ספר זה הוא כרך ראשון מתוך שניים, אשר אמורים למלא חלל בשדה המקצועי של חינוך וטיפול בילדים ובמתבגרים במצבי סיכון בישראל. מטרת העורכים הייתה לספק לאנשי המקצוע בישראל, הן בשדה הן באקדמיה, כמו גם לסטודנטים המכשירים את עצמם לקראת השתלבות בעבודה חינוכית-טיפולית עם נוער בסיכון, לקט נבחר של מאמרים עדכניים, שרובם מתבססים על מחקר שיטתי ואמפירי (עמנואל גרופר, שלמה רומי).

ד"ר מיכל דולב-כהן, מרצה וחוקרת במכללת אורנים, וד"ר נעם לפידות-לפלר, ערכו מחקר שכותרתו; בריונות ברשת ובריונות בכיתה בקרב מתבגרים בישראל. מטרת המחקר הייתה לבחון מספר היבטים של הבריונות המקוונת בהשוואה לבריונות פנים אל פנים בקרב מתבגרים. על מנת להשוות בין שתי התופעות, 465 תלמידי על יסודי מכל רחבי הארץ מלאו שאלונים מקוונים. האחד בדק את תופעת הבריונות פנים אל פנים, ואילו האחר בחן את תופעת הבריונות במרחב הווירטואלי.

המחבר הציג בכנס את המחקר שערך לקראת קבלת תואר דוקטור בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, שהתייחס, בין היתר, לנושאים הבאים: אלימות ובריונות ברשת: הגדרת התופעה והיקפה; הבדלים בין בריונות מסורתית בבית הספר לבין אלימות ובריונות ברשת; הצורות השונות של אלימות ובריונות ברשת, כולל פרופילים של התוקפים ושל הקורבנות. (Amir Gefen, 2013).

הספר Sticks and Stones: Defeating the Culture of Bullying and Rediscovering the Power of Character and Empathy מאת Emily Bazelon נותן פרספקטיבה אקדמית לנושא הבריונות של תלמידים בחינוך ובבתי ספר (Emily Bazelon, 2013).

טכנולוגיית האינטרנט הובילה למהפכה תרבותית בחייהם של בני נוער בעשור האחרון. השימוש באינטרנט התרחב לממדים עצומים, והוא מהווה חלק בלתי נפרד מסדר יומם של מרבית בני הנוער. מתבגרים מבלים חלק ניכר מחייהם ברשת. החיים ברשת יצרו צורות חדשות של אלימות. מתבגרים מתנסים באלימות ברשת – כבריונים, כקורבנות וכעדים. אנשי חינוך אינם יכולים להתעלם מהתופעה הזאת ( דורית אולניק־שמש וטלי היימן) .

מדינת ישראל מתאפיינת במרקם חברתי-תרבותי ייחודי ביותר. ההטרוגניות החברתית והתרבותית הביאה ליצירתם של חמישה שסעים מרכזיים בחברה הישראלית, שסעים אשר משפיעים על בני הנוער בישראל: השסע הלאומי, השסע האתני, השסע הדתי, השסע המעמדי והשסע הפוליטי. מבין כל אלו, שסע הלאומי הוא השסע המרכזי בחברה הישראלית. שסע זה מעצב את מערכת היחסים בין האוכלוסייה הערבית לבין האוכלוסייה היהודית בישראל. מאמר זה יכול אפוא להיחשב למחקר חלוצי. מטרתו היא לתאר ולהבין את דרך תפיסתם של תלמידי כיתות י"ב ערבים בישראל – מוסלמים, נוצרים ודרוזים – את זהותם, את מידת הזדהותם עם המדינה, את התרבות היהודית ואת מידת השתלבותם בחברה הישראלית. שאלות המחקר: שאלת המחקר המרכזית הייתה כדלקמן: איך התלמידים הערבים תופסים את השתלבותם בחברה הישראלית ובתרבות היהודית?(אבו-עסבה, חאלד, ג'יוסי וורוד ונעמה צבר-בן יהושע ).

מחקר מקדים שערך פרופ' שאול קמחי ראש החוג לפסיכולוגיה, במכללה האקדמית תל-חי, ביקש לבדוק את השפעות תהליך ההכנה והמסע לפולין על עמדות שונות של בני הנוער המשתתפים בו. מטרת המחקר הייתה לבדוק, האם תהליך ההכנה והמסע לפולין גורמים לשינוי עמדותיהם של בני הנוער בהיבטים שונים. בין השאר נבדקו: פטריוטיזם, זהות ישראלית, זהות יהודית, לקחים מה שואה, קסנופוביה (פחד מזרים, מבני מיעוטים), ערכים ליברליים דמוקרטיים, תחושת סכנה אישית, אמון בצה"ל, ועמדות פוליטיות. ממצאי המחקר מגלים, כי המסע לפולין גורם להבדלים מובהקים בחלק מעמדותיהם של בני הנוער בנושאים חשובים ורגישים. הבדלים כאלו התגלו בזהות הישראלית לפני הנסיעה ואחריה: בני הנוער מרגישים אחרי הנסיעה שהם אוהבים יותר את ישראל וגאים בה, מרגישים כי זהו ביתם ואין הם מתכוונים לעזוב את הארץ. ממצא מעניין עליו מצביע המחקר מגלה, כי המסע לפולין, גורם לעליה בדאגה לבני המיעוטים. בני הנוער סבורים כי מחד, יש להילחם נגד התופעות האנטי דמוקרטיות בעולם ובישראל, לדעתם יש לדאוג לכל בני המיעוטים, אולם מאידך, המסע גורם להם לראות בערבים איום גדול יותר על ביטחונם האישי ועל מדינה ישראל. תחושת הסכנה – גדלה ואיתה גדלה גם הדחיה של הערבים: אחוז גדול יותר (מלפני הנסיעה), טוען כי אין לאפשר לערבים לקבל זכויות סוציאליות, שאין לאפשר לערבים להביא את בני משפחותיהם לישראל, שכל הערבים צריכים לעזוב את מדינת ישראל ושיש לשלול את זכויותיהם של הערבים שאינם נאמנים למדינת ישראל.

הספר מאגד סדרה של מחקרים המתייחסים למצבי לחץ ומצוקה של צעירים ישראלים במסגרת בית הספר ומחוצה לה, במגזר היהודי – החילוני והדתי, ובמגזר הערבי. הספר פורס בפני הקוראים מצוקות הקשורות לבעיות אישיות, לבעיות בלימודים, למצבי אלימות בבית הספר, לצריכה של סמים ושל אלכוהול וללחצים נורמטיביים בחיי היום-יום. כמו כן מתוארות מצוקות של תחילת דרך מקצועית ומצוקות הקשורות בילדות.המחקרים המוצגים בספר בוחנים את המצוקות ואת דרכי התמודדות עמן תוך שימוש במגוון מתודולוגיות, החל ממחקרים כמותיים, המספקים תיאור סטטיסטי של סוגי מצוקה ושל דרכי התמודדות ובוחנים קשרים ביניהם לבין מאפיינים אישיים, חברתיים ותרבותיים של אוכלוסיית צעירים, ועוד מנעד רחב של סוגות בתחום המתודולוגיה האיכותנית, בהן הסוגה הפנומנולוגיה, שיטת חקר השיח ומחקר עצמי ביקורתי.הספר פונה להורים לצעירים מתבגרים בגילאים שונים, לאנשי חינוך העוסקים בהכשרת מורים, בהם מרצים וסטודנטים להוראה, ולאנשי מחקר בתחום החינוך המתעניינים במתודולוגיות מחקר שונות. גם אנשי חינוך ופסיכולוגים במשרד החינוך וברשויות המציעות תמיכה לצעירים במצוקה יכולים למצוא עניין בספר, וכן מתכנני תכניות התערבות ותמיכה למיניהן, הפועלים למען צעירים בישראל במסגרות מגוונות ובקבוצות חברתיות, תרבותיות ולאומיות שונות ( חנה עזר, יצחק גילת, רחל שגיא (עורכים)

ג'יי הורוויץ כותב בבלוג שלו על חוסר ההלימה בין יכולות בני הנוער כיום והתחושה הסובייקטיבית של ירידה באיכותם, כביכול. "מאד אופנתי להיות מודאגים מהשפעות האינטרנט על דרכי החשיבה, ובמיוחד על כושר הריכוז, שלנו. ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבני הנוער. כמעט מידי שבוע אנחנו קוראים שהנוער של היום כבר איננו מסוגל לקרוא ספר מההתחלה עד הסוף. "לא חסרות בעיות חינוכיות שדורשות התייחסות והתמודדות של אנשי חינוך. היו כאלה לפני הדיגיטאליות (וגם לפני הרדיו, ולפני הטלוויזיה) והן בוודאי עוד יהיו איתנו הרבה אחרי שנפסיק להתרגש מהתקשוב. בין הבעיות האלו, בעיית העדר האכפתיות של תלמידים כלפי הנלמד בבית הספר, בעיית ההתגברות של גירויים חוץ-בית-ספריים על השיעורים עצמם, היתה, ותישאר, אחת הגדולות. אבל התייחסות אל התלמידים של היום כאל יצורים מוזרים שנפגעו מחיידק דיגיטאלי וזקוקים לטיפול של דיאטה דלת-תקשוב כדי לרפא אותם איננה הדרך לפתור אותה".