המחקר, שנערך על ידי הכלכלנים ראג' צ'טי וג'ון נ.פרידמן מאוניברסיטת הארוורד וג'ונה א.רוקוף מאוניברסיטת קולומביה בחן מספר גדול של תלמידים לאורך תקופה ארוכה ואיפשר בחינה מעמיקה על השפעת איכות המורה על התלמידים לאורך זמן. במסגרת המחקר, פנו החוקרים לבדוק את השאלה אם הערך המוסף הוא באמת אינדיקטור טוב לבדיקת איכ ות המורה. מורה אחד עלול להעלות ציוני תלמידים באופן מכוון, בהשפעת הרקע הסיוצו-אקונומי שלהם, או בהשפעת הרגלי הלימוד הקודמים שלהם – פרמטרים שקשה להבחין ביניהם.

הואיל וידע תוכן פדגוגי (pedagogical content knowledge) כולל ידע של מורים לגבי כיצד תלמידים לומדים, או שאינם מצליחים ללמוד, נושא ספציפי, הפיתוח של ידע תוכן פדגוגי הוא מטרה חשובה שיש להתמקד בה בתכניות התפתחות מקצועית. ספרות המחקר מצביעה בבירור על הטבע המורכב של ידע תוכן פדגוגי כצורה של ידע מקצועי של מורים שהיא מאוד ספציפית מבחינת הנושא, האדם, והסיטואציה. הדבר מרמז על כך שתכניות התפתחות מקצועית המכוונות לפיתוח ידע תוכן פדגוגי של מורים אינן יכולות להיות מוגבלות לאספקת מידע למורים, כגון דוגמאות של הוראת מומחה של הנושא. במקום זאת, תכניות כאלה צריכות להיות בקשר הדוק עם הפרקטיקה המקצועית של המורים ( Van Driel, J. H., & Berry, A) .

טענת הכותבים היא שתהליך הבנייה-בשיתוף ((co-constructing של זהות הוא נושא מחקרי המאפשר טווח רחב של תובנות חדשות בדבר נתיבי התפתחות הזהות: האפשרות שמורים יבנו זהות מקצועית המנוגדת לערכיהם האישיים או המקצועיים, או – זהות "אותנטית" יותר שהיא זהות הנוגדת שיח פרפורמטיבי המאמר נסמך על מגוון של זוויות ראיה עיוניות בנושא של בניית זהות מקצועית של מורים חדשים. הוא מתמקד במיוחד בהשפעה של התרבות הפרפורמטיבית של ניהול וויסות עבודת המורה שפשתה במערכות חינוך לאומיות רבות. בעוד שתפקידי האינטראקציות עם עמיתים מקצועיים והנהלות בבית הספר הפרפורמטיבי נחקרו רבות, תשומת לב מועטה יותר הוקדשה לתהליך של בניית זהות תוך כדי קיום אינטראקציות בין מורים חדשים לבין תלמידיהם. בעוד שבתי ספר מנהלים את עבודת המורים על פי התרבות הבית ספרית, הרי שההוראות וההנחיות הפרפורמטיביות החיצוניות הם המניע הפוליטי המשמעותי ביותר המשפיע על בניית זהות המורה. ( Wilkins, C ).

קהיליות למידה מקצועיות מתקיימות מכמה סיבות. הסיבה המרכזית המתוארת במאמר זה הייתה לסייע לבתי ספר ליישם קוריקולום חדש במערכת החינוך כתהליך של הכנסת שינוי. השלב החשוב היה שלב ההסתעפות שבו חברי הקהילייה חשו חופש ללכת לכיוון שקהיליות בתי הספר שלהם רצו ללכת בו. משמעות החופש היתה שהם חשו מוכנים לנוע בדרכים עצמאיות יותר, לפנות לסגל שלהם ולתמוך בו ולא לפעול במסגרת הקהילייה בלבד, כדי להכניס את השינוי המצופה ( Edwards, F ).

פיילוט ראשון של האקדמיה למורים של גוגל מחוץ לארצות הברית, פועל לשנות את ההוראה הממוחשבת בישראל. מדובר בפיילוט ראשון בארץ של האקדמיה למורים של גוגל, שכמוהו נוסה קודם רק בארצות הברית, ואשר מקדים חתימה על הסכם שיתוף פעולה שנרקם בימים אלה בין החברה המסחרית לבין משרד החינוך בניסיון לשנות את פני ההוראה הממוחשבת בישראל. "יש הבדל של שמיים וארץ בין מה שהראו לנו כאן לבין מה שידעתי קודם, נפתח לי עולם ענק של אפשרויות", סיפרה איילה אבני, מגדרה, המדריכה בפרויקט התקשוב במשרד. את חופשת חנוכה שלה היא מתכננת להעביר בשינון כל המיומנויות שרכשה בסדנה (טלילה נשר)

הניסוי בהערכת מורים בישראל נכנס לשנתו השנייה. מנהלים מעריכים מורים באמצעות כלי הערכה שפיתחה ראמ"ה. מקצוע ההוראה עומד על ספו של שינוי יסודי .מיכל בלר, חגית הרטף, עפרה רטנר-אברהמי, מציגות את ההיערכות במאמר שהתפרסם בדצמבר 2011 בכתב העת "הד החינוך" "הנה זה בא : המודל החדש להערכת מורים בישראל". במאמר זה נסקור בקצרה מגמות בתהליך הערכת מורים בעולם ונתאר את תהליך פיתוחו של הכלי להערכת מורים בישראל, את השלבים המרכזיים בתהליך הערכת המורים שהחל לפעול השנה בבתי הספר בישראל ואת הממצאים העיקריים מתכנית ההרצה (פיילוט) של תהליך הערכת מורים בשנת תש"ע. ( מיכל בלר, חגית הרטף, עפרה רטנר-אברהמי).

דוח שפורסם באוהיו ומבוסס על ראיונות עם 1,400 מורים מלמד כי המורים במדינה מוטרדים משיטת הערכה חדשה הצפויה להיכנס לתוקף בעוד כשנתיים. על פי השיטה המוצעת יגדל חלקם של הישגי התלמידים בהערכת המורה. סוכנות הידיעות איי-פי מדווחת שהמורים אינם חולקים על העובדה שהישגי התלמידים הם מדד רלוונטי להערכתם, אך מטילים ספק ביכולתם להוות הערכה הוגנת לביצועיהם. לטענת רבים מהם, שיטת ההערכה מוטה משיקולים אישיים. מורים אינם מקבלים כיתות שוות באיכות תלמידיהן, ומנהלים יכולים לקבץ כיתה בעייתית כדי למנוע הצלחה ממורה שההנהלה רוצה בהרחקתו. המורים טוענים שמערכת מקיפה לשיפור הלימודים במדינה חייבת לכלול גם שיטת הערכה תקפה ואמינה של מנהלים ובעלי תפקידים מנהלתיים בבתי הספר ובמחוזות החינוך.

ד"ר גילה לוי עצמון כתבה מאמרון מרתק בבלוג שלה בו היא מחפשת הוכחה מחקרית למרכזיות תפקידו של איש החינוך בהשפעה על הישגי הילדים. כותבת גילה לוי עצמון : "אני רוצה להביא כהוכחה את מחקרו של ג'ון האטי. פרופ' ג'ון הטי מאוניברסיטת אוקלנד בניו זילנד חקר את הגורמים המשפיעים על הישגי התלמידים על ידי עריכת מטה-מטה-אנליזה של מעל 800 מטה-אנליזות, הכוללות כ-52,000 מחקרים ומעל 240 מיליון תלמידים! האם תוכלו לנחש מהו הגורם המשפיע ביותר על הישגי התלמידים בכתה? מתוך בסיס נתונים העצום הזה, האטי מצא כי ההשפעה הגדולה ביותר על הישגי התלמידים הינה של המשוב."

המושג החדש שמאפיין בשנים האחרונות את עבודת הצוות בבתי ספר תיכוניים בארה"ב , אירופה ואוסטרליה הוא PLN . הכוונה ל Online Professional Learning Network, כלומר קהילה מקוונת בית-ספרית של סגל המורים בביה"ס המשמשת כמקור לחילופי ידע פדגוגיים ולתמיכה הדדית של סגל המורים בביה"ס . קהילות מקוונות פעילות כאלו מצליחות להפחית את בדידותו של המורה המקצועי , להעצים אותו בתובנות של עמיתיו להוראה ולתת לו מקור השראה. לא בכל המקרים קהילה מקצועית מקוונת בית-ספרית מצליחה. צריך לדעת כיצד לגבש אותה , לנהל אותה ולהפוך אותה למסגרת פעילה ותומכת כל הזמן. בתי ספר נעזרים ביועצים חיצוניים וגם בעצות הניתנות בספרו המועיל של Robin Thompson .

הפרעות בכיתה מעכבות למידה ומשבשות את ההוראה. כדי להבין את התופעה השכיחה הזו, שלרוב נחקרת בגישה פוזיטיביסטית ובאופן שמנציח את "אשמתם" של התלמידים, נערכו שני סבבים של מחקר שדה, שבחנו את כל הגורמים שמעורבים בהפרעות, גם כאלה שלא נהוג לחקור אותם (כגון המורים). הממצאים מפריכים את הדימוי המקובל של התופעה: לא רק תלמידים מפריעים; המורים וכן גורמים נוספים, "חיצוניים", אחראים לרבע עד שליש מכלל השיבושים ( אליעזר יריב, אילה בן סימון ויפעת אביגדור ).

המאמר מתאר ספר תובנות, שיטות פדגוגיות שהוכיחו עצמם בשדה, מעשיות שנכתב בארה"ב על-ידי מורה לאנגלית, הנחשב כאחד מטובי המורים שם . הספר, שהינו תיאור מקיף של אתגרים נפוצים שבהם נתקל המורה בכיתה, מציג צעדים ישימים ומערכי שיעור עבור מורים בבית הספר התיכון המבקשים לסייע לתלמידים להניע עצמם ( Ferlazzo, Larry).

מאמר זה מדווח על מחקר לתואר דוקטור של "המועצה למחקר כלכלי וחברתי" שחקר כיצד מורים ייעצו לתלמידים לגבי הוראה ולמידה בכיתות. מחקר זה חקר את פרקטיקות הייעוץ והתגובות של ארבעה מורים בבית ספר בעלי היסטוריה של מתן ייעוץ לתלמידים. כיצד המורים ייעצו לתלמידים בתוך המורכבות והאילוצים של שגרת ההוראה "הנורמלית" שלהם ותחומי האחריות שלהם?

מדינת ישראל תצטרף למבחנים הבינלאומיים TALIS ו-PIAAC להערכת מורים. כך הודיע שר החינוך גדעון סער למזכ"ל ה-OECD, אנחל גורייה, בפגישתם האחרונה. TALIS הוא סקר מקיף בנושא מורים הוראה ולמידה. נושאי הסקר כוללים בין השאר תפישות ופעילויות של מורים, תנאי למידה והוראה והערכות מורים. המחזור הבא ייערך בשנת 2013. PIAAC הוא סקר נרחב המבקש לעמוד על ההבדלים בקרב אזרחי המדינות בני 60-16 מבחינת יכולת, הצלחה כלכלית וחברתית והערכה של תרומת מערכות החינוך והכשרה מקצועית לחיים. המחזור הבא ייערך בשנת 2011. הכוונה לקיים את בחינות ההערכה עוררה מורת רוח בקרב מומחים לחינוך, הטוענים כי הכוונות הטובות עלולות להתברר כהרסניות למערכת החינוך. נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ויו"ר ועד ראשי המכללות לחינוך, פרופ' תמר אריאב, אומרת כי מדובר בנושא רגיש שעלול לגרור תוצאות בלתי צפויות: "שכר המורים ברוב מדינות ה-OECD גבוה יותר מבישראל, וממוצע התלמידים בכיתה נמוך משמעותית, ולכן יש מדדים המתאימים ל-OECD אך לא מתאימים לישראל". כמו כן , מוצגת בסקירה עמדתו הביקורתית של פרופסור ברלינר , מבכירי המומחים לפדגוגיה והכשרת מורים בארה"ב.