מערכת החינוך הבריטית מתמודדת כבר יותר מעשור עם ניסיונות מכוונים לטיפוח יצירתיות בבתי ספר. פרופסור קן רובינסון, המומחה המוביל ליצירתיות בחינוך הגיש לפני 10 שנים לראש הממשלה טוני בלייר תכנית פעולה לטיפוח ועידוד יצירתיות בבתי הספר הבריטיים. הממשלה הבריטית אימצה את הדו"ח של קן רובניסון והנחתה את שר החינוך דאז לקדם את התכנית בבתי הספר, אבל בראייה רטרוספקטיבית, ניתן לומר בוודאות כי התכנית הממשלתית לטיפוח יצירתיות לא השפיעה על בתי הספר הבריטיים ורישומה היה מצומצם. עם זאת, התכנית של רובינסון הצליחה ככל הנראה להכשיר את האווירה בקרב מנהלי בתי הספר וגורמי חינוך לקראת פרויקט ארצי חדש. הכוונה לפרויקט הארצי לטיפוח יצירתיות בבתי הספר באמצעות שותפיות יצירתיות עם אמנים מחוץ לבתי הספר.

יש בתי ספר לא מעטים המצוידים במערכת לניהול אתרי אינטרנט, אך הפעילות בהם מדשדשת ודועכת בסופו של דבר אינה מועילה למורים ותלמידים, אך יש כמה בתי ספר בישראל בהם האתר הבית הספרי פעיל ודינאמי לאורך כל השנה והוא מתעדכן באופן שוטף לטובת התלמידים והמורים. כזה לדוגמא הוא אתר ביה"ס של חט"ב בן גוריון בעיר הרצליה. הפעילות השוטפת של ניהול התוכן היא חלק מהתשתית של פורטל החינוך בהרצליה. במקרה של חט"ב בן גוריון ניכר כי ניהול התוכן באתר על ידי פזית לבנון הוא רציף, יציב ורלבנטי. לאתר ולתת-אתרי הכיתות מועלים כל הזמן הודעות, עדכונים והפעלות חינוכיות מתוקשבות כגון קישורים חדשים בלשון, ציורי תלמידים בנושא אקולוגיה, הפעלה ליום ירושלים ועוד. המסקנה היא שאתר ביה"ס באינטרנט הרוצה להיות רלבנטי לתלמידים חייב להיות מנוהל באופן פעיל ויזום כל הזמן.

המוטיבציה הפנימית ללמידה של תלמידים בכיתה ח' נמוכה יותר מזו של תלמידים בכיתה ד'. כך עולה ממחקר שבוצע במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון וממצאיו התקבלו לפרסום בכתב העת Journal of Experimental Education. החוקרים, דר' עידית כ"ץ, דר' אבי קפלן וגילה גואטה, מצאו עוד כי אף על פי שהצרכים הפסיכולוגיים של התלמידים בכיתה ד' אינם שונים מהצרכים הפסיכולוגיים של תלמידים בכיתה ח', המורים בכיתה ד' נתפסים בקרב התלמידים כמי שתומכים בצרכים האלו יותר מאשר המורים של תלמידים בכיתה ח'. "ההבדל בתמיכה של המורים בצרכים הפסיכולוגיים של התלמידים, נמצא כמסביר חלק משמעותי בהבדל במוטיבציה של התלמידים בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים", מציינים החוקרים.

אם צריך לחפש סימנים מוקדמים לכך שמחשבים ניידים בכיתות לימוד יהיו בשנים הקרובות מציאות נפוצה , הרי שהצעד של חברת דל לפתח מחשב נייד ייעודי לתלמידים הוא אחד הסימנים המובהקים לכך. יצרנית המחשבים החלה למכור את Latitude 2100, מחשב זעיר בעל מסך מגע במארז גומי קשיח שאמור להיות עמיד יותר לנפילות לחבלות, ונועד לשימוש תלמידי בתי הספר היסודיים. הנטבוק החדש של דל הוא וריאציה חדשה על ה"מחשב במאה דולר" של פרויקט הצדקה האמריקאי OLPC, ששאף לחלק מחשבים לילדי העולם השלישי. הפרויקט לא הצליח לייצר מספר מספק של מחשבים או ליצור מהפכה חינוכית בארצות מתפתחות, אך המחשב הנייד הקטן שפותח במסגרתו היווה השראה לכל יצרניות המחשבים ויצר למעשה את קטגוריית הנטבוק – מחשב נייד קטן, קל וזול יחסית, שמתאים לתוכנות פשוטות ולגלישה באינטרנט.

ריכוז תקופתי של מקורות מידע על תופעת רשותות חברתיות בחינוך. הסקירה כוללת את הפרקים הבאים : המקרה של אדיורשת , רשת מורים לביה"ס תיכון בצפון הארץ, רשת חברתית ייעוצית לילדי דרום, הקמת רשת חברתית מתוקשבת בביה"ס – תיאור מקרה , רשתות חברתיות בחינוך בחו"ל , רשת בינלאומית של מורים המתעניינים ביישומי אינטרנט, רשימה מעודכנת ונרחבת של רשתות חברתיות בחינוך שהוקמו על ידי אנשי חינוך ברחבי העולם. דוגמא מעניינת של רשת חברתית למורי חטיבת ביניים בארה"ב. חקר רשתות חברתיות . מחקרים על רשתות חברתיות בחינוך, ביבליוגרפיה של מאמרים אקדמאיים בנושא ועוד.

עיקרי הרצאתו של פרופ' רוני אבירם, ראש המרכז לעתידנות בחינוך באוניברסיטת בן גוריון כפי שניתנה במפגש מנהלי עמל בנושא תקשוב, בחודש מאי 2009. לדבריו, יש בעיה עולמית בנושא תקשוב החינוך, וישראל אינה יוצאת דופן. הוא הציע לחשוב על פתרון ולהפסיק להיות נאיביים מבחינת הציפיות. הייתה ציפייה משיחית, "אוטופית" לדבריו, שהתקשוב יוביל לשינוי טוטאלי, למהפכה בחינוך. לשיפור יוצא דופן בהישגים, לסגירת הפער הדיגיטלי בין הפריפריה למרכז. אך דבר מכל אלה לא קרה. 30 שנות היסטוריה של תקשוב בחינוך – והדבר היחיד שהצליחו לממש במידה זו ה או אחרת – נושא התשתיות. עדיין לא התרחשה אינטגרציה אמיתית לדבריו, בין השימוש בטכנולוגיה לבין הפדגוגיה. זאת ועוד, אבירם מנבא כי השינוי המיוחל יתרחש רק כאשר המחשב יהפוך להיות חלק אינטגראלי מעבודת המורה. לא עוד שיטת מעבדות המחשבים הנמצאות אי שם ומעלות אבק – אלא שילוב אמיתי בתהליך ההוראה והלמידה. לאורך השנים, החליפה מערכת החינוך תיאוריות כהחלף גרביים. ברוב המקרים סתרו התיאוריות האחת את השנייה, ועוררו ציפיות סותרות בהתאם, אך שום שינוי פדגוגי לא התרחש. עד היום רמת האינטגרציה של תקשוב בהוראה השוטפת – נמוכה.

לתכנית החדשנות החינוכית בביה"ס מבואות הנגב שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל וטכנולוגית תקשוב כלומר שילוב מחשבים ואינטרנט. בית הספר לא ויתר כמובן גם על עיסוק בתחום הערכי והחברתי. בצד הפדגוגי בחרנו בשיטה "למידה מבוססת בעיה" שבה לומדים להתמודד עם הבעיות המורכבות שמציב בפנינו העולם האמיתי ומנתחים אותן בעזרת מספר תחומי דעת. שיטה זו שונה ממה שנהוג בדרך כלל בבית ספר. לרוב מלמדים כל תחום דעת בנפרד, והמורים ממציאים בעיות מלאכותיות ששייכות רק לתחום אחד. תהליך של למידה מבוססת בעיה מתחיל בבחירת שאלה "פורייה": מעניינת, מורכבת, כזו שמעלה מיד שאלות נוספות. המטרה היא לחקור את השאלה ולייצר תובנות אצל התלמידים. לחשוב, לחקור, להבין, לגבש תובנות ( יודיק אביעד).

אסתי דורון, המעורבת והחוקרת את שילוב מחשבים ניידים בהוראה ובלמידה, כתבה מאמרון מעניין על חשיבות שיתוף התלמידים בהטמעת המחשבים הניידים ויישומיהם בבתי הספר. היא מדווחת על מאמרה של סילביה מרטניז Student Support for Laptop Programs, Success and Student Ownership המצביעה על כך כי התלמידים יכולים להוות סוכני שינוי בדיוק כמו המורים. מרטינז טוענת כי יש לשתף את התלמידים בכל תהליך הכנסת הניידים, החל משלב התוכניות וכלה ברעיונות להטמעה של הטכנולוגיה וללמידה באמצעותה.

רשימה מקיפה ושיטתית של מאגרי המידע שפותחו ע"י משרד החינוך בשנים האחרונות לטובת המורים, המנהלים ובתי הספר בארץ. בין המאגרים החשובים ברשימה ניתן לציין את מאגר חוזר מנכ"ל (כולל חיפוש מתקדם וחיפוש מורכב), מאגר איתור בתי ספר, קטלוג שירות הסרטים הישראלי, מאגר הפרסומים החינוכי כולל פרסומי האגף לתכנון ופיתוח תוכניות לימודים.

לדעת מועצת החינוך של מדינה אינדיאנה אין לספרי לימוד מודפסים יתרון על פני סביבות ממוחשבות. בישיבתה מאוקטובר 2008 דנה המועצה בספרי לימוד במדעי החברה ובהיסטוריה והגיעה למסקנה כי ספרי הלימוד המודפסים אינם מאתגרים את התלמידים ואינם יוצרים התעניינות בלמידה. ההחלטה ההיסטורית הכשירה את הקרקע לקראת יישום סביבות למידה ממוחשבות ואתרי אינטרנט במקום ספרי לימוד מודפסים בבתי הספר. בעקבות כך החל במדינת אינדיאנה תהליך המאפשר לבתי הספר ולמחוזות החינוך לשלב סביבות ממוחשבות ומקורות מידע אינטראקטיביים באינטרנט במקום ספרי לימוד. נראה כי התהליכים בבתי הספר באינדיאנה יביאו לשינוי מהותי בשוק ספרי הלימוד המודפסים ויובילו להתגבשות תנועה מסיבית של פתרונות ממוחשבים באינטרנט במקום ספרי הלימוד הרגילים שהכרנו משחר ילדותנו. מדינות נוספות בארה"ב (פלורידה, וירג'יניה) אימצו לאחרונה מדיניות דומה המאפשרת לבתי הספר בחירה רבה יותר מבחינת השימוש בספרי הלימוד או בתכנים דיגיטאליים. גם במדינות אירופה מתעוררת מגמה דומה במיוחד מבחינת תחומי הוראת האנגלית כשפה זרה.

בית הספר הוירטואלי באינטרנט לאימון מורים ומנהלים הוא פרויקט משותף באנגליה של המכללה לפיתוח מנהיגות, מרכז הBBC והמרכז לפיתוח מנהיגות במנצ'סטר. המטרה של המערכת הממוחשבת באינטרנט היא לחשוף את המורים והמנהלים לתרחישים מורכבים שונים בתחומי החינוך והניהול החינוכי ולאמן אותם לקבלת ההחלטות הנכונות. התרחישים נכתבו ע"י אנשי מקצוע מובילים בתחומי הניהול החינוכי באנגליה הן לבתי ספר יסודיים , הן לבתי ספר תיכוניים והן לבתי ספר בחינוך המיוחד.