המחקר מתאר אסטרטגיית הוראה מובנית של מתן משוב, הערכת עמיתים וניהול דיאלוג לימודי, בהתבסס על תבנית של פיגום (scaffolding), כמקור מידע לדיאלוג כדי לקדם את הלמידה ואת הביצוע של הסטודנטים בקורס אקדמי. מודל ה-SWOT (חוזקות, חולשות, הזדמנויות וסיכונים) שמקורו בתחום העסקי, אומץ ככלי מסייע (Rachel Cohen, 2013).

המחברת מציעה תשובות לשאלות נפוצות העולות בסדנאות שהיא מעבירה בנושא הערכה מעצבת. במהלך השנים, ננקטו רפורמות רבות בחינוך, אולם הערכה מעצבת שונה מרובן בשתי דרכים חשובות. (Laura Greenstein, 2013).

הכותבת , מורה מנוסה בכיתות הגבוהות בביה"ס היסודי בארה"ב , מציעה כמה תובנות לגבי תכנון ויישום של משוב לתלמידים במהלך הלמידה בכיתה ובסביבת הלמידה . במקרים לא מעטים , משוב של מורה יכול להיות בעל השלכות שליליות על התלמיד לא רק בשיעור אלא גם לאורך השנה ולכן רצוי לתכנן את המשוב בזהירות ובשיקול דעת פדגוגי. משוב בונה הוא משמעותי ללומד והוא יכול להתבטא בצורות שונות , בצורה מילולית , בצורה מתוקשבת וגם בשפת הגוף (Laura Reynolds).

ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, משקיע מאמצים רבים בשיפור מערכת החינוך האמריקאית. במסגרת הרצאה שנשא ב-TED, הוא דיבר בזכות הקמת מערכת שיטתית של מתן משובים למורים, ובכלל זה התקנה בכיתות של מצלמות שיופעלו וינוהלו על-ידי המורים עצמם. אלה עיקרי דבריו:

חינוך אחר, למשל למידת חקר בקבוצות קטנות, בנוי על מוטיבציה פנימית של הלומדים , מוטיבציה פנימית מתפתחת כאשר נענים לצרכים חיוניים: תחושת מסוגלות, אוטונומיה וקשר כדי להיענות לצרכים אלה יש ללמד בצורה אחרת . מסקנה: רצף הוראה־למידה מטפח מוטיבציה פנימית. מאמר זה יציג רצף הוראה־למידה בן ארבעה שלבים, המיועד לחזק את המוטיבציה האוטונומית של התלמידים ואת הנכונות שלהם להתמודד עם אתגרי למידה. מוטיבציה אוטונומית חיונית במיוחד לגישות של חינוך אלטרנטיבי שבונות על המעורבות של כל תלמיד בלמידה, למשל למידת חקר בקבוצות קטנות. ( אבי עשור) .

פרופסור נירה חטיבה הוציאה לאור במרץ 2013 שני ספרים על סקרי ההוראה על ידי הסטודנטים. שני הספרים ביחד מציעים מכלול מועיל ושימושי מאד על סקרי ההוראה בחינוך הגבוה. הספר Student ratings of instruction: A practical approach to designing, operating, and reporting שבו 220 עמ' מציג בסיס תיאורטי/מחקרי של מה "עושה" הוראה יעילה ברמת החינוך הגבוה, וממשיך בהצעות והנחיות לעיצוב שאלוני הסקרים שיתבססו על התיאוריות של הוראה יעילה ושיהיו תקפים ומהימנים ( נירה חטיבה) .

המאמר מציג סקירה מעמיקה ומעניינת של מחקרים על משוב מעריך בהשכלה הגבוהה שהתבצעו בין השנים 2012-2000. במוקד הסקירה – משוב שסטודנטים מקבלים במהלך לימודיהם ממקורות שונים. מטרות הסקירה: א) לבחון את אופי המשוב המעריך בהשכלה הגבוהה באמצעות סקירה שיטתית של הספרות, ב) לזהות ולדון בתמות ובשיח דומיננטיים ולשקול פערים בתוך הספרות המחקרית, ג) לחקור את הרעיון של "פער המשוב" (feedback gap), ד) לדון בהשתמעויות למחקר ולמעשה עתידיים (Carol Evans).

שימוש ב"קליקרים" בכיתה מקדם למידה פעילה ומגביר את מעורבות התלמידים בשיעורים. אנונימיות המשוב מאפשרת השתתפות פעילה ללא חשש מביקורת וכך עשויים הקליקרים להוות טכנולוגית סיוע המחזקת תפקוד תלמידים לקויי למידה המאופיינים ברמה נמוכה של הישגים, יעילות הביצוע, מוטיבציה והערכה עצמית. לוחות אינטראקטיביים מאפשרים הצגת תכני מולטימדיה אשר תומכת ברכישת ידע. עם זאת, השתתפות פעילה בשיעורים בשילוב לוחות אינטראקטיביים נמוכה מהשתתפות בשיעורים בשילוב קליקרים. מחקר זה בוחן באיזה אופן טכנולוגיית למידה (קליקרים ולוחות אינטראקטיביים, לוחות אינטראקטיביים לבדם, ולמידה ללא טכנולוגיה) באינטראקציה עם רמה אקדמית של תלמידים (מכיתת מצוינות, כיתה רגילה וכיתה מקדמת של תלמידים לקויי למידה) משפיעות על הישגים, חווית הלמידה, יעילות הביצוע, מוטיבציה ללמידה והערכה עצמית ( אדוה ברזל-רובין , אינה בלאו ) .

למשוב השוטף והמעצב שהמורה נותן כחלק מהדיון בכיתה יש השפעה רבה על התלמיד. כשהמשוב במיטבו הוא מקדם למידה טובה. משוב של מורה בכיתה הוא אמצעי מכוּון להשפעה על אישיותם ולמידתם של התלמידים. הוא מושפע מדפוסי ההוראה של בית הספר ומההשקפה החינוכית של המורה. משוב בכיתה שונה ממשוב בהקשרים אחרים ( מאיה בוזו־שוורץ ויורם הרפז ).

בספרו "לסייע לתלמידים להניע עצמם: תשובות מעשיות לאתגרים בכיתה", משלב Larry Ferlazzo בין התפתחות האוריינות עם שיעורים קצרים בכיתה בנושאים כגון: שליטה עצמית, אחריות אישית, והתמדה. במאמר זה , המחבר משרטט שבעה אלמנטים שמורים יכולים לשלב במערכי השיעור שלהם כדי למקסם את הצלחתם.

מאמר זה מציע שניתן להתאים שיטות של למידת צוות כדי להשיג את תוצאות הלמידה של כיתת "תקשורת בינאישית" (Theda Thomas, 2012).

בהרצאה שהועברה על ידי גב מאיה בוזו שוורץ מאבי ראשה הוצגו ממצאים המתמקדים בתקשורת מילולית זו. על פי המחקר מתברר כי מורים מדברים למעלה מ- 70% מזמן הכיתה, וחלק גדול מהתקשורת שלהם הוא בצורת שאלות (סה"כ כ- 90 שאלות בשיעור, למרות שהמורים חושבים שהם שואלים רק כעשרים בשיעור). מתברר כי יש משמעות רבה לאופן שאילת השאלות וניהול שיח ה"פינג פונג" עם הלומדים ( גדעון זילר) .

תקשוב חינוכי אינו משפר בהכרח את הישגי התלמידים, אך יש בו כדי לשפר את המוטיבציה שלהם . המאמר טוען כי מרבית המורים מתעלמים מיכולות המערכות המתוקשבות לפתח משובים עם התלמידים . התלמידים שכותבים את מרבית העבודות שלהם באמצעות המחשב בבית , לרבות איסוף ממוחשב ועריכה נאלצים להדפיס את העבודות ולמסור אותם בצורה אנאלוגית למורה . המשוב של המורה על העבודות או המטלות לא יחזור אליהם בצורה דיגיטלית אלא בצורה איטית באופן אנאלוגי. המאמר מציע אמצעים מתוקשבים שונים לשיפור המשוב הדיגיטלי של המורים לתלמידים , ביניהם התקנת תיבת קבצים מרכזית לכיתה באמצעות יישום הDROPBOX או גוגל דוקס ( Johnson, Doug) .