הכלים המתוקשבים הנסקרים בסקירה זו מתוארים עפ"י החלוקה לקטגוריות הבאות: כלים מתוקשבים טקסטואליים ( סימניות חברתיות כבסיס ידע שיתופי), ניהול נתונים ביבליוגראפיים לחוקרים ולמדענים , כלים מתוקשבים להצגה ויזואלית ( כלים ויזואליים) , כלים משולבים טקסט ותצוגה חזותית • כלים מתוקשבים להפצת מידע ( עיתונים מותאמים אישית) , מחוללים לאתרי תוכן ( וורדפרס, בלוגר וכדומה), כלי איסוף וצוברי מידע בהתאמה אישית ( עמי סלנט )

באתר זה ניתן למצוא חומרים מקוריים שיסיעו לקדם למידה מקוונת, ברוח התוכנית הלאומית המאה ה-21. האתר מכיל תבניות משחקיות למבדקי ידע, מדריכים למורה ללמידה עצמית של מיומנויות מחשב ותוכנות, שנבדקו ונמצאו יעילות וידידותיות, עצמי למידה, פעילויות מקוונות למעגל השנה, תסכיתי רדיו ועוד. את עזרי ההוראה, עצמי הלמידה והמדריכים למורה באתר זה פיתח אורי אלון במהלך השנים והוא מעדכן אותם בהתאם לחידושים הטכנולוגים והפדגוגיים. חומרים חדשים מפותחים על בסיס קבוע ( אורי אלון).

היישום החינוכי LiveBinders עליו כבר דיווחנו בעבר, הולך ונעשה יותר ויותר שכיח בקרב מורים בעולם וגם בישראל רואים ניצנים ראשונים. מדובר בכלי עזר למורים או לתלמידים לארגון המידע ומשאבי המידע שלהם באינטרנט. היישום מאפשר לחלק את ולארגן את משאבי התכנים (בעיקר אתרי אינטרנט, אבל גם קבצים ) לפי נושאים ולשוניות נושאים. היישום של LiveBinders הוא פשוט וידידותי והשימוש בו הוא חופשי . יש מורים בארה"ב שמפעילים את התלמידים בכיתה באמצעות LiveBinders ויש , כאמור, מורים אשר בונים את מרכז המשאבים שלהם בהוראה באמצעותו כאשר כל המשאבים ( כתובות אתרים באינטרנט) פתוחים וזמינים באינטרנט. יש מורים אשר דורשים מהתלמידים לבנות את התלקיט (פורטפוליו) הדיגיטאלי שלהם באמצעות LiveBinders. באמצעות היישום ניתן גם להעלות קבצים מסוגים שונים. ניתן לבנות את לשוניות הנושאים בעברית וגם את תת-הנושאים בעברית.

לפני 10 ו-15 שנים המוטיב המרכזי בתקשוב בחינוך היו לומדות שניתן היה למצוא אותן במרבית מעבדות המחשב בבתי הספר בחו"ל ובארץ. בינתיים נכנסו לעידן האינטרנט המהיר, בלוגים , מידענות, רשתות חברתיות ווויקי והלומדות נדחקו הצידה, אך מתברר כי עדיין משתמשים בלומדות בהדרכה מקצועית וגם בבתי ספר. ההבדל העיקרי הוא שבעבר כדי לפתח לומדה היה צריך צוות מקצועי שלום של מתכנתים וגרפיקאים, היום המורה או המדריך צריך מחולל יחידות למידה מתוקשבות מהיר המסוגל לבנות במהירות יחידות למידה מתוקשבות מרשימות. מהבלוג של ינאי זגורי , מומחה הדרכה למדנו כי מחולל מומלץ ליחידות מתוקשבות הנקרא SNAP . אמנם , יש לו קשיים מסוימים בעברית אך אם אתם רוצים לפתח יחידת לימוד מתוקשבת באנגלית זהו המחולל עבורכם.

עם השקת אופיס 2010 (Office 2010), הושק באתר האינטרנט של מיקרוסופט (Microsoft) שירות חדש – היכולת לערוך ולשמור מסמכי אופיס ישירות מתוך דפדפן האינטרנט; השירות מעולה למי שעובד עם המסמכים שלו מכמה מיקומים שונים, כאשר בחלקם לא מותקן לו על המחשב אופיס כלל. השירות מאפשר שימוש מקוון בארבע התוכנות העיקריות: וורד (Word), אקסל (Excel), פאוור-פוינט (PowerPoint) ו-OneNote. השירות חינמי במלואו, ודורש הפעלה קצרה ופשוטה, ורישיון של אופיס 2010 על המחשב ממנו המשתמש יפעיל את השירות.

המחקר הנוכחי שם דגש על שילוב התקשוב במספר קורסים במכללה כדי לייצר עבור הסטודנטים modeling, ובנוסף לעודד אותם להשתמש בתקשוב בעבודתם כמורים. המחקר בדק האם פרחי הוראה שפגשו את אתר השיתופון בקורס "פיתוח יחידת לימוד מתוקשבת" ובקורס דידקטיקה אכן השתמשו בשיתופון בעבודתם בבתי הספר וכיצד הם עשו זאת. העבודה מציגה קשר בין קורסים מתחומים שונים במכללה שמדגים שימוש בסביבה שיתופית מקוונת ומגיע בסוף התהליך אל התלמיד בכיתה. כלומר, המקרה הפרטי הזה מראה כי שימוש בטכנולוגיה בהכשרת מורים מהווה דרך טובה לעודד את פרחי ההוראה להשתמש בטכנולוגיה בעבודתם כמורים. אין ספק כי יש להמשיך ולהשתמש בסוגי טכנולוגיה שונים במוסדות להכשרת מורים, ואף להרחיב ולהעמיק שימוש זה על מנת לעודד את הדור הבא של המורים להטמיע דרכי הוראה אלו בבתי הספר ( אורלי סלע , אסנת אלדר ).

יותר ויותר מורים בבתי ספר בארה"ב ובקנדה עובדים היום עם מקורות מידע דיגיטאליים והם זקוקים ,על כן, לכלים מתוקשבים שיסייעו להם בארגון ובתיעוד המידע באינטרנט . אחד הכלים המתוקשבים החופשיים והיעילים בהם משתמשים היום מורים בבתי ספר בקנדה ובארה"ב לארגון מקורות המידע הדיגיטאליים נקרא LiveBinders והוא מאפשר למיין את מקורות המידע הדיגיטאליים בצורת של כרטיסיות מידע או מגירות מידע. זהו כלי קיבול דיגיטאלי פשוט מצד אחד ויעיל מצד שני המסייע למורים בארה"ב לארגן את מקורות המידע שלהם הנאספים על ידם באינטרנט.

יישום המגזין האינטרנטי "רש"ת", פועל בבתי הספר במחוז דרום מתחילת שנת הלימודים הנוכחית. באמצעותו, יוצרים בתי הספר כתבות על יוזמות ואירועים המתקיימים בהם. הכתבות, המשלבות טקסטים, גלריות תמונות, קטעי אודיו ווידאו, נכתבות ונערכות על ידי תלמידים ומורים, ומהוות תחליף דיגיטאלי לעיתונים הבית ספריים המסורתיים. יישום המידעון המחוזי "אספן רש"ת". יוזמה של מחוז הדרום במשרד החינוך. אוסף כתבות מהמגזינים הבית ספריים, ולאחר מיונן וחלוקתן למדורים, מאפשר צפייה בהן בצורה מרוכזת. היוזמה המתוקשבת היא של אלישע בביוף ממחוז הדרום הראוי להערכה רבה

רפלקציה מעניינת של מרצה באוניברסיטה אמריקאית המתמודד עם שינוי בדרכי הלמידה המקוונת בקורס היסטוריה שהוא מעביר שם. אחת התובנות אליהם הגיע במהלך הקורס להיסטוריה סינית היה ההכרה כי הפלטפורמות הקיימות ללמידה מתוקשבות (כגון בלקבורד או מודל) מאפשרות אמנם ארגון יעיל של חומרי הלמידה אך האינטראקציה והקשר בין הסטודנטים לבין עצמם ובין המרצה לבין הסטודנטים הופכת להיות ירודה. על מנת לשנות מציאות זו, הגיע המרצה למסקנה שעדיף לו לעבור ללמד לעבור ללמד באמצעות פלטפורמה של רשת חברתית (NING ) שהיא אמנם פחות היררכית אך בהיותה שקופה מאפשרת אינטראקציה טובה יותר. עוד תובנה של המרצה הייתה למנוע עומס מידע שיוטל על הסטודנטים על מנת להגביר את העניין שלהם בנושא ולשלב במהלך הלמידה המתוקשבת כמה וכמה כלים פתוחים מיוזמתו המאפשרים עבודה שיתופית של הסטודנטים באינטרנט ללא זיקה ישירה לפלטפורמה הטכנולוגית העיקרית. אחד הכלים האלו היה כלי פתוח בשם Diigo. המסקנה מרפלקציה זו היא שעדיף לפעמים להשאיר למרצים את שיקול הדעת בבחירת הכלים הפתוחים להוראה וללמידה מתוקשבת ולא לכפות על כולם שימוש בכלי אחיד והיררכי להוראה מתוקשבת ( Clay Burell).

גוגל Docs השיקה במהלך חודש אוקטובר 2009 ממשק חדש ובתוכו פיצ'ר חשוב: האפשרות לשתף תיקיות. מעתה ניתן לשתף תיקיות שלמות עם אנשי הקשר שלכם ואף להפוך תיקיות אחרות לפומביות. אם אתם מרשים לכל אחד לצפות או לערוך את התיקיה, גוגל תיצור URL פומבי נגיש לעמוד המרכז בתוכו את רשימת הקבצים בתיקיה שלכם. "כאשר אתם משתפים תיקיה, ההרשאה החדשה תקפה גם לכל תיקיות המשנה שנמצאות בתוכה ולכל המסמכים באותה תיקיית. בדרך כלל זה מתרחש במהירות, אבל מדי פעם התהליך עשוי לארוך מספר דקות", מסבירים המומחים ואנשי המפתח בתמיכה של גוגל.

אחד המאפיינים של התקדמות תחומי הלמידה המתוקשבת בבתי ספר בארה"ב הם השימוש שהחלו לעשות מורים מן השורה באמצעי תקשוב באינטרנט להפעלת כיתות ותלמידים. אם בעבר היו מורים יזמים ויחידי סגולה שהובילו ודחפו את תקשוב החינוך, הרי בהדרגה גם מורים מן השורה שאינם בהכרח "משוגעים לדבר" או נלהבי מחשבים (פריקים) מתחילים להשתמש באפשרויות שונות של האינטרנט לצורך תקשורת עם תלמידי הכיתה. על מנת לעודד ציבור מורים אלו החלו להתפתח בארה"ב ובקנדה כלים מתוקשבים פשוטים יותר להוראה מתוקשבת. המידענית ואשת החינוך ג'ין הארט מציינת, לדוגמא, שני כלים מתוקשבים ידידותיים כאלו שנועדו עבור מורים מן השורה. אחד הכלים נקרא Eduset והוא מאפשר למורה להקים בקלות כיתה וירטואלית באינטרנט, לזמן תלמידים מסוימים לאתר, להעלות מטלות, לאפשר לתלמידים להגיב למטלות, להביע עמדה ולקשור את המטלות ליומן ממוחשב. לא מדובר, אמנם, בפריצת דרך פדגוגית או מתוקשבת אך מדובר במערכת ידידותית מאד, פשוטה לניהול ולהקמה בהשוואה לאתרי האינטרנט המורכבים של בתי הספר.

זו השנה השלישית ( 2009 ) בה מפרסמת ג'יין הארט את ממצאי הסקר שלה לגבי יישומים מקוונים מובילים בלמידה מתוקשבת. בסקר השיטתי השתתפו השנה 137 מומחים ואנשי מקצוע מכל תחומי ההוראה המקוונת ועל סמך הדירוג שלהם נקבעו היישומים המקוונים השימושיים ביותר להוראה מתוקשבת וללמידה מתוקשבת. המעניין הוא שבראש מצעד היישומים מככב השנה היישום המקוון של טוויטר אשר לדעת אנשי החינוך המתוקשב הוא המשמעותי ביותר כרגע ללמידה מקוונת כיום, ואילו יישום יעיל לניהול קורסים מקוונים כגון MOODLE הגיע רק למקום ה18 ברשימת היישומים הנבחרים. בצמרת היישומים המקוונים נמצאים היישום RSS של " רסיסי מידע" או צוברי מידע להתעדכנות באמצעות Google Reader וגם תוכנת כתיבת הבלוגים (Wordpress). גם חשיבות מאגרי הוידאו של YouTube עלתה משמעותית והגיעה למקום ה-5 ברשימה בהשוואה למקום ה18 בשנת 2008.

הרשימה המועילה והשיטתית שהכין זאיד עלי אלזגאוף מציעה דרכי פתרון לסוגי התמודדות שונים בתחומי הלמידה המתוקשבת מבחינת הכלים המתוקשבים החופשיים הנמצאים בשוק. הרשימה מנוסחת עפ"י הצרכים בתחומי הסביבות המתוקשבות ולצידן הכלים המתוקשבים החופשיים הנותנים את הפתרון המרבי לכך. הרשימה המועילה של זאיד עלי אלזגאוף ( איש חינוך ממלזיה) גם מחדשת לנו בכמה וכמה כלים מתוקשבים שלא הכרנו וגם מציגה ביריעה אחת את הכלים המתוקשבים הטובים ביותר באינטרנט. עם זאת, כדאי להשתמש גם ברשימתה המועילה של ג'יין הארט .

שירות ניהול המסמכים המקוון מבית גוגל מאפשר לכם להעלות מסמכים לרשת ולשתף אותם עם חברים. גוגל דוקס (http://docs.google.com) מציעה פחות תכונות וגם הממשק רזה יותר, והוא מזכיר יותר את המראה המוכר של ג'ימייל מאשר מעבד תמלילים. אבל הוא מפזר את הפונקציות השונות ללשוניות בצורה נוחה. גוגל דוקס עכשיו מאפשר לקבוע עברית כשפת ממשק. גוגל דוקס הוא לא מעבד תמלילים מושלם, אבל יש לו כמה יתרונות בולטים על וורד: הוא חינמי, הוא מקוון, הוא זמין מכל מחשב שמחובר לאינטרנט, הוא שומר את המסמכים ברשת גם אם המחשב נכבה באמצע בטעות או החזיר את נשמתו ליוצרו, הוא שומר גרסאות קודמות של המסמך ומאפשר לחזור אליהן, אפשר להציג את המסמכים שלו ברשת לאנשים ספציפיים או לכל העולם. יותר ויותר מורים מתחילים להשתמש בו לניהול מתוקשב של דפי העבודה והמטלות המקוונות בכיתה או לכתיבה משותפת עם עמיתיהם.