המאמר הנוכחי דן בסוגיות של תקפות ומהימנות בהערכת פורטפוליו כאמצעי הערכה בהכשרת מורים. מאחר ויש שימושים ויישומים שונים של פורטפוליו בהכשרת מורים הרי גיבוש התקפות של הפורטפוליו תלוי בהגדרת המטרה. מכאן הצורך להבחין בקטגוריות שונות של פורטפוליו בהכשרת מורים. לגבי למידת עמיתים ופורטפוליו מצביע המאמר כי עקרונית מדובר בתקפות נמוכה יותר. לעומת זאת, התקפות של הערכת פורטפוליו לזיהוי מיומנויות למידה עצמיות היא גבוהה יותר. באופן עקרוני , סוגית המהימנות של הערכת הפורטפוליו היא מורכבת יותר ולעתים קרובות בעייתית . המאמר מציע כמה דרכים לשיפור המהימנות של הערכת הפורטפוליו בהכשרת מורים ( Wil Meeus, Peter Van Petegem, Nadine Engels ).

דוח מחקר של ECAR הסוקר את השימוש ב-e-portfolios בהשכלה הגבוהה. ניתוח היתרונות הפוטנציאליים של השימוש בכלי זה במוסדות העל-תיכוניים כולל התייחסות לאתגרים העומדים בדרך ליישום מוצלח, כמו גם לקשיים הקיימים בתהליך ההטמעה. הדוח מציג יישומים נבחרים (best practices) ומציע דרכים שונות להטמעה מוצלחת. הדוח מתבסס על הערכה של שש תכניות פיילוט שנערכו באוניברסיטת ג'ון הופקינס ועל ראיונות עם שמונה חברי סגל באוניברסיטאות אחרות שבוחנות שימוש ב-e-portfolios.

הערכה נאותה של תלקיט הוראה מחייבת לנסח מראש קריטריונים מפורשים לשיפוט. חשוב מאד שהקריטריונים לא יתבססו רק על עדויות כמותיות כמו דירוגי הסטודנטים. יש לזכור כי אין מעריכים את התלקיט – מעריכים את ההוראה בשימוש תלקיט. המאמר מונה קריטריונים/סטנדרטים אפשריים להערכת התלקיט, כשלים אפשריים, קשיים ומגבלות בשימוש בתלקיטים להערכת ההוראה.

המאמר הנוכחי בוחן את סוגיית ההערכה בלמידה מתוקשבת תוך התייחסות למגבלות של דגמי ההערכה המסורתיים. על רקע אילוץ זה של הערכה סטנדרטית, נדרשת פרדיגמה חדשה להערכת התיכון והפעילות של הלמידה המתוקשבת. המאמר מפרט כמה שיקולים עקרוניים והמלצות לקראת גיבוש דגמי הערכה אלטרנטיביים ללמידה מתוקשבת , כאשר הוא מצביע על תלקיט עבודות (The portfolio approach) כאחד מהדגמים האלטרנטיביים לביסוס ההערכה של הלמידה המתוקשבת. המאמר הנוכחי אשר נכתב ע"י הפרופסור לפדגוגיה באוניברסיטת ברצלונה, Dr. Joan Mateo , משקף את החשיבה הפדגוגית במדינות אירופה המבינה כי התפתחות הלמידה המקוונת מחייבת כיום גם פרדיגמה אחרת לגבי הערכת הלמידה.

ד"ר דוואנס (Devans) היא מהמובילים בנושא התלקיט (פורטפוליו) בהוראה בחננוך הגבוה בארצות הברית. בראיון שנערך עמה במסגרת כתב העת האלקטרוני "The Teaching Professor" היא מתייחסת לשאלות: באיזה אופן שונים תלקיטים של הוראה משיטות אחרות לתיעוד העבודה של איש הסגל?; אילו יתרונות מציעים תלקיטים של הוראה לאיש הסגל כפרט, לפיתוח אנשי הסגל בכלל ולאלה שתפקידם להעריך אנשי סגל?; כיצד ניתן להשתמש בתלקיטים כדי לשפר את ההוראה?; אילו סוגי מידע רצוי לתכנן ולאסוף לתלקיט?

שני כוחות מנוגדים הפועלים ברפורמה המוצעת להערכת תלקיטים: א. הצורך הקיים ליצירת סטנדרטים קשוחים להשגת אחידות בתהליך ההערכה ומתן ציונים על הישגים; ב. קיומן של שאלות קריטיות המתייחסות להבחנה בין מטרות התלקיט המכוונות להערכת הישגים ובו בזמן גם לשיפור איכות הלמידה של הסטודנטים והתפתחותם. במחקר זה בחנו החוקרים קריטריונים להערכת תלקיטים לצורך דירוג האיכות של החמרים המופיעים בו. מטרתם הייתה להבין כיצד קריטריונים כאלה נבחרים וכיצד משתמשים בהם בשני הכיוונים הנ"ל. בהקשר של הכשרת מורים נבחנו דרכי הערכה קיימות, ע"י בדיקת האוריינטציות השיפוטיות וסגנונות ההדרכה ששימשו את המעריכים. בנוסף, לצורך השוואה, החוקרים נתנו לקבוצת מעריכים להעריך אותו תלקיט. התהליכים שנבחנו מצביעים על כך שיש דרך משותפת לכולם בשיפוט תלקיטים, שעיקרה הערכות נורמטיביות הנעשות פחות או יותר על-פי קני-מידה מוחלטים מראש ותלויי-מעריך והמאפשרים גישה של "checkbox" להערכה. לאור המחקר ניתן לאפיין את דרכי ההערכה הקימות, ולהציע טיפולוגיה של תבחינים המאפשרת להשיג שקיפות בתהליך, דבר שיכול להקל על הדילמה של מורה-המורים המשמש הן כמעריך והן כמדריך במהלך ההכשרה. (Tillema, H., & Smith, K.)

המצגת מכסה את הנושאים הבאים: תהליך בניית קריטריונים להכנת התלקיט (היומן הפדגוגי), קריטריונים להערכה בבית הספר קריטריונים להערכה בקבוצת הסטודנטים, קריטריונים להערכה בכיתה, תהליך בניית קריטריונים להערכת העבודה המעשית, תהליך בניית קריטריונים להערכת העבודה המעשית – ממצאים, תפקידי המחוון, הערכה מעצבת, הערכה מסכמת, נקודות העוצמה של התהליך המשותף (עדנה גוז, דר' שוש מלאת, רינת אורן)

מחוון הערכה לגיבוש פורטפוליו ממוחשב בארה"ב. המחוון שגובש ע"י צוות של אוניברסיטת ויסקונסין בארה"ב (ביה"ס לחינוך והכשרת מורים) מורכב מהקריטריונים הבאים: בחירת הממצאים, רפלקציות, שימוש במולטימדיה, הסברים מלווים וכותרות, התמצאות וניווט בתלקיט, מבנה ואלמנטים טקסטואליים, יכולות כתיבה והבעה.

המאמר מניח את היסודות לחקר מעורבות לומדים הנעזרים לביסוס הלמידה שלהם באמצעות פורטפוליו ממוחשב. מחברת המאמר, Dr. Helen Barrett, מבחינה בין הערכה חיצונית של פורטפוליו ובין הערכה משולבת של הפורטפוליו ע"י הלומד וגורמי ההוראה. לדעתה, ההערכה הנכונה היא הערכה משולבת בה מעורב הלומד והיא מגבירה את ההנעה שלו בלמידה. בחלקו השני של המאמר מתוארים הנדבכים העיקריים של פרויקט REFLECT Initiative, מחקר פעולה רב-שנתי בארה"ב להערכת ההשלכות והמימדים של למידה מבוססת פורטפוליו ממוחשב על תלמידי תיכון שם.

האם השימוש בפורטפוליו ממוחשב הוא רעיון טוב ומועיל להכשרת מורים? כדי לענות על שאלת מחקר זו ראיינו החוקרים יותר מ-100 סטודנטים להוראה, מורי מורים, מורים ומנחים אשר התמודדו עם יישום פרויקטים של פורטפוליו ממוחשב בהכשרת מורים בתוכניות הכשרים מורים ברחבי ארה"ב. נחקרו באופן מקיף 6 תוכניות להכשרת מורים אשר שילבו פורטפוליו ממוחשב במסלולי ההכשרה השונים שלהם. המחקר תיעד בצורה שיטתית את התגובות והעמדות של סטודנטים להוראה ומורי מורים לגבי ההתנסות שלהם עם פורטפוליו ממוחשב. המחקר מציג את התועלות והעלויות של שילוב הפורטפוליו הממוחשב בתוכניות להכשרת מורים ומנתח את הגורמים שהובילו להצלחת הפרויקט או כישלונו. בסיכום, מנתחים החוקרים את הגורמים הקריטיים המשפיעים על השילוב המועיל של פורטפוליו ממוחשב בהכשרת מורים. החוקרים גם מגבשים כמה תובנות והמלצות לגבי שילוב הפורטפוליו הממוחשב בהכשרת מורים בארה"ב. החוקרים המובילים הם פרופסור Keith Wetzel, מראשי התכנית להכשרת מורים וחינוך באוניברסיטת אריזונה ופרופסור Neal Strudler המלמד וחוקר סביבות למידה ממוחשבות באוניברסיטת נבדה.

במהלך שנת הלימודים האקדמאית 2003-2004, שלוש אוניברסיטאות בקליפורניה השתתפו בתכנית פיילוט שבה המתכשרים להוראה נתבקשו להכין ולהגיש את התלקיטים (פורטופליו) של קונסורציום PACT (Performing Assessment for California Teachers) באמצעות כלי מקוון. המחקר מבקש לבחון את אפשרויות הלמידה העולות במסגרת הכשרת מורים באמצעות ההערכה מבוססת סטנדרטים בפורמט פורטפוליו. הבחינה נעשית משתי פרספקטיבות: מנקודת המבט של מתכשרים, מדריכים פדגוגיים ומורים שעשו שימוש מסורתי (כתיבה על נייר) בפיתוח וביצוע משימות הפורטפוליו, לצורך הנחייה ולצורך מתן ציונים, לעומת נקודת המבט של שימוש בפורטפוליו אלקטרוני. (R.L. Pecheone, M.J. PIGG, R.R. Chung, R.J. Souviney)

המאמר מציג ניתוח של דגמים שונים של פורטפוליו ככלי להערכת סטודנטים להוראה בנורבגיה. דגמי פורטפוליו משתנים על פי תפישת מוסד ההכשרה ובזיקה לדיסציפלינות שונות. כמו כן מתייחס המאמר להיבט הדיגיטלי שבבנייה ובשימוש בפורטפוליו ולערך המוסף שיש בשימוש מסוג זה.המאמר כולל, בחלקו הראשון, מסגרת מודל כללי לניתוח פורטפוליו ובחלקו השני – תיאור וריאציות שונות וניתוחן בזיקה למסגרת זו. מחברי המאמר ממליצים על קישור בין הערכה מעצבת לבין הערכה מסכמת תוך מעבר ממבחנים מסורתיים להערכה המבוססת על פורטפוליו. מודל הניתוח המוצג מדגיש שיתופיות, רפלקציה, פיתוח קריטריונים, הערכה עצמית והערכת עמיתים. העברת המיקוד מהערכה מסכמת להערכה מעצבת מאפשרת ניצול רב יותר של פוטנציאל הלמידה הטמון בבניית פורטפוליו. (Dysthe & Steiner Engelsen)

מטרת המאמר לבחון את שימושיו של התלקיט ככלי להערכת הישגים בחינוך הגופני. במאמר מועלות שתי טענות עיקריות: א. למרות שכיחות השימוש במבדקי תוצאה בשיעורים לחינוך גופני, ניתן להפיק תועלת רבה מהתלקיט ככלי להשבחת הלמידה של מיומנויות מוטוריות אישיות וקבוצתיות. ב. כדי שמורים לחינוך הגופני ישתמשו ביעילות בתלקיט בעבודתם המעשית במסגרות למידה בית ספריות, יש לאפשר למתכשר להוראה להכין תלקיט ולהיחשף ליתרונות של כלי זה כבר בשלבים מוקדמים של תהליך הכשרתו. (סימה זך, רוני לידור)

קיימים שלושה סוגים עיקריים של תלקיטים: תלקיט עבודות נבחרות שבו מציגים הלומדים את העבודות הטובות ביותר שביצעו לאורך השנה.תלקיט תהליך שבו כוללים הלומדים דוגמאות המבטאות את תהליך למידתם, ולכן הוא כולל עבודות טובות וטובות פחות, ובתנאי שייצגו את התפתחותם של הלומדים בתהליך למידתם. תלקיט משולב המשלב את שני הסוגים הנ'ל. (צופיה יועד)

הערכת התלקיט -סולם תיאורי: שיטות עכשוויות להערכת התלמיד בלמידה ובהוראה, טבלת קריטריונים. טבלת קריטריונים לרמות ביצוע ( עוגנים) של מרכיבי התלקיט (פורטפוליו) בהערכה.

סקירה קצרה המחדדת את ההבדלים בחינוך בין סטנדרטים של תוכן ובין סטנדרטים של ביצוע. בסקירה נכללים גם המושגים עוגנים, אימון מעריכים, והערכה באמצעות תלקיט (פורטפוליו)