-
לינק
מחקרים בתחום תיאורית ה – mind עשויים להעמיק את הבנתנו לגבי האופן שבו מורים וילדים תופסים את תהליך ההוראה. מודל היררכי שהציעו אולסון וברונר מציג הנחות שונות של מורים לגבי ה – mind של תלמידים ותהליך ההוראה. המחקר הנוכחי כלל שלושה ניסויים שבדקו את האופן שבו ילדי גן מבינים הוראה ומלמדים עמיתים, וזאת בזיקה לתיאורית ה – mind שלהם. הממצאים מצביעים על כך שבין גיל 3 ל – 6 גדלה ההבנה של ילדים לגבי הפער בידע בין מורה לתלמיד וכוונת המורה לגרום ללמידה. במקביל משתכללת רמת הוראת העמיתים שלהם. הממצאים חשובים לתכנון הוראה מותאמת התפתחות ומעודדים שיח בין מורים לתלמידים על דרכי הוראה מועדפות (מרגלית זיו)
-
תקציר
מורים צריכים יותר לעודד סקרנות ורפלקציה של תלמידים על מנת לפתח אצלם יכולות למידה עצמיות, טוען פרופ' Guy Claxton מאוניברסיטת בריסטול באנגליה. המורים צריכים לארגן את מערכי השיעור שלהם לא בכיוון של הספק תכנים אלא ביצירת סקרנות ועניין אצל התלמידים. ניתן להשיג זאת בדרכי ההוראה מאתגרים כגון שאלות מעוררות היוצרות סיעור מוחין בכיתה ועל ידי עידוד התלמיד עצמו לכתיבה רפלקטיבית בעקבות תחומי העניין המסקרנים אליהם נחשף במהלך השיעור. הלמידה היא בראש ובראשונה תהליך גילוי ומרבית המורים שכחו את העיקרון הזה ומדגישים במקום זאת יותר את העברת התכנים. פרופ' Claxton מאמין כי מורים איכותיים חייבים להקנות לתלמידים כישורי למידה לעתיד על חשבון תכנים.
-
לינק
מחקר חדש טוען שמימדי הדיסלקציה, וצורותיה, שונים בשפות שונות. הממצאים מראים ששיעורי הדיסלקציה גבוהים יותר בשפות שבהן הכתיב שלהן פחות פונטי. המחקר המקורי חקר את דפוסי הדיסלקציה של תלמידים בארה"ב הלומדים באנגלית ותלמידים בסין הלומדים וקוראים סינית. ממצאי המחקר מצביעים על כך שמימדי הדיסלקציה באנגלית הם הרבה יותר משמעותיים בהשוואה לסין . ההשלכות של המחקר מצביעות על כך שהמומחים התרפיסטים לטיפול בדיסלקציה צריכים להתאים את שיטות הטיפול שלהם לתרבות המקומית של הילד והשיטות הטיפוליות האוניברסאליות אינן בהכרח תקפות בכל העולם.
-
תקציר
ג'יי הורוויץ מפרסם במאמרון שלו מידע על כיוונים חדשים בהתפתחות האוריינות במערכות חינוך מחוץ לישראל. התלמיד של היום צריך להכיר סוגי טקסט רבים. איאן מקינטוש מוסר לנו שבסקוטלנד מתייחסים ברצינות לאתגר שריבוי סוגי הטקסט מציב. הוא מדווח על מסמך חדש, "Outcomes for Literacy", שהתפרסם במסגרת תוכנית לימודים חדשה לסקוטלנד. במסמך הזה אנחנו פוגשים רשימה מכובדת ביותר של "טקסטים": ממאמרים בעיתונות ועד קומיקס, דוא"ל ואפילו מדבקות. כותבי המסמך מדגישים שהתלמידים של היום עתידים לפגוש סוגים רבים של טקסטים. לאור זה, יש צורך בתוכנית לימודים חדשה לכישורי שפה, תוכנית אשר תכיר לתלמידים את המסרים השונים המועברים ע"י סוגי טקסט שונים ואת דרכי ניתוח המשמעויות שלהם.
-
לינק
מסמך מדיניות מעודכן של ה- NCTE לגבי האוריינות בלמידה ובחינוך. לאור העובדה כי הטכנולוגיה הגבירה את האינטנסיביות ואת המורכבות של סביבות אורייניות, נדרש במאה ה-21 מאדם אוריין להיות בעל קשת רחבה של יכולות, הרבה סוגי אוריינות. סוגי אוריינות אלה, מקריאה של עיתון מקוון ועד השתתפות בכיתה וירטואלית, הם מרובים, דינמיים וחשילים. כמו בעבר, הם ארוגים יחד עם היסטוריה מסוימת, עם האפשרויות שהחיים מציעים ועם המסלול החברתי של קבוצות ושל יחידים. נראה שיש כאן שינוי גדול בתפיסה: "כתיבה וקריאה הינם עדיין היכולת להבין וליצור טקסטים מסוגים שונים, אך העניין הוא יותר ויותר בתקשורת עם רעיונות אחרים, אנשים אחרים ושיחות אחרות" (אריאלה לונברג)
-
סיכום
המחקר מתאר את השימוש במהלך ראיון ConSAT ככלי לחשיפת תפיסות של מורות ולבדיקת תפיסות של מורות ולבדיקת שינויים שהתחוללו בהן בעקבות התנסות המורות בתהליך של אימון קוגניטיבי. מאחר שתפיסות הן פנימיות ולא קל לחשפן, המחקר עושה שימוש במפת מושגים ככלי קוגניטיבי ומטה-קוגניטיבי, המאפשר לתאר בגמישות ובמגוון דרכי ייצוג את מארג הקשרים בין הרעיונות והמושגים המשקפים את החלקים הגלויים והסמויים בתפיסות המורות. תיאור שני חקרי מקרה משווה בין מפות מושגים של שתי מורות בבית ספר יסודי, לפני ואחרי האימון הקוגניטיבי. המחקר מזהה שינויים ייחודיים בעולמן המושגי של המורות ומסביר כיצד האימון הקוגניטיבי תומך בשינויים בתפיסת משמעויות של תהליכי למידה והוראה של המורות. בצד ייחודיות השינוי של המורות, נמצא שינוי משותף של מעבר מתפיסה מעבירנית ופסיבית של הוראה ולמידה לעבר תפיסות מושגיות קונסטרוקטיביסטיות יותר שבהן התלמיד נחשב לשותף בתהליך החינוכי (תמר לוין, דורית סימון).
-
סיכום
מטרת ההרצאה לעורר בקרב ציבור העוסקים בחינוך את שאלת תפקידו המהותי של המורה בבית הספר. העולם בו אנו חיים הינו עולם דינאמי, משתנה ומתפתח, ובעקבות כך כמות הידע הכללי עולה במהירות רבה. בד בבד, הטכנולוגיה המתפתחת מאפשרת לכל אדם איסוף מידע זמין כמעט בכל תחומי הדעת. אסור אפוא, שתפקיד המורה יהיה מוגבל להקניית ידע. המורים ומתכנני תוכניות הלימודים החדשות מחויבים להביט אל הצרכים האמיתיים של התלמידים בהווה ובעתיד. במהלך ההרצאה הוצגו היבטים חדשים ואינטגרציה פרקטית בין גישות קוגניטיביות מוכרות שלדעתי נשכחו מבלי משים לב ומחשבה, על מנת להבנות את תפקיד המורה כאחראי לחשיבותו של התלמיד יותר מאשר כאחראי לתכנים (היידי פלביאן)
-
לינק
הדיווחים של ד"ר איריס בקשי-ברוש בבלוג האתנוגראפי המעניין והחשוב שלה (בלוג הנקרא "משמעות התפקידים של מחנכי כיתות ומורים מקצועיים"). מעניין לראות הצצה לעולמם של ילדים ביסודי ובתיכון ואיך הם רואים את המערכת סביבם. הנה לקט של דיווחים מעניינים (מהם אפשר ללמוד רבות הן מבחינת אנשי החינוך והן מבחינת הסטודנטים להוראה) על עולמם של התלמידים בביה"ס היסודי וכיצד הם רואים את מוריהם. הדוגמאות המוצגות כאן הן: " שמו גיא, תלמיד כיתה ג' – 11 מורות", "שמה מיכל, תלמידת כיתה ח' – 11 מורים".
-
תקציר
ההתפתחות המהירה של תפיסת ה-WEB 2.0 יש בה כדי לקדם את חשיבות הקניית מיומנויות מידע לתלמידים במערכת החינוך. ה-WEB 2.00 אינה טכנולוגיה מובהקת או מוצר אלא תפיסת עולם של יצירת תוכן דינאמי ע"י משתמשים, יצירת קהילות ובלוגים, רשתות חברתיות לחילופי מידע. ההתפתחות המהירה של תפיסות ה-WEB 2.0 יש לה השלכות ברורות על הקניית מיומנויות מידע בחינוך משום שתלמידים נעשים היום יותר מעורבים ביצירת תוכן דינאמי, פעילות בקהילות עניין ומארגי קשרים באינטרנט. התפיסה הקיימת של הקניית מיומנויות מידע מדגישה יותר את עניין ההתמודדות עם כמויות המידע וסינונן, אך לאור השפעת ה-WEB 2.0 יש מקום לחזק אצל התלמידים גם מיומנויות של כתיבה באינטרנט, מיזוג מידע ותכנים. לאור זאת, הצורך להקניית מיומנויות מידע כתהליך ממושך ורציף בבתי ספר הולך ומתחזק כיום ויש מקום לשלב בצורה מאוזנת בין שני סוגי מיומנויות הבסיס, התמודדות עם דליית מידע דיגיטאלי והתנסות ביצירת תוכן דיגיטאלי דינאמי כמו בלוגים ומאגרי ויקי.
-
תקציר
אחת מטענותיו המרכזיות של תומס גרין בפרק השלישי של ספרו “The Activities of Teachings” היא כי אחת ממטרות ההוראה היא לעצב, לארגן או לשקם את מערכת האמונות של התלמיד. במאמר זה מבקש המחבר אריה קיזל, לחלוק על מסקנה מרכזית זו של גרין ולהתווכח עימה. לדעתו של קיזל מסקנתו זו אינה מתיישבת עם המציאות הנהוגה במערכת החינוך. במקום זאת, הוא מבקש להציע כי מטרתה של ההוראה צריכה להיות שחרור התלמיד ממערכת אמונות שניטעו בו על ידי כוחות חברתיים, כוחות סביבתיים, כוחות משפחתיים, כוחות קהילתיים ולעיתים גם כוחות פנים בית ספריים. תוצאת כוחות אלה היא כבילת התלמיד לתוך מערכת, אשר זכתה לכינוי מערכת מנרמלת.
-
סיכום
יש להעמיד במוקד העשייה של מערכת החינוך את הפיתוח של פותרי בעיות אוטונומיים, וזאת בניגוד למצב כיום. תהליכי למידה אלו יכולים להתקיים בסביבה של פדגוגיה המושתתת על עקרונות אלו והמעלה דרכים מעשיות למימוש ואף תומכת בהן. בפדגוגיה של פתרון-בעיות מוטיב מרכזי הוא הקונטקסט – ההקשר האישי, החברתי והתרבותי שבו צומחות הבעיות ולגביו הפתרונות האפשריים ישימים. הקשר זה מכתיב כיווני חשיבה מסוימים, ולצד זאת מתפתח ומשתנה בעצמו עם תהליך הלמידה – כלומר, תוך תהליך יצירת הידע החדש. בשל מרכזיותו של מושג הקונטקסט, בגלוי או בסמוי, מובהר משמעותו לגבי פדגוגיה קונטקסטואלית, כמשלימה או כמחליפה את התפיסה החינוכית השלטת כפי שהיא באה לידי ביטוי במרבית בתי הספר. ההצעה הייחודית של המחברת היא התווית פדגוגיה שונה מזו הקיימת בבית הספר היום. פדגוגיה זו צריכה להיות רגישה למובנים השונים של מהות הלמידה ולטבעו רב הפנים של הידע. הפדגוגיה שמציעה פרופסור מלכה גורודצקי היא פדגוגיה קונטקסטואלית המשלבת את ממדי הפרט, החברה והתרבות הכללית, ואשר פותחה במסגרת פרויקט שחמ"ט בדרום הארץ. מטרת הפרויקט הייתה להציע דרך חלופית ללימודי מדע וטכנולוגיה באמצעות חקר בעיות חברתיות אמיתיות בעלות עניין ומשמעות לקבוצת לומדים (מלכה גורודצקי)
-
סיכום
להיבטים אתניים, תרבותיים וחברתיים השפעה ניכרת על תהליכי הלמידה בבית הספר. לתפיסותיהם של המורים בדבר השפעת היבטים אלה על תהליך הלמידה של ילדים יש חשיבות רבה. תפיסות המורים כלפי הילד הלומד, מידת יכולתם לשנותו, לקדם ולטפח את הילדים המתקשים בלמידה על רקע רב תרבותי – כל אלה הם מעניינו של מאמר זה.באמצעות ראיונות עומק של עשרים מורות נחשפו תפיסותיהן של המורות לגבי ילדים המתקשים בלמידה. תהליך מחקרי נרטיבי זה הוא פרשני ומאפשר למרואיינות להסביר את השקפתן, אמנותיהן ותפיסותיהן על הוראה ולמידה. בראיונות מתארות המורות את האפיונים של הילדים בזיקה לכישורי למידה בבית הספר וכוללות הסברים גלויים וסיבתיים לקשיים (אורנה שץ אופנהיימר).
-
רפרנס
פרופ' Nell Noddings, פרופסור אמיריטוס באוניברסיטת סטנפורד היא כיום אחת ממובילות ההתחדשות של הפילוסופיה החינוכית בארה"ב. פרסמה כ200 מאמרים ו13 ספרים המעוררים עניין רב בקרב אנשי חינוך. בספריה ובהגותה ניכרים השפעות התקופה בה שימשה כמורה למתמטיקה ומחנכת בבתי ספר וכמפתחת תוכניות לימודים לבתי ספר. לקט ביבליוגראפי ממיטב פרסומיה של פרופ' Noddings Nel אשר תגיע במיוחד לכינוס בנושא באלימות בחינוך שייערך במכון מופ"ת ב11 בדצמבר 2005.
-
לינק
מודל ה –(Modern Red Schoolhouse" (MRSh הוא מודל נוסף השייך לקבוצת ה–New American Schools. מודל ה–MRSh פותח בשנת 1997, בהתבסס על דגם שפותח כבר בשנת 1992 על ידי מכון האדסון (Hudson Institute). כיום, המודל מיושם בלמעלה מ-100בתי ספר בכ-20 מדינות ברחבי ארה"ב. שאיפת מפתחי מודל ה–MRSh הייתה ליצור Red Schoolhouse חדש ומודרני, שייקח בחשבון את הצרכים העדכניים של החברה המורכבת והמגוונת של ימינו, אך יתבסס על כל אותם הערכים ועקרונות שהתקיימו בבית הספר הקטן, האינטימי והמסורתי מהעבר: תכנית לימודים נוקשה, חינוך ערכי (לא רק פדגוגי) וניסיון להנחיל ולקדם את עקרונות הממשל הדמוקרטי (גד יאיר) .
-
סיכום
המחקר בודק אילו סוגי שינויים עוברים מורים כתוצאה מהתנסות בסגנונות הלמידה שלהם בהקשר של התבוננות פנימית עם עמיתים ואילו היבטים בהקשר זה מאפשרים את השינוי. המחברים מציגים מודל אמפירי לפיתוח רגישות מורים להבדלי למידה אינדיבידואליים (ILD) שבו מורים אשר עוברים חוויות מדיטטיביות לגבי הבדלי למידה אינדיבידואליים בעצמם ואצל עמיתיהם, מעלים כתוצאה מכך את רגישותם ל-ILD. רגישות זו עשויה להוביל לשינוי באמונותיהם, מיומנויותיהם, וכן לעלייה בתוצאות חיוביות, שכאשר הן מתרחשות, הן יוצרות מעגל של משובים המחזק שוב את מרכיבי המודל וחוזר חלילה. (Melodie Rosenfeld, Sherman Rosenfeld)
-
סיכום
הטיעון של עורכי המחקר הנוכחי הוא, שבסיס הידע של המורה מורכב גם מסוג ידע הקשור לתובנה של תמיכה רגשית בתלמידים ולא רק מידע קוגניטיבי . השימוש במטאפורות, אנאלוגיות וסיפורים הוא מרכיב חשוב בידע של המורים. כל הניתוח של תפיסת הידע הפדגוגי של לי שולמן ע"י חוקרים שונים מתמקד בעיקר על המימד הקוגניטיבי של ההוראה, ומתעלם מאותו סוג ידע של תמיכה רגשית הקשור לתחום הדעת. יש מקום לללמד גם את פרחי הוראה כיצד לסגל תמיכה רגשית בהקשרים שונים (Rosiek Jerry).
-
לינק
המאמר מציג תפיסה של בית ספר חדשני המסוגל לקדם את יכולתם של בוגריו לחיות חיים מספקים ומשמעותיים, ולהתחשב באחר במסגרת החברה הישראלית הפוסטמודרניסטית. הדגם מבוסס על תיאוריית ההכוונה העצמית של רייאן ודסי (2000), תפיסת הצמיחה של עשור (1995, 2001), תפיסת החינוך לאוטונומיה של אבירם (2000) ורעיונות שפותחו על ידי קבוצת שת"ל במשרד החינוך (שיפור תהליכי למידה, אורנשטיין, תשנ"א). ביסוד התפיסה עומדת ההנחה, כי ישנם חמישה משאבים פנימיים העשויים לאפשר לבני אדם לחיות חיים מספקים תוך התחשבות באחר, ואשר אינם מטופחים מספיק ברוב בתי הספר הקיימים כיום. מטרת בית הספר שמציע המחבר היא לטפח את חמשת המשאבים האלה, ובאמצעותם לקדם את סיכוייהם של בוגריו לחיות חיים מספקים ומשמעותיים יותר. שלושת המשאבים הבסיסיים ביותר הם: חוויות של סיפוק הצרכים הבסיסיים בקשר ובשייכות, ביכולת, ובאוטונומיה; חוויות שבעקבותיהן מתפתחות תפיסות עצמי ותפיסות זולת שהן חיוביות בעיקרן. שני משאבים נוספים כוללים כישורים, ערכים ונטיות המאפשרים קשב פנימי ונטייה להתחשבות באחר (אבי עשור).
-
תקציר
מחברי המאמר סבורים כי קצרה ידה של הפדגוגיה כיום להכיל את יחסי הגומלין בין לומדים, בסיס ידע ורכישת תחום דעת וכי הפרדה הדידקטית בין יחיד וסביבת הלמידה היא לעתים מלאכותית וחסרת תוקף. בניתוח תהליכי למידה כיום יש להכיר בחשיבותם הגוברת של תחומי הפסיכולוגיה הסביבתית, תודעה מצבית, תודעה מבוזרת ותיאוריות המעורבות הפעילה המוכיחות כי יכולות וכישרונות צומחים בהקשר לסביבה לימודית מפרה המאפשרת התנסות מצבית ולא רק תוצר של למידה יחידנית וכישרון. כלומר, הלמידה המשמעותית כיום היא מצב של זרימת מידע בין לומדים ובין הסביבה התרבותית-חברתית הרלוונטית. כיתות הלימוד אינן רק מרחב לפיתוח הכישרון והיכולות, אלא מרחב תרבותי דינאמי שמאפשר לתלמידים והלומדים לגבש את תודעתם ותבונתם תוך כדי אינטראקציה עם הסביבה המשיקה הרחבה יותר ( Sasha Barab , Jonathan .Plucker ).
-
תקציר
המאמר מתאר את יישום התפיסה של טיפוח חשיבה בקורסים ובכיתות ביה"ס תוך התמקדות על תפיסה פדגוגית של 'חשיבה ביחד' או חשיבה בצוותים קטנים המתאימה למרבית התלמידים ולא רק לתלמידים מצטיינים. צוות הלומדים שמרכיבים לצורך ה'חשיבה ביחד' יכול להיות שני תלמידים כאשר האחד חונך את השני, מבוגר החונך תלמיד והורה החונך את הילד. ב'חשיבה ביחד' יש מרכיב ברור של מעורבות פעילה הן של החונך והן של הנחנך. שני חברי הצוות פעילים באותה מידה. מדובר על פעילות גמישה יותר המתאימה ליישום של חשיבה גבוהה (high-order thinking) במסגרת הכיתה, בבית או בקורס מתוקשב. כותב המאמר שהוא מנהל המרכז לקידום 'למידה ביחד' באוניברסיטת דנדי, מסביר כיצד לפתח 'חשיבה ביחד' וכיצד להעריכה (Keith Topping)
-
לינק
על פי תפיסת שת"ל, בתי הספר יהפכו לבתי ספר מקדמי צמיחה, אם יתקיים בהם סיפוק משמעותי של הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים. גישת שת"ל מציעה תהליכים חינוכיים שעשויים לקדם שינויים הומניסטיים מקדמי צמיחה בבתי הספר. למשל: סיוע בהגדרת מטרות בית הספר, זיהוי ואבחון אלמנטים היוצרים תסכול צרכים בסיסיים, סיוע בתכנון ובמימוש תהליכים הנדרשים להשגת המטרות וכמובן, סיוע בהתפתחות המקצועית של המורים.
תפיסות לגבי תלמידים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין