הכשרתם של פרחי הוראה בארץ ובעולם נעשית בשני סוגי מוסדות: מוסדות מחקריים ומוסדות הוראתיים. בישראל החלוקה הזו ברורה וחד-משמעית: היא מוגדרת בהנחיות המועצה להשכלה גבוהה, ולפיהן קיימת הבחנה בין "אוניברסיטה" לבין "מכללה להכשרת עובדי הוראה". אם כן, ההכשרה להוראה נעשית בארץ בשני סוגי המוסדות – במכללות לחינוך בעלות האוריינטציה ההוראתית-פדגוגית, כמו גם באוניברסיטאות בעלות האוריינטציה המחקרית. מטרות המחקר היו: א. להשוות בין רכיבי דמות המורה הראוי שמדגישים מכשירי המורים במכללות לחינוך ובאוניברסיטאות.ב. להשוות בין רכיבי דמות המורה הראוי שמדגישות שלוש הקבוצות הבאות: מרצים מן הפקולטות הדיסציפלינריות באוניברסיטאות, כאלה המעורבים בעקיפין בהכשרה להוראה; מרצים מבתי הספר לחינוך באוניברסיטאות, כאלה המכשירים מורים באופן ישיר; ומרצים מן המכללות לחינוך (לוי-פלדמן, אירית ודוד נבו ).

סקירת ספרות זו בוחנת את התפתחות המסגרת של ידע פדגוגי משולב מסוג Technological Pedagogical Content Knowledge (TPACK) עם התמקדות בהערכת ה-TPACK בהקשר של תכניות להכשרת מורים. במאמץ להדגיש את הופעתם של כלים ושיטות הזמינים לאחרונה לשימוש עם קבוצה מסוימת זו, מחקר זה מספק סקירה של הכלים והשיטות כמו גם דיון באתגרים, במטרות ובשימושים הפוטנציאליים של כלים אלה עבור הערכה המבוססת על שילוב הידע הפדגוגי מסוג TPACK בהתנסויות בהכשרת מורים. המסגרת של ידע פדגוגי משולב מסוג TPACK משלבת את תחום הידע ב"טכנולוגיה" לתוך המושג שטבע Shulman בשנת 1986 ונקרא pedagogical content knowledge (PCK) כדי לפנות לחשיבות ההולכת וגדלה של טכנולוגיות דיגיטליות במסגרות לימודיות כמו גם לפוטנציאל שגורם לשינוי הלמידה של טכנולוגיות אלה (Jason T Abbitt).

מטרת המחקר היא להשוות בין עמדותיהם של מתמחים המשתתפים בסדנאות מעורבות( סדנאות כלליות ללא מיקוד דיסציפלנירי) לבין עמדות מתמחים המשתתפים בסדנאות ייעודיות ( סדנאות בעלות מיקוד דיסציפלינרי) כלפי סדנת הסטאז'. במסגרת המחקר הועברו שאלונים ל-256 מתמחים ובוצעו ראיונות חצי-מובנים בקרב שמונה מנחות. הממצאים מלמדים כי מתמחים בסדנאות הייעודיות מדווחים על תרומה רבה יותר של הסדנאות לתהליך ההתמחות. הללו יוצרות רצף בתהליך ההכשרה להוראה. ההתמקדות בהוראת הדיסציפלינה בשלב ההתמחות תורמת להגברת רמת הביטחון העצמי של המתמחה ומסייעת לו בהתמודדות עם התלמידים. הסדנאות המעורבות , לעומת זאת, מקדמות שיח תאורטי המתמודד עם שאלות חינוכיות כלליות ברמה המקרו-חברתית. סדנאות אלו הן בעלות חשיבות רבה להתפתחות הפרופסיונאלית של המתמחים. עם זאת, הממצאים מראים כי תרומתן של הסדנאות המעורבות לתהליכי הקליטה של המתמחים במערכת החינוך בשנה הראשונה בהוראה נמוכה יחסית לתרומת הסדנאות הייעודיות. הממצאים מראים כי יש חשיבות רבה למקד את הדיונים בסדנת הסטאז' בהיבטים פרקטיים בהוראת הדיסציפלינה, וזאת על מנת לתת מענה טוב יותר לצרכים הספציפיים והמידיים של המתמחה בשנתו הראשונה כמורה במערכת החינוך (רינת ארביב-אלישיב, דורון לדרר).

בספרה החדש דנה ד"ר לילי אורלנד-ברק בהעמקה ובפירוט רב במושג הנחיה/חונכות ( mentoring ) כמרכיב בלתי-נפרד מהכשרת המורים. היא עוסקת בנושא בכלים מדעיים מורכבים לצד גישה סיפורית מעניינת. בהיבט המדעי מדובר בטכניקות מורכבות של תצפיות ותיאורים של תהליכים בין-אישיים ותוך אישיים של אנשי חינוך. זוהי הדרך הנכונה ביותר לחקר מעשה ההנחיה – התבוננות שקטה, הקשבה ושימוש בחזון רחב. בהיבט הסיפורי הכותבת מעוררת לחיים דוגמאות אמתיות של הנחיה ושל חונכות בפעולה. המחברת מזהה מגמה מתפתחת בספרות המחקר של הכרה במעשה ההנחיה (mentoring) כתחום מקצועי עצמאי, שיש לו מערכת אוניברסלית של עקרונות לפתרון בעיות המוכרת על ידי המערכת האקדמית, ומערכת של נורמות ומיומנויות המוכרת על ידי הקהילה המקצועית. לדעתה של אורלנד-ברק, הלמידה כיצד להנחות דורשת רכישה של שלושה תחומי דעת (או יכולות) הקשורים זה בזה: הערכה ( evaluation) , השתתפות ( participation), ואלתור improvisation) , במגוון של הקשרים דיאלקטיים בנקודת המפגש שבין מסגרות של דיאלוג למסגרות של עשייה ( סקירת ביקורת שנכתבה ע"י אריאלה גדרון בכתב העת , דפים , מס' 52

דו"ח המועצה, שנקרא "סטודנטים להוראה בארה"ב" (“Student Teaching in the United States”), דירג 134 תכניות להכשרת מורים ברחבי ארה"ב כ-10% מתכניות אלה מכשירות מורים לבית הספר היסודי-ומצא ששלושה רבעים מהן אינן עונות על חמשת הסטנדרטים הבסיסיים עבור תכנית להכשרת מורים באיכות גבוהה. לפי Kate Walsh, נשיאת המועצה, התכניות להכשרת מורים נחשבות לחמישית עד שליש מהציון של בתי הספר לחינוך. הדו"ח עורר התנגדות בקרב ראשי בתי הספר לחינוך בארה"ב ( TAMAR LEWIN).

דו"ח אמריקאי: על מוסדות להכשרת מורים להבנות תכניות הכשרה הכוללות התמחות בתחום דעת אחד לפחות, שיהווה מסלול המשך אפשרי לסטודנטים שאינם מצליחים בלימודי ההוראה.

ממצא מרכזי של המחקר, הדומה לממצאים של אחרים (Anderson et al., 2007, Lovat & Toomy, 2007), הוא העדר הוראת אתיקה במהלך לימודי החינוך וההכשרה. הדבר אמור גם לגבי מורים ותיקים המתמודדים עם נושאים אתיים במסגרת ההוראה היומיומית ללא הכשרה מתאימה לכך."הקוריקולום הסמוי" ממשיך להשפיע גם על אלה שהם בעלי ערכים אתיים העולים בקנה אחד עם ערכיהם המקצועיים, שכן נראה כי קשה להשמיע קול עצמאי כנגד המקובל במוסד, ולרוב הקבלה של דעת הרוב או התרבות השלטת היא המצויה. הדבר עשוי לנבוע מחוסר היכולת של מורים להגן על עיסוקם פילוסופית ולהביע שביעות רצון ממנו ( Boon, H) .

שלי פטאל מתארת במאמרה תפיסת הכשרה המבוססת על שיתוף פעולה בין המכללה לבין השדה החינוכי בהתאם למודל ה-PDS – Professional development school . המחברת מדגימה את יישומו של מודל ההכשרה באמצעות הדרכה וליווי של סטודנטיות לחינוך מיוחד בעת כניסתן לגני ילדים . המודל מתאר דיאלוג שנבנה על בסיס שיווני של הגדרת צרכים מקצועיים ואישיים ( של סטודנטים ושל גננות העובדות בשדה) . דיאלוג המתקיים בין שותפים אשר משלימים זה את זה מתוך יחסים של כבוד ואמון הדדי. "השתנתה והתרחבה תפיסת התפקיד שלי כמדריכה פדגוגית המחויבות בעיקר לתהליך התפתחות המקצועית והאישית של הסטודנטית . מצאתי את עצמי מובילה צוות רחב יותר, חברה בקהילות לומדות ואחראית יחד הסטודנטיות להשגת מטרות הגן."

במשך עשרים השנים שחלפו, חדשנות טכנולוגית שיחקה תפקיד בעל משמעות הולכת וגוברת בחשיבה מחדש על הכשרת המורים. מאמר זה דן בשינויים האחרונים בתכנית להכשרת מורים במדעי החברה ובתפקיד שמילאו כלי Web 2.0 בחשיבה מחדש על הפדגוגיה המתוקשבת ( Adcock, L. & Bolick, C).

מעט תשומת לב מוקדשת למורי המורים המכשירים מורים להוראה. לאור הדרישה הגדלה והולכת למורי-מורים באוסטרליה לאור פרישה של רבים, ולנוכח שינויים פוליטיים ומוסדיים, הגיע הזמן להבין יותר את מהותו של העוסקים בתחום: מי הם מורי –מורים? מדוע הם עוסקים בהכשרה? מהי הנתיבה המקצועית שעברו? מהם היבטים מרכזיים של הידע והמעשה שלהם? ובפני אילו נושאים קריטיים הם עומדים? המאמר כולל דיווח על מחקר החוקר את הנתיבים להכשרת מורים ואת מסלולי הנתיבה המקצועית של קבוצת מורי מורים העובדים בכמה אוניברסיטאות באוסטרליה. החוקרים בחנו באמצעות ראיונות את הדרכים בהן מורי המורים מדברים על האופי המקרי של מסלולים אלה, על דעותיהם על הוראה ומחקר ועל הדרכים המגוונות שבהן ידע התנסותי ומחקרי מוכר ותקף לדעתם בתחום ההכשרה ובאקדמיה. המחקר מאיר שיקולים מרכזיים בהכשרת הדור הבא של מורי מורים ובכניסתם למקצוע, חונכות ותכנון קריירה כדי לבנות ולתחזק כוח עבודה בר-קיימא והולם את הנדרש במאה ה-21.

כלי ההערכה צריכים לסוגי ההערכה ולמטרותיהם השונות, מובנית כהיענות לסטנדרטים קבועים או פתוחה לקבלת יכולות שונות. קיים מתח בשימוש בהערכות לתמיכה ולהערכת התקדמות, והשאלה היא כיצד לגשר בין מטרות סותרות אלה. המחקר מראה שההבדלים בין חונכים לבין סטודנטים לגבי היבטים חשובים של הערכה מועטים, ושהם מסכימים לגבי הדרך שבה היא מתבצעת. מנקודת המבט של הערכה, אי-הסכמות או מחלוקות בין סטודנטים לבין חונכים בתהליך החונכות עשויים דווקא לשפר את ההוראה, והדבר אמור לגבי שלוש המדינות שנבדקו. דווקא חשיפת סתירות בדעות ובגישות עשויה להוביל להבנות חדשות ולחידושים בתהליך מתון המכוון להשגת הסכמה הדדית . יחסי חונך/מאמן – מתכשר צריכים להתאפיין ביושר, בפתיחות, ברגישות, בהתלהבות, בהומור, בארגון, במודעות עצמית וברפלקציה, מאפיינים האמורים להוביל לכשירויות הוראה משופרות של המתכשרים וללמידה של התלמידים ( Tillema, H.H., Smith, K., & Leshem).

בתחומי הכשרת המורים בעולם הולכת ומתפתחת ההכשרה הלוקחת בחשבון את התפיסה המשולבת technology, pedagogy, and content knowledge (TPACK) המחוללת אצל פרחי ההוראה מודעות קוגניטיבית גבוהה יותר לשילוב יישומי המחשב בהוראה. כדי לחקור את ההשפעה של הוראה בעזרת התפיסה המשולבת technology, pedagogy, and content knowledge-TPACK , מורים התבקשו ליישם נאמנות פדגוגית, מתמטית וקוגניטיבית לטכנולוגיה שבה השתמשו ביחידה ההוראה שהם מתכננים. התוצאות הראשוניות הראו שאצל המורים נוצרו קונפליקטים לגבי הגישה הקונספטואלית של שימוש בטכנולוגיה. באמצעות הבהרה והגדרה של הפדגוגיה, המתמטיקה והנאמנות הקוגניטיבית בתוך המסגרת של TPACK, המורים הפכו מודעים יותר בשימוש הלא ראוי בטכנולוגיה לצורך הוראה, לתכונות של טכנולוגיה שמובילות לפיתוח קונספטואלי, ולשילוב של טכנולוגיה ביחידות ההוראה. ה-TPACK יוצר מודל המבוסס על מחקר, על-ידי הוספת המאפיינים המכשירים הדרושים כדי למקסם את הפוטנציאל של הטכנולוגיה בכיתה. מטרת המחקר היא להתבונן במבני הידע של ה-TPACK ולבחון אותם בתכנון יחידות ההוראה (Bos, B ).

רחל שגב-טל בוחנת את ערכם של הסיפורים האישיים בתהליך הלמידה אשר מלווה את ההכשרה להוראה. לכאורה, הסיפורים האישיים אינם קשורים לעיסוק בלמידה ובהוראה. ברם כאשר אלו "מתפרצים" ( או "זורמים" בלשון המחברת ) לתהליך ההדרכה, מתעורר הצורך במציאת האיזון ההולם בין החלק האישי לבין החלק המקצועי, תוך כדי מתן דוגמאות והצגת לבטיה כמדריכה פדגוגית באמצעות שזירת קטעים של "מחשבות בשולי הכתיבה". שגב-טל מצליחה לשכנע אותנו ביתרונות שילובו של הסיפור האישי בשיעור. גם בכתיבה זו מורגש הצורך של המדריכה לחלוק עם הקורא פרקטיקה ולהמשיג מודל של שימוש בסיפורים אישיים בשיחה, בכתיבה או בפעילות קבוצתית אחרת.

טענת הכותבים היא שמורים אינם יכולים להיענות בהוראתם לשונות תרבותית בין תלמידים אם אין הם מכירים בקיומם של הבדלים כאלה ביניהם או מודעים להם. מתכשרים להוראה עשויים להשתמש ב"אותו דבר" האנושי ("גישה עיוורת"- צבעים) כדי להתנגד לצורך להיענות תרבותית. לדעת הכותבים בחינה של הבנות פשטניות ומונחים קוטביים במודל המציב "אותו דבר" ו"שונה" בתוך הקשר(context) עשויה לסייע למתכשרים להמשיג טוב יותר מהי מורכבות תרבותית. הכותבים מאמינים שדיון בקשר בין הדבר הדומה בהתנסות אנושית לבין הבדלים תרבותיים קיימים עשוי לסייע לעורר מודעות סוציו-תרבותית בקרב המתכשרים ולהוביל להבנה שהזהויות התרבותיות שלנו, שהן רב שכבתיות, גמישות מובנות חברתית ומורכבות משפיעות על נסיבות חיינו. כך ניתן לפרק תפיסות רווחות בקרב מתכשרים שלפיהן הבדלים תרבותיים אינם עניין לעסוק בו כמורים בכיתה (Rose, D., Potts, A.D).

הגישה המעודדת לומדים להיות לומדים בעלי הכוונה עצמית ופעילים בלמידה מציבה מטלות חדשות גם בפני מורי המורים שהם סוכנים מרכזיים בעיצוב סביבות למידה חדשות אלה, ובעלי השפעה על גישות של מתכשרים ללמידה (Evans, 2004). בחינה של המחקרים שבדקו את הקשר בין תפיסות התכשרות להוראה לבין אסטרטגיות הוראה מראה שלרוב הדבר נבדק בהקשרים אוניברסיטאיים מבלי להדגיש הקשרים של הכשרת מורים. תפיסות מורים מתוארות לכן בקטגוריות רלוונטיות למרצים המתמקדות יותר בדרכי למידה "אקדמיות" (למשל, קריאת מאמרים)ופחות בדרכי למידה "מעשיות" (למשל, למידה מהתנסויות מעשית בשדה) (Samuelowicz & Bain, 2001). מטרת המחקר המוצג במאמר זה הייתה להעמיק את ההבנה של תפיסות ההתכשרות להוראה של מורי-מורים ואת הקשר שלהן לאסטרטגיות ההוראה שבהן הם נוקטים ( Donche, V. & Van Petegem, P) .

המאמר מתמקד בהערכת מתכשרים להוראה במסגרת ההתנסות המעשית בתוכנית הכשרה המתמקדת ביצירת קשר בין תיאוריה למעשה בעבודת המתכשר והמורה המתחיל. המחקר נערך בשני שלבים: בראשון הועברו סקר וראיונות אישיים למתכשרים בתום התנסות מעשית מרוכזת בשנה ב' שלמדו בתוכנית "ידע מקצועי חיוני (BLM); בשני הועברו סקר וראיונות אישיים למורים חונכים. במסגרת המחקר נעשתה השוואה בין ממצאי שני השלבים ( Allen, J.M.).