הספר אל המקום מבוסס על מסעות מלאי עניין ברחבי אוקראינה, בלארוס ופולין. הביקורים בערים, בעיירות, וביערות מתוארים בסגנון עשיר וייחודי ופותחים צוהר למקומות סמויים מן העין. השילוב של המילים עם המראות והנופים יוצר תפאורה קסומה לעולמם רווי הגעגועים של טובי הכותבים שקמו לתרבות העברית.הספר מפגיש את הקורא עם ערש הולדתם הממשי של היוצרים – הבית, הרחוב והסמטה ברגעי השיא והפריחה וברגעי האימה והאובדן. כל אלה מצטרפים לסיפור עמוק ורחב של העולם היהודי במזרח אירופה במאות השנים האחרונות.בספר עשרות צילומים נדירים החושפים מרחב מתעתע שהיה ואיננו, אך בה בעת נוכח ועודנו רוחש אי-שם במחוזות רחוקים-קרובים (רוחמה אלבג).

סקר מעמיק שנערך ע"י IDC במדינות אירופה לגבי הציפיות של המעסיקים באירופה לגבי מיומנויות התקשוב הנדרשות של העובדים בעתיד. הנחת היסוד של התעשיות באירופה כיום היא כי ללא חדשנות טכנולוגית של חברות אין להם סיכוי להתחרות בארה"ב ובמדינות המזרח הרחוק. ממצאי הסקר, אשר התבסס על מאות ראיונות עם גורמיםשונים בתעשייב ובמגזר התעשייה, מלמדים כי תוך חמש שנים מרבית העובדים החדשים יידרשו להיות בעלי כישורים גבוהים בתחומי התקשוב בניגוד למצב כיום בו רק 15% מהעובדים הם בעלי כישורים גבוהים בתחומי התקשוב. אם כיום הנטייה היא להקנות לבוגרי בתי ספר תיכוניים ומכללות ידע בסיסי בתקשוב הרי תוך חמש שנים יידרש מהעובדים ידע ברמות הגבוהות של תקשוב, החל מהבנה דיגיטאלית של יישומים ועד הפעלת יישומים מורכבים בתחומי התקשוב. המעסיקים באירופה טענו כי הידע הבסיסי והמיומנויות בתחומי התקשוב שמעניקה מערכת החינוך בכל מדינה ( ויש לזכור כי באירופה החינוך הטכנולוגי מפותח יותר מאשר בישראל ) נמוך למדי ואינם עונים על הדרישות שלהם לא בהווה ובוודאי לא בעתיד. יש צורך בתוכניות לימודיות טכנולוגיות מעמיקות יותר בתחום התקשוב לא רק לקבוצה נבחרת של תלמידי תיכון אלא לכל תלמידי התיכון .

מוזר למצוא בשוודיה הגדולה והסוציאל-דמוקרטית את מהפכת השוק החופשי, אך זה בדיוק מה שמתרחש בבתי הספר במדינה. רפורמות שנכנסו לתוקף ב-94' מאפשרות לכל מי שעומד בסטנדרטים בסיסיים לפתוח בית ספר חדש, לקלוט תלמידים ולקבל תקציבים ציבוריים. כלי העבודה העיקרי הוא אתר האינטרנט של הרשת (פורטל מידע) המכיל את כל תוכנית הלימודים. הצעירים נעזרים במדריך ומקדישים 15 דקות בשבוע כדי לסקור את התקדמותם בשבוע שעבר, ולהציב יעדים וזמנים לפעמים הבאות. המשימות כוללות שיעורים והרצאות, אך חלק גדול מהלימוד נעשה באופן עצמאי או בקבוצות קטנות. הפורטל מאפשר לכל תלמיד לעבוד ברמה המתאימה לו, בהתאם ליתרונותיו וחולשותיו. כל נושא לימוד מחולק ל-35 צעדים. תלמידים המגיעים לצעד ה-25 עוברים בהצלחה את השיעור. אלה שמגיעים לצעד ה-30 או ה-35 זוכים בציון טוב מאוד או מצוין, בהתאמה. המורים מעדכנים ומוסיפים חומר לימוד חדש לאתר האינטרנט במהלך החופשות. החופשה השנתית שמקבלים המורים מסתכמת בשבעה שבועות בלבד, בדומה לזאת שניתנת לעובד המשרד הממוצע בשוודיה.

מטרת סקירה זו היא לנסות ולבדוק קיומן של התארגנויות מבניות ורשויות שעוסקות באופן עצמאי הכשרת מורים המתמקדים, בין השאר, בתחומים של קידום ועיצוב סטנדרטים מקצועיים ותוכניות להכשרת מורים ופיקוח על מורים ורישומם. מהבדיקה, שנעשתה באמצעות מנועי חיפוש ומאגרי מידע באינטרנט לגבי מדינות הספציפיות, עולה כי ניכרת כיום מגמה במדינות העולם לבסס מועצות וגופים ציבוריים שישמשו רגולטורים על תחומי הכשרת המורים או איכות ההוראה. מרביתם אינם מנוהלים בהכרח ישירות ע"י הממשלה, אך לגורמי הממשל יש השפעה וייצוג במועצות. חלקם הגדול נוטה גם לשתף את נציגי איגודי מועצות המורים ומגזרי החינוך השונים במועצות או בפיקוח. פעילותם של הגופים הותוותה ע"י רפורמות חינוכיות בחינוך שהונהגו בעשור האחרון או הוסדרה בחוק כחלק ממדיניות חינוכית כזו או אחרת שננקטה ע"י גורמי ממשל.

הצלחת הניסוי באינטרנט לקירוב תלמידים מבתי ספר בצפון אירלנד לבתי ספר ברפבוליקה האירית מוכיחה כי גם במזה"ת ניתן להביא תלמידים ממדינות או מסוכסכות למצב של הבנה וקירוב לבבות, כך טוען ד"ר רוג'ר אוסטין מביה"ס לחינוך באוניברסיטת אוסטין באירלנד. ד"ר אוסטין הציג את ממצאי מחקרו בכנס בינלאומי שנערך באוניברסיטת אולסטר בספטמבר 2006. במסגרת הפרויקט המתוקשב The Dissolving Boundaries Project. החיבור בין קהילת התלמידים הצעירים בבתי הספר בצפון אירלנד וברפובליקה האירית התבצע באמצעות אתר אינטרנט משותף, מערכת וידאו-קונפרנס וקהילה מתוקשבת שיתופית. למעשה, התקיים פרויקט חקר משותף בין בתי הספר השונים אשר במהלכו התלמידים חקרו מאפיינים היסטוריים ותרבותיים. מודל העבודה המתוקשב התבסס על חשיפת סיפוריהם האוטוביוגרפיים של הילדים משני התרבויות השונות אשר סלל את הדרך להיווצרות הבנה והזדהות בין הלומדים אשר תיקשרו באינטרנט. מודל העבודה לשבירת המחיצות הבין-תרבותיות התבסס על יישום המודל התיאורטי שלClaudia Finkbeiner and Christine Koplin לקירוב בין-תרבותי.