פרופ' חנן יניב פיתח מודל של למידה בסביבה הרפתקנית (לב"ה). המודל כולל שלושה מרכיבים: אירוע, דילמה ורצף סיפורי – הרפתקה. הנחת היסוד של המודל היא כי כל תוכן יכול להפוך להרפתקה. האתגר ביצירת למידה בסביבה הרפתקנית הוא ליצור מוטיבציה פנימית, עניין, מיקוד בעשייה ומחוברות (engagement). מודל לב"ה יוצר מחוברות ללמידה, וההרפתקה מפעילה אצל הלומד מנגנוני למידה משמעותית.

כבר כתבנו בפורטל מס"ע על השימוש בשלטים אינטראקטיביים (שלטים תומכי למידה או קליקרים) בהרצאות במכללות ובאוניברסיטאות האמריקאיות. עתה נראה כי היישום של תופעת השלטים האינטראקטיביים באולמות ההרצאה של האוניברסיטאות בארה"ב הולך ומתרחב. קרוב לחצי מיליון סטודנטים כבר עושים שימוש פעיל בשלטים אינטראקטיביים בחדרי הרצאות ובקורסים באוניברסיטאות ובמכללות. עיתון הניו יורק טיימס עצמו מדווח על השימוש בשלטים אינטראקטיביים (קליקרים) בקורס שמעביר פרופסור בוב וייט באוניברסיטת Northwestern-University בארה"ב. מדובר על קורס לתואר ראשון בנושא "התנהגות ארגונית". לכל אחד מהסטודנטים הלומדים בקורס יש קליקר משלו אשר באמצעות הוא נדרש להגיב לשאלות שונות של המרצה בקורס. המאמר מדגיש כי השינוי שיצרו השלטים האינטראקטיביים הוא בראש ובראשונה תרבותי ( ולא בהכרח טכנולוגי). הסטודנט הטיפוסי שעד כה במשך מאות שנים היה במצב של "חצי נמנום", נדרש עתה להיות הרבה יותר ערני ופעיל שכן הוא חייב להגיב על השאלות המוצגות ע"י המרצה באמצעות הסקר הממוחשב. ממצאי התשובות מוצגים על גבי לוח התצוגה המרכזי באולם ההרצאות. לא ייפלא, אפוא, כי המרצים מתלהבים מהיישום האינטראקטיבי החדש, אך הסטודנטים הרבה פחות.

המאמר מתמקד באימוץ של בתי הספר בארה"ב את הלמידה המכוונת עצמית (student-directed learning, בראשי תיבות: SDL) כמתכונת של תכנית הלימודים, שבעזרתה התלמידים מנהלים את הלמידה שלהם בעצמם, כמגבירה את מיומנויות החשיבה החיוניות. מורים המתמידים בשימוש ב-SDL בבתי הספר משתמשים בטקטיקה של "שאל שלושה לפני שאתה שואל אותי" כדי להזכיר לתלמידים להתייעץ קודם כל עם בני כיתתם, ולחפש באנציקלופדיה ובאינטרנט לפני שהם פונים ושואלים את המורה ( Harvard Education L).

המטרה של מחקר זה הייתה לזהות את אותם מורי בית הספר התיכון בארה"ב שנתפסו על-ידי תלמידיהם כיוצרים בכיתתם הקשרים שתמכו במיוחד בהנעה ובלמידה של התלמידים, ולתאר את הפרטיקה שלהם.הניתוח הונחה על-ידי שאלות המחקר שלהלן:כיצד מורים אפקטיביים בבית הספר התיכון יוצרים בכיתה הקשרים שהתלמידים תופסים כתומכים בהנעה ובמעורבות שלהם? אילו מאפיינים משותפים מתארים את פרקטיקות הלמידה של מורים אלה? שאלה משנית התמקדה בין אם היו הבדלים מובחנים בין ההקשרים של כיתות למדעים לבין כיתות למדעי החברה בבית הספר התיכון, או בין אם קושרו הבדלים אלה למגדר של המורים. משתתפים: 2,864 תלמידים בכיתות ט'-י"ב משלושה בתי ספר תיכוניים וארבעה ממוריהם (שני מורים למדעים ושני מורים למדעי החברה), שזוהו בהתבסס על דיווחים בסקר של התלמידים (Lynley H. Anderman, Carey E. Andrzejewski & Jennifer Allen).

חומרי עזר יעילים ומדריכים דידקטיים להוראה של למידת חקר בחטיבות ביניים. באתר ניתן למצוא מסמך מדיניות – הוראה מפורשת של מיומנויות החקר המדעי, מדריך למורה – למידה בדרך החקר- חט"ב , תלקיט לתלמיד – למידה בדרך החקר – חט"ב, סיפורי חקר: פעילויות פתיחה, לאבחון ידע קודם או גירויי לחקר, הצעות לפיתוח משימות חקר בנושאים הנלמדים בכיתה ט'.

LiveWeb- שילוב של דף אינטרנט בתוך המצגת- תוסף זה יאפשר לכם לפתוח דף אינטרנט בזמן שהמצגת "רצה" וכחלק אינטגראלי מהשקף המוצג. תוכלו לקבוע את כתובת האינטרנט, כמה מקום בשקף "יתפוס" דף האינטרנט ואת מיקומו המדויק. כך שבזמן הצגה לא יהיה צורך לצאת מהמצגת כדי לעבור ליישום רשת או דף אינטרנט.

וורדל (Wordle) הוא כלי חינמי שמאפשר ליצור ייצוג ויזואלי של טקסט. התוצר מדגיש את המילים השכיחות ביותר באותו טקסט. לוורדל יש מגוון שימושים מדליקים, כמו למשל כרטיס ביקור או כרזה, ואפשר לעשות בו יופי של שימוש בכיתה – החל בכיתות היסוד וכלה בתיכון, בחדר ההרצאות באוניברסיטה ובהשתלמויות של "גדולים". קבלו 15 רעיונות לשימוש בוורדל בכיתה – מניסיונה האישי של הדס מטס, מניסיונם של אחרים ומרחבי האינטרנט. ועוד אחד – בונוס לוועד ההורים.

פתרון בעיה היא מיומנות חשובה בידע כלכלי. המחקר מציין כי התפתחות מיומנויות בפתרון בעיות עובד טוב יותר בהקשר של גישות הדרכה ממוקדות בבעיות בעולם האמיתי. אך תלמידים צריכים מערכת תומכת להצליח בדרך הוראה כזו. במאמר זה מציג החוקר מסגרת מושגית להבנת ההשפעות של מערך התמיכה. בתחילה דן החוקר במטרה הסופית של מערך התמיכה – העברת אחריות, ומתאר דרך אשר נוסחה על ידי החוקרים על מנת לקדם תוצאה זו . בשלב הבא, החוקר מתאר דרך חלופית להמשיג העברת אחריות דרך העדשה של קוגניציה מבוזרת. כמו כן, מבהיר כיצד המיקוד באמצעות עדשה זו מקדם את העברת האחריות ( Brian R. Belland ).

ניתן לומר כי מהרבה בחינות אנו מתייחסים לכלים הטכנולוגיים שסביבנו כהרחבה של יכולתנו לזכור. לעתים תכופות אנו אף מוותרים על הניסיון לזכור דבר מה מראש ומסתמכים על אותם אמצעים. אולם, בעשותנו כן אנו מתעלמים משני דברים חשובים. ראשית, הזיכרון האנושי אינו זיכרון טכני אלא סיפורי. הוא כולל סיפור מקרה, ריחות, טעמים ורגשות. בהיותו כזה הוא תורם לשזירה של זיכרונות ברשת קישורים המאפשרת שליפה לא רק של פרט כזה או אחר אלא לראייה של מצב נתון באופן רחב יותר תוך גישה בלתי אמצעית למספר רב של חוויות בו זמנית. בהיותו רשת זיכרונות רב חושית וסיפורית, ומתוך יכולתנו להסתמך על פריסה של חוויות וזיכרונות בו זמנית, הזיכרון הוא בסיס למחשבה שלעתים מפתיעה אותנו דווקא בשל היותה תוצר לא לוגי, מחוץ לקופסה ( נדב בדריאן)

כמה תובנות בעקבות צפייה חוזרת בסרט התיעודי "המורה אירנה": סרט דוקומנטרי על מורה היכולה לשמש מודל לחיקוי , על מלאכת ההוראה המורכבת והמפרכת , על הילדים, הסביבה, ההורים. סרט שיכול לשמש כחומר הדרכה לפרחי הוראה וסטודנטים להוראה במכללות להכשרת מורים . המורה אירנה מלמדת בביה"ס גונן בשכונת הקטמונים בירושלים. הורים הטרודים בבעיות פרנסה ויש להם מספר ילדים לא מצליחים לעודד ילד לשבת וללמוד ברצינות. מדוע המורה אירנה מעוררת השראה ? היכולת להציב גבולות, לייצר מסגרת והרגלי למידה ובו בזמן להעניק כל כך הרבה הכלה ואהבה. היא הקפידה לתת כבוד ואהבה לתלמידיה ודרשה לנהוג כמוה, לדרוש מהם כבוד ואהבה. לסיכום , חינוך זה קודם כל הצבת גבולות ואירנה מציבה גבולות ועושה זאת בתבונה רבה ואהבה גדולה ומשיגה תוצאות מדהימות בילדים שאף אחד לא משקיע בהם

מחקר זה בוחן תכנון שיתופי כאסטרטגיה הלוקחת בחשבון את התפיסות של התלמיד לגבי תכנון מחדש של הלמידה. הפגישות לתכנון השיתופי נערכו במסגרת בית הספר התיכון בין קבוצות של מורים ושל שבעה תלמידים השותפים לתכנון . פגישות אלה זיהו שינויים כיצד לשפר את תהליך החינוך הרגיל (Konings, Karen D; Brand-gruwel, Saskia; van Merrienboer, Jeroen J; G).