פרויקט "כיתות חכמות" של משרד החינוך מתרחב השנה לבתי ספר נוספים ברחבי הארץ בכלל ובמחוז דרום בפרט. ב-110 בתי ספר במחוז הדרום מופעלות השנה כיתות חכמות. בסך הכל תופעלנה "כיתות חכמות" ב-97 בתי ספר ב-27 רשויות מקומיות באזור הנגב והדרום. על פי החלטת משרד החינוך, ביישובי עוטף עזה מופעלות כיתות חכמות בכל מוסדות החינוך במסגרת פרויקט "דור 3". זאת, בין היתר לאור החלטת הממשלה למגן את מוסדות החינוך ביישובי עוטף עזה. בבתי ספר אלו חשוב במיוחד לשלב קדמה טכנולוגית מאחר שבמצב חירום עלולה להידרש בהם "למידה מרחוק".

הכתבה של Dian Schaffhauser במגזין התקשוב החינוכי הנודע THE Journal משקפת גם את חילוקי הדעות הקיימים כיום בארה"ב בין גישת ההטמעה ובין הגישה המערכתית. גישת ההטמעה משמעותה שהמורים הותיקים עוברים השתלמויות ממושכות והנחייה שיטתית כיצד לשלב את הטכנולוגיה בכיתות ואילו הגישה המערכתית מציבה כבר מהתחלה רף גבוה או יעד גבוה לנושא התקשוב אשר אותו כולם צריכים וחייבים לעבור. כך לדוגמא, במדינת מישגן בארה"ב נקבע לפני כמה שנים כי כל תלמידי התיכון שם בלי יוצא מן הכלל צריכים לבחור קורס מתוקשב אחד כקורס חובה עד סיום לימודיו בתיכון. חסידי התוכנית המערכתית סבורים כי גישת ההטמעה הפדגוגית היא איטית מדי ואינה מביאה לשינוי גורף בתחומי הלמידה ולכן עדיף לנקוט בגישה המערכתית שתביא שינוי גורף יותר בלמידה המתוקשבת.

המחקר הנוכחי נועד לבדוק אם ובאיזו מידה מורים בקורסים מקוונים מיישמים בפועל את התפיסות החדשות בנוגע ללמידה מקוונת, כפי שבא לידי ביטוי ברציונל, בבניית הקורס ובעיצוב משימות הלמידה. מטרת המחקר היא לספק תובנות ועדויות להיבטים הפרקטיים והיישומיים בלמידה מרחוק, באופן שיסייע לשיפור המעשה החינוכי. מדגם ההוראה כלל מאה אתרי קורסים מקוונים, שהתקיימו במסגרות השכלה גבוהה בארץ ובעולם, רובם בהכשרת מורים. לצורך איסוף הנתונים וניתוחם נבנה מחוון להערכת המתודה של ההוראה-למידה שהמורה משתמש בה באתר הקורס המקוון. ממצאי המחקר מלמדים על שימור הפרקטיקות הנהוגות בהוראה פרונטאלית, מבלי לנצל את הפוטנציאל הגלום בכלים הטכנולוגיים, בניגוד למומלץ בספרות המחקרית , בנוגע ליישום התובנות החדשות הקשורות בתהליכי הלמידה בסביבה המקוונת ( עפרה ניר-גל, טליה נור, רפי גלברט, רוני ריינגולד).

בכתב העת השפיט Computers & Education מספטמבר 2009 מדווחים שני חוקרי תקשוב מהאוניברסיטה הטכנולוגית של תורכיה על פיתוח מודל מתוקשב מעניין המאפשר לזהות את סגנון הלמידה האופייני במערכת למידה מקוונת. זיהוי מוקדם של סגנון הלמידה המועדף של הלומד נחשב תמיד כיתרון בכל מערכת למידה ואחת כמה וכמה במערכת מתוקשבת . המודל המתוקשב שפיתחו החוקרים מאפשר למערכת הלמידה המקוונת למיין ולזהות את סגנון הלמידה של כל לומד המתמודד עם תכנים ולמידה מתוקשבת. הלומד המתוקשב נדרש לענות בהתחלה על כמה שאלונים ובהתאם לכך המערכת המתוקשבת את סוג סגנון הלמידה המתוקשב שלו ובשלב הבא היא אמורה להתאים את הלמידה במערכת הממוחשבת על פי סגנון למידה אופייני זה. המיון והזיהוי של סגנון הלמידה מבוסס על Felder-Silverman learning style.

כתבת עיתון "הארץ" בארה"ב מתארת את הלימודים המתוקשבים בבתי ספר אמריקאיים , את ההיערכות שם ללימודים מבוססי אינטרנט ואת השפעת המחשבים על הלימודים וההוראה. במדינה שבה מספר הילדים הלומדים בבית עלה פי שניים בעשור האחרון והגיע ל-2.9% מכלל התלמידים (מעל מיליון וחצי ילדים, 3.9% מכלל המשפחות), לא חסרות תוכניות חינוכיות ברשת האינטרנט. יש בתי ספר שאף הגדילו לעשות. בבית הספר התיכון במחוז וייל שבאריזונה, הוחלט לוותר בכלל על שימוש בנייר, בעיקרון, ולעבור למחשבים ניידים. כיום לומדים בבית הספר 350 תלמידים, המצוידים כולם במחשבים חדישים. לאור הביקוש, במחוז מתכוונים אף להרחיב בשנים הקרובות את בית הספר. במקום ספרי לימוד, התיכוניסטים בתיכון המקומי, "אמפייר", קוראים מאמרים אלקטרוניים ומכינים מצגות פאוור-פוינט. רשויות בארה"ב מנסות כעת להכניס קצת סדר בסוגיית הטקסטים הדיגיטליים ומרכיבות רשימות של חומרים העומדים בסטנדרטים של מערכת החינוך. אך הצפי הוא שהשינויים יהיו הדרגתיים מאוד.

המחקר האחרון משנת 2009 (מטא-מחקר) שהזמין משרד החינוך האמריקאי "החזיר את הצבע" לפניה של ההוראה הממוחשבת בעולם. המחקר שהשווה בין למידה פנים-אל-פנים ללמידה מקוונת הוכיח כי תלמידים שלמדו בהוראה מקוונת היו בעלי הישגים טובים יותר מאשר הוראה פנים-אל-פנים. למחקר זה, מתברר יש השלכות מרחיקות לכת מבחינות ההיערכות בארה"ב ללמידה מקוונת. ההזמנה של המחקר ע"י משרד החינוך האמריקאי לא הייתה אירוע שגרתי אלא חלק מהיערכות אסטרטגית לחזק את הלמידה המתוקשבת בכל רמות הלימוד בארה"ב. העובדה שההוראה בעתיד תהיה קשורה משמעותית יותר לסביבות למידה ממוחשבת אינה אומרת כי המורים בעתיד יהיו בהכרח טובים יותר. ההתרחבות המשמעותית בהוראה מתוקשבת לא תהיה בהכרח מסיבות פדגוגיות (הרי מורה טוב הוא גם מורה פנים אל-פנים) אלא בעיקר מסיבות כלכליות. משרדי חינוך בעולם ובארה"ב יבינו כי התפוקה לתלמיד וליחידת לימוד היא כלכלית יותר בסביבה ממוחשבת ולכן יעשו הכול על מנת להרחיבה בכל רמות הלימוד, כולל החינוך הגבוה.

עפ"י הערכות של מומחים ללמידה מרחוק בארה"ב ההשקעה של מפתחי קורסים מתוקשבים בשעת לימוד איכותית גדלה בשנת 2009 בהשוואה לשנת 2003 . אם בשנת 2003 היה טווח הפיתוח של שעת לימוד מתוקשבת ( עם מולטימדיה מלאה ) בין 30 ל-80 שעות , הרי בשנת 2009 ההשקעה הממוצעת בשעת למידה איכותית נעה בטוח שבין 49 ל-89 שעות. השקעה זו כוללת גם זמן בחקר מקורות המידע הנדרשים בקורס. מפתחים אחרים ( אשר הגיבו למאמרון ) מעידים מניסיונם כי שעת פיתוח של שעת לימוד מתוקשבת נעה בין 12-16 שעות כאשר אין צורך בחקר מקורות מידע . אם נצא מהנחה כי בישראל מרבית מפתחי הקורסים משתמשים במערכות ניהול ממוחשבות כגון מודל או "היי-לרן" הרי הנתון של 12-16 לשעת פיתוח קורס מתוקשב נראה יותר מציאותי . מצד שני, הקורסים ללמידה מתוקשבת המבוססים על מולטימדיה ועל טכנולוגיות כגון פלאש או Dreamweaver הם יותר איכותיים ויותר מאתגרים מבחינת הלומד.

למידה 2.0 היא בבסיסה למידה שיתופית המתנהלת על ידי אינטראקציות לומד-לומד בד בבד עם לומד-מורה באמצעות דו-שיח ושיתוף פעולה.בלמידה 2.0 כל אחד יכול להיות לומד אבל לכל אחד יש את הפוטנציאל להיות מורה. הפרדיגמה הישנה של למידה כאשר הלומדים הם צרכנים פסיביים של ידע ומידע, משתנה ללמידה מבוססת רשת, שמתנהלת באמצעות אינטראקציות שונות והלומדים הם משתתפים אקטיביים ביצירת הידע והמידע ועל כן התהליך שוויוני ומשתף. למידה 2.0 מתנהלת בעזרת הכלים של web 1.0 המספקים תכנים שנוצרו על ידי מנהלי האתרים, אולם התהליך מתבסס על הכלים של web 2.0 שמספקים בנוסף, פלטפורמה טכנולוגית ליצירה ושיתוף של תכנים הנוצרים על ידי הגולשים עצמם ( חני גורן ) .

ג'יי הורוויץ מדווח בבלוג שלו על דוח חדש של משרד החינוך האמריקאי המסכם ניתוח מטא (meta analysis) של מחקרים שונים שבדקו למידה מקוונת (Evaluation of Evidence-Based Practices in Online Learning: A Meta-Analysis and Review of Online Learning Studies). חלק מהמסקנות מצביע על כך שהישגי התלמידים שלמדו בלמידה מקוונת היו טובים יותר מאשר הישגי התלמידים בלמידה פנים-אל-פנים. במילים אחרות, ההישגים שנמצאו בדוגמאות ללמידה משולבת פנים אל פנים ומקוונות היו גדולים יותר מאשר אלה שנמצאו בדוגמאות ללמידה פנים אל פנים, אבל גם בדוגמאות של למידה מקוונת "טהורה". זאת ועוד: יתכן שהיתרונות של הלמידה המקוונת אינם נובעים מהשימוש בתקשוב, אלא מכך שבקורסים ששילבו מרכיבים של למידה מקוונת נוצר מצב שבו הלומדים הקדישו יותר זמן ללימודיהם.

המושג של שיעורי בית שיתופיים אינו חדש בחינוך אך דווקא בשנתיים האחרונות הוא עבר תחייה לאחר שקיעה ארוכה במצולות הנשייה. הגורם העיקרי להתעוררות המתכונת של שיעורי בית שיתופיים בבתי ספר תיכוניים ויסודיים בארה"ב, קנדה, טייוואן ואוסטרליה הם הכלים המקוונים החדשים באינטרנט. בזמן האחרון אנו שומעים ממורים בארה"ב כי הם נותנים יותר שיעורי בית שיתופיים לצוותי תלמידים בזכות היכולות של סביבה מתוקשבת של Google docs. כך לדוגמא, כמה תלמידים יכולים לעבוד ביחד בבית על הכנת מצגת משותפת באמצעות השיתופיות שלהם בכלים של "גוגל דוקס". תלמידים יכולים גם לבצע מטלת איסוף מידע משותפת. כל תלמיד, החבר בצוות שיעורי הבית, יכול לאסוף מידע באינטרנט על נושא מסוים או ערוץ מידע שהוא מכסה. לאחר מכן התלמידים מעלים כל אחד את קובץ האיסוף והערכת מקורות המידע שלהם לסביבת "הגוגל דוקס". .

התופעה של עריכת ימים מקוונים בבתי ספר היא במידה רבה תופעה חינוכית ישראלית ייחודית שנולדה ,ככל הנראה, עוד בשנת 2001 בבית הספר בכפר ורדים בצפון הארץ. ככל הנראה משם הגיעה ההשראה ליוזמה הישראלית הייחודית בעולם של יצירת אירוע מתוקשב ייחודי בחיי ביה"ס. הרעיון לערוך יום מקוון בו מעבירים משימות דרך אתר בית הספר לתלמידים והם צריכים לבצען מבלי להגיע לבית הספר. עד מהרה אומץ הרעיון גם ע"י מנהלי בתי ספר אחרים בארץ, בכפר סבא, ראשון לציון , צופית, ובראש העין. כל ביה"ס הוסיף את הנופך שלו לקיום היום המתוקשב, אך העיקרון של שבירת גבולות ביה"ס בלמידה מקוונת מהבית נשמר בכל היוזמות המתוארות במסמך זה. ראיונות שנערכו ב2004 וב2006 עם תלמידים ומורים שהשתתפו בימם המקוונים בבתי הספר בכפר סבא ובראשון לציון גילו כי האירוע המקוון הרב-שנתי מגביר את המוטיבציה של התלמידים ללמוד בנקודת הזמן שבה הופעל. התלמידים נרתמו בהתלהבות לאתגר של למידה מהבית באמצעות האינטרנט ונגשו להתמודד עם המטלות המקוונות ביתר עניין והתלהבות מאשר בבתי הספר עצמו. שבירת גבולות הלמידה, גבולות המקום והזמן באמצעות האינטרנט הקנו לתלמידים תחושה של שינוי והמוטיבציה שלהם להשקיע בתרגילים של מתמטיקה, תנ"ך והיסטוריה הייתה גבוהה למדי.

מתוך עיון באתרי אינטרנט ובאתרי למידה רבים בעולם ברור שמערכת הלמידה של MOODLE נעשית יותר נפוצה, אך נשאלת השאלה מה היקף השימוש בה בעולם? מנתונים רשמיים מתברר כי יש מעל חמישים אלף אתרי MOODLE מוסמכים ופעילים ב210 מדינות ברחבי העולם. היקף הקורסים מבוססי MOODLE בעולם עובר את המספר של 3 מיליון ומספר המשתמשים הפעילים, נכון ליוני 2009, מגיע ל32 מיליון. האם מכאן ניתן להסיק כי זו המערכת הטובה ביותר בעולם ללמידה מתוקשבת? תלוי את מי שואלים ומה בודקים? מנקודת מבט של מרצים ויצרני התכנים עבור הקורסים המתוקשבים, היא, ללא ספק, יותר יעילה ויותר ידידותית ממערכות למידה מתוקשבות אחרות.עם זאת, מנקודת מבט של הלומדים, עדיין יש מקום לשיפור חווית הלמידה. כלומר, אין ללומדים בעיית התמצאות ושליטה במרחב הלמידה ואפילו ניתן להצביע על כך כי עקומת הלמידה שלהם בהשוואה למערכת LMS אחרות היא גבוהה יותר. אך מבדיקה בקרב מורים משתלמים בעולם ובקרב לומדים ותלמידים שהתנסו במערכות MOODLE התגלה כי הלמידה הייתה יותר טכנית ופחות חווייתית. יכול להיות שהבעיה אינה קשורה כלל לתכונות פלטפורמת הלמידה אלא דווקא ליכולת המורה המקוון או המרצה המקוון לאתגר את הלומדים במטלות מעניינות ובפעולות לאיסוף מידע.

ג'יי הורוויץ כתב מאמרון מעניין על חשיבות הפיכת פעילות מתוקשבת (ולא רק מתוקשבת) לכזו שהופכת לחוויה מהנה מבחינת התלמיד. יש לא מעט מקרים בהם מטלה מהנה ומעניינת הופכת למטלה מייגעת וחסרת עניין. לעתים מדי קורה כאשר מורים מייבאים את התקשוב לתוך בית הספר הם אמנם מאמצים טכנולוגיה חדשה ורצויה, אבל משאירים את הקסם ואת החן, את חדוות הלמידה, שקשורים לתקשוב, בחוץ. בסופו של דבר, במקום להלהיב את התלמידים, אנחנו משכנעים אותם שהתקשוב הוא עוד כלי משעמם בשגרת העבודה של בית הספר. במקרה אותו מביא ג'יי הורוויץ כדוגמא חיובית התלמיד התמודד עם כתיבת חומרים בבלוג שלו מבלי לחוש בכלל שיש כאן עול לימודי.

ההתעניינות של אנשי חינוך בעולם בתפיסה הרעיונית של מערכות למידה מתוקשבות מותאמות לומד (PLE) ) לא פחתה בשנה האחרונה. בניגוד למערכות הלמידה המתוקשבות המוסדיות הקיימות כיום, התפיסה הרעיונית של למידה מתוקשבת ברוח PLE מקנה דגש יותר גדול ללומד או סטודנט, לצרכיו ולחומרי הלמידה שלו ופחות לצרכי הארגון וצרכי הניהול של הארגון. למידה מבוססת PLE יכולה להתבסס על בלוגים או WIKI או שילוב כלשהו ביניהם והיא מעניקה מרחב גמיש יותר ללומד לבטא עצמו. סביבת למידה מסוג PLE היא ביסודה סביבה רעיונית ולא טכנולוגית המאפשרת שילוב בין למידה פורמאלית ובין למידה לא פורמאלית. במאמרון יש הפנייה למצגת של ד"ר Sarah Guth המעודדת את הלומדים והסטודנטים שלה לבסס את הלמידה המתוקשבת באנגלית על תפיסת ה- PLE. בעקרון, ניתן ליישם עקרונות אלו גם בתחומי דעת אחרים.

אסתי דורון , חוקרת ומטמיעת תקשוב בהוראה , כתבה מאמרון מעניין ומעורר מחשבה על מהותה של למידה מתוקשבת . בין היתר שואלת אסתי את השאלות הבאות: האם מורה שמקרינה מצגת בפני תלמידי הכיתה מבצעת הלכה למעשה הוראה מתקושבת? האם מורה שמעלה לאתר / לסביבה (פתוח או סגור חומרים) מבצעת הוראה מתוקשבת? בתפיסה של גיוון דרכי ההוראה, המחשב משמש ככלי, ואם בעבר המורה הביאה לכיתה סרטים, או הציגה שקפים באמצעות מטול על מנת להמחיש ולגוון, הרי כיום ניתן להשתמש במחשב על מנת להקרין סרטים או מצגות. בפעולות אלו התלמיד נשאר פאסיבי , צופה, משתתף בדיון, והלמידה נשארת מסורתית בעיקרה. תפיסה זו אינה דורשת מהמורה שינוי משמעותי- הוא עדיין נשאר מקור הידע בכיתה, מנהל הדיון והשיעור, המחליט והקובע.

לתכנית החדשנות החינוכית בביה"ס מבואות הנגב שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל וטכנולוגית תקשוב כלומר שילוב מחשבים ואינטרנט. בית הספר לא ויתר כמובן גם על עיסוק בתחום הערכי והחברתי. בצד הפדגוגי בחרנו בשיטה "למידה מבוססת בעיה" שבה לומדים להתמודד עם הבעיות המורכבות שמציב בפנינו העולם האמיתי ומנתחים אותן בעזרת מספר תחומי דעת. שיטה זו שונה ממה שנהוג בדרך כלל בבית ספר. לרוב מלמדים כל תחום דעת בנפרד, והמורים ממציאים בעיות מלאכותיות ששייכות רק לתחום אחד. תהליך של למידה מבוססת בעיה מתחיל בבחירת שאלה "פורייה": מעניינת, מורכבת, כזו שמעלה מיד שאלות נוספות. המטרה היא לחקור את השאלה ולייצר תובנות אצל התלמידים. לחשוב, לחקור, להבין, לגבש תובנות ( יודיק אביעד).