המחברים השתמשו בשיטה של ויסות עצמי בלמידה (Self-Regulated Learning, ראשי תיבות: SRL) כעדשות לבחינת התפיסות של המורים לגבי הערכה ולגבי פרקטיקות ההערכה הכיתתיות שלהם. חמישה-עשר מורים בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה בארה"ב השתתפו בראיונות מובנים למחצה שתוכננו לגלות את אמונותיהם לגבי הצורות והפונקציות של ההערכה הכיתתית. נתוני תצפית נאספו מהכיתות של המורים.הממצאים מראים שבעוד למורים יש הבנה מורכבת לגבי הערכה בכיתה, סביבות ההערכה שלהם אינן אופטימליות כדי לתמוך בפיתוח של הרגלי ויסות עצמי של למידה אצל התלמידים ( Davis, Dennis S., and Carin Neitze).

מפאת הפופולאריות האקדמית של אקדמיית קאן (Khan), רעיון ההוראה ההפוכה הפך נפוץ ובר-מהימנות במעגלים של אנשי חינוך. רעיון זה ניתן לתמצות באופן הבא: שינוי אופן ההוראה כך שהלומדים (סטודנטים או תלמידים) יהיו קשובים להרצאה, כאשר נעשה שימוש בשיעורי הבית לצורך העברת ההרצאה, כאשר התלמידים מאזינים להרצאה בווידאו בבית ואז הכיתות עצמן הופכות בתהליך זה למעבדות פעילות, מבלי לשנות את תוכן הלימוד המקורי. במהלך הפעילות בכיתה יש התייחסות לבעיות סבוכות, עבודה בקבוצות, מחקר, שיתוף פעולה ויצירה. כל זאת על בסיס ההרצאה שהלומדים צפו בווידאו בבית. היתרון במודל זה הוא שהתוכן הלימודי הופך לנגיש יותר וקל לו ללומד להתמצא בו. ההרצאות הופכות לשיעורי הבית, בעוד זמן השהייה בכיתה מנוצל לטובת עבודה משותפת של הסטודנטים, לרבות עריכת ניסויים, דיון ועבודת מעבדה ( Gerstein, Jackie).

המונח "מעורבות הסטודנט" ("Student Engagement") מתייחס למידת המעורבות או העניין אותה מגלים הסטודנטים כלפי לימודיהם, ועד כמה חשים הם "מחוברים" לכיתתם, בית הספר ואיש לרעהו. מידת המעורבות של הסטודנטים בלמידה במוסד האקדמי בו הם לומדים הופכת יותר ויותר לסמן מקובל המעיד על מצוינות המוסד אליו הם משתייכים. מדוע מידת מעורבותם של הסטודנטים מהווה כיום סוגיה כה מרכזית, בייחוד במוסדות אקדמיים? האם ניתן למדוד באופן יעיל ומדויק את אותם משתנים אליהם מתייחס המונח? במאמר זה, עורך הכותב סקירה היסטורית של המונח, מציג סקר לאומי שנערך בארה"ב בדבר מעורבות הסטודנטים, דן בצורות השונות של מעורבות ומגדיר את המונח "מעורבות הסטודנט" (.("Student Engagement" כדי להתמודד עם בעית המעורבות הנמוכה של הסטודנטים פותחו במהלך העשורים האחרונים שיטות הוראה המפעילות את הסטודנטים במהלך השיעורים. חרף הצלחתן, אימוצן מלווה לעתים בהתנגדות של חברי הסגל (Axelson, R. D).

מחקר הערכה מעניין, שיטתי ומועיל של ארגון החינוך ב OECD המבוסס על סדרות הנתונים והמידע שהופקו ממבחני PISA לגבי ניצול הזמן של תלמידים בבית הספר ומחוץ לו. מה הם התנאים שמבטיחים ניצול יעיל של זמן התלמידים? באילו שיעורים ניצולת הזמן מבטיחה התקדמות טובה יותר וכיצד קובעים זאת. ניתוח הנתונים והממצאים מבוסס על מבחני PISA משנת 2006 במדינות שונות בהן נערכו הבחינות ובהם נערכו גם ראיונות עם התלמידים והמורים. המחקר מראה באילו מקצועות לימוד במדינות שונות מקדישים התלמידים יותר זמן למידה בביה"ס ומחוצה לו וכיצד זה משפיע על הישגיהם בבחינות PISA.

בסקוטלנד קיים בשנים האחרונות עניין הולך וגובר בפדגוגיה המבוססת יותר על משחק שתוארה כלמידה פעילה (Active Learning). המחקר שעליו מדווח במאמר זה הוא חקירה של צעדים לקראת יצירה של סביבת למידה המבוססת על משחק פעיל בשש כיתות בבית ספר יסודי בסקוטלנד ומתייחסת ל-(1) חוויות של הילדים בסביבת למידה פעילה כזו המבוססת על משחק בבית הספר ו-(2) על הפרספקטיבות של המורים שלהם לגבי החדשנות הפדגוגית הזו ולגבי תפקידם בתמיכה בלומדים. מחקר זה בחן חוויות ופרספקטיבות בתוך כל אחת משש הכיתות המרוכזות במשחק וממוקדות בילד ( Martlew, Joan ; Stephen, Christine ; Ellis, Jennifer.).

ספר חינוכי חדש שיצא לאור לאחרונה בארה"ב מעורר עניין רב בקרב בתי הספר והמורים שם ומציע להם גישה פדגוגית פעילה להפעלת תלמידים וליצירת סקרנות. הספר שנכתב ע"י אנ'גלה מאיירס ואיימי סנדוולד מציע הלכה למעשה למורים ליצור קהילות מעשה פעילות בכיתה כדרך הוראה מועדפת בכיתה. המושג בו משתמשות המחברות הוא "מועדון למידה פעיל ( מועדון עניין ).כלומר הפיכת הכיתה בה הפעילות של התלמידים מאופיינת בעבודה והתנסות כסדנה פעילה (בעיקר בבתי ספר תיכוניים) . במובן מטאפורי , התלמידים הופכים להיות חניכים של מועדון הלמידה (החניכה או השוליָאוּת- למידה תוך כדי השתתפות במעשיו של "מאסטר" , במקרה זה המורה בכיתה או תלמיד חונך בקבוצת הלמידה). זו, כמובן, אינה גישה פדגוגית חדשה בחינוך והכרנו אותה בעבר אצל דיוואי , אך הספר הנוכחי מציע לא רק פילוסופיה חינוכית ליצירת קהילות למידה כאלו אלא בעיקר הנחיות מעשיות למורים כיצד להיערך לכך וכיצד ליצור עניין ולהט בקרב התלמידים בכיתה הפעילים "במועדוני הלמידה." (Angela Maiers , Amy Sandvold).

המחקר נערך בכיתות א' וב' בבתי ספר יסודיים בארה"ב במטרה לבדוק האם תכנון הלמידה בכיתות ביה"ס היסודי צריך להיות אינטגרטיבי ( רב-תחומי) המשולב יותר בפעולות אותנטיות כולל למידה פעילה של תלמידים או מבוסס על הוראה ישירה ומסורתית של המורים . המחקר שנערך בשיטה כמותית ואיכותית התבסס על תצפיות ושאלונים . במחקר השתתפו כיתות שלמדו בשיטה המסורתית וגם כיתות שלמדו בשיטה האינטגרטיבית. בתכנון הלמידה האינטגרטיבית המורים עבדו יותר כמנחים של קבוצות למידה המציעים לתלמידים חלופות שונות , מעודדים ומשבחים את התלמידים. בשיטת ההוראה הישירה, הנחשבת כשיטה המסורתית , המורים שלטו בכל התהליך והיו פחות דרגות חופש לתלמידים ולקבוצות שיתופיות של לומדים (Zhbanova, Ksenia, Rule, Audrey Montgomery, Sarah Nielsen, Lynn).

המאמר דן בשיטה של הוראה הדדית, שבה מורים ותלמידים משוחחים כדי להגיע להבנה של הטקסט. אסטרטגיות של הוראה הדדית הן קודם כל שיחה בין מורים ותלמידים כדי להגיע להבנה משותפת של טקסט. המחברת משתמשת בניסיונה כמורה לכיתות ג'-ד' כדי להדגיש את השימוש בקריאה מודרכת, הוראה בקבוצות קטנות וקריאה של טקסטים חקרניים כדי לסייע לתלמידיה להבין את הערך של העלאת שאלות. תוך שימוש בקריאה מודרכת, בהוראה בקבוצות קטנות ובטקסטים חקרניים, המחברת החלה לעבוד עם ארבעה תלמידים בו-זמנית. היא בחרה טקסטים לדוגמא בשל אוצר המלים האקדמי שהם כוללים ומבני הטקסט שלהם. המחברת טוענת כי כדי שכל התלמידים בייחוד התלמידים שעבורם האנגלית היא שפה שנייה (ELs) יבינו את השפה האקדמית שבה משתמשים בכיתות, עליהם להבין כיצד לשאול שאלות. ולכן תפקיד המורה הוא לסייע לכל תלמיד במיומנות של הצגת שאלות. כך המורה יכול להנחות את התלמידים להגיע להבנה רחבה יותר של המאפיינים של הטקסט ושימוש בשפה אקדמית ( Joan A. Williams).

שמש האסוציאציות מאפשרת לימוד בדרך הגילוי. המורים משתמשים ב"שמש אסוציאציות" כדי להעלות ידע קודם, אבל, בסופו של דבר מתעלמים ממנו ואינם משתמשים בו כבמנוף להבניית הידע החדש. יש חשיבות רבה להפעלת התלמידים בדרך של הבניית המידע אחרי הצגת שמש האסוציאציות ע"י פעולות מיון והכללה – חלוקת האסוציאציות לנושאים ומתן כותרות לקבוצות. החלוקה והבניית הידע יכולה להיעשות באמצעות טבלה בה התלמידים מציבים וממיינים את התכנים שאספו עפ"י קטגוריות. בסקירה מוצגים שלבי הוראה באמצעות שמש אסוציאציות ומיפוי מושגי. כמו כן מוצגים בסקירה כלים מתוקשבים באינטרנט היכולים לסייע בלמידה באמצעות שמש אסוציאציות או מיפוי מושגי. עוד בסקירה ניתן למצוא קישורים ודוגמאות לשמש אסוציאציות: דוגמא מתחום הוראת המדעים. עבודה פרטנית: דוגמא למטלה מתוקשבת הדורשת הבניית הידע באמצעות שמש אסוציאציות ( לתלמידי בתי ספר יסודיים). כמו כן , מוצג בסקירה אתר MINDOMO -כלי אינטרנטי, שיתופי, כולל הסבר בעברית.