איכות המורה נמצאת במרכז הדיון הציבור והחינוכי כיום, כשקריאות לרפורמה של תוכניות להתפתחות מורים נשמעות לרוב. אין מחסור בפעילויות הנענות לקריאות מסוג זה. יש תוכניות רבות של הכשרה, קליטה והתפתחות מקצועית, השונות זו מזו ומציגות מגוון גדול, או כדברי הכותבים קרנבל, של אפשרויות. אולם אפשרויות אלה קיימות במערכת (או בלא-מערכת) שהקוהרנטיות בה נמוכה. במאמר הכותבים מתארים ממדים בהם ניתן לבחון את השונות העומדת בפני מחנכים ומנסים להציע דרכים לשינוי השיטה, להיענות למבקרים ולהציג מערכת התנסויות מקצועית קוהרנטית עבור מורים כדי לשפר את ההוראה ( Wilson, S., Rozelle, J.J., & Mikeska, J.N).

בניגוד לאמונה הרווחת שנשירת המורים עולה יש המצביעים על כך שמורים מתמידים במקצועם יותר מבעלי מקצוע אחרים, ואף יותר מאשר מורים בשנים קודמות (למשל, NEA,2003 ). אחת האבחנות המחקריות מצביעה על כך שמורים מתמידים מתאפיינים בעבודה במסגרות של קהיליות למידה , בתרבות בית-ספרית המעודדת למידה וכאשר הם אוהבים את ההוראה(Nieto, 2003). אולם אבחנות אלה מתבססות לרוב על מורים ותיקים בולטים שהפכו את ההוראה לשליחות לחיים. החוקרים בחרו לבחון, במסגרת מחקר בפרדיגמה של תיאוריה המעוגנת בשדה, את ההתנסויות וההתפתחות של מורים ותיקים כדי להבין את זוויות הראייה של אלה שצלחו את השנים הראשונות אך עדיין רחוקים דיים מגיל הפרישה. המחקר כלל 8 מורים בבית ספר תיכון, בעלי ותק של 10 – 17 שנה בהוראה ( Coulter, S. & Lester, J.N).

התפתחות מקצועית בקהיליות מורים עשויה להיות עשירה ויעילה כשהיא מכבדת את המומחיות של חבריה. אין הכוונה לבטל את תפקיד בעלי הסמכות והוותיקים. אולם, עידון חוכמת המעשה של המשתתפים ומציאת דרכים לקדם תובנות יכולות להוות משאבי למידה חשובים. הדגם השיתופי המוצע יכול להוות אמצעי למורים לשוחח על מה ש"מצליח" בעבודתם ובתהליך זה להיות מעורבים בדיון רפלקטיבי עם עמיתים על גישותיהם. זהו דגם העומד בניגוד לדגמי ההתפתחות המקצועית השכיחים של הצגת/העברת/מסירת מידע ע"י מומחים למשתתפים. עם זאת, כאמור, התפתחות מקצועית יעילה אינה חילופי רעיונות מקרית ע"י מורים. היא דורשת תשומת לב למאפיינים רבים שהוצגו במפורט במאמר זה ( Stanley, A.M) .

שנת ההוראה הראשונה נחשבת כשלב חשוב ומשמעותי בהתפתחותו המקצועית של המורה. המחקר מתמקד בקשיים של המורה הערבי המתחיל בבתי הספר הערביים. המסגרת התאורטית מסתמכת על הניתוח של סיימון וינמאן (Simon Veenman) המציע דירוג היררכי של עשרים וארבעה קשיים הניצבים בפני המורה המתחיל בהתאם לסדר חשיבותם. המחקר מתייחס לשמונת הקשיים הנפוצים ביותר ( עליאן, סלמאן, ראיד, זידאן).

עניינו של המאמר הנוכחי הוא המתח בין אלטרואיזם לנרקיסיזם והשילוב האפשרי ביניהם ביחסי גומלין עם תלמידיהם. הנחת היסוד של המאמר היא שמורים רואים בתלמידיהם אובייקט עצמי ( selfobject ), המשמש להם מקור לקבלת הכרה והערכה וגם יעד להוראה, למתן תשומת לב ולגילוי ידידותיות. המאמר מציג מודל חדש " ציפיות נרקסיסטיות –אלטרואיסטיות של המורים בכיתתם". פרופסור יצחק פרידמן מציע לראות בשילוב האלטרואיזם והנרקיסיזם גורם המניע אנשים לבחור במקצוע ההוראה, וכן לראות בנטיות נרקיסיסטיות ואלטרואיסטיות דיפרנציאליות אפשור להסביר ולנבא את התנהגותם של מורים בכיתה ( יצחק פרידמן).

המטרה של מחקר זה הייתה לזהות את אותם מורי בית הספר התיכון בארה"ב שנתפסו על-ידי תלמידיהם כיוצרים בכיתתם הקשרים שתמכו במיוחד בהנעה ובלמידה של התלמידים, ולתאר את הפרטיקה שלהם.הניתוח הונחה על-ידי שאלות המחקר שלהלן:כיצד מורים אפקטיביים בבית הספר התיכון יוצרים בכיתה הקשרים שהתלמידים תופסים כתומכים בהנעה ובמעורבות שלהם? אילו מאפיינים משותפים מתארים את פרקטיקות הלמידה של מורים אלה? שאלה משנית התמקדה בין אם היו הבדלים מובחנים בין ההקשרים של כיתות למדעים לבין כיתות למדעי החברה בבית הספר התיכון, או בין אם קושרו הבדלים אלה למגדר של המורים. משתתפים: 2,864 תלמידים בכיתות ט'-י"ב משלושה בתי ספר תיכוניים וארבעה ממוריהם (שני מורים למדעים ושני מורים למדעי החברה), שזוהו בהתבסס על דיווחים בסקר של התלמידים (Lynley H. Anderman, Carey E. Andrzejewski & Jennifer Allen).

נמצא כי תחושת המסוגלות העצמית של נשים במגדר הערבי ( מורות) אכן נמוכה יותר משל גברים ( מורים) מבחינת היכולת להשפיע על הארגון הבית ספרי. אולם לא נמצאו הבדלים בין נשים לגברים במדד החדשנות. מבחינת הפעילות הציבורית, נשים הביעו נטייה מועטה יותר למעורבות בפעילות חינוכית, חברתית ופוליטית מעבר לתחום בית הספר. התרבות אליה הן משתייכות נתפסת בעיני הנשים כמסורתית יותר וכפחות ליברלית ושוויונית מאשר תופסים אותה גברים ( שפירא, תמר, רחל, הרץ-לזרוביץ, לימור, שפר).

ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו למאמרון חדש של אחד מאנשי התקשוב החינוכיים המובילים בארה"ב . במאמרון חדש ריצ'רדסון שואל לשם מה אנחנו מחנכים. מבחינתו הכנת תלמידים לקראת מבחנים איננה נחשבת למידה. כמו-כן, תפקיד המחנך איננו מסתיים בהקניית דעת. הוא מציין שאם אלה המטרות החינוכיות שלנו, אז לאור ההתקדמות הטכנולוגית המהירה יתכן שבקרוב בכלל לא יהיה צורך במורים. ההתפתחות המהירה של התקשוב כאמצעי להעברת ידע יש בה כדי לשנות את תפקיד המורה ממעביר ידע לגורם שמטפח את התלמידים מבחינה אנושית וערכית , לגורם שדואג לדינאמיקה חברתית נכונה בכיתה והבניית המשמעויות הערכיות. למידה מתוקשבת צריכה ליצור משמעויות ולא רק להעביר תכנים.

21-22.12.2011- יתקיים המחזור הראשון בישראל של תוכנית "האקדמיה למורים של גוגל", במשרדי החברה בתל אביב. במחזור הראשון של התוכנית ישתתפו כ 50- מורים. את התוכנית עורכת חברת גוגל ישראל, בשיתוף עם רשת אורט ישראל ומטח. מטרת התוכנית היא להעצים את הלמידה באמצעות כלים דיגיטאליים. מדובר בתוכנית בינלאומית של גוגל העולמית, הפועלת בארצות הברית מזה חמש שנים. התוכנית מכשירה עובדי הוראה לשימוש בכלים שפיתחה החברה. במסגרת התוכנית יתנסו המורים בעבודה בסביבה שיתופית. בתוכנית יושם דגש על שימוש בטכנולוגיה למטרות פדגוגיות, בשילוב כלי גוגל השונים.