מנוע החיפוש גוגל מציע כלים בעלי פוטנציאל משמעותי מאד ללמידה ולהוראה. גילה קורץ, נדב בדריאן ונעמי פורת הקימו אתר בשם ללמד עם גוגל, העונה לצורך להנחות אנשי חינוך לגווניהם בשימוש בשילוב כלי גוגל בלמידה והוראה ואף מציגים דוגמאות לשילוב חינוכי של כלי גוגל. באתר מוצגים תיאורים קצרים של אתרי גוגל רבים ובהם גוגל סייטס, יומן גוגל, גוגל סקולר, בלוגר, יוטיוב ועוד. מוצגות הנחיות פשוטות, קצרות וידידותיות לשימוש באתרים אלה לצורכי חינוך. מופיעים גם סרטונים קצרים המסבירים על שימוש באתרי גוגל שונים.

מטרת המחקר הייתה לבחון את השימוש במאגרי מידע לימודיים כמסייעים למורה ככלי פדגוגי בעבודתו, ולבדוק האם הטמעת מאגר מקומי (לעומת מאגר פתוח ברשת) מגביר את השימוש והתרומה למאגרי מידע. שאלות המחקר: באלו מאגרי מידע משתמשים המורים? איך המורים משתמשים במאגרי מידע לימודיים? מה המורים תורמים למאגרי המידע? מהי תרומת ההשתלמות/ההדרכה שקיבלו על השימוש במאגרי מידע? ( שרון כלימי, ענת כהן, רפי נחמיאס ).

מטרת המחקר : לבחון באיזו מידה הלו"א אורג את התהליך ההוראתי-לימודי הישן עם החדש. שיטת המחקר : חקר מקרה- גישת מחקר איכותנית. 16 מורות בבי"ס יסודי ממלכתי (כיתות א-ו) במרכז הארץ, המשלב את הלו"א כ – 3 שנים. ממצאים ראשונים מצביעים על שביעות רצון כללית של מורות מהלו"א כעזר הוראתי בסביבה המסורתית (עולם ישן). תורם להעצמת המורה ופתוח מיומנויות תקשוביות (עולם חדש). בכך שהוא משפר ומגוון תהליכי הוראה למידה מחד ועוזר להעלות קשב, התעניינות והשתתפות התלמידים מאידך ( גילה קורץ, אתי כוכבי, קרן דוד) .

רותי סלומון מתייחסת בבלוג שלה לאפשרויות השימוש של מורים בבתי ספר תיכוניים בסביבות למידה מתוקשבות ופלטפורמות לניהול הלמידה המתוקשבת כגון מוודל. לאור אילוצים שונים של המורים בבי"ס התיכון המתמקדים בבחינות הבגרות כותבת רותי סלומון : ." והיום אני יודעת לגשת בצורה נכונה גם למורי התיכון ולהסביר להם למה כדאי גם להם לאמץ את ה-Moodle כמערכת ניהול הוראה ולמידה" .

המרצה והמורה Richard Rose הוא גם מרצה במכללה בארה"ב שם הוא מלמד בסביבות למידה מקוונות והוא מלמד גם כמה שנים בביה"ס תיכון בארה"ב. במאמרון מעניין שלו הוא מונה כמה וכמה תובנות חשובות למורים ומרצים המתמודדים עם למידה והוראה מקוונים. לדעתו, יש פער קוגניטיבי ורגשי בין הוראה פנים אל פנים והוראה מקוונת ועל המורים/מרצים להכיר בפערים אלו. המורה המקוון אינו יכול לצפות לשליטה מלאה בכיתה ועליו להשתחרר מהתפיסה שהכול נמצא בשליטה (Lose Complete Control ).

המאמר מציע תובנות ממחקרים לגבי החשיבות של מעורבות ההורים בפיתוח האוריינות ובהצלחה של ילדיהם בבית הספר (Elish-Piper, Laurie, Almburg, Anne T., Di Domenico, Paula, Henry, Michael P., Morley, Samantha, Sokolinski, Susan, 2012).

המאמר דן בשלושה אופני תגובה לשינוי הפדגוגי-טכנולוגי הנדרש בעשייה החינוכית של המורה, כדי ליישם פדגוגיה מיטבית בבית הספר המקוון במאה ה- 21. עד לפני זמן לא רב, הטכנופוביה (פוביה= פחד/רתיעה לא רציונאליים), הייתה מחסה לגיטימי ומקובל ציבורית מפני מעורבות אקטיבית בשינוי ההכרחי המיוחל. תפיסת הטכנופוביה גורסת, שמורה לוקה בנכות תפיסתית-טכנולוגית פרמננטית, ואינו מסוגל לשלב לבדו בעצמו את הטכנולוגיה בפעילות חינוכית. כיום, לאחר שהמורים כבר משתמשים בטכנולוגיה זו לצרכיהם, קיימת נטיה הפוכה – המכונה טכנומניה ( מניה = פעילות יתר לא מידתית), שימוש בטכנולוגיה כ"חזות הכל", המביאה לשילוב מופרז ולא מידתי בפעילויות לימודיות. כך או כך, השינוי הפדגוגי המיוחל איננו מושג ( אברום רותם , עידית אבני) .

נכון לשנת 2012 המאמץ העיקרי של ריכוז חומרי הוראה מתוקשבים באינטרנט נעשה ע"י משרד החינוך, או"ח וע"י מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. במסגרת התכנית הלאומית – "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21" הוקם פורטל תוכן חינוכי שמטרתו להנגיש לכלל הציבור, ולמורים בפרט את מגוון התכנים הדיגיטליים הקיימים בהתאמה לתכניות הלימודים. בסקירה מתוארת פעילות נמרצת של גורמי תוכן אחרים לצד משרד החינוך וגם המאפיינים של כמה מאגרי משאבים יישוביים וכיתתיים ( עמי סלנט ) .