סנאטור ברני סנדרס, המועמד הדמוקרטי לבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2020, הציע להקפיא את המימון הפדרלי לכל בתי הספר החדשים בזיכיון (charter schools). רוב הפוליטיקאים במפלגה הדמוקרטית, ובכללם ברק אובמה, תומכים בבתי ספר בזיכיון כאמצעי לספק יותר אפשרויות למשפחות עניות שאינן יכולות לשלם בעבור בתי ספר פרטיים. על הצעתו של סנדרס להקפיא את המימון לבתי ספר בזיכיון נמתחה ביקורת קשה, לפיה ההקפאה תשלול מהורים עניים, בעיקר אפרו-אמריקאים, את האפשרות לשלוח את ילדיהם לבתי ספר לפי בחירתם. רובם המכריע של הורים אלה, כך נטען, תומך בקיום בתי ספר בזיכיון. לעומת זאת, יועציו של סנדרס טוענים כי בתי הספר בזיכיון מגדילים בפועל את ההפרדה (Segregation), מרבים לסלק תלמידים ונעדרים שקיפות.

תכנית KIPP האמריקאית מטפלת בהצלחה רבה בתלמידים משכבות מוחלשות. כל הרעיון של KIPP מבוסס על הרצף החינוכי. "בבתי ספר קיפ אין הרבה מנהלי מערכת במשרד המרכזי, אין הרבה בירוקרטיה. לכן כל הכסף נשאב לכיתה ולתשלום גבוה יותר למורים. .‎90% מהתלמידים מבתי ספר קיפ היום הולכים לאוניברסיטאות, והם באים משכונות שבהן רק ‎15% הולכים לאוניברסיטאות. לכן הם גאים בתוצאות, אבל הם עדיין רוצים לשפר את התוצאה של ‎90%. רשת בתי ספר KIPP הוקמה בארה"ב על ידי פילנתרופים יהודים לפני כ-19 שנה וכיום היא מפעילה כ-109 בתי ספר ברוח רשת בתי הספר ציבוריים בשיטת הזיכיון בכ-20 מדינות בארה"ב.

בראיון שנערך בסוף אוגוסט 2011 עם ערן דובובי ( מוסף מיוחד של עיתון "הארץ" " "50 המשפיעים על החינוך בישראל" ) , ראש מערכת החינוך בעיר חיפה, למדנו על כוונתה הברוכה של עיריית חיפה להקים ביה"ס ראשון בישראל מסוג KIPP . תכנית KIPP האמריקאית מטפלת בהצלחה רבה בתלמידים משכבות מוחלשות. כל הרעיון של KIPP מבוסס על הרצף החינוכי. בית הספר הזה יהיה באחת השכנות הסוציו-אקונומיות המוחלשות בעיר חיפה. אומר ערן דובובי בראיון : " לא נבנה בית ספר חדש אלא נסב בית ספר קיים לבית ספר ברוח KIPP בדיוק כמו התכנית המקורית. יש הסכמה לכך במשרד החינוך. זה יהיה פיילוט ארצי-חיפאי. התוכנית מתחילה מגיל רך ועד תיכון. למעשה כל הרעיון של KIPP מבוסס על הרצף החינוכי. כדי לפתוח בית ספר כזה צריך הרבה כסף ואנחנו נצטרך השלמה כלכלית. KIPP מתכוונים לקשר אותנו עם תורמים שלהם , וזה יעזור" .

בית הספר High Tech High נוסד בארה"ב מתוך דאגה לנוכח העובדה שתלמידים מעטים בלבד לומדים את מקצועות הליבה הקשים כגון: מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה. את המייסדים הדריכה גם ההבנה שאם ברצונם לעורר בתלמידים מוטיבציה ואף להלהיב אותם להתמיד בקורסים המאתגרים האלה כדי להיות מוכנים היטב למכללה או לאוניברסיטה, עליהם להגיע אליהם בשלב מוקדם במסכת החינוך שלהם (גן-י״ב). כיום התרחבה רשת בתי הספר HTH ל 22- בתי ספר צ'ארטר המציעים הזדמנויות למידה מבוססת-פרויקטים לתלמידים בכיתות k-12 , המעודדת אינטראקציה בין תלמידים, מקשרת בין לימודיים טכניים ואקדמיים ומתמקדת בפרסונליזציה ובקישור של הלמידה לעולם האמיתי ( דזירה פז, עמי סלנט) .

מוקד המחקר: באמצעות שלושה חקר מקרים, מאמר זה (1) חוקר מהי המדיניות הנוכחית של בתי ספר בזיכיון בארה"ב השולטת בבתי ספר וירטואליים הפועלים כבתי ספר בזיכיון ו-(2) מתאר את הפרקטיקות בבתי ספר אלה העשויות להאיר את צורכי המדיניות העתידיים. במיוחד, הממצאים מדגישים כיצד בתי ספר וירטואליים הפועלים כבתי ספר בזיכיון בארה"ב מציגים את המדיניות הקיימת של בתי הספר בזיכיון כבעייתית לגבי תחומים הקשורים לגורמים הנותנים אישורים ולמשילות, למדיניות לגבי מורים, ולהישגיות של התלמידים ( June Ahn ).

ההחלטה האחרונה במאי 2010 של סנט מדינת ניו יורק להכפיל את מספר בתי הספר בזיכיון במדינת ניו יורק היא עדות נוספת להתרחבות תנועת בתי הספר בזיכיון ברחבי ארה"ב ולשינוי מהותי בבתי הספר הציבוריים בארה"ב בעשור האחרון. מודל בתי הספר בזיכיון (charter schools). פותר את אחת הבעיות המרכזיות העומדות כיום בפני בתי ספר: מידת הגמישות הניתנת למנהלי בתי הספר לנהל את בתי ספרם. מודל בתי הספר בזיכיון, מעניק להורים ולתלמידים משקל מכריע בהחלטה על האופן שבו ינוהל בית הספר. בתי ספר בזיכיון הם בתי ספר ציבוריים הפועלים על בסיס חוזה (charter) שהרעיון המרכזי העומד בבסיסו הוא "אוטונומיה כנגד אחריות (accountability) ציבורית לתוצאות". בתי ספר בזיכיון חופשיים לקבוע את אופי הלימודים ושעות הלימודים במוסד, את תוכנית הלימודים ואופן יישומה, כמו גם לקבוע מאפיינים ייחודיים לבית הספר, לפי הזיכיון הניתן להם.

בעשור האחרון אנו עדים לתחייה מסוימת של התנועה הקאופרטיבית בארה"ב ובמידה מסוימת גם בישראל . קואופרטיבים מוקמים ע"י חברים בתחומי המסחר, המזון והחקלאות ומנוהלים היטב בשיתוף פעולה מלא . נשאלת השאלה מדוע לא יכולים להתפתח בתי ספר כאגודות קאופרטיביות , כלומר כארגונים המנוהלים ע"י המורים עצמם ללא תיווך של סמכות מרכזית של מנהל ? התשובה לשאלה זו אינה פשוטה , אך מתברר כי יש כמה ניסיונות בארה"ב להקים ולהפעיל בתי ספר כקואופרטיבים המנוהלים ע"י המורים ומרביתם זוכים להצלחה פדגוגית במקומות בהם הוקמו ברחבי ארה"ב. כך לדוגמא, בעיר מילווקי בארה"ב הוקמו כמה בתי ספר כאגודות קאופרטיביות. המורים יזמו והקימו בתי ספר אלו במסגרת חוק בתי הספר בזיכיון בארה"ב והם נחשבים כמורי המועסקים ע"י המחוז החינוכי. במבט רטרוספקטיבי , מעריך הפרופסור לחינוך Charles Taylor Kerchner מדובר בבתי ספר מגובשים עם תודעה להבדלים בין לומדים ולחשיבות שיטות הוראה חלופיות. אלו הם בתי ספר המתנהלים בצורה דמוקרטית ע"י החלטות משותפות של המורים.