סביבות למידה מתוקשבות
מיון:
נמצאו 1378 פריטים
פריטים מ- 661 ל-680
  • לינק

    המאמר אשר הוצג בכינוס בינלאומי בשנת 2011 מסביר כיצד ליצור נוכחות שיתופית בפורום מתוקשב של קורס מתוקשב. תוך התבססות על ממצאי מחקר קודמים מציעים מחברי המאמר כמה שלבי פעולה מהותיים בהם יש לנקוט בקורס מתוקשב. בניגוד לקורס רגיל בקורס מתוקשב יש חשיבות עליונה ביצירת מעורבות של הלומדים ( engagement). לא ניתן ליצור מעורבות כזו בתנאי לחץ. ראשית כל יש ליצור בתחילת הקורס אווירה פתוחה שאינה כופה לוחות זמנים מחייבים . בהמשך הקורס ניתן ליצור יותר אבני דרך מחייבים , אבל בתחילת הדרך יש להסיר את החסמים של לחצים מהסטודנטים. בשבועות הראשונים להפעלת הפורום המתוקשב של הקורס המתוקשב יש לאפשר ולהשרות הרגשת נינוחות וזמן לבנית אמון בין הסטודנטים ולגיבוש תחושת קהילה. יש לגבש דיונים מקוונים שיובילו לדיאלוג יותר ידידותי ופתוח בין משתתפי הקורס וזאת על מנת להסיר מחיצות וחסמים. תיאום ציפיות : עוד מוצע כי באמצע הקורס להעביר בין הסטודנטים שאלון להערכה עצמית שבאמצעותו ניתן יהיה ללמוד מקרוב על ציפיות לגבי המעורבות בפורום והתנהלות הקורס המתוקשב (Sarah Haavind , Richard Carter ).

  • תקציר

    מחקר זה ערך ניתוח תוכן של דיונים מקוונים כדי להבין את טבעה של למידה שיתופית (collaborative learning) בעזרת מחשב ולגלות כיצד הנעת התלמידים, שהנה גורם חיוני להצלחה של למידה שיתופית, מתייחסת להבניית הידע שלהם אינטראקציה שלהם בדיונים מקוונים המונחים על ידי עמיתים. המחברים ניתחו את תכני הדיון של 23 תלמידים בכיתה מקוונת. התוצאות הראו שהערך הנתפס, היכולת והאוטונומיה היו גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות ברמה נמוכה יותר, ההנעה הפנימית הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח אינדיבידואלי, בעוד שהשייכות הייתה גורם חיוני שהשפיע על האינטראקציות לפיתוח שיתופי. התוצאות הראו גם שהאוטונומיה והשייכות היו גורמים חיוניים שהשפיעו על ההתנהגויות המתונות ( Xie, Kui; Ke, Fengfeng ).

  • לינק

    האיגוד הבינלאומי ללמידה מקוונת (The International Association for K-12 Online Learning (iNACOL)) התיר היום לפרסום ספר חדש "למידה מקוונת ולמידה משולבת: חקר מקרים של בתי ספר K-12 ברחבי העולם" ("Online and Blended Learning: Case Studies of K-12 Schools Around the World"), ב- Virtual School Symposium, הכנס השנתי של iNACOL המתקיים ב-9-11 לנובמבר באינדיאפוליס.

  • לינק

    ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו למאמרון חדש של אחד מאנשי התקשוב החינוכיים המובילים בארה"ב . במאמרון חדש ריצ'רדסון שואל לשם מה אנחנו מחנכים. מבחינתו הכנת תלמידים לקראת מבחנים איננה נחשבת למידה. כמו-כן, תפקיד המחנך איננו מסתיים בהקניית דעת. הוא מציין שאם אלה המטרות החינוכיות שלנו, אז לאור ההתקדמות הטכנולוגית המהירה יתכן שבקרוב בכלל לא יהיה צורך במורים. ההתפתחות המהירה של התקשוב כאמצעי להעברת ידע יש בה כדי לשנות את תפקיד המורה ממעביר ידע לגורם שמטפח את התלמידים מבחינה אנושית וערכית , לגורם שדואג לדינאמיקה חברתית נכונה בכיתה והבניית המשמעויות הערכיות. למידה מתוקשבת צריכה ליצור משמעויות ולא רק להעביר תכנים.

  • לינק

    מטרתו של מחקר זה היא לבחון ולאמת את הטענה שמשחקי מחשב יכולים לתפקד כמעוררי הנעה המשפיעים על למידת אנגלית ויכולים לשמש ככלים ללמידה, זאת כאשר משתמשים במשחקי מחשב כמשימות פורמליות בכיתה וכמשימות מהנות לאחר שעות הלימודים לצורך למידת שפה ולמטרות חינוכיות. המשתתפים בפרויקט מחקר זה נדרשו לבחור משחקים מקוונים בחינם במהלך השבוע הראשון. לאחר מכן, החוקרים בדקו את הקשרים בין המשחקים לבין המטרות של למידת שפה (Lin, Grace Hui Chin; Tsai, Tony Kung Wan; Chien, Paul Shih Chieh).

  • לינק

    תוך שימוש בתיאוריית ההגדרה העצמית (self-determination theory; בראשי תיבות: SDT) כמסגרת, מאמר זה חוקר את ההנעה ללמידה של פרחי הוראה בשני הקשרים של למידה מקוונת מרחוק. במחקר זה, נמצא כי הלומדים אינם מונעים בעיקר מבפנים. במקום זאת, נמצא כי ההנעה של הסטודנט היא מורכבת, רבת-פנים ורגישה לתנאי המצב ( Maggie Hartnett, Alison St. George, Jon Dron).

  • לינק

    דגם מומלץ ליחידת לימוד באינטרנט שפיתח ביה"ס מעונה בצפון הארץ. יחידת הלימוד עוסקת בנושא הסיפור העממי והמאפיינים שלהם תוך הפעלת התלמידים במטלות של עיבוד המידע ומיזוג מידע (חיבור בין רעיונות מרכזיים ופרטי מידע חשובים ממקור מידע אחד או יותר כדי לצור ידע חדש) . היחידה הלימודית מתבצעת בכמה שלבי למידה : שלב ראשון- סיפורי משפחות, שלב שני- שיתוף ועיבוד המידע, שלב שלישי – לימוד סיפור עם ומאפייניו, שלב רביעי- תפקיד המספר, שלב חמישי- שלב היישום, הפעילות הלימודית כוללת הבניית מידע באמצעות שלבי הלמידה הבאים : פעילות אישית מרחוק, פעילות בכתה, רפלקציה אישית.

  • לינק

    הקוראים הדיגיטליים יכולים לאחסן כמות גדולה של ספרים – את כל ספרי הלימוד הנדרשים במהלך התואר כולו, והם קטנים, דקים, וקלי משקל בהשוואה לספר מודפס (משקלם כ-200 גרם). הם ניידים, צריכת החשמל שלהם נמוכה מאוד, והטקסטים מוצגים בהם בטכנולוגיית דיו אלקטרונית מיוחדת (E-Ink). כל אלה מדמים חוויית קריאה כמו בספר מודפס ואפשר לקרוא בהם קריאה ממושכת. ניתן להציג בהם איורים וסמלים מתמטיים, והם כוללים כלי חיפוש וכלים לסימון להדגשה ולכתיבת הערות שוליים. כל אלה עשויים להעצים ולשפר מאוד את נוחות הלמידה ואיכותה. שילוב עתידי של "ספר דיגיטלי נייד" באוניברסיטה הפתוחה יאפשר לסטודנטים להרחיב את אפשרויות הזמן והמקום המשמשים ללמידה. הם יוכלו להתנייד עם כל הספרים, בכל הקורסים, וגם לנצל ללמידה זמן נוסף באמצעות שימוש בספרים קוליים. המאמר סוקר את הניסוי החדשני באוניברסיטה הפתוחה לשילוב ספרים דיגיטאליים ניידים בלמידה המשולבת של סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה (ד"ר צילי רז-ליברמן, עדנה טל-אלחסיד).

  • לינק

    כיתת ניו-טון בתיכון אורט מלטון בת ים היא כיתה ייחודית המונה 35 תלמידי כיתה ז'. בכיתה זו ה"נטבוק" – מחשב נייד קטן מימדים, תופס את מקום המחברת והעט כאמצעי למידה מרכזי ברוב מקצועות הלימוד. מלבד המחשבים הניידים חדר הכיתה מצויד גם במסך ומקרן, הנותנים תחושה של למידה עתידנית. שמה של הכיתה מייצג את דרך ההוראה החדשנית שהיא יוצרת – "ניו-טון", "new-tone", קול חדש של למידה בתיכון, וברשת אורט בכלל. ההוראה מותאמת לכל תלמיד, באמצעות אתר ללמידה אישית, ובקרת קצב הלמידה נעשית באמצעות מערכת LMS. צוות המורים, המלמד בכיתה ייחודית זו, הינם בעלי מיומנות הוראה ואוריינות ממוחשבת והם משתמשים באמצעי הוראה מגוונים ואינטראקטיביים, כאשר הם זוכים לליווי והדרכה של המורה מריוס הלפרין. בכיתה מלמדים שבעה מורים עשרה מקצועות, ובאתר הכיתה קיימים כבר 850 פריטי תוכן. לכיתה מתוכננים סיורים בחברות היי-טק ואינטרנט מהמובילות בתחום.

  • לינק

    שוק הספרים הדיגיטליים העולמי, מצוי כיום בתהליכי שינוי דרמטיים שמערערים על העקרונות המוכרים עד כה בעולם הדפוס. שינויים רחבים אלו כוללים מודלים כלכליים חדשים של מכירת תוכן ושירותים נלווים, גיוון ערוצי פיתוח והפצה, עיצוב מחדש של חווית הקריאה, ריבוי ערוצי המדיה להצגת תוכן שהיה עד כה טקסטואלי, ומגוון פלטפורמות וכלים טכנולוגיים לקריאה. מגמה זו מתחילה להתרחב בשנה הקרובה גם לתחום החינוך – יותר סטודנטים יעדיפו לקבל את ספרי הלימוד שלהם בפורמט דיגיטלי שמותאם לחוויית הקריאה שמציעים מכשירים אלו. ההנחה שהמכשירים ייצרו חווית למידה מהנה יותר ולפיכך יהיו הדרך המועדפת ללמידה. בנוסף יכולים הקוראים הדיגיטליים לאחסן כמות גדולה של ספרים (את כל ספרי הלימוד הנדרשים במהלך התואר כולו!) – הם קטנים, דקים וקלי משקל בהשוואה לספר מודפס (משקלם כ-200 גרם) וכוללים כלי חיפוש וכלים לסימון, להדגשה ולכתיבת הערות שוליים. לפי תחזית מכון המחקר XPLANA המכירות של ספרי לימוד דיגיטאליים עתידות לגדול מ 1.5% כיום ליותר מ 44% בתוך 6 שנים (צילי רז-ליברמן ).

  • תקציר

    העידן הדיגיטלי הפך את הנגישות למידע לקלה מאין כמוה. מה שבדורות קודמים עלה בדמים, עולה היום בלחיצת עכבר: מאמרים (והסיכומים שלהם), ספרים (והסיכומים שלהם), הרצאות (והסיכומים שלהן ואז הסיכום של הסיכומים שלהן). מערכת החינוך כל כך מתרשמת מהנגישות לידע, שהיא שמה לעצמה מטרה, לחנך את הילדים למה שהיא מכנה "אוריינות" – שליטה בסיסית בטכנולוגיות המחשב ככלי לאיתור מידע. אבל בדרך אל המטרה היא יורה לעצמה ברגל ולתלמידים – בראש ( יובל דרור).

  • לינק

    במסגרת התכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 החליט משרד החינוך להנהיג תוך חמש שנים שימוש בספרי לימוד דיגיטאליים כחלופה לספרי הלימוד הרגילים. בתחילת השנה אף פורסם חוזר מנכ"ל בנושא זה. החוזר קובע כי החל משנת הלימודים הבאה, תשע"ג לא יאשר המשרד ספר לימוד שלא יכלול לפחות "גרסה מקוונת בסיסית". לגופים המוציאים לאור ספרי לימוד ניתנת הבחירה לפתח את ספרי לימוד הדיגיטאליים באחת משלוש גרסאות אפשריות : גרסה בסיסית, הנקראת גם רמה א'. ברמה זו ספר הלימוד הדיגיטאלי זהה בתוכנו לספר המודפס, בתוספת קישורים לאתרי אינטרנט רלבנטיים. בנוסף יאפשר הספר הדיגיטאלי לתלמיד פעולות כמו סימון קטעים, עריכת חיפוש וכתיבת הערות בצמידות לטקסט.

  • לינק

    לפי מחלקת החינוך של ארה"ב, 20% מכל הסטודנטים לתואר ראשון בארה"ב- כ-4.3 מיליון סטודנטים- למדו לפחות קורס אחד בלמידה מרחוק בשנת הלימודים 2007-2008, השנה המעודכנת ביותר שלגביה יש נתונים זמינים. כ-800,000 סטודנטים, או 4% מכל הסטודנטים לתואר ראשון, למדו תכנית שלמה בלמידה מרחוק באינטרנט . לפי ה-Sloan Consortium, קבוצה התומכת בחינוך מקוון בארה"ב , כ-1.03 מיליון תלמידים ברמת k-12 ברחבי המדינה למדו קורס מקוון בשנת הלימודים 2007-2008, עלייה של 47% לעומת מספר התלמידים שלמדו קורס מקוון לפני שנתיים.

  • לינק

    המאמר מתמקד בעמדות ובטיעונים הרווחים כיום בקרב אנשי מקצוע בחינוך הנוגעים לשימוש במשחקים חברתיים מקוונים שיחליפו את ספרי הלימוד בבתי הספר בארה"ב. המאמר מדגיש את הרעיון של אנשי מקצוע בחינוך לגבי רפורמה שמשלבת למידה מקוונת מבוססת משחקי מחשב. המחברים מציעים שהעברה של למידה מבוססת רשת למשחק חברתי מקוון עשויה להפוך לכלי חינוכי יעיל ומשמעותי מבחירה של בתי הספר עצמם. למידה בתחום המשחקים נמצאת בשלב הניסוי המוקדם. ציבור מומחי החינוך עדיין דן בשאלה האם המכניקה של המשחק עשויה להיות אפקטיבית יותר מאשר מצגות של תוכן חינוכי הכוללות חידונים. הדבר היחיד שניתן לומר הוא שמספר הניסיונות לפיתוח משחקי למידה מתוקשבים צפוי לגדול ( Cohen, Aaron M).

  • לינק

    הנתונים שמתפרסמים בשנתיים האחרונות ע"י משרדי חינוך ומומחי תקשוב מוכיחים כי השילוב של מחשבים ותקשוב חינוכי בהוראה ובבתי ספר מתחיל להיות משמעותי מבחינת שינוי ממעלה שניה, ולכן כדאי לקרוא את הסקירה הקצרה ועתירת תובנה של ג'יי הורוויץ על פרופסור לארי קובן והניסיון שלו בעבר לחזות את כישלון התקשוב החינוכי. כותב ג'יי בבלוג שלו : " על פניו, קובן צודק – רבים מאתנו שמסנגרים על התקשוב בחינוך נאלצים לתרץ את העובדה שעל אף החדירה המאסיבית של מחשבים לתוך המערכת, עולם (חינוכי) כמנהגו נוהג. אבל ´נדמה לי שמה שקובן מכנה הכחשה איננה אלא ניסיון להתמודד עם מציאות מאד מורכבת. הרי גם הוא, כמו היתר מאתנו, לפעמים מגלה שמתוך הניסיון להסביר נראה לאחרים כתירוצים." ( ג'יי הורוויץ).

  • לינק

    עורכת הספר ( אסופת מאמרים ) ריכזה כמה וכמה מאמרים חשובים לגבי שילוב טכנולוגיה בכיתה מכתב העת Journal of Research on Technology in Education, שם היא משמשת כעורכת משנת 2002 (Lynne Schrum).

  • לינק

    אסתי דורון שואלת ומתחבטת במהות התפקיד של המדריך לשילוב התקשוב במערכת החינוך ובבתי הספר. כותבת אסתי בבלוג שלה: "עלי לשאוף כל הזמן לשינוי ממעלה שניה ושלישית שבהם הכלים הטכנולוגיים משפיעים על הפדגוגיה ויחד מעצבים משהו אחר סינרגי טוב יותר מהקיים. האיזון הזה בין הפדגוגיה לטכנולוגיה מטריד אותי ומבלבל אותי מאד מאחר ולא פעם אני רואה מורים שרכשו את מיומנות השימוש בטכנולוגיה, אך היכולות הפדגוגיות שלהם נמוכות מאד, והטכנולוגיה מעצימה את חוסר הבנתם הפדגוגית" ( אסתי דורון ).

  • סיכום

    אתרי כיתות באינטרנט עשויים לתמוך בלמידה ולקדם את הטמעת מיומנויות המאה ה 21- בקרב התלמידים. כך, למשל, ניתן להשתמש באתר הכיתתי לעבודה משותפת של תלמידים ומורים, כאשר משולבות בו המערכות השיתופיות של .WEB 2 . מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית בדק, בין היתר, אם אכן מעניקים אתרי הכיתות לתלמידים כלים לרכישת מיומנויות המאה ה 21- . דו"ח המחקר מוצג באתר של ארגון Pi Delta Kappa האמריקני, התומך מזה מאה שנים בהכשרת מורים וקידומם המקצועי. על פי הדו"ח, בניית אתרי כיתות מומלצת בכל חטיבות הגיל. מחקרים שנערכו לאחרונה מצאו, כי בחינוך היסודי היו האתרים הכיתתיים יותר אטרקטיביים מאתרי הכיתות בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות.

  • לינק

    עמדות מורים לגבי שימוש בלוח האינטראקטיבי. חסרונות ויתרונות בהעברת למידה בכיתה. ד"ר אברהם זהבי מדווח על היחשפות ללוח ה"אינטראקטיבי"בכיתה. כותב ד"ר זהבי : המגרעת הגדולה של הטכנולוגיה היא אמצעי ההקרנה. המערכת משתמשת במקרן הדומה לברקו ולכן, עם תאורה בכיתה, הלוח ניראה דהוי ותוך כדי פעילות, צל מלווה את הכתיבה. המגיב למאמרון יורם אורעד כותב על מגרעות הלוח האינטראקטיבי מנקודת המבט של מורה לפיסיקה. כמו כן , הבאנו ביבליוגרפיה מקיפה על הנושא בעברית.

  • לינק

    כמה תובנות משמעותיות שמציע המורה ומומחה התקשוב אודי מלכה לשילוב טכנולוגיה בהוראה על סמך הניסיון והתובנות של 10 שנות פעילות בתחומי התקשוב החינוכי. העצות אינן מתייחסות להוראה של קהל יעד מסוים או מקצוע מסוים אך הן יכולות להביא תועלת רבה למורים המשלבים תקשוב וטכנולוגיות תקשוב ההוראה בכיתה או בביה"ס או במכללה. אולי התובנה החשובה ביותר היא מס' 8 : טכנולוגיה משנה את שיטת ההוראה – לא ניתן לשלב טכנולוגיה מבלי לשנות את שיטת ההוראה. ניתן להשתמש בטכנולוגיה כתחליף ללוח בכיתה למשל אבל אז אין בה באמת מסר של שינוי. השתמש בטכנולוגיה כערך מוסף וכדרך מעניינת להעברת השיעור ( אודי מלכה) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין