-
סיכום
התביעות ממערכות החינוך בשני העשורים האחרונים רבות וניתן לומר שלא היו דומות להן לפני כן. באופן בולט יש דרישה לשוויון בחינוך ולתוצרים שווים לכל התלמידים כולל מיעוטים ותלמידים מאוכלוסיות חלשות, ולמצוינות והצמחת כל הלומדים להיות בעלי יכולת לחשוב, להצדיק, לתקשר ליצור ולפתור בעיות בדרכים שיאפשרו להם להיות שותפים אפקטיביים בחברה של המאה ה-21. טענת הכותבים היא שמערכות החינוך לא השתנו בהתאם. לדעתם ההוראה באמריקה כיום היא "לא-שיטה" (non-system) של נסיבות מקריות ולא תוצר מתוכנן המוביל למטרות הנ"ל. באמריקה קיימים פערי הישגים בין אוכלוסיות מיעוטים כבר מהכניסה לגני ילדים והם הולכים ומתרחבים לאורך הזמן. ארה"ב אינה נמצאת במקום גבוה במבחנים בין-לאומיים (מקום 17 בקריאה, 20 במדעים ו-27 – במתמטיקה), גם כתוצאה מרמות העוני והאפליה התורמות בבירור לתוצאות אלה (Mehta, J., Theisen-Homer, V., Braslow, D., & Lopatin, A).
-
סיכום
ד"ר ליה אטינגר, המנהלת האקדמית של מרכז השל לקיימות, חוקרת, מרצה ופעילה בתחום המנהיגות הסביבתית, משוכנעת שבית הספר הוא מקום מצוין להילחם בתרבות הצריכה. בריאיון להד החינוך היא מאפיינת את נזקיה של התרבות שמעודדת קניות מיותרות, מתארת אפשרויות להיחלץ ממנה ומסבירה מדוע התרבות הזו חייבת לקרוס (טלי גולדשמיד).
-
לינק
-
לינק
ג'יי הורווויץ מתייחס בבלוג שלו לכתבה בעיתון "גלובס" שכותרתה "האם המחשבים של גוגל ומיקרוסופט ישנו את אופן הלמידה של תלמידי ישראל?". הורוויץ כותב כי "…הכותרת הזאת מעידה על העדר היכולת שלנו להשתחרר מהתקווה שטכנולוגיות חדשות ישנו את פני החינוך. חלמנו על זה לפני עשרים שנה כאשר מחשבי ה-PC התחילו לחדור לתוך הכיתות, ומפני שהחלום לא התגשם חידשנו אותו עם מחשבים ניידים והסיכוי שכל תלמיד יוכל להחזיק מכשיר. לא עבר זמן רב והטאבלטים והטלפונים החכמים זכו להיות נושאי הדגל של השינוי. והנה, בקושי הספקנו להתאכזב מאלה, ואנחנו למדים שלגוגל ולמיקרוסופט מכשירים חדשים שאולי סוף סוף יביאו את השינוי המיוחל" (ג'יי הורוויץ).
-
לינק
רותי סלומון משתפת את הקוראים בהחלטתה לקחת פסק זמן מתחום ההדרכה. סלומון מעידה על עצמה כי היא "מעבירה השתלמויות כבר קרוב ל-20 שנה; השתלמויות שעוסקות בשילוב טכנולוגיה בהוראה, בלמידת חקר, בלמידה מבוססת פרויקטים, בדגמי הוראה ולמידה חדשניים, בלמידה "משמעותית", בתפקיד המורה במאה ה-21 ועוד". להלן מוצגים 12 כללים ומאפייני אישיות אשר יסייעו לך כמנחה לקדם הגשמה של חזון חינוכי בבית הספר (רותי סלומון).
-
סיכום
כשקארן טל שמעה באוניברסיטה כי הצלחתו של אדם תלויה ברקע הסוציו-אקונומי שלו, היא נדרה לשנות את המשוואה הזו. שלושה עשורים אחר כך, אשת החינוך שהפכה את ביאליק רוגוזין לבית ספר משגשג, למרות הרקע הקשה שלו, הקימה מיזם שמבקש להביא את הבשורה לבתי ספר נוספים בפריפריה. בדרך השפיעו עליה אנשי חינוך רבים – וגם אבא שלה (תמירה גלילי).
-
סיכום
מחקר אקספלורטיבי זה בוחן תהליכי למידה והשתנות של מתכשרים להוראה החווים התנסות מעשית בחו"ל (מקנדה ליוון). הבחינה היא הדגמה או יישום של תיאוריה של למידה טרנספורמטיבית (Mezirow, 1981, 2000, 2012). הכותבות מחילות את הרעיונות והמושגים העיוניים על ההתנסות הבין-לאומית של סטודנטים להוראה. מממצאי המחקר ניתן ללמוד כי רקע תרבותי, אישיות, הנעה וערכים מנחים קבלת ההחלטות בהוראה ועשויים להשפיע משמעותית על למידה (Polyzoi, E., & Magro, K).
-
סיכום
פרויקט "עיר חינוך" של המכון לחינוך דמוקרטי מבקש לפתוח את גבולות בתי הספר אל המרחבים העירוניים והקהילתיים שבתוכם הם פועלים. צוותי התערבות של המכון מניעים במקומות שונים בארץ ובעולם תהליכי שינוי המבוססים על שיתוף פעולה ודיאלוג. "עיר חינוך", אומרת יעל שורצברג, "זה הרעיון שלקהילה יש אחריות לייצר מרחב שבו כל פרט יכול להביא את הייחודיות שלו לידי ביטוי" (אמתי מור).
-
סיכום
במחקר נבדקה הדרך שבה מורי מורים מתחילים ומנוסים לומדים בקהילייה ומתפתחים מקצועית, ונבחנו דפוסי ההתפתחות המקצועית (או העדרה) בעיקר בזיקה להעמקת החשיבה בקורסים במכללה. הנתונים נאספו במהלך הפעלה של שלוש תוכניות שנתיות שונות להתפתחות מקצועית למורי מורים במכללה בישראל. בכל אחת מהתוכניות היו 3 שלבים: הראשון – חשיפה להיבטים שונים של "הוראת חשיבה" (Ritchhart et al., 2011), השני – שילוב חשיבה בהוראה בשיטות חדשות, השלישי – רפלקציה על הפדגוגיות ומעשה ההוראה (Brody, D. L., Hadar, L. L).
-
לינק
-
לינק
התכנית "מתווים מנחים להכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל" היא תוצר עבודתן של שתי ועדות שהקימה המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). הטמעת המתווים המנחים בתכניות ההכשרה להוראה במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות לוותה במחקר. מאמר זה מתמקד בממצאי המחקר על אודות אופן הטמעת המתווים המנחים בתכניות הלימודים לתואר ראשון (.B.Ed) במכללות האקדמיות לחינוך (רוני לידור, נעמי פייגין, ברברה פרסקו, רחל טלמור, חגי קופרמינץ).
-
לינק
המאמר מתאר בהרחבה את התכנון והיישום של תכנית ייחודית לשינוי בבתי ספר יסודיים בארה"ב המבוססת על חיזוק אלמנטים רגשיים ואמפטיה במקביל לשינויים בדרכי ההוראה והלמידה . התכנית הייחודית המיושמת בכל בתי הספר של אוקלנד בארה"ב נקראת social-emotional learning (SEL) והיא נועדה לשפר את הרווחה הנפשית וביטחונם הרגשי של התלמידים בבתי הספר היסודיים במחוז החינוך ( 87 בתי ספר בהם לומדים 36 אלף תלמידים) . בתהליך היישום של הרפורמה הפדגוגית בבתי הספר נוטלים חלק 4400 מורים אותם מלווים צוותי ה תכנית SEL . כל המהלכים וההתערבויות מבוססים על הליך הנקרא Instructional Rounds , גישה שפותחה באוניברסיטת הרווארד (Vicki Zakrzewski ) .
-
סיכום
כותבי המאמר בחנו את האתגרים וההבטחות של תיאוריית המורכבות (Complexity theory) כמסגרת התייחסות מושגית למחקר הכשרת מורים. מטרות הכותבים היו: (א) לפתח את הטענות הבסיסיות של התיאוריה, לסכם את השימושים הקודמים שנעשו בה ולזהות אתגרים מרכזיים; (ב) להציע מצע מחקרי חדש המשלב תיאוריה זו עם ריאליזם ביקורתי ומקדם מערכת חדשה של שאלות אמפיריות ושיטות מחקריות (Cochran-Smith, M., Ell, F., Ludlow, L., Grudnoff, L., & Aitken, G).
-
לינק
הפרקים הראשונים של הספר מתמקדים בדמויות כגון פאולו פריירה (Paulo Freire), ג'ורג' קאונטס (George Counts), ויליאם אדוארד בורגהרד דו בויז (W. E. B. Du Bois), וקרטר וודסון (Carter Woodson), אנשים המגלמים את המסר המרכזי של מחבר הספר. הפרקים הבאים של הספר מציגים דוגמאות לניסיונות לעשות שימוש בחינוך כסוכן לשינויה של החברה. הפרקים האחרונים מתמקדים ברפלקציות האישיות של מחבר הספר לא רק לגבי המענה לשאלה הכללית של הספר "האם החינוך יכול לשנות את החברה?", אלא גם לגבי התנאים והשחקנים הנחוצים על מנת שתהליך זה יתרחש ( Michael W. Apple) .
-
לינק
כמנהיג הארגון, מנהל בתי-הספר מהווה "סוכן שינוי" מרכזי בהטמעת רפורמות בבתי-הספר. מטרת המחקר היא להרחיב את ההבנה על תפקיד מנהל בית-הספר כמנהיג של הטמעת רפורמה טכנולוגית פדגוגית שיזמו רשויות המדינה, ולבחון את השפעות דרכי פעולתו על המורים שהם מיישמי הרפורמה בבית-הספר. המחקר מבוסס על אינטגרציה של שישה מחקרים שנערכו במתודולוגיה של חקר אירוע בהם נחקרו לעומק בתי-ספר בצפון-הארץ שנמצאו בשנה השנייה של תוכנית התקשוב הלאומית ( כהן גילת) .
-
תקציר
אנחנו נמצאים אחרי שלל רפורמות שאף אחת מהן לא באמת מציירת בפנינו איך ייראה החינוך בעתיד , שרים ומנכ"לים נכנסים ויוצאים מתפקידיהם, וגם משקיעים את מרצם ונשמתם כדי לשפר את מערכת החינוך , אבל מתי תגיע הממשלה שתחליט להוביל שינוי. על אנשי המקצוע, החוקרים, פקידי הממשל והפוליטיקאים להסתכל סביב, ולהבין שמה שקורה במציאות היומיומית של הכלכלה הגלובלית הוא הרפורמה האמיתית, שדה הקרבהמודרני. כמו המרחב העסקי היצרני, עם השיתופיות שבו, התחרות הבינלאומית בקרב המדינות המפותחות היא המודל לביצוע הרפורמה בחינוך ( שמעון עמר) .
-
תקציר
בשנים האחרונות מוביל משרד החינוך תכנית תקשוב לאומית "התאמת מערכת החינוך למאה ה 21- " שמטרתה ליישם למידה דיגיטלית מתקדמת בבתי הספר בישראל. מטרת המחקר הנוכחי לבחון את השפעת תכנית התקשוב הלאומית על השינויים בעבודת המורים הן ביחס לשימושים הטכנולוגיים שלהם והן ביחס לתפיסותיהם כלפי השינוי. מתודולוגיית המחקר הייתה משולבת איכותנית. וכמותית. במחקר השתתפו 1035 מורים מבתי ספר יסודיים שהצטרפו לתכנית בשנים 2010-2011 . המורים ענו על שאלון חצי סגור שנבנה לצרכי המחקר. עיקרי הממצאים מעלים כי מבין הכלים והשירותים הטכנולוגים השונים עליהם דיווחו המורים בלט במיוחד השימוש בכלי המחשות ויזואליות ויישומי תוכן דיגיטלי. הממצאים מלמדים שמרבית המורים משתמשים בטכנולוגיה כתוספת להוראה -למידה קיימת, ולא מיישמים שינוי עמוק המוביל מעבר מהוראה מסורתית אל הוראה-למידה דיגיטלית מתקדמת (נגה מגן-נגר, אברום רותם, תמר ענבל-שמיר, רוני דיין ).
-
לינק
הדוח מתאר מגמות וטכנולוגיות שתעצבנה את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים. הדוח משנת 2014 הוא ה-11 בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI והוא עוסק במגמות, אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות. על פי הערכות הדוח לשנת 2014 ההתפתחויות הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן….( יפה אהרוני) .
-
לינק
בספרה "ציונים זה לא הכול: לקראת שיקומו של השיח הפדגוגי" ניצבת פרופ' ענת זוהר לצד חוקרי החינוך, ויחד עם רבים וטובים מתריעה על הסיכונים שמערכת החינוך נחשפת אליהם בקדחת הציונים והדירוגים. הספר ממלא חלל בשיח המקצועי הקיים בעברית. זוהר פורשת את משנתה בלי להבטיח הבטחות שווא, או לקשור כתרים לתהליכים שהובילה כראש המזכירות הפדגוגית ( יולי תמיר) .
-
סיכום
מסגרת ה-TPACK נחשבת לאחת מהמסגרות השימושיות לתיאור סוגי הידע שמורים צריכים לשלוט בהם כאשר הם משלבים טכנולוגיות בהוראה. על פי מסגרת זו סוגי הידע הם: ידע תוכן, ידע פדגוגי, ידע תוכן פדגוגי, ידע טכנולוגי, ידע תוכן טכנולוגי, ידע טכנולוגי פדגוגי וידע תוכן טכנולוגי פדגוגי (Mishra & Ko0ehler, 2006). כותבי המאמר מציעים לשפר את האופי האותנטי וההוליסטי של מסגרת זו ע"י: א) הוספת היבט חדש- ההיבט האפקטיבי(affective) המתייחס לעמדות מורים כלפי שינוי; ב) הרחבה והעמקה של ההיבט המערכתי-ארגוני המתייחס לדרך שבה מורים תופסים את בית הספר כארגון לומד, וההיבט הקוגניטיבי המתייחס לכישורים הקוגניטיביים הנדרשים לשימוש יעיל בטכנולוגיות חינוכיות ( Avidov-Unger, O., & Eshet – Alklai, Y).
תהליכי שינוי
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין