המחקר המתואר מתמקד בהטמעת מערכת ה- Moodle בהקשר לתהליכי העצמת ההוראה-למידה בשתי מכללות להכשרת מורים מובילות בישראל ההטמעה התבצעה באתרים המלווים קורסים פנים אל פנים, ובחלקה בקורסים מקוונים במלואם או במודלים משולבים ( blended learning ). המערכת הוטמעה בשנת הלימודים תש"ע ונמצאת בהרצה, וממשיכים תהליכי אפיון הצרכים האקדמיים הנדרשים בשתי המכללות. מודל ההטמעה שונה בין שתי המכללות ונגזרות מכך סוגיות הקשורות לתהליכי הטמעת ה- Moodle במכללות והשפעתן על היקף השימוש באתרי קורסים (אתרים מלווי קורסים, קורסים מעורבים וקורסים ללמידה מרחוק); שימושים פדגוגיים שעושים המרצים במערכת ה- Moodle ( תכנים, הפעלות ואינטראקציה וניהול הקורס והלמידה); ודפוסי שימוש שניתן לזהות במערכת. הממצאים הצביעו על הלימה בשימושים הנפוצים שמבצעים המרצים ברכיבי ה- Moodle בין שתי המכללות. בשתיהן נעשה שימוש נפוץ במשאבים, בפורומים ובמטלות. נראה כי המרצים מעדיפים לעשות שימוש ברכיבים מוכרים ממערכות קודמות. יתכן שההבדלים בין שתי המכללות נובעים מהבדלי דגשים במהלך סדנאות ההכשרה של המרצים. עם זאת, מתקבל אישור לכך שמערכת ה- Moodle אכן נותנת מענה לכל סוגי הלמידה: החל מפדגוגיה הבנייתית-חברתית, וכלה בפדגוגיה שמרנית, שבה המרצה הוא מקור הידע והוא המספק משאבים ללמידה ( Rice, 2006 ). לפיכך, בעוד שהציפייה הייתה שה- Moodle יעודד שימוש ברכיבים ייחודיים שלא היו בנמצא בממשקים קודמים, בפועל נעשה שימוש באותם רכיבים מסורתיים. נראה כי רכיבים אלה עונים על צורכי ההוראה והלמידה, ומשמשים עוגן עבור המרצים בתהליך הטמעת המערכת החדשה ( אלונה פורקוש-ברוך ,ענת שמלא ).

מטרת עבודה זו הייתה לחקור את היחסים בין מבנה ידע לבין דרכי ייצוגו הדיגיטלי בקורס לתואר שני, משולב תקשוב, במדעי החינוך במרכז ללימודים אקדמיים. איסוף הנתונים וסיווגם בוצע על בסיס שלושה מודלים לבחינת איכויות ידע: הטקסונומיה של בלום, יציבות התוכן של מאייר ומודל ההוראה של מאייר. ממצאי המחקר מצביעים על שימוש במגוון עשיר של ייצוגי ידע דיגיטליים. בנוסף, מעידים הממצאים שייצוגי הידע השונים אמנם אינם זהים בפוטנציאל תרומתם לתהליך הלימודי אך, עם זאת, מזמנים אפשרויות רבות להתנסות לימודית עמוקה ועשירה( גילה קורץ , חני גורן , דוד חן ).

למרות השקעה תקציבית גדולה ניכר בישראל חוסר במחקרים אמפיריים הבודקים את שילוב הלוח האינטראקטיבי (לו"א) בהוראה. המחקר הנוכחי בחן היבטים פדגוגיים של שילוב לו"א, כפי שבאים לידי ביטוי בפועל בהוראה. נבחנו שיעורים שהכינו 43 עובדי הוראה/ מורים מבתי ספר יסודיים, שסיימו באביב-קיץ 2010 קורס להתפתחות מקצועית לקראת שילוב לוח אינטראקטיבי בכיתתם. באמצעות מחוון נבדקו מידת התאמתם של כלים טכנולוגיים למטרות פדגוגיות, עידוד אינטראקטיביות לסוגיה, תפקיד המורה במהלך השיעור, אופן עיצוב של קבצי הלוח והעברת מסר מולטימדיה הוראתי. הממצאים הראו התאמה בין כלים טכנולוגיים לבין רעיונות פדגוגיים. עובדי ההוראה/המורים השתמשו בכלים רבים ייחודיים ללוח אינטראקטיבי פרט לאפשרות תיעוד הנעשה בשיעור – פונקציה מהותית לטכנולוגיה זו. בשיעורים שהוצגו נעשה שימוש רחב בלמידה מסתעפת באינטרנט , אך לא בלמידה המסתעפת בקובץ הלוח עצמו. בנוסף, עובדי ההוראה עודדו אינטראקציות בין לומדים ללוח אינטראקטיבי, אך לא תמכו במידה מספקת באינטראקציה בין הלומדים עצמם ( אינה בלאו ).

פרויקט "סיסמא לכל תלמיד" הוא מיזם ארצי שייעודו לאפשר שימוש בטכנולוגיית המידע כחלק בלתי נפרד מאורח החיים של התלמידים והמורים תוך יצירת קהילת חינוך ממוחשבת וצמצום פערים דיגיטליים. הפרויקט מיושם במספר מצומצם של ישובים בפריפריה והוא מתרחב בהדרגה. המחקר הוא חקר מקרה שנערך בבית הספר בו פועל הפרויקט מזה שלוש שנים. מטרת המחקר היא לבחון את הכנסת השינוי הטכנולוגי לבית הספר תוך מיקוד בניהול תהליך השינוי לשלביו. במחקר נעשה שילוב בין כלים כמותיים ואיכותניים. . סקר הועבר לארבעים מורים מבית הספר כדי לבדוק את עמדותיהם לגבי ניהול תהליך השינוי לשלביו, וכן נערכו ראיונות עומק לארבעה מורים מביה"ס. הממצאים מראים שצוות המורים סבור שהתהליכים שהתבצעו בשלבים הראשונים לניהול השינוי כמו פיתוח חזון הפרויקט ומחויבות ההנהלה אליו תרמו להצלחתו במידה רבה יותר מהתהליכים שאמורים היו להתבצע בשלבים המאוחרים יותר כמו האצלת סמכויות לעובדים, ועיגון השינוי בתרבות הארגונית. הראיונות האישיים חיזקו והבהירו את הממצאים. ממצאי המחקר מדגישים את הצורך לנהל שינוי טכנולוגי בבית הספר גם כתהליך של ניהול שינוי ואת הצורך להתמיד בניהול השינוי כדי לעגן את השינויים ולמסד אותם ולהביא לשינוי מסדר שני ( גילת כהן, ליאור לכנר ).

מאז שנות השמונים של המאה הקודמת הוכרזו תריסר תכניות תקשוב לאומיות של מערכת החינוך הישראלית .עבודה זו סוקרת את התוכניות תוך ניסיון לבחון מה השתנה לאורך השנים בתפיסה של תקשוב מערכת החינוך, כמו גם מה נשאר ללא שינוי לאורך שנים רבות. העבודה מזהה דמיון רב בין התוכניות השונות בנוגע לנושאים כמו התקשוב כצורך לאומי, הצורך בספריית תכנים לאומית והצורך בבניית תשתיות טכנולוגיות ואנושיות. לעומת זאת, הנושא של המחשב כמכונת למידה המחליפה את המורה הופיע בעבר אך נעלם בעשרים השנים האחרונות, וכך גם נעלם נושא הוראת המחשב כתחום דעת בשנות ה 90- . לעומת זאת אנו רואים עלייה בחשיבות המחשב ככלי תומך בהתפתחות היחיד העבודה מצביעה על תופעות של ספיראליות, חזרה על מטרות ישנות, היווצרות מטרות חדשות והיעלמותן של מטרות לאורך השנים. המחקר מניח תשתית לחקירת הקשר בין תכניות התקשוב הלאומיות של מערכת החינוך לבין גורמים חברתיים, פוליטיים וטכנולוגיים ( צביה אלגלי, יורם קלמן) .

ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו כי היתרונות של הלמידה המקוונת כפי שמאמינים תלמידים בבתי ספר תיכוניים שונים בתכלית השינוי מהגישה הפדגוגית החדשנית של למיה שיתופית מקוונת. עבור ונדר-ארק, והתלמידים אותם הוא מצטט, הלמידה באמצעות האינטרנט בסך הכול מקנה גישה לחומרי למידה זמינים שהוכנו מראש, ומאפשר משוב מהיר. סביר להניח שמדובר בחומרי למידה איכותיים, אבל אלה עדיין משקפים תפיסה חינוכית שבה התלמיד נמדד לפי המידה שבה הוא הצליח להפנים את המידע שהוגש לו. עבור איש החינוך המתוקשב בארה"ב ויל ריצ'רדסון (ורוב הבלוגרים החינוכיים ) הערך האמיתי של האינטרנט בחינוך נמצא ביכולת שלו לשחרר את התלמיד (וגם את המורה) מהתפיסה המסורתית הזאת.

Report Horizon הוא פרויקט מחקר איכותני ששם לו למטרה לזהות ולתאר מגמות טכנולוגיות שתהיה להן השפעה גדולה ביותר על החינוך, ההוראה והמחקר. הדוח משנת 2011 הוא השמיני בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI. הדוח מתאר שש טכנולוגיות שתתפוסנה מקום מרכזי במוסדות החינוך, ומגמות שיעצבו את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים.על פי הערכות הדוח, שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן: ספרים אלקטרוניים והנייד. הספרים האלקטרוניים יאפשרו מודל חדש של מנשקים – מנשקים ויזואליים ואינטראקטיביים, וטכנולוגית הנייד תמשיך לתפוס תאוצה בתחומי ההוראה והמחקר.שתי הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הבינוני של שנתיים-שלוש הן: augmented reality (מציאות רבודה) ולמידה מבוססת משחק ( אהרוני יפה).

לא חסרים ניסיונות לבחון את הסיבות לכך שהתקשוב חודר לאט מדי, ובמידה קטנה מדי, לתוך מערכת החינוך. יש, ללא ספק, לא מעט "איים של הצלחה" שמהווים חומר טוב לכתבות בעיתונות, אבל אם לשפוט לפי המחקר, מדובר בהצלחות זעירות וצנועות בלבד. במאמר חדש בהד החינוך עוזי מלמד בוחן את הסוגיה הזאת. מלמד מציין שאפשר לבדוק את הנושא מהיבטים שונים, ובמאמר הזה הוא בוחר להתמקד במורים, ובשישה חסמים שלדעתו מעכבים את אימוץ התקשוב אצלם. בחסם שישי והאחרון שלו מלמד חוזר למורים. הוא טוען שעל פי רוב תכניות התקשוב מופעלות מבלי לקחת את המורים בחשבון. הוא מדגיש שאי אפשר לצפות לשימוש פדגוגי חיובי של התקשוב בבית הספר אם תהליך ההטמעה מתרחש ללא שיתוף המורים. הוא מתאר מצב שבו המורים שרוצים לאמץ את התקשוב צריכים להשקיע מזמנם הפרטי, ולפלס לעצם דרך פדגוגית ( ג'יי הורוויץ) .

תוצאות מחקר בנושא "עמדות מורים ערבים משתלמים כלפי טכנולוגיות מידע ושילובן בתהליך ההוראה". את המחקר ערך וליד אחמד, ממכללת אלקאסאמי. החוקר מפרט את הקשיים הפיזיים המונעים כיום שילוב מיטבי של תקשוב במערכת החינוך במגזר הערבי. אחד הקשיים הוא התיישנות החומרה ומערכות ההפעלה בבתיה"ס. החוקר מציין, כי במגזר הערבי קיים מחסור ביזמים מקומיים הפועלים לשדרוג המחשוב הקיים בבתיה"ס. כתוצאה מכך, בכ 21%- מבתיה"ס המחשבים כלל אינם שמישים. 14% מבתיה"ס כלל אינם מחוברים לאינטרנט, למרות שניתן למצוא ברשת מכלול של תכנים בערבית, ולספק באמצעותם סביבת למידה עתירת ידע לתלמידים. עוד קושי נובע מהמחסור באתרי אינטרנט בערבית המתאימים לתכני תוכניות הלימודים, ובמיוחד באתרים חינוכיים ישראלים המתורגמים לערבית.

בימים אלו כאשר תכנית התקשוב הארצית נכנסת להילוך גבוה יותר, כדאי, אולי, להשתמש בניסיון מצטבר של פרויקטים ותיקים בתחומי התקשוב בארץ. סרגל מיומנויות התקשוב שפותח לפרויקט כתו"ם יש בו כדי לשמש בסיס לתכניות עבודה של בתי ספר הנכנסים לראשונה לתכנית התקשוב הארצית. סרגל המיומנויות שפותח במקור בפרויקט כתו"ם לכיתות ז'-ט בחטיבות ביניים כולל את הנדבכים הבאים: מיומנויות של התהליך המידעני , מיומנויות של כלי "אופיס", מיומנויות של הפקת תוצרי מידע ויכולות לפרסום תכנים ברשת באמצעות ויקי ובלוגים. טרי פרידמן מאנגליה סבור כי הממדים של הערכה, סינון ובקרה של המידע חשובים יותר מההיבטים הטכניים של תצוגה והפקה , אך מורים רבים נוטים להתעלם מהיבט זה או להעבירו בצורה שטחית יותר.

ככל שעולם החינוך הולך ומתקדם לעבר למידה מקוונת ומתוקשבת , עולה הצורך בעיצוב מחדש ובהגדרה מחודשת של תפקיד המורה המקוון . לא מדובר בהגדרות תפקיד של רשויות חינוך אלא בתפיסת עולם פדגוגית המבקשת לאתגר את הלומדים. לאחרונה אנו רואים יותר ויותר ניסיונות להגדיר מחדש את מאפייני התפקוד של המורה שיילמד בסביבה מקוונת . אחת התפיסות שהוצעה לאחרונה גובשה והוצעה ע"י חוקרים מיפן ומאוסטרליה המעורבים במשך שנים בפיתוח סביבות הוראה ולמידה מתוקשבות. במאמר הם מציעים מודל להוראה מתוקשבת תוך התבססות על התפיסה של מרחב הוראה מועצם (המעניק למורה העצמה מקצועית ואישית) למורים ומרחב למידה מועצם וגמיש לתלמידים ( המעניק לתלמידים אפשרות להתפתח ולצמוח מבחינה קוגניטיבית). במודל המוצע ניתן משקל למאפיינים של שיח מקוון בכיתה ודיאלוג לצד רפלקציה ויצירת סקרנות אצל התלמידים בסביבה המקוונת ובמקביל גם בקרב המורה המקוון . המודל המוצע מתייחס בעיקרו למסגרות למידה של בתי ספר , אך ניתן עקרונית למימוש גם בחינוך הגבוה (Insung Jung . Colin Latchem ) .

מצד אחד לא מעטים מבין משתמשי התקשוב סמוכים ובטוחים כי מערכות התקשוב ללמידה בהם הם משתמשים יוצרים תנאים טובים ללמידה מתוקשבת של הלומד אם זה בקורסים מתוקשבים או בהשתלמויות מבוססות תקשוב. מצד שני מומחי תקשוב במדינות שונות בעולם אינם בטוחים שמערכות הלמידה המתוקשבות ומערכות ה-LMS הן אכן אידיאליות מנקודת המבט של חווית הלמידה והתאמה. בין צוותי המחקר הפועלים לפיתוח דגמים אלטרנטיביים של סביבות למידה מתוקשבות ניתן לציין לטובה את צוות המו"פ האיטלקי בראשותה של החוקרת Andrea Clematis המציעים ארכיטקטורה דו-שכבתית למערכות למידה מתוקשבות. אולי בהשפעת עידן הרשתות החברתיות , המודל הממוחשב המוצע כאן ללמידה מתוקשבת מבוסס על מתן משקל רב יותר לאינטראקציות בין לומדים עמיתים והתאמת המידע ומשאבי הלמידה ללומד. המודל הקונספטואלי מבוסס על רמת האינטראקציות בין הלומדים במערכת ובין התכנים (משאבי הלמידה או חומרי הלמידה) . אלו נמדדים גם ע"י מדד ההערות והתגובות של הסטודנטים או הלומדים. השכבה השנייה במערכת המתוקשבת לוקחת את האינטראקציות והתגובות ומתאימה לסטודנט או הלומד את מרחב הלמידה המתוקשב ורמת חומרי הלמידה המתאימים לו. המודל המוצע הוא עדיין מחקרי וקונספטואלי ונקווה שתקום חברת סטארט –אפ בעולם ואולי בישראל שתיישם אותו בפועל למערכת למידה מתוקשבת ( Andrea Clematis, Paola Forcheri, Maria Grazia Ierardi and Alfonso Quarati,).

מטרת מאמר זה היא להציג את תרומת השימוש בבלוגים להכשרת מורים, כפי שהמרצה יורם אורעד היה עד לה במסגרת עבודתו בהכשרת מורים לפיזיקה. בשנים האחרונות הופכים הבלוגים לכלי המשמש בהקשרים חינוכיים, שחלקם נוגע לחינוך הגבוה. הם משמשים להעלאת רעיונות, מחשבות ועמדות בענייני חינוך, להצגת קישורים רלוונטיים ברשת, לתקשורת בין סטודנטים ובינם לבין המרצה שלהם, ועוד. נראה שהשימוש בבלוגים בחינוך הגבוה תורם לקידום בניית הידע של הסטודנטים, התקשורת ביניהם, ומעקב יעיל אחרי תהליך למידתם. נראה שהשימוש בבלוגים הקל על הסטודנטים את הפעלת הרפלקציות הנדרשות מהם במהלך לימודיהם, סייע להם ללמוד זה מזה ולפתח ידע קולקטיבי, ותרם לקידום התקשורת בינם לבין עצמם ובינם לביני. הבלוגים אפשרו מעקב יעיל אחר תהליך הלמידה של הסטודנטים. השימוש בבלוג האישי שלי סייע לי לגבש מחשבות בתחום הכשרת המורים ובתחום הדידקטיקה של הפיזיקה. בשימוש בבלוגים התגלו גם כמה קשיים אצל חלק מהסטודנטים, ביניהם רתיעה מהיותם של הבלוגים חשופים לעין כל ובעיות טכניות בהפעלת הבלוגים." ( יורם אורעד).

יותר ויותר בתי ספר בארץ עוברים לביסוס הפעילות הפדגוגית המקוונת שלהם על מרחבי למידה מבוססי פלטפורמת MODDLE . אחרי התנסות לא קצרה והשוואתית הגיע צוות ביה"ס התיכון אולפנת נווה חנה למסקנה שעדיף להשתמש במערכת מבוססת MOODLE מאשר מערכת הWIKI- שהפעיל בעבר להתנסות תלמידים במטלות חקר לאוריינות מידע. ביה"ס אולפנת נווה חנה הוא מחלוצי הפעלת התכנית "השישייה הפותחת" לפתרון בעיות מידע, שנוצר באוניברסיטת סירקוז, ניו יורק. על ידי פרופסור מיכאל אייזנברג ורוברט ברקוביץ. ביקור באתר הMOODLE החדש של ביה"ס משקף אכן פעילות שיטתית להתנסות תלמידות בגישת "השישייה הפותחת". מטרת לימודי "למידת חקר" בתכנית המקוונת לסייע לתלמידות לרכוש מיומנויות של פתרון בעיות מידע, ביצוע מטלות למידה בתחומים רבים, ורכישת מיומנויות מחשב. האינטראקציה הבנויה במרחבי הלמידה המתוקשבים המחודשים במערכת MOODLE ומטלות הלמידה משקפות שיטת הוראה ותיקה שנעשתה עתה יותר ברורה ויותר מגובשת. עדויות של תלמידות מלמדות כי ההתמצאות באתר המחודש נוחה יותר והדבר מקל על ההתמודדות עם מטלות החקר ומיומנויות המידע הנדרשות. אחת מן המטלות המעניינות היא מטלה מקוונת להערכת מיומנויות מידע בתחומי הויטמינים. התלמידות צריכות להעריך את מומחיות הכותבים באתר תוספי המזון של חברת סולגר.

אסתי דורון מדווחת בבלוג שלה על פעילות מקוונת ממוקדת וחווויתית בביה"ס : יום מקוון לתלמידי כיתות ט' באנגלית. תלמידם אלו נשארו בבית ובמשך כל הבוקר עבדו מהבית על עיתון נוער באנגלית. לאורך כל היום היו מוריהם מחוברים אליהם באמצעות מערכת סינכרונית, והתלמידים יכלו לשאול שאלות, להתלבט וגם לשמוע את הסברי המורים לחבריהם. במהלך הפקת הלקחים מן היום, עלתה התמונה שלמרות החשש של חלק מהמורים, ההשתלטות על הטכנולוגיה הייתה מלאה, וגם אם בתחילת היום היו חששות הם התפוגגו במהלכו. לקחים: החלטות צוות המורים היו שלהבא, רצוי לחלק יום כזה לשני מקצועות לימוד, או לשני נושאים עיקריים כי תלמיד שמתקשה באנגלית יתקשה להיות מרוכז במשך יום שלם במשימה שכולה אנגלית ( אסתי דורון).

איך אפשר לוותר על היתרונות של Google Docs, גישה מכל מקום בעולם, שיתוף מהיר של מסמכים, יכולות עריכה משותפת ועוד… הכירו את Offisync: תודות לתוסף הקטן הזה לחבילות ה Office, תוכלו להציג, לערוך ולסנכרן את המסמכים שלכם ב Google Docs בעזרת התוכנות השונות ב Microsoft Office. בנוסף, נוכל לקבל את האפשרות לבצע חיפוש במנוע החיפוש של גוגל, גם של אתרים וגם של תמונות, ישירות מתוך הממשק של תוכנת ה Office – ואפילו להוסיף את הטקסט או התמונה שמצאנו ישירות לתוך המסמך שאנחנו עורכים, בלי לפתוח את הדפדפן בכלל (אוהד צבעוני).