לכאורה, אין המחקר הנוכחי אודות הנוכחות של המרצה בקורסים מקוונים, מחדש את הידע המצטבר שלנו על קורסים מקוונים. אך קריאה נוספת בממצאי המחקר מגלה כמה חידושים שכדאי להכיר בהם מבחינת גורמי הצלחה וכישלון של קורסים מקוונים. מתברר כי לסטודנטים הלומדים בקורס מקוון חשובים יותר מידת ההיענות ובהירות המטלות של המרצה מאשר מתכונת ארגון התכנים באתר הקורס. הסטודנטים מעריכים מאד את זמן התגובה של המרצה המקוון, אך (וכאן אולי החידוש) אינם מרגישים בנוח במתכונת של קורס מקוון סינכרוני שבו המרצה נמצא מנגד בזמן אמת ומעדיפים בוודאות למידה מקוונת אסינכרונית. כלומר, למרות התפתחותן הטכנולוגית המהירה של פלטפורמות מתוקשבות סינכרוניות (כגון תוכנת אלומינייט) אין הסטודנטים מייחסים חשיבות לנוכחות מקוונת סינכרונית של המרצה והם מעדיפים משוב נכון וברור במתכונת של קורס אסינכרוני בו הם לומדים בזמנם החופשי. נוכח ממצאי המחקר הנוכחי נשאלת השאלה האם לא עדיף להשקיע במיומנויות של מרצים להעברת קורס מקוון אסינכרוני מאשר להשקיע בתשתיות של פלטפורמות סינכרוניות ( Kathleen Sheridan & Melissa A. Kelly).

העולם מצוי בתהליך מדהים של יצירת הידע על ידי החברה. לבתיהס אין חלק בתהליך הזה". כך טען דיקן ביה"ס לחינוך במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, פרופ דוד חן, בכנס בנושא "טכנולוגיות בחינוך: הוראה ולמידה בעידן של תמורות ושינויים". את הכנס ערכה מכללת סמינר הקיבוצים בדצמבר 2011 . פרופ' חן הוסיף, כי אסטרטגיית התקשוב של משה"ח מבקשת לקדם במערכת החינוך שני עקרונות מנוגדים; "לומד עצמאי" מחד ו"שליטה ובקרה" מאידך. עקרון הלומד העצמאי מתמקד בפיתוח חשיבה, עבודת חקר, מתן מענה לשונות התלמידים ולמידה שיתופית. עקרון השליטה והבקרה מתמקד בשליטה על ניהול הלמידה ובהתעצמות ההערכה

כולם מדברים על הצורך ליישם את טכנולוגיות התקשוב בהוראה ובלמידה, אבל הטכנולוגיות נתקעות בשער בית הספר ובדלת הכיתה. בשער ובדלת ניצבים שישה חסמים. אחד מהם הוא היעדר תמיכה במורים . ד"ר עוזי מלמד מתאר במאמרו חסמים עיקריים אשר גורמים לטכנולוגיות התקשוב להיתקע בשער בית הספר ובדלת הכיתה . כדי שמורים יאמצו פדגוגיות המתאימות למאה העשרים ואחת עליהם להבין את "מיומנויות המאה העשרים ואחת " , ולהכיר מודלים לדידקטיקות המפתחות אותן . כיום רוב המורים אינם נחשפים למודלים אלו . רוב המרצים מקנים את תורתם הסדורה "מן הקתדרה " , תלמידיהם קשובים למוצא פיהם "והחדשנים " שביניהם מקפידים להקליד כל מילה במחשב הנייד . מורים הרוצים להתמודד עם האתגר ולאמץ את אמצעי התקשוב – נדרשים למאמץ לא מבוטל . המורים זקוקים לתמיכה , (טכנית ופדגוגית ) השתלמויות ובעיקר להבנה : שרק בכוחם של המורים ניתן יהיה לעבור את סף הדלת ( עוזי מלמד).

העקרונות של אוריינות מידע דיגיטלית אינם חדשים ובוודאי אינם זרים למערכת החינוך בארץ, אך מסמך המדיניות האמריקאי החדש משנת 2010 שנכתב ע"י מומחים מובילים לאוריינות מידע במכון Aspen הנודע בארה"ב נותן לנו תמונה יותר שלמה ויותר מגובשת של מרכיבים מהותיים בהקניית אוריינות מידע דיגיטאלית. יתרה מזאת, הם גם מציעים שלבים מעשיים להגשמת אוריינות מידע דיגיטאלית בבתי ספר ובמוסדות חינוך. ההחלטה לגבש מסמך מדיניות ברור היא פועל יוצא של ההכרה המאוחרת של מומחי החינוך בארה"ב בכך שמורים רבים בבתי הספר אמנם מיישמים את הטכנולוגיה המתוקשבת אם בכיתה או בבית, אך אינם מודעים ליישום שיטתי של הקניית אוריינות מידע בכיתה או במטלות הבית. האיור מתוך המסמך של מכון ASPEN ממחיש בצורה ברורה ותמציתית את השלבים שיש להקנות לתלמידים או לסטודנטים בהתמודדות עם הקניית אוריינות דיגיטאלית: גישה למקורות ולמשאבי מידע ( access) לרבות איסוף המידע , שלב הניתוח וההערכה ( analyze & evaluate), שלב ההפקה של המידע או המסמך ( create), שלב הבוננות /רפלקציה ( reflect) ושלב היישום (act) המחייב את הלומד להעביר את הידע שצבר ולחלוק בו עם עמיתיו או קהילת לומדים (Renee Hobbs).

ד"ר עופר רימון, ראש מנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך, מציג את התכנית ל"התאמת מערכת החינוך למאה העשרים ואחת" ומתאר כיצד המשרד נערך, עם תקציב של 420 מיליון ש"ח, לסגור את הפער בטכנולוגיית המידע בין בית הספר לעולם שמסביב . התאמת מערכת החינוך למאה העשרים ואחת" מצטרף לשורה של 11 יעדים שהציבו שר החינוך, גדעון סער, ומנכ"ל משרד החינוך, ד"ר שמשון שושני, בקדנציה הנוכחית. עם היעדים נמנים גם חינוך לערכים, שיפור ההישגים הלימודיים, חיזוק מעמד המורה וחיזוק מעמד המנהל. המאמר שלהלן מציג את הרציונל של היעד הראשון ואת תכנית הפעולה הנובעת ממנו. שילוב נכון של טכנולוגיית המידע יכול לשפר את איכות ההוראה. הוא עשוי לשפר את מיומנויות המורים, להתאים את ההוראה לשונות התלמידים, לשדרג את התנהלות בית הספר, לייצר משובים בזמן אמת ולאפשר טיפול מונע בקשיים של תלמידים, ליצור רצף למידה בין בית הספר לבית ולשפר את התקשורת בין כל השותפים – מנהלים, מורים, תלמידים והורים.

המורה והמחנכת רותי בן ישי מדווחת על ההתמודדות עם הוראה ולמידה בסביבת web 2.0 בכיתה ט'. רותי למדה להכין מסמך "גוגל" שיתופי ונערכה – לכתוב לילדים את המסמך ולהזמינם לעבוד בו. את "מטלת שיעורי הבית" – היא הכינה בקלות יחסית, אף שלחה הודעה שתאפשר להם לעבוד במסמך שנפתח להם. אבל כותבת רותי בן ישי : "הם נכנסו ל"שטחים" לא שלהם, "מחקו" – איש לרעהו, כתבו קצת שטויות איש לרעהו, ומאוד נהנו לראות כיצד המסמך מתעדכן בו זמנית. . .עצרתי את השיעור, ועשיתי שיחה רצינית על חשיבותה של "עבודה שיתופית" ברשת, על אתיקה וכללי התנהגות. הם נרגעו והתחילו לעבוד ברצינות. המשימה הייתה – לכתוב, על-פי המודעות, מהם הכישורים הנדרשים מעובד במאה ה – 21, על-סמך 4 מודעות דרושים שהבאנו מהרשת. בסוף השיעור – בדקנו יחד את התוצר המשותף".

אם בעבר היה מרכז המשאבים הכיתתי, מדף ספרים או אוסף דפי עבודה וכרזות בכיתה, הרי היום האינטרנט מאפשר לייצור ולהקים מרכז משאבים כיתתי באינטרנט, באתר הכיתה או באתר השכבה. יש מורים שנענו לאתגר זה ואתרי המשנה שלהם באינטרנט בכיתות בהם הם מלמדים כוללים מרכז משאבים כיתתי מתוקשב , הכולל בעיקר פעילויות מקוונות המתאימות ורלוונטיות לנושאים שהם מלמדים. מרכז המשאבים הכיתתי אינו בהכרח מרכז טכני לאחסון קבצים או דפי עבודה אלא אוסף נבחר של פעילויות מקוונות שנועדו לאתגר את התלמידים ולהעמיק את הסקרנות שלהם. כך, לדוגמא, המורה שלומית (שכבה ו') מביה"ס היסודי אזורי אביטל בצפון הגולן הטיבה לנצל את תכונות הפלטפורמה המתוקשבת של "גוגל סייטס" על מנת להקים ולעדכן את מרכז המשאבים הכיתתי באתר האינטרנט. בנובמבר 2010 כלל מרכז המשאבים הכיתתי פעילויות מתוקשבות מעניינות בנושאים הקשורים ליוון העתיקה ושעשועי אור לקראת חג החנוכה. גם מורות אחרות בביה"ס אביטל עושות שימוש בתכונות של מרכז המשאבים הכיתתי באינטרנט.

אסתי דורון מתייחסת לשאלת שימוש במחשבים ניידים בזמן השיעור וטוענת כי אין למנוע מהתלמידים גישה מלאה לכל יישומי המחשב הנייד בשיעור . היא מביעה את התנגדותה לרעיון החדש של המורים בביה"ס שלתלמידים יהיו מחשבים ניידים, ביחס של מחשב נייד לכל תלמיד, אך שהניידים לא יהיו שייכים להם, הם לא יבואו עם התלמידים לכיתה ולא יחזרו לבית התלמידים, אלא יהיו סגורים בארונות, או על עגלות, ויכנסו ויצאו מן הכיתה בהתאם לצורך. המסקנה המתבקשת מאליה , סבורה אסתי דורון היא, שאין לחפש פתרונות קלים נוסח מחשבים ניידים על עגלות או סגורים בארונות שנכנסים ויוצאים בהתאם לצורך של המורה. המחשבים הניידים צריכים להיות זמינים ללמידה כל הזמן, והתלמידים צריכים להשתמש בהם לצרכי כתיבה, יצירה ועיבוד מידע משמעותי.

אחד מהמאפיינים של התפתחות אתרי האינטרנט בבתי הספר בארץ הוא קיומם של אתרי משנה לכיתות ביה"ס, תופעה חדשה יחסית המעידה על מודעות רבה יותר של מנהלי בתי הספר ומחלקות החינוך ביישוב לחשיבות הנושא. מבדיקה מדגמית שערכנו בכמה עשרות אתרי בתי ספר באינטרנט נמצא כי רק כ20% מהמורים עושים שימוש בכלים המתוקשבים המוצעים להם לניהול סביבת הכיתה באינטרנט וליצירת אינטראקציה מתוקשבת עם התלמידים . עם זאת, יצוין כי לפני שנה היה היקף השימוש באתרי כיתות באינטרנט רק כ5% מכלל המורים בביה"ס. כך שבראייה כוללת יש התפתחות של הנושא ומורגשת המודעות של הנהלות בתי הספר לכך. עוד נמצא כי במרבית הכיתות אין המורים יוצרים דיון כיתתי באינטרנט (בדומה לפורום מתוקשב) למרות שקיימים כלים מתוקשבים ידידותיים לצורך כך באתר הכיתה. המורה והמחנך הרוצה להשתמש באתר אינטרנט ולנהל אותו כקהילה לומדת ומתגבשת יכול למצוא היום יותר מתמיד, מגוון כלים מתוקשבים שפותחו עבורו, ביניהם העלאת מסמכים משותפים, העלאת תמונות, יצירת רשימות, יצירת סקרים , העלאת משימות לכיתה, העלאת שיעורי בית לכיתה, העלאת הודעות על שיעורי בית מערכת שעות , העלאת מצגות, יצירת קישורים , יצירת דיון כיתתי באתר, תגובות התלמידים בכיתה , יצירת ספריית קבצים כיתתית ועוד ( סלנט עמי).

ג'יי הורוויץ מדווח בבלוג שלו על אבחנה מחקרית חשובה של פרופסור לארי קובן לגבי תהליכי התקשוב בבתי הספר בארה"ב הרלבנטיים גם לבתי הספר בישראל. קארול דונאלי (שם בדוי) היא מורה ותיקה בבית ספר תיכון בקליפורניה. ברבים מהשיעורים שלה תלמידיה מצויידים במחשבים ניידים אישיים. לארי קובן עורך מחקר ארוך שנים בבית הספר של דונאלי, ולאחרונה הוא צפה בשיעורי ביולוגיה רבים שהיא לימדה. לאחרונה, קובן דיווח בבלוג שלו על מה שהוא ראה. "התקשוב אכן נכנס למערכת החינוך, ומידי פעם הוא גם משפיע לחיוב על דרכי ההוראה והלמידה. אבל הניסיון מלמד שלא כדאי לצפות למהפכה פדגוגית. זה איננו חזון שמעורר התלהבות. יתכן שהוא אפילו מאכזב. אבל נדמה לי שרצוי וכדאי להכיר במציאות".

אחת "האגדות" בתחומי החינוך וההשכלה הגבוהה היא הנחת היסוד כי תלמידים או סטודנטים הנמצאים בסביבה מתוקשבת מסוגלים לבצע בו-זמנית כמה וכמה משימות קוגניטיביות (multitasking). המחקר הנוכחי ביקש לבדוק הנחת יסוד זו באמצעות סביבה מתוקשבת סינכרונית המבוססת על צ'אט (instant messaging (IM המחייבת את התלמידים גם לקרוא מאמר וגם לשוחח על כך במערכת הסינכרונית. ממצאי המחקר גילו כי לקח לסטודנטים יותר זמן לקרוא ולהבין את הטקסטים כאשר היו מעורבים תוך כדי כך בתקשורת סינכרונית. יכול להיות שהסטודנטים סבורים שהם מסוגלים לקרוא טקסטים ובו-זמנית לתקשר עם עמיתיהם , אך ממצאי המחקר מלמדים כי למעשה הם זקוקים להרבה יותר זמן בהשוואה לאותה מטלה המתמקדת רק בקריאת הטקסטים ( Laura L. Bowman, Laura E. Levine, Bradley M. Waite and Michael Gendron ).

טכנולוגיה מתחדשת יכולה להביא עמה שינויים גדולים וברי משמעות בעולם החינוך. ואכן כיום ניתן להבחין כי תלמידים מעודכנים במוצרי הטכנולוגיה השונים כגון האינטרנט, טוויטר, טלפונים סלולאריים מתקדמים, ומשתמשים בהם על בסיס יומיומי. מכאן, על המחנכים להיות ערים להתפתחויות הטכנולוגיות, שכן עליהם להכשיר את התלמיד לקראת הלמידה במאה ה-21, למידה שמבוססת על הטכנולוגיה והבנת אופן השימוש בה. צורה ופונקציה במאה ה- 21 . המודל היעיל ביותר להשגת מטרה זו הינו Gradual Release of Responsibility Model, המציע כי המורה ינוע ממתן תמיכה מלאה לתלמיד, לנקודה בה הוא נעזר גם בחבריו, עד שלבסוף לא ייתמך כלל. בהקשר זה, תפקידו של המורה במתן גישה לטכנולוגיה הינו חיוני, שכן ביכולתם של הכלים הטכנולוגיים לסייע בתהליך העברת האחריות מן המורה אל התלמיד ולהכשיר את הקרקע עבור התלמידים לפתח את כישורי החשיבה שלהם ( Fisher, Douglas and Nancy Frey).

המחקר הנוכחי מנסה למיין ולסכם את המגמות העיקריות בתחומי המחקרים האקדמאיים והעיון בתקשוב החינוכי בעשור האחרון. הכוונה בעיקר לעבודות אקדמיות שהתפרסמו באוניברסיטאות המחקר בצפון אמריקה . מיון המחקרים מבוסס על עבודות מחקר באוניברסיטאות בין השנים 1998-2007 . הממצאים מלמדים כי מרבית המחקרים שנכתבו היו תיאוריים, כאשר בדקו בעיקר עמדות של לומדים, שביעות רצון והתנסויות מתוקשבות . בולטים בהעדרם עבודות אקדמאיות המציעות תיאוריה חדשה או תפיסה תיאורטית חדשה ושונה שיכולה להביא לשינוי בלמידה המתוקשבת. עם זאת, יש ירידה בעיסוק בתחומי המאפיינים הטכנולוגיים של למידה מתוקשבת ויותר מודעות להיבטים פדגוגיים של למידה מתוקשבת. כאמור, החיסרון הגדול של רוב העבודות האקדמאיות באוניברסיטאות ובמכללות בצפון אמריקה הוא העדר חשיבה קונספטואלית ופורצת דרך בתחומי הלמידה המתוקשבת ( Randall S. Davies, Scott L. Howell,Jo Ann Petrie).

תכנית התקשוב הלאומית במדינת מיין בארה"ב מבוססת על מחשבים ניידים בחטיבות ביניים והיא התכנית הפועלת כבר למעלה מ10 שנים בבתי ספר במדינת מיין . כל 225 חטיבות הביניים במדינת מיין ציידו את בתי הספר במחשבים נישאים לפני 10 שנה וכל שנה שנתיים הם מעדכנים את הציוד הממוחשב. המאמר הנוכחי גוזר 6 לקחים עיקריים מיישום המחשבים הנישאים בבתי ספר במיין . אין ספק שמתכנני והוגי התכנית צברו ניסיון רב בהטמעת מחשבים ניידים בלמידה ובהוראה ולכן יש משקל רב ומשמעותי ללקחים שהם מעלים במאמר. הלקח הראשון אותו מציג Michael Muir אשר ליווה את התכנית המתוקשבת במשך כמה שנים הוא הכרה בכך שהמחשבים הניידים הם בראש ובראש בראשונה כלים טכנולוגיים ללמידה ולא בהכרח ישויות פדגוגיות שכפי שנטו בהתחלה להתייחס אליהם. לאורך השנים התברר כי ברגע שהמורים למדו להשתמש במחשבים הניידים ככלים טכנולוגיים לאיסוף ועיבוד מידע באמצעות כלי האקסל הם נטו להטמיע את המחשבים הניידים בשיעורים.

החל משנת 2015 התלמידים בקוריאה הדרומית לא יצטרכו עוד לשאת ספרי לימוד כבדים, כיוון שכולם יעברו לפורמט דיגיטלי – זהו היעד השאפתני שהעמידה לעצמה הממשלה בסיאול, שהקציבה שני מיליארד דולר לטובת הפרויקט הבלוג "אנגאדג'ט" מדווח כי הספרים עצמם יהיו זמינים באמצעות הענן המתוקשב באינטרנט . התקציב הממשלתי אמור גם לכלול את רכישתם של מחשבי טאבלטים או כלים אחרים לקריאת ספרים דיגיטליים. חלק מהתלמידים בדרום קוריאה כבר משתמשים בספרים בפורמט דיגיטלי וקוראים בהם באמצעות נטבוקים, אך הדבר נחשב לבלתי מספק. במשרד החינוך הדרום קוריאני אמרו עוד כי התכנית החדשה תאפשר לתלמידים שאינם נמצאים בבית הספר להשתתף בשיעורים באופן מקוון ( יוסי גורביץ ).