הפיכת ההשכלה הגבוהה לבין-לאומית וניידות עולמית
Streitwieser, B. (Ed.). (2014). Internationalisation of Higher Education and Global Mobility. Oxford Studies in Comparative Education: Symposium Books.
תיאור הספר סוכם מאנגלית בידי מיכל זרזבסקי ממכון מופ"ת
הספר הוא אוסף של מאמרים ומחקרים שנכתבו על ידי רבים מהמומחים המובילים בנושא ההשכלה הגבוהה הבין-לאומית, המשתפים את התובנות שלהם לגבי ההיבטים השונים של גלובליזציה בהשכלה הגבוהה. הספר עוקב אחר המגמות העיקריות דרך עדשות שונות: במונחים של העולם כשלם, במונחים של האזורים העיקריים ושל האתרים הלאומיים והמוסדיים, ובמונחים של ההשלכות עבור קשרים חוצי גבולות של כוח ועבור הכללה חברתית.
מספר פרקים גם מעבדים מחדש את הכלים הקונבנציונליים שלנו לגבי פרשנות, בייחוד ביחס לניידות של אנשים ושל תכניות ומוסדות חינוכיים. הפרקים בספר זה יעמיקו את הלמידה של ההשכלה הגבוהה הבין-לאומית וידריכו אותנו לקראת פרויקטים חזקים יותר של מחקר אמפירי בעתיד.
הכרך מאורגן בשלושה חלקים הפונים ראשית, לדאגות העולמיות באינטרנציונליזציה ובניידות; שנית, מתמקדים במקרים ספציפיים באירופה, במזרח התיכון, בארה"ב, באפריקה, באסיה ובאמריקה הלטינית; ושלישית, חולק פרופילים של מוסדות אינדיבידואליים, של אנשי מקצוע ושל משתתפים שמעורבים בעיצוב החינוך הבין-לאומי בפרקטיקה היומיומית שלהם.
הכוונה של ספר זה היא להרחיב את היקף המחקר בתחום של חינוך בין-לאומי והשוואתי, כדי לסייע להתפתחות התיאוריה וכדי להשפיע על תצורת המדיניות הקשורה לאינטרנציונליזציה החינוכית ולניידות העולמית.
מבוא
למרות המתחים חוצי הגבולות, והעובדה שהעולם ממשיך להיות מסודר כתצורה של משחק סכום אפס של מדינות לאום, נראה כי לא ניתן לעצור את תהליכי הגלובליזציה. הניידות העולמית של האנשים צומחת תמיד. הרעיונות נעים באופן סינכרוני ממוסד אחד למשנהו. עבור האליטה המקושרת באופן גלובלי בערים המרכזיות, החברה בעולם תמיד קיימת. באופן רחב יותר, מחצית מאוכלוסיית העולם משתמשת כעת ברשתות של טלפונים ניידים, תנאי טכני מוקדם לחברה אוניברסלית. הגלובליזציה אינה שווה. חלק מהאומות ומהערים מעורבות יותר מאחרות, אבל אף אחד לא נותר מחוץ לתהליך.
בשום מקום לא קיימים התלכדות גלובלית ואינטגרציה חלקית גלויות יותר מאשר בידע ובהשכלה הגבוהה. מערכת יחידה של אוניברסיטאות מחקר מרושתות הופיעה, הכפופות לדירוג ולהשוואה, אף על פי שהחלקים האחרים של החינוך הם יותר מקומיים ונותרים לרוב נפרדים מהמעגלים הגלובליים. אוניברסיטאות המחקר נשארו משובצות בסביבה המקומית בעודן כפופות באותו זמן הן למדיניות הלאומית, במימון וברגולציה, והן לקישורים גלובליים, תנועות והשוואות.
בעשור האחרון התרחשו ארבע התפתחויות עיקריות המשפיעות ביותר על מערכות החינוך וכולן הן שינויים המתרחשים ברמה העולמית.
ראשית, יש השפעה הולכת וגדלה על המדיניות ועל הפרקטיקה בחינוך העל-יסודי, של "התכנית להערכה בין-לאומית של תלמידים" (PISA) של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי על ההישגיות החינוכית של בני 15, שהפך להיות המדד העיקרי לביצוע עבור שרים ופקידי חינוך. לא כל המדינות ממוקדות בהעלאת הציונים שלהן במבחן פיז"ה, אבל רובן כן. חלקן, כמו דרום קוריאה מיישמות את התכניות הממוקדות בייחוד בשיפור ההישגים בקריאה, במדעים או במתמטיקה.
שנית, קיימת עלייה בדירוגי האוניברסיטה, בייחוד הדירוגים במחקר. הדירוגים הגלובליים של האוניברסיטה היו פריט שולי כאשר אוניברסיטת Shanghai Jiao Tong דורגה לראשונה בטבלת 500 האוניברסיטאות הטובות ביותר, שהושק בשנת 2003. המחקר מראה כי למרות החסרונות של צורת השוואה זו החוצה גבולות, הדירוגים משפיעים מאוד על התלמידים ועל המשפחות בקבלת החלטות לגבי השכלה בין-לאומית.
שלישית, הופעתן של תכניות של קורסים מקוונים הפתוחים להמונים (קורסי MOOC) בספטמבר 2011 באוניברסיטת סטנפורד. דרך תאגידים למטרות רווח כמו Coursera ו-Udacity באוניברסיטת סטנפורד, ו-edX המנוהלת על ידי אוניברסיטאות MIT והרווארד, עולה מספר הנרשמים לקורסי ה-MOOC במהירות. כבר גלוי לעין כי זהו אירוע משמעותי ששינה את המצב הנוכחי בזירת ההשכלה הגבוהה ברחבי העולם.
קורסי ה-MOOC מציעים תכניות מאוניברסיטאות יוקרתיות עולמיות המציגות את המומחים העולמיים המובילים. העבודה של הסטודנטים מוערכת תוך שימוש בתוכנה מקוונת עם אפשרויות בחירה מרובות. והסטודנטים המעטים, שמשלימים את תכנית הלימודים בהצלחה, מקבלים תעודה בסיומה.
קורסי ה-MOOC מספקים גם טווח עבור רישות חברתי בין הסטודנטים. כתכניות מוסמכות הניתנות בחינם על ידי אוניברסיטאות יוקרתיות, קורסי ה-MOOC מהווים חלופה אטרקטיבית לכל תכנית בכל סגנון הגובה שכר לימוד. קורסי ה-MOOC עשויים להפחית באופן רדיקלי את העלות הממוצעת של ההוראה, להפחית את מספר אנשי הסגל במדינות רבות ולהחליש את המעמד של האוניברסיטאות היוקרתיות ברמה הלאומית.
לבסוף, קיימת עלייה בכניסתם של המדע ושל ההשכלה הגבוהה למזרח אסיה ולסינגפור. בעבר היו שני אזורים עיקריים של השכלה גבוהה ברחבי העולם: צפון אמריקה ומערב אירופה ובריטניה. לאחר שנת 1970, יפן נוספה לרשימה כגורם חיצוני. כעת יש שלושה אזורים כאלה. המערכות במזרח אסיה - סין, הונג קונג, טייוואן, דרום קוריאה ויפן - כבר משקיעות במחקר ופיתוח כפי שנעשה בכל אירופה ובבריטניה. גם התפוקה של המדעים בקוריאה, בסינגפור ובטייוואן עלתה במהירות. האוניברסיטאות הטובות מתקדמות בכל המערכות הללו.
תפוקות אלה משקפות את ההשקעות של חמש עד עשר השנים שחלפו, ובהינתן שהמימון של האוניברסיטאות המובילות ממשיך לעלות, העלייה של המדע האסייתי תמשיך. העלייה של ההשכלה הגבוהה במזרח אסיה, בתוך הכלכלות המודרניות הדינמיות, מובילה לעולם שבו העירוב התרבותי יהיה מגוון יותר. הדירוגים וקורסי ה-MOOC קובעים דומיננטיות אמריקאית.
אלה הן ארבע ההתפתחויות העיקריות – ההשוואות של מבחני פיז"ה, הדירוגים הגלובליים של האוניברסיטאות, קורסי MOOC , והעלייה של הכוחות החדשים של ההשכלה הגבוהה – אבל קיימים סימנים רבים יותר של אינטרנציונליזציה וגלובליזציה שנידונו בספר זה.
הניידות וההתלכדות של הידע משפיעים על האוניברסיטאות ועל כוח האדם שלהן בכל מקום. כל המדינות שאינן דוברות אנגלית נתפסות בהגמוניה החדשה של מדע השפה האנגלית ובמודלים האמריקאים של מערכות ושל אוניברסיטאות. כולם מתמודדים עם אותם מתחים בין פלורליזציה גלובלית וסטנדרטיזציה, מתחים המוצהרים באופן שונה בכל מקרה לאומי ומקומי.