אפרת מעטוף מפרסמת בבלוג שלה סקירה אודות Zeetings: "כלי המאפשר להוסיף תוכן אינטראקטיבי לקבצי PPT ,PDF או תמונות, באמצעות הוספת סרטוני יוטיוב, קישור לאתרים, הטמעת תכנים והוספת סקרים. את הקבצים ניתן להעלות מהמחשב האישי או משרותי הענן השונים. הצופים יכולים להגיב במהלך או אחרי ההרצאה, באמצעות השתתפות בסקרים, כתיבה בצ'ט ועוד. הכלי מאפשר ליוצר התוכן לקבל מידע על מידת המעורבות של צופיו – כמה השתתפו בסקר, כמה הגיבו, כמה לחצו אהבתי, כמה זמן צפו במצגת ועוד" (אפרת מעטוף).

מאמר זה מציע פתרונות עבור מורים לשפות המשתמשים במצגות פאוורפוינט של מיקרוסופט (Microsoft PowerPoint) בכיתה. הנושאים שנידונו כוללים את הנטייה של התלמידים להתרכז במצגת ולאבד את ראיית המשמעויות השונות המועברות על ידי המחוות, שפת הגוף והבעות הפנים של המציג והתייחסות למומחיות של המנחה בחומר המוצג (Don, Margaret, 2015).

הפסיכולוג השוויצרי ז'אן פיאז'ה טען כי הטעות היא לב-לבו של כל לימוד. הילד שטעה צריך להבין את השוני בין המציאות שהוצגה לפניו לבין הדרך שבה הוא פירש אותה, ולבצע "חישוב מסלול מחדש". בכך, גורס פיאז'ה, מקדם הילד את יכולת חשיבתו בנוגע לתכנים דומים. אלא שבמרבית מערכות החינוך בעולם אין רואים בשגיאה שמבצע התלמיד הזדמנות ללמידה, אלא כישלון, ודואגים להראות לו זאת באמצעות ציון מופחת. גישת הקריטריון, המסמנת את הישגי התלמיד בהתאם לקריטריון אחיד, ושולטת במרבית מערכות החינוך בעולם, מתמקדת ב"שגיאה" לפי הקריטריון, שאינו מבטא את יכולותיו המגוונות של התלמיד, אלו שאינן נמדדות. כיצד אפוא ניתן למדוד יכולות נוספות של התלמידים, שאינן מבוטאות לפי גישת הקריטריון? (אלחנן בר-לב).

במרבית הרצאות המרצים משתמשים במצגות פאורפוינט או Prezi , המנהג הזה רווח בקורסים רבים בקמפוסים ובהרצאות מקצועיות , אך בראיון מעניין עם החוקר Christof Wecker מתברר כי התרומה של מצגות בכלל ומצגות פאורפויינט בפרט היא שלילית מבחינת הלמידה הקוגניטיבית. ניתוח-מטא של 40 מחקרים מצא כי מצגות הפאורפוינט יוצרות רדידות בתהליכי הלמידה והם משמשות יותר כלי עזר למרצה ופחות ללומד. מרצים טובים הם אלו ששואלים שאלות ומעוררים עניין ולא אלו שנצמדים בהכרח למצגות פאורפויינט. המילה המדוברת היא הרבה יותר אפקטיבית מאשר המצגת החזותית והנטייה של הלומדים להתרכז באמצעים חזותיים פוגמת לעתים בפענוח הקוגניטיבי של המילה הכתובה .

המומחית לסביבות למידה, לימור לייבוביץ , ערה לדיונים המופיעים מדי פעם בנושא מצגת מולטימדיה (כן להביא מצגת או לא להביא מצגת?) ובעצמה נוהגת להשתמש במצגות לא מעט (כן להביא, אבל גם לקיים הפעלות שונות, וגם- זה תלוי באופן בו המצגת מעוצבת ובידע של המציג- איך להשתמש בה). למורים רבים כיום יש מקרן "ברקו" בכיתה ומחשב עם חיבור לאינטרנט. כדי לתת מענה לצורך הפרקטי הזה- מנסה לימור ליבוביץ להביא את מיטב הכללים והעקרונות ובעצם לעסוק בשאלות-: 1. למה לבנות את המצגת דווקא כך? 2. איך להשתמש במצגת בזמן אמת מול לומדים?

המחקרים האחרונים על העברת הידע של מצגות פאורפויינט מגלים כי מרצים או מורים המשתמשים במצגות אינם בהכרח תורמים מבחינה קוגניטיבית להעברת ידע מהזיכרון קצר המועד לזיכרון המגובש יותר בטווח הארוך. מתברר כי הלומדים זוכרים רק 4 שקפים מתוך מצגת ממוצעת של 20 שקפים. ממצאים אלו מוכיחים שוב כי מצגות פאורפוינט הן אמצעי יעיל לבקרה ולניהול התכנים מבחינת המרצים/מורים ופחות מבחינת הלומדים.

בסקירה החשובה הזו מתייחסת רותי סלומון לדגם של מורה שמנהלת שיעור כשבכיתה יש לה מחשב אישי ומקרן והיא מעבירה את השיעור בצורה "פרונטלית" אינטראקטיבית. אם המצגת משמשת פתיחה מלהיבה לשיעור או ממחישה נושא שאלמלא מצגת היה קשה להמחישו לתלמידים או מסכמת את השיעור בצורה יעילה – מסתמן שזוהי מצגת לימודית טובה ( רותי סלומון) .

מחקר דו-שלבי זה חקר את הסוגים של שיטות ההערכה שבהם משתמשים בקורסים מקוונים ואת הדרכים שבהן הסביבה המקוונת מקילה או מגבילה שיטות מסוימות (Lorna R. Kearns, 2013).

תלויים במצגות אלא בהפעלת התלמידים בצורה שונה . מאמרון שכתבה המורה והמחנכת רותי בן ישי משקף את הדילמה הקיימת לגבי שימוש במצגות ככלי עזר בהוראה. "מצגת מלווה שיעור" צריכה להיות כזו, שהתלמידים לא "יבהו" בה, בעת שהמורה מדברת. עליה להיות גורם מעורר חשיבה, מסקרן, מצחיק, "מעורר פליאה" – השתאות. . . . רק שלא קל להכין כזו מצגת ( רותי בן ישי) .

בעשרים השנים האחרונות מדברים רבות על מצגות ויזואליות בהוראה ובלמידה , אך במרבית המקרים המורים הם אלו שמתכננים ומכינים את המצגת ותוך כדי גם מעמיקים בנושא הנלמד . אחת ההמלצות היא דווקא לשנות כיוון ולאפשר לתלמידים עצמם לתכנן ולהכין את המצגות וכך יכירו יותר לעומק ובצורה מאותגרת יותר את נושא הלימוד או נושא החקר. לאחרונה , אנו מגלים יותר ויותר מורים הנוקטים בגישה קונסטרוקטיביסטית זו ומטילים על תלמידיהם להכין מצגת משותפת. הבאנו כמה דוגמאות אוטנטיות הממחישות את דרך הוראה זו ( עמי סלנט ) .

LiveWeb- שילוב של דף אינטרנט בתוך המצגת- תוסף זה יאפשר לכם לפתוח דף אינטרנט בזמן שהמצגת "רצה" וכחלק אינטגראלי מהשקף המוצג. תוכלו לקבוע את כתובת האינטרנט, כמה מקום בשקף "יתפוס" דף האינטרנט ואת מיקומו המדויק. כך שבזמן הצגה לא יהיה צורך לצאת מהמצגת כדי לעבור ליישום רשת או דף אינטרנט.

כבר פרסמנו על המהפכה השקטה המתחילה להירקם מבחינת דרכי ההעברה וההכנה של מצגות לתלמידים וסטודנטים , אבל מגיעות עוד עדויות מגורמים חינוכיים שונים בחו"ל על יעילות התפיסה החדשנית של Prezi מבית היוצרים של ארכיטקטים בבודפשט. הצגת המצגות בתפיסה של Prezi היא מרחבית ולא לינארית ויש בה כדי לשפר את ההתעניינות של הלומד כי זיכרונו מטיב לקלוט בראייה מרחבית ולא לינארית. הנה דוגמא של מצגת שנערכה לאחרונה בארה"ב על עיקרי התפיסה של טקסונומית בלום . המצגת פותחה באופן יחידני על בסיס תוכנת Prezi. עדיין אין מחקרים אמפיריים על יתרונות התצוגה המרחבית מבחינת סטודנטים או תלמידים , אך מדיווחים אקראיים של מורים ומרצים שמגיעים מארה"ב ומהונגריה עולה כי רמת התעניינות הקוגניטיבית של הלומדים היא ערנית יותר.

אין דרך להתחמק מזה: אם אתם משתמשים ב-Power-Point כדי ליצור מצגות – סביר להניח שהן נראות בדיוק כמו מיליון ואחת מצגות שכבר ראיתם. תוכנת המצגות של מיקרוסופט אמנם פופולארית מאוד ויחסית קלה לתפעול – אבל גם יוצרת, פחות או יותר, שטאנץ קבוע של מצגות, ורק אנשים יצירתיים במיוחד יצליחו להימלט ממנו וליצור מצגות שיראו מעניינות וחדשניות.זו בעיה לא קטנה – במיוחד שבמהותן, מצגות צריכות לעניין את האנשים שצופים בהן. כשאלה כבר ראו רבבות של מצגות שנראות בדיוק כמו אלו שלכם – אין לכם יותר מדי סיכויים לעניין אותם. Prezi שונה מ-Powerpoint ברעיון הבסיסי של איך בנויות המצגות שבו. במקום סדרה של שקופיות עוקבות, אנחנו מקבלים משטח עבודה ענקי בגודלו, עליו אנחנו "מדביקים" אלמנטים שונים (טקסט, תמונות וכו’) בגדלים שונים. ( ארז רונן) .