האם עיצוב הכתה הינו תופעה ייחודית בחיי הכתה, בדרכים בהם ילדים הינם צרכנים ויצרנים בהיבט זה? כיצד יכולים מורים להבטיח שילדים אכן יפיקו תועלת מן העיצוב מעבר להיותו סביבה מלבבת? האם מעניקים ילדים לעיצוב יותר מאשר תשומת לב שולית, חולפת? האם כאשר ילדים מעורבים בעיצוב הם גם מסוגלים להיפרד ממנו ולהמשיך הלאה? העניין המרכזי של מאמר זה הוא בשאלות הללו, אך במיוחד המיקוד הוא בהתפתחות של מיומנויות תפיסה חזותיות אצל ילדים. במאמר יש שימוש בתיאוריות מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית ושל תיאוריות מתחום החינוך על מנת ליצור מסגרת מושגית, כדי ליצור ולנתח את עיצוב הכתה על מנת להעצים את המיומנויות הללו. המסר העיקרי מהניתוח התיאורטי ומן השיחות והמפגשים עם ילדים הוא שעיצוב סביבת הלמידה הינו הזדמנות. לעיצוב מתאים יש פוטנציאל עשיר ללמידה, אבל רק אם פוטנציאל זה ממומש (Cooper, H. Hegartey, P. Hegartey, P. Simco, N)

הערכת מיומנויות מידע של תלמידות כיתה ט' בביה"ס נווה חנה בישראל לפני ואחרי קורס למידת חקר. מחקר שנעשה במסגרת המחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן. המודל הפדגוגי להערכת מיומנויות מידע הוא Big6TM Information Skills Model. מדידת רמת מיומנויות המידע התבצעה באמצעות כלי מתוקשב הידוע בשם TRAILS שפותח באוניברסיטת Kent. הממצאים מלמדים כי תלמידות שנחשפו לתבנית שיטתית של אסטרטגיות מידע (על בסיס מודל Big6) הצליחו יותר בלמידת חקר בכיתה. עוד נמצא כי השימוש במערכת ההערכה TRAILS מסייעת באופן אפקטיבי לזהות נקודות חולשה אצל תלמידים ומאפשרת על כן חיזוק מיומנויות חקר אצל התלמידים בכל אחד משלבי ההתמודדות של הקניית מיומנויות מידע (Reuven Werber)

בפעילות המעניינת המוצגת במאמר זה התלמידים חוקרים בעיה מידענית אותנטית בדרך של משפט ציבורי תוך שימוש בתקשוב המשולב במפגש פנים אל פנים ובעבודה שיתופית קהילתית (ההתנסות המידענית הועברה על ידי ד"ר הנריטה אקרמן ותמר ענבל-שמיר במסגרות קהילת אשכולות הפיס שבמחוז הצפון של משרד החינוך). בדומה ליתר הפעילויות המתוקשבות בקהילה, פעילות זו מעודדת הפעלת תלמידים בדרך של מחקר מדעי אותנטי, המשלב אותנטי המשלב מיומנויות חשיבה ברמה גבוהה ומטפח מיומנויות מידעניות בתחומי המדע והטכנולוגיה באמצעות התקשוב.

בסטנדרטים החינוכיים של הגדרות המידענות נכתב "מזהה את המידע הדרוש לצורך השלמת המשימה" (כדי לפתור את בעיית המידע). מכאן, חשוב לחזור ולהסביר כי השלב של "הגדרת הצורך" הוא שלב המתבצע לפני שניגשים לחיפוש המידע בפועל. שלב זה איננו נתון לבחירה ובלעדיו לא יתבצע תהליך מידעני שלם ומוצלח. המטרה היא להפנים את ההבנה שבתהליך מידעני, אנו קודם כל חושבים לאיזה מידע נזדקק כדי להתמודד עם הבעיה ובהתאם לכך אנו מנסחים שאלות ומתכננים מהלכים לאיתור המידע. השאלה ל "איזה מידע" נזדקק טומנת בחובה חשיבה מורכבת, משום שמדובר על היבטים שונים של המידע – לאיזה תוכן של מידע נזדקק? לאילו סוגים של מידע? לאילו מקורות מידע? באילו כלים כדאי להשתמש כדי להגיע אל המידע לו אנו זקוקים? קבלת החלטות בשאלות הללו מותנית בהבנה של הבעיה והצרכים הנגזרים ממנה.

התוכניות לתקשוב בתי ספר בארה"ב המשלבות מחשבים ניידים לתלמידים בכיתה מרושתת הולכות ומתרחבת ברחבי ארה"ב . על רקע זה מנסה המחקר הנוכחי לנתח את תוכניות אוריינות המידע ולמידת החקר שמופעלות במסגרת פרויקטים מתוקשבים אלו במדינות קליפורניה ומיין בארה"ב. נבדקו ונחקרו 10 בתי ספר שמפעילים תוכניות תקשוב מבוססות מחשבים ניידים לתלמידים. שיטת המחקר הייתה חקר מקרים מרובה כולל תצפיות , ראיונות , שאלונים וניתוחו חומרים שהופקו ע"י תלמידים ומורים. ממצאי המחקר מראים כי התלמידים בכיתות המחשבים הניידים למדו כיצד לגשת למקורות מידע באינטרנט, לנהל מקורות מידע ולשלב אותם בחומרי הלמידה או תוצרי העבודות שלהם . עם זאת , הדגש על הערכת מקורות המידע , ניתוח ההקשרים העיוניים והחברתיים של המידע שנאסף ע"י התלמידים היה שונה מבית ספר אחד למשנהו. רק חלק מבתי הספר השכילו ליישם גישות חקר להערכת מקורות המידע ומרבית בתי הספר יישמו גישות טכניות של אוריינות מידע של איתור המידע ושילובו בעבודות התלמידים. החוקרים סבורים כי למידה אוטונומית של תלמידים צריכה לכלול יסודות ברורים של איסוף שיטתי וניתוח מקורות המידע ולא רק חיפוש טכני כזה או אחר במנועי החיפוש ( Mark Warschauer) .

ד"ר איריס בקשי –ברוש המתעדת קולות של תלמידים בבתי ספר מראיינת תלמידים לגבי תפיסותיהם את הקשר בין המורים והשותפות בין המורים והתלמידים. הדגש בתיעוד האתנוגראפי הוא על תפיסות התלמידים לגבי הארגון של ההוראה והשלכות הצד הארגוני על הרגשתם. במהלך הראיונות נחשפו התלמידים גם למודל החינוכי-ארגוני של שיטת הבתים בבתי הספר בארה"ב (תיאודור סייזר) והאפשרויות הגלומות בכך. לדעתה של בקשי-ברוש יש מקום להבין את הלך הרוח של התלמידים בביה"ס ולהקנות להם קצת יותר אופטימיות על פי המודל של פרופ' בזיל ברנשטיין הבריטי.

בשנתיים האחרונות מתעוררת בארה"ב ובקנדה תנועה של מומחי חינוך ומחנכים נגד התופעה של שיעורי הבית כפי שקיימת בבתי ספר כיום. יש כיום ויכוח נוקב על היתרונות של מתן שיעורי בית במתכונת הנוכחית לתלמידי בתי ספר. לויכוח תרם, בין היתר גם ספרם החשוב של ננסי קאליש ושרה באנט הנקרא The Case Against Homework. הספר סוקר את מרבית המחקרים שנכתבו ב-50 השנים האחרונות אודות תרומת שיעורי הבית ללמידה ומגיע למסקנה כי אין קשר בין הישגי למידה ומתן שיעורי בית במתכונת הקיימת. יכול להיות שהוראה פחות מאתגרת ופחות התלהבות של המורים ממלאכת ההוראה מתבטאים בהעמסת שיעורי הבית על הילדים. עוד נמצא כי מרבית המורים לא הוכשרו כלל לתכנן היטב את מטלות שיעורי הבית וליצור אתגרים אצל התלמידים.

יישום הבלוג הכיתתי מש"ל (מה שרציתי להגיד…) מהווה חלק ממערכת ה"אורייאנית", פלטפורמה שפותחה במרכז "תיקשוב דרום" – מערכת התיקשוב של משרד החינוך, מחוז דרום. אם היינו מסכמים את הפוסטים שנשלחו עד כה במערכת הבלוגים של המורות אדווה ואריאלה ניתן לומר שכולם מתייחסים לאינטראקציה המיוחדת שבין המורה לתלמידיו. לא רק שנוצרה אינטראקציה ייחודית בין המורות לתלמידים, אלא לכל תלמיד נשמר גם מרחב וירטואלי משלו, השייך רק לו והוא חש הזדהות לאותו מרחב וירטואלי משלו באינטרנט המאפשר לו עצמיות. אם בפורום ממוחשב העצמיות והקול הייחודי של התלמיד נבלעים בשטף הרב של ההודעות, הרי כאן שולט התלמיד על המרחב הוירטואלי שלו, כותב, מתעד ויכול להציג את הייחודיות שלו. עיינו וקראנו בסיפורים שכתבו הילדים – מגוון עצום.

ההנחה המקובלת כי משך הזמן בהכנת שיעורי בית משפיע על הישגי התלמידים נבדקה ע"י חוקרים בגרמניה. משך הזמן שהוקדש לשיעורי בית הושווה עם משתנים אחרים של מטלות שיעורי הבית ( כגון תדירות שיעורי הבית ) ומאמצי התלמידים בהכנת שיעורי בית . ממצאי המחקרים מלמדים כי יש קשר חיובי בין מטלות שיעורי הבית וההישגים הכוללים ברמת הכיתה וכי יש קשר חיובי בין הכנת שיעורי בית וההישגים האישיים של התלמידים . יחד עם זאת , לא נמצא קשר בין משך הכנת שיעורי הבית וההישגים של הכיתה . במילים אחרות , הקדשת יותר זמן לשיעורי בית אינה משתנה משמעותי בהתקדמות הכוללת של הכיתה או התלמידים ( Ulrich Trautwein).

אחת הבעיות העיקריות בפורומים חינוכיים בבתי ספר היא הפיכת הדיונים לשטחיים וטכניים באופן שלא מפתח חשיבה אצל מורים תלמידים. רצוי לקיים "הכשרת לבבות" של התלמידים ולהסביר להם מראש את הציפיות מהם ואת חשיבות הדיון בפורום. המורים עצמם צריכים להביא דוגמא ביצירת "שירשור" מעמיק בדיון בפורום. חשוב לשוב ולשוחח עם התלמידים על חשיבות פעולת השרשור ומשמעותה. יש להרבות בהצגת דילמות ואף לזמן לילדים נושאים שאין להם פתרון ברור או מוסכם. ששאלת רפלקצייה או משוב יכולה לפתוח פתח לתגובות באתר. עוד מומלץ כי מורים יקיימו תורניות בקבוצות הדיון השונות על מנת להגיב במהירות לדברי התלמידים וליצור נוכחות לה מודעים התלמידים. חשוב מבחינת המורים למנוע חזרה על אותם נושאים בפורום ובכך גם שעמום ודעיכה של פעילות הילדים שהתנסו כבר באותם נושאים.

הדיווחים של ד"ר איריס בקשי-ברוש בבלוג האתנוגראפי המעניין והחשוב שלה (בלוג הנקרא "משמעות התפקידים של מחנכי כיתות ומורים מקצועיים"). מעניין לראות הצצה לעולמם של ילדים ביסודי ובתיכון ואיך הם רואים את המערכת סביבם. הנה לקט של דיווחים מעניינים (מהם אפשר ללמוד רבות הן מבחינת אנשי החינוך והן מבחינת הסטודנטים להוראה) על עולמם של התלמידים בביה"ס היסודי וכיצד הם רואים את מוריהם. הדוגמאות המוצגות כאן הן: " שמו גיא, תלמיד כיתה ג' – 11 מורות", "שמה מיכל, תלמידת כיתה ח' – 11 מורים".

הממסד האקדמי נוטה להסתייג משימוש בויקיפדיה כמקור סימוכין במאמר מדעי. אך בה בעת חודרת והולכת הויקיפדיה ותופסת לה מקום של ממש בפרסומים שאינם דווקא אקדמים "קשים". כולנו לומדים לכתוב עבודות בבית הספר. והנה, במספר גדל והולך של עבודות תלמידים לא רק שאין איסור על הסתמכות על הויקיפדיה כמקור מידע, אלא אף יש שמחה גלויה של המערכת כאשר התלמידים מביאים מידע רב ואיכותי בהסתמך על מקור זה. לא רבים הם המורים המחנכים לאבחנה בין הויקיפדיה לאנציקלופדיה ממסדית בעבודות הנעשות ע"י תלמידים (רן בר-יעקב ומנגד ג'יי הורוויץ)