בעידן של התאמת מידע ללומד או לחוקר חשוב שאנשי חינוך יכירו גם את הכלים המתוקשבים באינטרנט להתאמת מידע אישי ומקצועי.סביבות אלה נקראות PLE (סביבה מותאמת אישית – Personal Learning Environment). מכיוון שמדובר באתרים, ניתן לעבור ממחשב למחשב ובכניסה אחת להיות נגיש לכל אתרי העבודה שלך. ברשומה זו מתארת ד"ר מירב אסף אפליקציות שונות שעשויות להפוך את הדף הגוגל האישי לשער כניסה יעיל יותר לעבודה, וכן לתאר סביבות נוספות שהופכות את האינטרנט לסביבה מתואמת אישית.

שרות Zipcast החדש פותח לאחרונה ע"י חברת מאגר המצגות סליידשר כמענה לצרכי מרצים , מורים ואנשי הדרכה המבקשים לערוך מפגש עמיתים מקוון באינטרנט . באמצעות הפלטפורמה החדשנית של זיפקאסט ניתן להעביר הרצאה עם מצגת באינטרנט לקבוצת לומדים ותוך כדי כך לשמוע את קול של המרצה ולראות את המצגת. ניתן גם להציג סרט וידאו ללומדים. בנוסף יכול המרצה ליצור אינטראקציה סינכרונית עם הלומדים בזמן אמת באמצעות מערכת מוטמעת של צ'אט קבוצתי . היתרון של השירות החדשני הוא בכך שלא צריך להוריד קבצים למחשב בבית וגם לא להתקין שום תוכנה. השירות המקוון החופשי עובד כולו בדפדפן האינטרנט וניתן להפעילו במקביל ליישומים אחרים במחשב שלכם.

בעולמנו הרווי מידע דיגיטאלי , אין זה מספיק לדלות מידע ממנוע חיפוש כמו גוגל אלא צריך גם לדעת להבנות במהירות את מקורות המידע ולארגנם בצורה משמעותית . לעזרתנו באה חברת סטארט –אפ חדשנית אשר יצרה מנוע חיפוש חדש ושונה במהותו ממנוע חיפוש רגיל כמו גוגל , לדוגמא. האתר הוא מנוע חיפוש "חכם" ומאוד ידידותי לשימוש. זהו למעשה מנוע אנציקלופדי דינאמי היודע ליצור הבנייה של המידע . בפעולת חיפוש בודדת אחת האתר יסדר לכם את החומר מאתרי אינטרנט רבים כגון: מוויקיפדיה, YouTube, Flickr, Twitter, Digg, והאינטרנט בכלל. עיקר החיפוש נעשה במקורות מידע באנגלית בשלב זה .

באופן כללי , קיימת אמנם ירידה בשנתיים האחרונות ביישום החינוכי של WIKI בחינוך , אך ינאי זגורי, מומחה הדרכה , ממליץ על כלי מתוקשב חדש לבניית WIKI . "דברנו על שילוב WIKI בלמידה. המעבדה של גוגל "מבשלת" לנו בימים האחרונים כלי נחמד ונוח לבניית WIKI . הכלי באמת ידידותי ונוח והיתרון העיקרי שלו הוא האפשרות לשלב את הערכים שנוצרים בו גם באתרי אינטרנט אחרים". מאוד נוח לשימוש, עובד על גבי הרשת (כמובן) וחינמי (כמובן),.

המרצה או המורה שיחפוץ ללמד בצורה מקוונת באינטרנט יכול עקרונית לפנות לשני כיווני פעולה שונים: א. לעשות שימוש באחת ממערכות הלמידה המתוקשבות לניהול קורסים מסוג LMS ב. לנצל כלים פתוחים באינטרנט אשר יכולים לסייע לו להקים בעצמו את הקורס מתוקשב עפ"י צרכי ההוראה הגמישים שלו וסביבת העבודה הטבעית של הלומדים/סטודנטים. אודי מלכה החליט לבחור באופציה השנייה והקים מערכת מתוקשבת ללמידה המכירה בסביבה המתוקשבת הטבעית והמידית באינטרנט של הסטודנטים הלומדים אצלו. לפני שלוש הקים אודי מלכה סביבת עבודה אינטרנטית אישית הכוללת גם אתר אינטרנט המיועדים לצורכי הוראה ובנויים מאוסף כלים של חברת Google. במהלך הזמן הוא שינה ושיפר את הסביבה המתוקשבת בהתאם לצורכי ההוראה שלו וצרכי הלימוד של התלמידים אותם הוא מלמד. סביבת הלימוד ואתר האינטרנט הוטמעו כחלק אינטגרלי מצורת הלימוד בכל הקורסים שהוא מלמד.

אחד מהמאפיינים של התפתחות אתרי האינטרנט בבתי הספר בארץ הוא קיומם של אתרי משנה לכיתות ביה"ס, תופעה חדשה יחסית המעידה על מודעות רבה יותר של מנהלי בתי הספר ומחלקות החינוך ביישוב לחשיבות הנושא. מבדיקה מדגמית שערכנו בכמה עשרות אתרי בתי ספר באינטרנט נמצא כי רק כ20% מהמורים עושים שימוש בכלים המתוקשבים המוצעים להם לניהול סביבת הכיתה באינטרנט וליצירת אינטראקציה מתוקשבת עם התלמידים . עם זאת, יצוין כי לפני שנה היה היקף השימוש באתרי כיתות באינטרנט רק כ5% מכלל המורים בביה"ס. כך שבראייה כוללת יש התפתחות של הנושא ומורגשת המודעות של הנהלות בתי הספר לכך. עוד נמצא כי במרבית הכיתות אין המורים יוצרים דיון כיתתי באינטרנט (בדומה לפורום מתוקשב) למרות שקיימים כלים מתוקשבים ידידותיים לצורך כך באתר הכיתה. המורה והמחנך הרוצה להשתמש באתר אינטרנט ולנהל אותו כקהילה לומדת ומתגבשת יכול למצוא היום יותר מתמיד, מגוון כלים מתוקשבים שפותחו עבורו, ביניהם העלאת מסמכים משותפים, העלאת תמונות, יצירת רשימות, יצירת סקרים , העלאת משימות לכיתה, העלאת שיעורי בית לכיתה, העלאת הודעות על שיעורי בית מערכת שעות , העלאת מצגות, יצירת קישורים , יצירת דיון כיתתי באתר, תגובות התלמידים בכיתה , יצירת ספריית קבצים כיתתית ועוד ( סלנט עמי).

השיפורים ביישום של גוגל דוקס בשנה האחרונה הופכים אותו לכלי עזר יעיל וידידותי למורים המבקשים להקים פורטל שיתופי באינטרנט לכיתה שלהם , ואכן היקף השימוש של מורים בארה"ב ביישום של גוגל דוקס הולך וגובר. היישום הנפוץ של גוגל דוקס נותן מענה להקניית מיומנויות המידענות והאוריינות הבאות: עבודה משותפת (collaborate) , שמירה ואגירת מידע, ביטוי עצמי של רעיונות, כתיבה ושיפור יכולת הכתיבה. שירות ניהול המסמכים המקוון של גוגל (גוגל דוקס) מאפשר למורים להעלות מסמכים ולעבוד איתם בשיתוף עם אחרים. מורים בבתי ספר יכולים להשתמש בגוגל דוקס כדי לכתוב מטלות מקוונות ולהעלות אותן לאתר משותף שבו כל תלמידי הכיתה יכולים לצפות באינטרנט ולהוריד את המסמכים למחשב שלהם. למעשה , המורה יכול לנצל את התכונות של גוגל דוקס כדי ליצור פורטל כיתתי משלו באינטרנט .יש לא מעט דיווחים על השתלמויות מורים בישראל שנועדו להטמיע את השימוש בגוגל דוקס בחיי ביה"ס.

ריכוז של הנחיות שימוש שהתפרסמו ע"י גורמים שונים בישראל לגבי שימוש ביישום של גוגל דוקס. הסבר ב-10 סעיפים על העבודה עם גוגל דוקס. איך נכנסים לממשק העבודה עם גוגל דוק Google docs , איך כותבים כותרות ב Google Doc גוגל דוק, כתיבה בעברית בגוגל דוק, יצירת טבלה בגוגל דוק, הוורד של גוגל, Google docs , יצירת ספריה (תיקיה) בגוגל דוק google docs, לשתף את כולם במסמך שלך בעזרת גוגל דוקס, הוורד של גוגל, Google docs, איך משתפים אנשים נוספים במסמך Google Documents.

כאשר היקף כלי התוכן והכלים המידענים מכפיל את עצמו כל הזמן, נוצר צורך בכלי עזר מועילים היכולים להקל עלינו "הטובעים באוקיאנוס המידע". האוסף הממוין של קישורים בחינוך (מידענות בחינוך) שבנתה המידענית ועורכת התוכן רפאלה בלס מרשת עמל , הנו היעיל ביותר מסוגו בארץ. רפאלה בנתה את השימושון החינוכי-מידעני של הקישורים לפני כמה שנים וממשיכה לעדכן ולתחזק אות. השימושון פורס יריעה שיטתית של כתובות אינטרנט ואתרים מועילים בחינוך. החלוקה של השימושון היא לקטגוריות הבאות: שרתי חינוך , ספריות ומאגרי מידע , אנציקלופדיות ומילונים , לימודים, רשתות וכלים לאנשי חינוך.

חלק גדול מבתי הספר כיום (שלהיי 2010), עומדים בפני צומת קבלת החלטות על רכש שירותים מקוונים תומכי ההוראה-למידה. הכוונה לשירותים שיתנו מענה למגמה ההולכת ורווחת של שילוב אוטנטי ושגור של סביבת הוראה-למידה מקוונת במהלך הלימודים במגוון תחומי התוכן.בחירת סוג מערכת או כלי ליישום פורטל חינוכי הינה האתגר המרכזי כיום של כל מנהל בית ספר. לשם כך מנהלי בית הספר נדרשים לקבלת החלטות שכרוכות בידע טכנולוגי פדגוגי מורכב, בעוד הם חסרים הכשרה וידע הולמים ומקיפים להתמודד עם אתגר זה, שמהווה תשתית קריטית להתנהלות מקוונת בשגרת חיי בית הספר ולהתפתחות החיונית של התרבות הדיגיטלית בו. במאמר תמצאו רשימת הכלים המרכזיים המוצעים כיום בשוק לפורטל חינוכי בית ספרי, ומידת כיסוי הביצועים של כל כלי וכלי בא בעת מרכיבי יסוד של פורטל חינוכי בית ספרי, המוגדרים במאמר. מסקירת ההיצע הקיים והמפורט כאן, ניתן להבחין שאין מענה יחיד וכולל לצרכי הוראה-למידה עדכניים בבית הספר. בכל בחירה של כלי או מערכת יש לראות היכן יש מענה טוב, היכן מענה חלקי בלבד, והיכן אין מענה ( אברום רותם ועידית אבני ).

מדובר על מסד נתונים ממוחשב המאפשר בקלות להקים מאגרי מידע פרטני באינטרנט למדענים, חוקרים, אנשי חינוך ומומחים המעוניינים לנהל את מאגר הקישורים המקצועי שלהם באופן מושכל. לכל פריט מידע וקישור ניתן לפתח כרטיס מידע המכיל, כותר/TITLE , קישור, תיאור והערות. המאגר מאוחסן באינטרנט וניתן להפנות אליו עמיתים למקצוע או גורמים אחרים עפ"י כתובת האינטרנט שהמערכת מנפיקה לכל בעל מאגר. לכל פריט מידע או קישור ניתן להגדיר מילות מפתח או תגית נושא . כאשר נכנסים למאגר ניתן לראות את כל המידע מאורגן על פי מילות מפתח. ניתן לחפש על פי כל סוגי המידע במאגר. ניתן גם להגדיר כרטיסי מידע בעברית ומילות מפתח בעברית. המאגר פשוט מאד לתחזוקה ולניהול. ניתן גם ליצור ערוץ עדכון של RSS המודיע למשתמשים המאגר על כל תוספת של פריט מידע ( עמי סלנט) .

עם השקת אופיס 2010 (Office 2010), הושק באתר האינטרנט של מיקרוסופט (Microsoft) שירות חדש – היכולת לערוך ולשמור מסמכי אופיס ישירות מתוך דפדפן האינטרנט; השירות מעולה למי שעובד עם המסמכים שלו מכמה מיקומים שונים, כאשר בחלקם לא מותקן לו על המחשב אופיס כלל. השירות מאפשר שימוש מקוון בארבע התוכנות העיקריות: וורד (Word), אקסל (Excel), פאוור-פוינט (PowerPoint) ו-OneNote. השירות חינמי במלואו, ודורש הפעלה קצרה ופשוטה, ורישיון של אופיס 2010 על המחשב ממנו המשתמש יפעיל את השירות.

ג'ין הארט , המומחית הבריטית לתקשוב בחינוך פרסמה את ממצאי הסקר השנתי שהיא עורכת מדי שנה בנושא כלים פתחים ושימושם בחינוך ובהוראה. הרשימה של הכלים הנבחרים לשנת 2010 מבוססת על דירוג של שנתנו 225 אנשי חינוך ברחבי העולם . עפ"י הדירוג של שנת 2010 , הטוויטר , יישום הרשת החברתית ממשיך לצעוד במקום הראשון בחינוך בעיקר בשימוש של מורים , ואנשי האקדמיה בחינוך ובהדרכה. היישום של ניהול קבצים שיתופי ה GOOGLE-DOCS טיפס למקום השלישי ברשימה , כנראה בעקבות השיפורים המהותיים של היישום בשנה האחרונה. שני יישומים נוספים שטיפסו ברשימה הם הMoodleׁ, מערכת הקוד הפתוח ללמידה מתוקשבת (מקום 9 ) והסקייפ (מקום 8) . אין ספק כי השימוש המתרחב ברחבי העולם בשני היישומים האחרונים העלה את הדירוג שלהם. לעומת זאת, שימושי הWiki ממשיכים להיות מדורגים במקום נמוך ברשימה ( 17 ו-18 ) , עובדה המעידה על חוסר התלהבות של המורים מהשימוש בוויקי , באותה מידה ניכרת גם ירידה בשימוש במנועי חיפוש ( גוגל) בבתי הספר והם תופסים עתה את המקום ה11 ברשימה.

המחקר הנוכחי שם דגש על שילוב התקשוב במספר קורסים במכללה כדי לייצר עבור הסטודנטים modeling, ובנוסף לעודד אותם להשתמש בתקשוב בעבודתם כמורים. המחקר בדק האם פרחי הוראה שפגשו את אתר השיתופון בקורס "פיתוח יחידת לימוד מתוקשבת" ובקורס דידקטיקה אכן השתמשו בשיתופון בעבודתם בבתי הספר וכיצד הם עשו זאת. העבודה מציגה קשר בין קורסים מתחומים שונים במכללה שמדגים שימוש בסביבה שיתופית מקוונת ומגיע בסוף התהליך אל התלמיד בכיתה. כלומר, המקרה הפרטי הזה מראה כי שימוש בטכנולוגיה בהכשרת מורים מהווה דרך טובה לעודד את פרחי ההוראה להשתמש בטכנולוגיה בעבודתם כמורים. אין ספק כי יש להמשיך ולהשתמש בסוגי טכנולוגיה שונים במוסדות להכשרת מורים, ואף להרחיב ולהעמיק שימוש זה על מנת לעודד את הדור הבא של המורים להטמיע דרכי הוראה אלו בבתי הספר ( אורלי סלע , אסנת אלדר ).

ההכרזה על היישום החדשני של חברת גוגל Google-Wave לוותה בקול תרועה גדולה והיום יש ביקורת בעולם על ישימות של והצורך ביישום מתקדם זה של תקשורת סינכרונית בין אנשים . בינתיים , מתברר כי הפוטנציאל העיקרי של Google-Wave הוא לא בתחום העסקי ולא בתחום תרבות הפנאי אלא דווקא בחינוך בכלל ובחינוך הגבוה בפרט. המאמר הנוכחי מדווח על ניסוי שנערך לאחרונה באוניברסיטאות בארה"ב ובאירלנד עם היישום של Google-Wave . ממצאי הניסוי מראים כי ניתן להשיג שיתופיות גבוהה ודינאמית במידע וידע בין סטודנטים הלומדים באותו קורס ויותר מכך בין סטודנטים הלומדים בקורסים שונים ומתחברים באמצעות Google-Wave לדיון שיתופי או יום עיון שיתופי כולל חילופי מידע סינכרוניים מקבילים בוידאו , טקסטים וקבצים. מתוך הניסוי עולה כי ליישום החדש Google-Wave יש פוטנציאל חינוכי וטכנולוגי לעריכת ימי עיון משותפים מסוג Webinars באוניברסיטאות ובמכללות .

ליצירה ושיתוף של מסמכים ברשת ישנם מספר יתרונות משמעותיים. צורת עבודה זו מאפשרת לגבות את המסמכים, לשתף אותם עם חברים ולגשת אליהם מכל מחשב בעולם המחובר לרשת. שירות גוגל דוקס (Google-Docs) מאפשר לבצע את כל הפעולות האלו באמצעות ממשק פשוט וידידותי. תוכנת "גוגל דוקס" זמינה באינטרנט ללא צורך בהורדה, היא חינמית עבור משתמשים פרטיים. גוגל השיקה לאחרונה (מאי 2010) גרסאות חדשות ל- Google-Docs . ב- Google-Docs הישן המערכת אטית מדי, ולעיתים קרובות עדיף להעתיק את המסמכים מהענן להעביר ל office , לערוך מחדש ולחזור לענן. כדי לשפר, Google בנתה מחדש את כל הקוד של Docs על בסיס תמיכת HTML5. מבחינת צוותי המורים המשתמשים בישום של גוגל דוקס, הגרסה החדשה משמעותה עבודה מהירה יותר ומתן אפשרות ל-50 תלמידים לעבוד בו-זמנית על הקבצים ושיתופם. גם האפשרויות המשופרות של שיבוץ תמונות מאפשרות למורים ליצור ולעורך בקלות רבה יותר מסכים וחומרי למידה לתלמידים.

יום עיון מעניין על כלים והתפתחות במידענות בחינוך יתקיים ביום חמישי, ד' באב תש"ע, 15 ביולי 2010 במכון מופ"ת. מטרותיו של יום העיון הן לחשוף את המשתתפים למיומנויות מידע נדרשות בשדה החינוך. במהלך יום העיון יצביעו מומחים ומידענים מובילים בתחומם על המגמות העכשוויות בתחום המידענות בחינוך. הם יציגו את נקודת מבטם על תהליכי המידע והמידענות המשפיעים על האקדמיה במכללות ובאוניברסיטאות. הכוונה היא להציג בראייה כוללת – מידענית, טכנולוגית וחינוכית את ההתפתחויות ואת הדילמות בתחומי המידענות, ניהול תוכן, ניהול ידע ואוספים בספריות ובמרכזי מידע בעלי אופי אקדמי וחינוכי בארץ ובעולם. מטרה נוספת של יום העיון היא להפגיש מידענים וספרנים במוסדות אקדמיים עם אנשי חינוך ולדון בעקרונות משותפים להקניית מיומנויות מידע (סינון מידע, יעילות בחיפוש ועוד) לחוקרים, למורי מורים, למורים, לסטודנטים להוראה ולתלמידים. מנחה: ד"ר עוזי מלמד, מכון מופ"ת