במאמר זה המחברים חוקרים יותר את ממצאיו של מחקר שהוכיח מבחינה כמותית את חשיבותם של שלושה סוגי אינטראקציה: בין הסטודנטים, בין המרצה לסטודנטים ובין הסטודנטים לתוכן הקורס. המחברים דנים בסוגיות המתודולוגיות בשעלו מהמחקר ומציעים כיצד תוצאות אלה עשויות לשפר את הלמידה.

מאמר זה מדווח על השימוש והפוטנציאל של טכנולוגיות של סביבה לימודית מתוקשבת בבתי ספר יסודיים ותיכוניים באנגליה. המאמר מדווח על הממצאים של מחקר איכותני לגבי התועלות של סביבה לימודית מתוקשבת בהתבסס על נתונים מחקר מקרים ב-12 בתי ספר יסודיים ותיכוניים באנגליה שנמצאים בשלב מוקדם של אימוץ הטכנולוגיות הללו.

הנחיה של מחלקה ממשלתית באנגליה דרשה מכל בתי הספר ליישם כלים כדי לתמוך בהיבטים החשובים של למידה, ונראה כי אמצעים אלה דורשים הכללה של סביבות לימודיות מתוקשבות (learning platforms). מאמר זה, משתמש בהוכחה ממחקר בן שנתיים וחוקר דוגמאות של פרקטיקת הלמידה במגוון בתי ספר. מאמר זה מראה שלסביבה לימודית מתוקשבת יש פוטנציאל לספק ארכיטקטורה שתאפשר להורים לקבל גישה רבה יותר לאמצעים ולפיגום כדי לתמוך בלמידה ומציע מהו הפוטנציאל העתידי שעשויים להכיל גישה הורית משולבת ותמיכה.

מאמר זה מציג את מחקרה של דפני קולר (Daphne Koller), פרופסור במעבדה לאינטליגנציה מלאכותית בסטנפורד (Stanford Artificial Intelligence Laboratory), ומחברת של המאמר האחרון ב- Science Times שכותרתו "הפעמון המבשר על מותה של ההרצאה: הטכנולוגיה כדרכון לחינוך האישי" (Death Knell for the Lecture: Technology as a Passport to Personalized Education). לפי תוצאות המחקר, הצגת תוכן בקצרה, בנתחים קטנים, מתאימה יותר למשך הזמן שבו ניתן לקבל את תשומת הלב של הסטודנטים מאשר הרצאות מונוליטיות שאורכן שעה. הצגת תוכן מעין זו גם מספקת גמישות להוראה מותאמת אישית לסטודנטים אינדיבידואלים.

מאמר זה מנסה לפרק את הבעיה של הגדרת המסגרת הקונספטואלית הרחבה עבור יישומים של טכנולוגיות דיגיטליות במסגרות חינוכיות ובמסגרות הכשרה, וגם לבחון את המכשולים הטבועים ביישום שלהן. המחברים מזהים חלק מהפערים העיקריים במחקר, והם דנים בחלק מהאתגרים שיש ביישום של למידה מתוקשבת (Sarah Guri-Rosenblit, & Bego?a Gros., 2011).

מחברת הפוסט מלמדת בכיתה , שבה מוטמע השימוש בטכנולוגיה, והיא מבוססת על פרויקט ועל חקירה. בכיתה שלה, התלמידים מחברים ביחד את מה שהם לומדים, מעריכים בביקורתיות את המטרה הגדולה יותר של חומר הלימוד ועושים רפלקציה על הלמידה שלהם. התלמידים שלה אינם רוכשים ידע לשם רכישת הידע, אלא הם יוצרים פרויקט בעזרת הידע שרכשו. לבסוף, הטכנולוגיה מוטבעת במבנה הלמידה בכיתה. הטכנולוגיה היא חלק מהאופן שבו הם חוקרים, האופן שבו הם תופסים את המידע, והאופן שבו הם מציגים את הלמידה שלהם ( Shelley Wright).

על הבעייתיות של שינוי ממעלה שניה אצל מורים המשולבים בתוכניות התקשוב בבתי ספר אפשר ללמוד ממידע מעניין שהביא לידיעתנו לנו ג'יי הורוויץ בבלוג המעניין שלו. גם התגובה של המורה רווית לאותו מאמרון מלמדת על הבעיה ויותר מכך על האילוצים אתם מתמודדים המורים .פרופסור לארי קובן המצוטט במאמרון מציין שמורים אכן משלבים כלים מתוקשבים ועזרי הוראה חדשים לתוך הכיתה, והוא גם מדגיש שבעקבות זה בהחלט ניתן לראות שינויים. אבל האם מדובר בשינויים מהותיים?

אחת משאלות המחקר המרתקות שנבדקת בשנים האחרונות בישראל ובמדינות אחרות בעולם נוגעת לתרומה של תוכנות סינכרוניות לניהול למידה מתוקשבת (כגון תוכנת סקייפ) על הלמידה המקוונת של הלומדים ואיכות הלמידה. בישראל מובילים את המחקר החשוב בתחום זה חוקרי התקשוב החינוכי ד"ר אבנר כספי וד"ר אינה בלאו מהאוניברסיטה הפתוחה. באוסטרליה מובילים את המחקר לגבי יעילות הסקייפ בלמידה מתוקשבת שלושה חוקרים Parker, J., Boase-Jelinek, D. and Herrington, J. . במחקרם של ד"ר אינה בלאו וד"ר אבנר כספי אותו הציגו בכנס מיט"ל 2007 ("השתתפות ויעילות הלמידה מרחוק בטכנולוגיית Skype–" ). הם מדווחים כי על תוצאות ראשוניות במחקר שלהם :" בכיתה שבה היה שימוש נרחב בצ'ט מצאנו הרבה יותר ביטויי קירבה בסקייפ מאשר פא"פ. " השתתפות יחסית (אחוז השתתפות התלמיד מתוך סה"כ השתתפות) גדולה יותר בסקייפ ".

כבר כתבנו בחודשים האחרונים בפורטל מס"ע על המגמה הגוברת של כניסת מחשבי טאבלט למערכות חינוך בעולם. מתבר עתה כי הטאבלטים שינו לחלוטין את שוק המחשבים האישיים במהלך השנה האחרונה, מה שהביא את אפל לנתח שוק של כ-15 אחוזים מנתח שוק המחשבים האישיים. אנו רואים גם התפתחות של מרכזי משאבים ייעודיים בארה"ב לגבי שילוב של מחשבי טאבלטים בהוראה ובלמידה . בסקוטלנד שוקלים עתה בכמה ערים להשכיר לתלמידי בתי ספר יסודיים מחשבי טאבלט. יותר מאלף בתי ספר בארה"ב כבר מפעילים תכניות תקשוב של מחשב טאבלט אחד לתלמיד ( 1:1) בכיתה ועוד אלפי בתי ספר כבר נערכים לכך. מה שידוע עוד הוא כי מורים בבתי ספר מגלים עניין והתלהבות בשימוש בטאבלטים, עמדות שמבטיחות, אולי, הטמעה יותר יעילה של התקשוב החינוכי בבתי הספר.

מדי יום מופיעים בשוק החינוך טכנולוגיות ומכשירים חדשים רבים עד שקשה להחליט על מה להוציא את הכסף, אם בכלל. לפני שתעשו את ההשקעה הבאה שלכם, שאלו את עצמכם כמה שאלות מהותיות . השאלות יסייעו לכם לקבל החלטה כיצד להשקיע את התקציב בטכנולוגיה חינוכית בכיתה ולקבל החלטה נכונה לגבי כיווני ההשקעה והתועלות שתפיקו מכך בביה"ס. המאמר התפרסם בנובמבר 2011 בארה"ב. במקור , המאמר מיועד לבתי ספר בארה"ב , אך ניתן ללמוד ממנו רבות גם בישראל.

במציאות הקיימת כרגע בבתי ספר בארץ יש מעט מאד מורים המלמדים באופן פעיל בכיתה מתוקשבת שבה כל אחד מהתלמידים מצויד במחשבים ניידים. אחת המורות המקוונות הללו היא המורה רותי בן ישי, שהיא לא ספק אחת החלוצות בתחומם ההוראה המקוונת הישירה בכיתה ממנה ניתן ללמוד רבות. לאחרונה כתבה רותי בן ישי עוד פוסט בו היא מציגה את ההתלבטות שלה בהוראה מקוונת פעילה בכיתה (חטיבת ביניים) שבה התלמידים נדרשים לנצל את מרבית הזמן ללמידה מקוונת פעילה (רותי בן-ישי ).

מערכת החינוך היפאנית הקימה בשנת 2010 מיזם חינוכי מתווה דרך הנקרא "פרוייקט ביה"ס העתידי (The Future School Project ). המיזם נועד להתוות את הדרך בפני מערכת החינוך היפאני לקראת העידן המתוקשב. בביה"ס היסודי הניסיוני שהוסב למטרה זו , יש 10 כיתות אשר כולן מחוברות לאינטרנט ולכל תלמיד מחשב טאבלט המחובר גם ללוח תצוגה ממוחשב ( לוח "חכם" ). היפאנים אינם מבקשים להרשים את מערכת החינוך שלהם במיזם זה אלא ללמוד לעומק את אפשרויות הלימוד וההוראה הגלומות במערך מתוקשב כזה , אשר היום כבר ברור שבעוד כמה שנים יהיה חלק מכל ביה"ס בעולם המערבי. ביסודיות ובשיטתיות שלהם ניתחו היפאנים את כל דפוסי השיעור ומערכי השיעור בכיתות המתוקשבות על מנת להפיק לקחים ולהיערך בצורה נכונה לקראת העתיד הקרוב ( Tadashi Inagaki).

במאמר זה, המחברת דנה בתוצאות של מחקר שהיא ערכה עם 100 תלמידים למדעים בכיתה ז' שיצרו סביבות למידה מתוקשבות מותאמות אישית (Personal Learning Environments) לצורך חקירה מדעית יסודית. המחברת מציעה תובנה לגבי סביבות הלמידה המתוקשבות המותאמות אישית שנטען כי זו השיטה שבה משתמשים התלמידים כדי לארגן את הלמידה המקוונת שלהם המכוונת עצמית. היא מציינת שהממצאים הכוללים שלה חשפו כי יכולתם של התלמידים למנף טכנולוגיות חדשות, כך שאלה יענו על היעדים החינוכיים, משפיעה הן על התלמיד והן על המורה (Drexler, Wendy).

במחקר זה, המחברים מציעים פרספקטיבה חברתית למחקר על e-learning, ומניחים שהפעילויות של האינדיבידואלים מוטמעות באופן חברתי. על כן, המחברים מנסים לזהות את ההנעה החברתית המונחת ביסוד העמדות של הלומדים המקוונים ואת התנהגות שלהם לגבי השימוש בכלים האינטראקטיביים של תקשוב חינוכי. המחברים מציעים מסגרת קונספטואלית מקיפה המזהה שתי קבוצות של הנעה חברתית (Hernandez, Blanca, Teresa . Montaner, F. Javier Sese, and Pilar Urquizu ).

המחקר הנוכחי חקר כיצד התפיסות של הסטודנטים את חשיבותם של יחסים בינאישיים בקבוצות מקוונות השפיעה על התפיסות שלהם את האמון ואת ההתנסויות בתוך הקבוצה. הסטודנטים, שנרשמו לשיעורים מקוונים ששילבו פרויקט קבוצתי, נשאלו בסקר לגבי ההתנסויות שלהם בפרויקטים הקבוצתיים המקוונים. המשתתפים לא מצאו את הקשרים הבינאישיים כהכרחיים בפיתוח אמון ( Wade, Christine E., Cameron, Bruce A., Morgan, Kari and Williams, Karen C).