ככל שירבו מורי המורים לארגן את סביבת ההכשרה בהתאם למשאבים אקטיביים דינאמיים ומשתנים כך הם ייקלו על המורים המתחילים להתמודד בכיתות הלימוד העתידיות שלהן. יש ליצור לצורך כך מודעות אצל פרחי ההוראה לגבי משאבים אקטיביים ודינאמיים. הם צריכים להיות מודעים לכך, שהתפתחות הידע שלהם אינה מתחוללת מיידית "שם וכאן" , אלא היא גם תולדה של תובנה אשר תגיע בהמשך.

בניתוח רפורמות נהוג לבחון חמישה גורמים יסודיים הקשורים האחד במשנהו: הסיבות להיווצרותן, תהליך גיבושן, דרכי אימוצן, אופי ביצוען ותוצאותיהם. מתוארות בהרחבה שלוש הרפורמות חינוכיות מהותיות שהתחוללו בעולם המערבי (אוסטרליה, אנגליה, ארה"ב) תוך התייחסות לדו"ח הכשרת המורים בישראל בתמורות הזמן (פרופסור מרים בן-פרץ). מסקנת המחבר היא כי דו"ח ועדת בן פרץ לא הצליח למצות את סוגיות היסוד של הכשרת המורים בישראל. הניסיון שנצבר בתכנון רפורמות באוסטרליה, באנגליה ובארה"ב שבהן טופלה שאלת איכות המורים והכשרתם תוך הקשר לתוכניות לימודים, מטרות לאומיות, דרכי סיוע למורים וכיוצא באלה והלקחים העולים מתהליכים אלו לא נלמדו ולא הותאמו לצרכי החינוך בישראל (יונאי יוסף)