מחקר זה נערך במכללה להכשרת מורים בסיום שנה של למידה מרחוק, והוא עוסק באינטראקציה שבין המרצה לסטודנט בלמידה מרחוק בחירום. המחקר בחן אילו מסוגי האינטראקציה מרצה-סטודנט שנמצאו במחקרים קודמים בעת שגרה מתרחשים גם בעת חירום; מהו סוג הקשר השכיח ביותר מבין אלה; וכיצד סוגי האינטראקציה הללו התבטאו בתקופת הקורונה. הבחינה התבססה על נקודת מבטם של מרצים אשר מלמדים במכללה, וזאת תוך כדי השוואה בינה לבין נקודת מבטם של סטודנטים באותה המכללה.

מאמר זה בוחן ומציג אלמנטים המסייעים, או מקשים, על סטודנטים מדור ה-Z להפיק את המירב מקורסים הניתנים בסביבת למידה מקוונת. מן המחקר עולה כי הסטודנטים מעדיפים מודל המשלב בין אלמנטים של קורס מסורתי-פרונטאלי לבין סביבת למידה מקוונת.

ככל שמוסדות להשכלה גבוהה מגבירים את ההיצע של הקורסים והמסלולים המקוונים, מלאכתם של המרצים הופכת להיות תלויה יותר ויותר במעצבי הוראה (Instructional designers). במוסדות האקדמיים שמעסיקים מעצבי הוראה, הם נמנים עם הסגל המנהלי ומוטל עליהם לפתח תכנים וממשקים ללמידה מקוונת, לספק תמיכה מרחוק לקהל הסטודנטים, להקל על המרצים את המעבר מהוראה פרונטלית למקוונת ולעזור לתכנן ולהכין קורסים.

יותר ויותר סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות נרשמים לקורסים מקוונים בתקווה להצליח לשלב בין דרישות הקורס, חייהם האישיים, הצלחתם האקדמית ושאיפותיהם לפיתוח קריירה. עם זאת, אחד הגורמים המרכזיים לנשירה מוגברת של סטודנטים מקורסים מקוונים הוא חוסר היכולת לחלק את הקשב בין המרצה, תכתובות הסטודנטים, המטלות ורשימות הקריאה. על רקע זה, המאמר מציע חמש אסטרטגיות לשיפור הישגי סטודנטים ושימורם במסלולים אקדמיים הכוללים למידה מקוונת.

חברות במועדון מקוון של קריאת ספרים במהלך חופשת הקיץ מאפשרת לתלמידים לקרוא, להתעמק ולדון בטקסטים ספרותיים – בזמן הנוח להם. ג'ניפר סמית', מורה בחטיבת ביניים שמפעילה מועדון קריאה מקוון לתלמידי כיתות ז' ו-ח', חולקת את שיקוליה, רעיונותיה והמלצותיה על בסיס ראיונות ותצפיות שקיימה עם משתתפי התוכנית.

מאמר זה בוחן בעין ביקורתית את תפקודם של בתי ספר מקוונים בארצות הברית. החוקרים רואים בהוראה מקוונת תופעה בעלת פוטנציאל כביר, אך מבוזבז, שהתפשטה ללא פיקוח הולם. לטענתם, רוב המתכנתים והמנהלים שהקימו בתי ספר מקוונים נכשלו במשימתם בגלל מחסור במימון, כשל במערכות המידע וחזון חינוכי מעורפל.