידה עדכניים בבית הספר. בכל בחירה של כלי או מערכת יש לראות היכן יש מענה טוב, היכן מענה חלקי בלבד, והיכן אין מענה ( אברום רותם ועידית אבני ).

בקרב העוסקים בחינוך מתוקשב הייתה מזמן תחושה שהלמידה המתוקשבת בצד היותה מגוונת ומאתגרת , כרוכה גם בעומס קוגניטיבי על הלומד. עכשיו, תחושה זו הוכחה כנכונה במחקר שנערך לאחרונה בטייואן. המחקר נערך בקרב תלמידי כיתה י"א בבתי ספר תיכוניים שלמדו באופן פעיל בסביבת למידה מתוקשבת במסגרת תכנית לימודים דיגיטאלית שנמשכה באופן רציף 4 שבועות. ממצאי המחקר מוכיחים כי סביבת למידה מתוקשבת מורכבת המחייבת קריאת מאמרים מקוונים, פענוח אנימציות ממוחשבת המוצגות בפלאש והבנת ההקשר של מושגים מדעיים כרוכה בעומס קוגניטיבי רב מבחינת הלומדים בביה"ס תיכון. חלק מהתלמידים התמודד היטב עם דרישות הלמידה המתוקשבת , אך חלק התקשה במילוי המטלות יותר מאשר בסביבה מסורתית. עוד נמצא כי כאשר מפחיתים את העומס הקוגניטיבי על התלמידים המתקשים הם מסוגלים להבין את המונחים המדעיים טוב יותר. המאמר לא ממליץ לבטל את סביבות הלמידה המתוקשבות בהוראת המדעים , אלא לתכנן אותן כך שהעומס הקוגניטיבי יהיה מופחת או הדרגתי יותר.

מאמר מעניין של נעמי פורת בבלוג שלה. האם בעידן הנוכחי צריכים בתי הספר להפוך לוירטואליים? כנראה , שבכל זאת יש משהו במערכת הוירטואלית המושך תלמידים. עורכי הספר, קלראק וברג על תכנון בתי ספר וירטואליים ניסו למצוא מהו הדבר המאפיין את הלומדים בבתי ספר וירטואליים, מהם יתרונותיו וחסרונותיו של בית ספר זה. בתי ספר אלו יכולים לספק הזדמנויות למידה באיכות גבוהה בסביבת למידה עשירה, המאפשרת הוראה אישית, תוך יכולת לשפר את ביצועי התלמידים ומיומנויותיהם באמצעות שימוש בטכנולוגיה וגישה לקורסים ברמה מתקדמת. נראה כי קיימים קשיים רבים, אולם מניתוחם ובדיקת דרכי פתרון נוכל לראות כי מרבית מהקשיים נובעים מעצם החדשנות שבדבר. למאמר המקורי נוספו מקורות מידע משלימים מתוך מאגרי פורטל מס"ע.

פרויקט התקשוב החינוכי GLOW בסקוטלנד ממשיך להתפתח ולאחרונה עבר שינויים והתאמות למורים ולתלמידים שם. פרויקט מרחבי הלמידה GLOW נועד להעצים את המורים ולאפשר להם וגם לתלמידים לעשות שימוש במרחבי לימוד שיתופיים באינטרנט. לא מדובר רק בפיתוח כלים מתוקשבים לטובת מורים ותלמידים אלא גם במערכת שלמה של הטמעה והנחייה בשדה. מורים ותלמידים המשתמשים במערכת המתוקשבת יוכלו מעתה להוסיף למרחב המשאבים המתואם שלהם קטגוריות נושאים משלהם לשמירה של פריטי המידע אותם הם אספו באינטרנט וגם ליצור קבוצות עניין ,קהילות מתוקשבות או קורסים מתוקשבים משל עצמם באינטרנט. מדובר במערכת ידידותית וגמישה שעקומת הלמידה בה מבחינת שימוש והטמעה היא מהירה למדי.

שילוב הטכנולוגיה בחינוך הוא אתגר לא פשוט כלל ועיקר. עצם קיומה של התשתית הטכנולוגית, אינה מבטיחה שינוי ממשי בתהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה. פדגוגיה עדכנית היא כזו המשלבת את טכנולוגיות ההוראה באופן מיטבי, ומאפשרת עיצוב סביבת למידה מתוחכמת, גמישה, אינטראקטיבית ועתירת משאבים. במאמר מאיר העיניים של ד"ר ליאת אייל ( מכללת לוינסקי ) מוצעים שלושה תרחישים, ובהם תיאור מפורט של איטרציות המשלבות גישות פדגוגיות עדכניות וטכנולוגיות מידע מתקדמות, כפי שפורטו בסקירה. את התרחישים ניתן ליישם במודלים שונים של קורסים: קורס המתקיים פנים אל פנים הנתמך במערכת לניהול תוכן ולמידה, קורס מעורב בו בנוסף, מאחר שהתרחישים הם גנריים, אפשר ליישם כל אחד מהם במגוון תחומי דעת. כמובן, אפשר לקחת כל אחד מהדגמים ולבצע שינויים בהתאמה לצרכים הפדגוגיים השונים (ליאת אייל).

הדיון המסתעף שהתפתח בין איש החינוך הבריטי ומומחה התקשוב טרי פרידמן ובין המורים המגיבים מרחבי העולם פותח צוהר לסוגיה ולסוגה של אוריינות דיגיטאלית ומשמעותה למורים ולתלמידים במערכות חינוך בעולם. ביסודה , אוריינות דיגיטאלית היא המיומנות לאסוף מידע, לעבד, להפיק ולהציג את הממצאים בצורה מושכלת. לדעתו של טרי פרדימן , הנחלת אוריינות דיגיטאלית לתלמידים היא פעולה שמרבית המורים כבר מודעים לה ומיישמים אותה בכיתות, אך עדיין בצורה שטחית. אוריינות דיגיטלית כשלעצמה אינה יכולה להיות מועברת בדרך שטחית , על מנת לצאת ידי חובה, אלא בצורה מעמיקה לאורך ולרוחב תוכניות הלימודים. כך , לדוגמא, , הממדים של הערכה, סינון ובקרה של המידע חשובים יותר מההיבטים הטכניים של תצוגה והפקה , אך מורים רבים נוטים להתעלם מהיבט זה או להעבירו בצורה שטחית יותר. המורים , אינם צריכים לצאת ידי חובה בהקניית אוריינות דיגיטאלית , אלא להקדיש יותר זמן ובצורה מעמיקה יותר להיבטים של סינון והערכת/בקרת המידע. מתשובותיו של טרי פרידמן למגיבים למאמרון ניתן לצבור תובנות נוספות על אוריינות דיגיטאלית במובנה המעמיק יותר.

באוניברסיטה הפתוחה נלמדים שיעורי וידאו סינכרוניים מרחוק החל משנת 2001. בנוסף לשיעורי וידאו חיים באמצעות מערכת אופק ומערכת וידאו-קונפרנס, מוצעת בקורסים רבים כיתה וירטואלית, שבמסגרתה מתקיימים מפגשים אינטראקטיביים מרחוק באמצעות מערכות שונות כמו WebEx ,GoToMeeting ו.Elluminate . במסגרת הכיתה הווירטואלית ניתנים השיעורים בזמן אמת, באמצעות רשת האינטרנט – מהמחשב האישי של המרצה (בביתו או במשרדו) אל בתי הסטודנטים. אלה שומעים ורואים זה את זה, צופים בחומרי למידה הכוללים הסברים, הדגמות, המחשות, סרטונים, מבחנים אינטראקטיביים או בהדגמת יישומי מחשב ואתרי אינטרנט. המורה גם יכול להשתמש בכתיבה חופשית באמצעות עט דיגיטלי ויכולת זו עשויה להיות זמינה גם לסטודנטים. המערכת מאפשרת אינטראקציה בין השותפים בשפה חופשית ובצ'אט וכוללת כלים לניהול השיעור ולקבלת משוב על מצב הסטודנטים בכל רגע נתון. כל השיעורים מוקלטים ועומדים לרשות הסטודנטים באתרי הקורסים ( מיכל בצר-אמר ).

ביקורת מעניינת של ג'יי הורוויץ להצגת תפיסת פרויקט הילקוט הדיגיטאלי של מט"ח והניגוד המשתמע שלו לפדגוגיה חדשנית. לדעתו של ג'יי , המלווה שנים רבות את תהליכי השינוי בבתי הספר, יש משמעות גדולה בתפיסת הפדגוגיה החדשנית להשתחררות מהגבולות הפיסיות של בית הספר. "חלק חשוב מההשפעה התרבותית הרחבה של התקשוב על חיינו נמצא בערעור על הסמכות של המקורות המסורתיים של הידע, ולערעור הזה השתמעויות נרחבות על החינוך". "הילקוט הדיגיטאלי של מט"ח אמנם צומח מהתקשוב, אבל ספק אם הוא באמת נותן ביטוי להשפעה התרבותית הרחבה הזאת"."הצגת הילקוט סמוך להרצאתו של פרופסור רוני אבירם יצרה את הרושם שמדובר באמצעי שמתחבר לחזון החדשני שאבירם ביטא. אבל מרשים ככל שיהיה, הילקוט הדיגיטאלי שומר, ואף מחזק, את הטוטאליות של בית הספר, במקום לפתוח אותו".

מאמר זה מבוסס על מחקר, שבדק את תפיסת האקלים הלימודי-חברתי בקרב סטודנטים הלומדים בפקולטות ובמחלקות שונות, הנעזרות בהוראה מתוקשבת במוסד להשכלה גבוהה בישראל. ממצאי המחקר שנערך במשך למעלה מחמש שנים, מצביעים על החשיבות שמייחסים סטודנטים למדדים השונים של אקלים לימודי-חברתי. מן הממצאים עולה כי בפקולטות ובמחלקות שמתקיימת בהן אינטראקציה בינאישית חזקה, מעריכים הסטודנטים יותר את מידת היחס של המורה לתלמידיו, ופחות את הסדר והארגון בכיתות המתוקשבות. לעומת זאת, סטודנטים הלומדים בפקולטות ובמחלקות בהן לא קיימת אינטראקציה בינאישית חזקה, הם מעריכים את ההיבטים הלימודיים. מן המחקר עולה, כי הבנת האקלים כמו גם חשיבותה של האינטראקציה הבינאישית ביחסי מרצה-תלמיד, עשויה לסייע למורים ולאנשי חינוך לתכנן התערבות כדי לשפר את תהליך ההוראה והלמידה. המחקר שופך אור על תפקידו של המרצה במעשה ההוראה גם במסגרות העושות שימוש בהוראה מתוקשבת. ( ניצה דוידוביץ , דן סואן) .

סביבת התכנים המקוונים הפעילה הנקראת עתה "הכיתה האינטראקטיבית" שפותחה לאחרונה ע"י אנציקלופדיית YNET בשיתוף מט"ח ראויה להערכה מיוחדת. מדובר בסביבת העשרת תוכן מאתגרת ומסקרנת לתלמידים המציגה כל הזמן נושאים מעודכנים שמרביתם בעלי זיקה לתוכניות הלימודים. הפריסה והארגון של סביבת התכנים המקוונים היא מסקרנת גם מנקודת המבט של התלמיד וגם מנקודת המבט של המורה. בסביבת תכנים דינאמית ומאתגרת זו זו ניתן למצוא גם תיבות תוכן משלימות ומאתגרות כגון "היכל התהילה" (למשל , סקירה על "המונדיאל הראשון") , " זו הארץ" ( לדוגמא: "מונטיפיורי מבקר בארץ") . במדור הנקרא "שיעור ביולוגיה" ניתן ,למצוא , למשל, תכנים מעודכנים ומאתגרים סביב נושאים הרלבנטיים לתחומים ביולוגיים שונים ומגוונים. לדוגמא : אבולוציה אנושית .

בכנס מו"ח קיץ 2010 ,שנערך ביום א' ה- 11 ביולי 2010 הציג גיא לוי את פרויקט הילקוט הדיגיטאלי של מט"ח. מדובר על מיזם חדש של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) המאגד את כל התכנים הנחוצים למורה, להוראה ולתלמיד ללמידה מכל מקום ובכל זמן. הילקוט דיגיטלי מיועד גם למורה וגם לתלמיד. כשהרעיון הכללי הוא, שכל ספרי הלימוד יהיו על המחשב, ואז, כמובן, קודם כל, הם נגישים ומאפשרים עיבוד המידע בצורה דיגיטאלית, אבל, הילקוט הדיגיטלי הוא הרבה יותר רחב, כי הוא מאפשר נגישות למאגרי מידע שיש רבים מאוד ומתוקפים, וטובים, שהוכנו עבור מערכת החינוך, הוא מאפשר את השתלמויות המורים כולל הרצאות, כולל הרצאות עבור תלמידים, הוא מאפשר לאגם יחד את כל המשאבים להוראה משמעותית. גיא לוי הדגיש בהרצאתו כי ספר הלימוד הדיגיטאלי (כותר – ספרי לימוד דיגיטאליים של מט"ח) הוא המוקד של פרויקט הילקוט הדיגיטאלי.

כמה תובנות מעניינות של David-Cormier, איש הייטק ואיש חינוך בארה"ב המלמד גם בקורסים מתוקשבים באינטרנט. במבט לאחור ובניתוח רפלקטיבי מציג David-Cormier את המאפיינים של כל תקופה בה העביר קורסים מתוקשבים פתוחים באינטרנט. לפני כמה שנים נוכח לדעת כי קהילה לומדת מתוקשבת באינטרנט היא במהותה תכנית לימודים פעילה המתגבשת תוך כדי לימוד והעמקה בתכנים ע"י הלומדים והאינטראקציה ביניהם. תובנות נוספות שהגיע אליהם לאחרונה: הלומד המתוקשב בקורס זקוק למרחב למידה משלו שהוא מסוגל לחוש בעלות כלפיו. יתר שליטה של המרצה במרחב המתוקשב של הקורס ללא אוטונומיה של הלומד מרדד את הלמידה ופוגע במוטיבציה של הלומדים. לכן , יש להעצים את הלומד במרחב מתוקשב משלו ( כגון בלוג לימודי). לבסוף , הוא נוכח כי הלומדים בקורס מתוקשב יכולים יחסית להתקדם מהר מבחינת קצב הלמידה ומרביתם יכולים לפתח יכולות למידה עצמית ללא תלות בלמידה מונחית. עדיין האתגר הגדול של המרצים כיום היא בעיית הפאסיביות של הלומדים. מרבית הלומדים המבוגרים עברו במשך שנים תהליך הסתגלות בבתי הספר בו נהפכו ללומדים פאסיביים ותכונה זו בולטת , לצערו, גם בקורסים מתוקשבים.

בעת האחרונה מגיעים מארה"ב ומאוסטרליה דיווחים נוספים של אנשי חינוך ומורים על השימוש המועיל שלהם ביישום Edmodo ההולך ומתפתח מחודש לחודש. המערכת המתוקשבת באינטרנט הנקראת Edmodo דומה במהות פעולתה למערכת המיקרובלוגים של טוויטר , אבל היא מוסיפה אפשרויות פעולה רבות יותר מבחינת המעקב אחרי אינטראקציות בכיתה או בקורס הנלמד. אחת התכונות המועילות שנוספו ליישום זה הוא האפשרות של המורים או התלמידים לבנות לעצמם ספריה מקוונת משלהם במרחב היישום. כמו כן, ניתן גם לשתף פעולה ברשת Edmodo בין מורים עמיתים באותו ביה"ס או מכללה מעבר להפעלה השוטפת של רשת חברתית באותה כיתה או אותו קורס.

בעולם יש לא מעט מורים בבתי הספר אשר מנסים לשלב את הכנת הפורטפוליו הדיגיטאלי בלמידה בכיתות שלהם. עד כה המטלה מבחינה טכנולוגית לא הייתה קלה. עתה עם התפתחותם של הבלוגים ככלי תקשוב ידידותיים באינטרנט , נראה כי מלאכתם של המורים והתלמידים אפשרית יותר בקלות כי הבלוג מאפשר לתלמיד לתעד את דרכי הלמידה שלו והידע שהפיק ללא תלות במחשבים מרכזיים ותוכנות מורכבות. עם זאת בהתמודדות עם שילוב פורטפוליו דיגיטאלי בלמידה נותרה עתה הבעיה העיקרית כיצד לטעת בקרב תלמידים יכולת רפלקטיבית שתאפשר להם לנתח את מה שעשו , להפיק לקחים ולשפר. כאן צריך ללמד את התלמידים גם כיצד להציב יעדים ולבדוק עצמם ביחס לתכנון ולמטרות. יש מורים שמעדיפים להתקדם עם שילוב הפורטפוליו הדיגיטאלי באמצעות תוכנות ייעודיות ולא בעזרת בלוגים . אחת התוכנות הייעודיות המומלצות לצורך כך היא The ePEARL .

המאמר דן בתועלת של שימוש בלוחות אינטראקטיביים ללמידה בכיתה . אולם תור הזהב של הלוח האינטראקטיבי והקליקרים למיניהם מגיע לסיומו לא רק בגלל בעיות תקציב. כיום ניתן בקלות לשתף באמצעות התקן נייד כלשהו שבידי המורה והתלמידים ולהקרין על מסך בכתה.(Michael Petrilli, 2010).