מחקר זה מצא כי סוג המעורבות ההורית משפיע על הישגי התלמידים. למעורבות הורית ביתית יש השפעה שלילית, בעוד שלמפגשי מורים-הורים ולדיון באירועי בית הספר יש השפעה חיובית. כמו כן, נמצא כי הקשר בין מעורבות הורית להישגי תלמידים חלש יותר במשפחות ממעמד גבוה בהשוואה למשפחות ממעמד נמוך.

ככלל, אפשר לומר שמורים מעדיפים מעורבות פסיבית מצד הורים ומקווים שזו תישאר בתחום של השתתפות בטקסים, ימי הורים, תרומת חומרים ומשאבים ופעילויות העשרה. הנשאלים התנגדו למעורבות הורים בוועדות בית ספריות, במנגנוני קבלת ההחלטות ובקביעת המדיניות והחזון הבית ספרי. בנוגע למעורבות הורים בתהליכים פדגוגיים, הן בקרב מורי החינוך המיוחד והן בקרב מורי החינוך הכללי, נמצאה שביעות-רצון בינונית-נמוכה.

תופעת החינוך-ביתי התפתחה בשנים האחרונות שעה שיותר ויותר הורים בחרו לחנך את ילדיהם בבית. בעולם וגם בישראל נערכו מחקרים רבים על חינוך-ביתי, ואולם בישראל לא נערך מחקר על בוגרי החינוך הביתי. מהן חוויות הלימוד שלהם?

17 הורים, שני מנהלים, שני מנהלי אגף החינוך ברשות המקומית וחוקר חינוך בעל התמחות ביישום שינויים פדגוגיים בבתי ספר השתתפו בראיונות עומק חצי-מובנים. הראיונות, שנערכו בשנים 2021-2019, בחנו את מידת המעורבות של הורי תלמידי כיתות ג'-ו' בשני בתי ספר יסודיים בישראל. ההורים גילו עניין רב בלימודים של ילדיהם, לקחו חלק פעיל באינטראקציה מול בית הספר ושאפו לקדם רפורמות פדגוגיות. אך, הציפיות שלהם מבית הספר נבדלו זו מזו ואף השתקפה אווירה תחרותית בין ההורים.

מחקר זה בחן יכולת ויסות רגשית בקרב 1,799 תלמידי תיכון במהלך הכנת שיעורי בית במתמטיקה. נמצא שתלמידים שהקפידו לסדר את עמדת הלמידה, או שהוריהם דאגו להם למרחב נוח להכנת שיעורי בית, הפגינו ויסות רגשי במינון גבוה יותר. בנוסף, התגלה כי ילדים להורים שהפגינו מעורבות, התעניינו בלימודים והציעו עזרה – הצליחו לנהל את הזמן בצורה מיטבית ואף זכו לקבל יותר משובים חיוביים ממוריהם.

חשיבותם של ההורים בחינוך ילדיהם תמיד היתה עצומה, אבל בעת הסגר היא גדולה מתמיד. מעורבות ההורים תורמת מאוד לתפיסת המסוגלות והשליטה של ילדיהם, התלמידים.
ככל שההורים מעורבים יותר, כך מורים ממצאיו של מחקר זה, כך גדלה תחושת הביטחון והמחוברות (Connectedness) של התלמידים.
להורים יש תפקיד מרכזי בהפנמה של ערכים חינוכיים, והם גם מתקשרים לילדיהם אסטרטגיות אפקטיביות בהתמודדות עם אתגרי בית הספר והלימודים.

על אף ההכרה של קובעי המדיניות בנזקים שגורמת היעדרות כרונית מבית הספר ובהשלכותיה על ההישגים האקדמיים (היעדרות כרונית מוגדרת כהיעדרות מ-10% של השיעורים בשנה, או למעלה מזה), מעט מחקר אמפירי נערך בנושא. המחקר הנוכחי בוחן את השפעות ההיעדרות הכרונית, לא על הישגי התלמיד הנעדר עצמו, אלא על הישגי חבריו לספסל הלימודים.

כבר שנים ידוע כי נוכחותם של ילדים בגן הילדים כמו גם בבית הספר היסודי, משפיעה באופן משמעותי על הישגיהם ואף עשויה לנבא אותם במידה רבה של ודאות. ולמרות קשר זה, המתועד היטב ומעוגן בעובדות מן השטח, לא קיימים מחקרים ניסויים רבים או משמעותיים על הדרכים לצמצום תופעת ההיעדרויות בשנות הלימוד הראשונות.