התפיסות המסורתיות של למידה מפנות את מקומן אט-אט לתפיסות חדשות יותר, המדגישות את שליטתו ואחריותו של הלומד בתהליך הלמידה. התמורות בתהליכי הוראה/למידה מחייבות היערכות שונה גם בתחום ההערכה. לפיכך מתעוררות דילמות בנוגע למקומה ועיתויה של הרפלקציה בהוראה שיש להן השלכות על הכשרת מורים. המחברות מציעות לבנות תכנית הדרגתית רב-שנתית: שנה א' תוקדש להקניית ידע תיאורטי בלבד בנושא הרפלקציה, והחל משנה ב', כאשר פרחי ההוראה מתחילים ללמד בכיתות, יוקדשו שיחות המשוב עם המדריך הפדגוגי לטיפוח מובנה של התהליך הרפלקטיבי. (ניבה ולנשטין, ניצה מרק-זגדון)

המחקר הנוכחי התמקד ב- 480 תלמידי מכללת מכללה אשר למדו במכללה בשנת תשס"ג, בשנות הלימוד ב'-ד' ובכלל וכן ב-271 בוגרי מכללה בין השנים 1996-2002. הסטודנטים שהשיבו לשאלונים מגיעים מכל המסלולים והחוגים במכללה. כל הסטודנטים הללו למדו במכללה ברציפות במשך כל שנות לימודיהם. מטרת המחקר הייתה לבדוק את מידת שביעות הרצון מתכנית ההכשרה הפדגוגית, הדידקטית והמעשית בקרב סטודנטים אלה המתכשרים למקצועות ההוראה. הממצאים המרכזיים במחקר זה מצביעים על כך שההתנסות המעשית מהווה חלק משמעותי ביותר בהכשרת מורים. סטודנטים בפועל מעריכים את הליווי הפדגוגי והדידקטי במידה רבה מאד וכן גם את המדריכים הפדגוגים ומורי הדידקטיקה. בהשוואה בין סטודנטים בפועל לבוגרים נמצא שהבוגרים מייחסים חשיבות רבה יותר לניסיון האישי והעצמאי שלהם בהוראה מאשר להכשרה שלהם לפני כניסתם למקצוע. בפרמטרים אחרים אין הבדלים גדולים בין בוגרים לסטודנטים בפועל (קארי סמית, לילך לב ארי)

מטרת המחקר הייתה להשוות בין שני סוגי הכשרת מורים בארה"ב, הכשרת מורים מסורתית מול הכשרת מורים מבוססת תוכנית לימודים אינטגרטיבית. המחקר התבסס על חקר מקרה של מכללה ותיקה להכשרת מורים בארה"ב אשר עברה מתכנית לימודים מסורתית לתכנית לימודים אינטגרטיבית מבוססת סטנדרטים. במענה לשאלת המחקר הראשונה נמצא כי התכנית האינטגרטיבית מבוססת הסטנדרטים אכן מכשירה טוב יותר את הסטודנטים בהשוואה לתכנית המסורתית. העדיפות של תכנית האינטגרטיבית מבוססת הסטנדרטים עולה בקנה אחד עם הממצאים של החוקרים (Wiggle & White (1998 על האפקטיביות של הכשרת מורים מבוססת סטנדרטים בעיקר מבחינת שיטת ההערכה, אך אינה תואמת בהכרח לכל המסקנות של החוקרים (Carter & Mason (1997 על עדיפותם של תוכניות לימודים בינתחומיות אינטגרטיביות (Mikyong Minsun Kim , Richard L. Andrews , Deborah L. Carr)

בקונטקסט הביקורת הקיימת בעולם כיום על הכשרת מורים, יש צורך בהתייחסות מחודשת לתחום ההכשרה ולמקצוע ההוראה כמו גם – בהערכה ביקורתית של הכשרת המורים וביה"ס. המאמר עוסק בנושא "שאלת התוצרים" תוך התמקדות בצדק חברתי כהיבט משלים לעיסוק בהצטיינות אקדמית. Cochran-Smith טוענת שיש צורך שמכשירי מורים ואחרים יבחנו מקרוב את ההגדרות השונות של תוצרים חינוכיים ויעמידו אותן לביקורת ולדיון. המאמר מבקש לתרום לדיון הקיים בנוגע להתחדשות של הכשרת מורים תוך התייחסות ספציפית לתנועת הסטנדרטים המתפשטת והולכת ולטובת הציבור כמו גם להתנהגות ולניהול החינוך באופן כללי.

הצעה לשינויים בהכשרת המורים בישראל, בזיקה למאפייני המתקבלים להכשרה, דרכי ההכשרה, ומאפיינים של מוסדות ההכשרה. נייר העמדה נכתב בתום כתיבת דיסרטציה לתואר שלישי בנושא: אוניברסיטאות ומכללות לחינוך כסביבות הכשרה להוראה: מחקר משווה של בסיסי ידע וגישות חינוכיות המשתקפים בתפיסת פרחי הוראה את הכשרתם להוראה לבתי ספר על-יסודיים. המסמך מסכם מסקנות הנגזרות מתוך ממצאי המחקר. (שלומית אבדור)

הכשרת פרחי הוראה באימוני ההוראה שלהם להתמודדות עם בעיות התנהגות מצומצמת במידה רבה בשל הטענה, שפרחי הוראה אינם מתמודדים כלל עם בעיות התנהגות בשיעוריהם, הן משום שהמורה המאמנת לוקחת עליה את התפקיד והן משום שבשיעוריהם כמעט שאין בעיות התנהגות .המחקר הנוכחי בדק שיעורים של 38 פרחי הוראה ,המצויים בהנחייתם של 15 מדריכים פדגוגיים מ 8-המכללות הגדולות בארץ, ומצא כי בשיעוריהם של פרחי ההוראה יש התייחסות רבה לבעיות התנהגות .בממוצע היו בשיעוריהם 0.8 התייחסויות לבעיות התנהגות בדקה .במחקר נמנו יותר מ 1000-הערות על אודות התנהגות . המורה המאמנת אמנם לקחה חלק חשוב בהתמודדות עם בעיות ההתנהגות (38% מן ההערות), אולם 55% מן ההתייחסויות הללו היו של פרחי ההוראה . (נורית גל)

פרופסור לי שולמן ביסס לאחרונה (2004) מחדש את המודל הקונספטואלי שלו על הוראה מבוססת קהילת לומדים תוך נסיון לנתח את ההשתמעויות מבחינת הכשרת המורים ותוך ניסיון להוכיח את התקפות של מודל קהילות הלומדים כמודל גנרי הן בסביבות בתי הספר והן במוסדות להכשרת מורים (Shulman Lee, Sulman Judith)

מחקר הערכה המתמקד בהשוואה של 271 בוגרי אורנים בשנים 1996-2002 ל-253 סטודנטים שנה ד', במטרה לבדוק את מידת שביעות הרצון מתכנית ההכשרה הפדגוגית, הדידקטית והמעשית בקרב הסטודנטים המתכשרים למקצועות ההוראה, וכן לבחון את מידת שילובם של הבוגרים בעיסוק ההוראה ותרומת המכללה להצלחתם כפרופסיונלים. בין הממצאים: הסטודנטים חשו כי רכשו יותר כישורי חיים בתחומים השונים בהשוואה לבוגרים; קיימת שביעות רצון גבוהה, הן של הבוגרים והן של הסטודנטים, מתשתיות הידע שרכשו במהלך הכשרתם; מרבית מהבוגרים מועסקים כיום בהוראה ורואים את העיסוק בהוראה הולם את כישוריהם; ככל שטווח השנים גדל כך יורדת נכונות הבוגרים לעסוק בהוראה בעתיד; מעטים מהבוגרים ימליצו לילדיהם לבחור במקצוע ההוראה (לילך לב-ארי, מאיה מלצר-גבע, דוד מיטלברג)

החוקרות החליטו לבחון כלי שהוא שילוב של שני כלי הערכה קיימים: תלקיט (פורטפוליו) ודיון כיתתי. במאמר הנוכחי הן מתרכזות בשני נושאים עיקריים: א. תובנות שונות שהתקבלו כתוצאה מיישום גישה משולבת להערכת ההתפתחות המקצועית של פרחי הוראה למתמטיקה; ב. רפלקציה שלהן על גישת הערכה משולבת זו כאמצעי להערכת התפתחות מקצועית (אילנה לביא, עטרה שריקי)

הדרישה הגוברת בעולם לרישוי מקצוע ההוראה היא נחלתן של המדינות המתקדמות, המאמינות כי ההסמכה המקצועית מחייבת רישוי תקופתי ולא מצב חד-פעמי של מדידת ידע בנקודת זמן אחת. במדינות אלו הולכת ומתגבשת ההכרה, כי הרישוי אינו הליך חד פעמי והתחלתי (כמו במקרה של מרבית המקצועות האחרים, כגון עורכי דין או מהנדסים), אלא חלק ממחזור ההתפתחות המקצועית של המורים וממסלול הקריירה וההתקדמות שלהם לאורך זמן. תהליכי רישוי המורים באירופה ובארה"ב מייצגים כיום רמות שונות לחלוטין של התפתחות. באירופה, תחום רישוי המורים הוא חלק בלתי נפרד ממערכת הכשרת המורים ומתפיסות היסוד שלה, בעוד שבארה"ב התפתח התחום באופן מלאכותי, ללא קשר למערכת הקיימת של הכשרת המורים, ולעתים אף בסתירה לעקרונותיה. עם זאת, המאמצים המושקעים בארה"ב ברישוי המורים הם משמעותיים הרבה יותר מאלה באירופה. (עמי סלנט)